שבוע משפחתי בדולומיטים

כמעט כל כתבה על איטליה שקראתי הכילה אזהרת מסע: לא מומלץ להגיע בסוף אוגוסט. הסיבה העיקרית היא שמעבר להיותה יעד מרכזי לתיירי העולם, בסוף אוגוסט גם האיטלקים יוצאים לחופשה, מה שמעמיס את האתרים המרכזיים. בנוסף, החום האיטלקי מתחרה בקלות עם זה הישראלי, ובמהלך כל עשרת הימים בהם שהינו שם הטמפרטורות לא ירדו מתחת לשלושים מעלות. רוב העסקים והמסעדות לא מפעילים מזגן והיתושים אורבים בכל פינה מוצלת. אז למה בכל זאת איטליה באוגוסט?

היערות, האגמים והנחלים מהווים בריחה מושלמת מהחום הלוהט ואין יתושים בהרים. למרות העומס בערים ובאטרקציות, יש מספיק פסגות ונקודות חן לכולם כך שלעתים רחוקות הרגשנו את הצפיפות שמאפיינת כל שלולית באוגוסט בארץ.

ארגון הטיול:

היעד המרכזי היה הרי הדולומיטים, בחיפוש אחר טמפרטורות שפויות יותר. הרי הדולומיטים מתפרשים על מרחב של מספר שעות נסיעה ואנו התמקדנו באזור הנקרא דרום טירול, אשר היה חלק מטירול האוסטרית עד מלחמת העולם הראשונה, ודומה לה בתרבות, בשפה, באוכל ובניקיון ובסדר. כישראלים, מעניין לחשוב ששטח השווה בגודלו לשליש ממדינת ישראל פשוט עבר ממדינה למדינה והפרות ממשיכות לרעות באחו ברוגע. אם מתעלמים משתי מלחמות עולם, כמובן.

בדרך לשם עצרנו לכמה ימים באגם Garda, בעיקר בשביל חווית הלונה פארק של הילדים, וגם כדי להקל על הנסיעה ביום הראשון.

מטעמי עלות וקירבה הגענו ועזבנו דרך נמל התעופה של Bergamo, עיר במרחק של שעה נסיעה ממילאנו וקרובה יותר לאגם ממנה.

עלויות:

• עלות הטיסה הייתה כ-400 דולר לאדם.

• עלות מקומות הלינה הייתה כאלף שקלים ללילה, אך מדובר בתקופה המבוקשת בשנה.

• עלות המנות במסעדות השונות, גם בבקתה עם נוף אלפיני, דומה מאד לזו בארץ.

• העלות העיקרית בטיול היא הרכבלים השונים והחניה הסמוכה אליהם, סכום שיכול להגיע למעל לחמישים יורו למשפחה. ניתן לצמצם זאת על ידי בחירת יעדים שניתן להגיע אליהם גם ברכב, או בחניה במיקום פחות מרכזי וחינמי, והגעה לרכבל באוטובוס.

בגדים:

השילוב בין הטמפרטורה הגבוהה בערים לגבהים שציפינו לעלות אליהם בלבלה אותנו וגרמה לנו לארוז פי שתיים מהנחוץ. בפועל, לבשנו בגדים קצרים לאורך כל החופשה ובכל המקומות בהם היינו, ואפשר להסתפק במכנס ארוך ומעיל דק למקרה הצורך. בנוסף, יתרון נוסף של לינה בדירות היא מכונת כביסה – אין באמת צורך לקחת בגדים ליותר מכמה ימים.

נקודות חובה כלליות בבחירת מקום לינה:

• מטבח בדירה מעלה את הגמישות בטיול באופן כללי, אבל באיטליה הוא נחוץ אפילו יותר – מסעדות רבות לא מגישות אוכל בצהריים ואחרות נסגרות עוד לפני שמונה בערב.

• בשל הדרישה למטבח ומטעמי עלות בחרנו בדירות Airbnb.

• מעבר לדירוג הדירה ומספר המדרגים, יש לדגום חלק מהערות מבקרים קודמים. יכול להיות שישנם גורמים שלא מורידים את הציון עבור רוב האנשים (למשל רעש תנועה או גישה לא נוחה לרכב) אבל לכם הם קריטיים.

• מזגן הוא חובה.

• כל האקליפטוסים שבעולם לא ייבשו את ביצות איטליה – רשתות נגד יתושים וחרקים הן חובה.

• חם מאד ולעתים אף בלתי אפשרי לשהות בחוץ בצהריים, כך שבריכה צמודה לדירה תהפוך את השהות לגמישה ונעימה יותר.

באזור Garda:

• פארק השעשועים Gardaland היה היעד המרכזי כך שהעדפנו להתמקם בדרום האגם, במרחק נסיעה קצר ממנו.

• האזור העתיק של Sirmione הוא האטרקציה האורבנית של האזור, בחצי אי צר מלא בסמטאות ציוריות, תיירים וגלידריות. מאד הומה ומתויר, אך אפשר להתמקם בסמוך בערים desenzano del garda או Colombare.

באזור הדולומיטים:

• גולת הכותרת של האזור היא Alpe di Siusi, רמה אלפינית שכמו צוירה על ידי אינטליגנציה מלאכותית, ועל כן מומלץ להתמקם באחד הכפרים הסמוכים, כמו Ortisei או Völs am Schlern הקטן יותר.

• בדקו את הגובה בו אתם שוהים – ככל שתהיו יותר גבוהים, כנראה שיתארכו הנסיעות אבל יצטמצמו הטמפרטורות והיתושים.

מילאנו:

• נחתנו כאמור בברגמו, אבל כפי שהבת שלנו מעדיפה מקדונלדס על כל מסעדת מישלן איטלקית, המיתוג והפרסום של מילאנו עיוורו אותי וחתמתי את הטיול ביומיים במילאנו. בדיעבד, במיוחד עם ילדים ומזוודות ענק, עדיף היה להתמקד בברגמו. הדרך בין ברגמו למילאנו עוברת דרך אוטובוס ומטרו בעלות של כשלושים יורו למשפחה, או מונית ישירה בעלות של 120 יורו. האוטובוס לא היה פעיל בין חצות לארבע בבוקר, בדיוק טווח הזמנים שהיינו צרכים כדי להגיע לטיסה שלנו, כך שנאלצנו לחזור במונית. שם הנהג היה Marino ומספר הפלאפון שלו +393459447449.

• לקחנו דירת Airbnb במיקום מרכזי מאד. מחד, היה כיף לצאת היישר מסיבוב האתרים חזרה הביתה, ובמרכז העיר יש מסעדות פתוחות גם בשעות הקטנות, שמונה בערב למשל. מנגד, המחירים גבוהים יותר וההיצע נמוך יותר. הדירה הייתה בציון גבוה, אך מעט מעופשת ומוזנחת, כפי שמצוין גם בתגובות באתר. כמו כן, קווי החשמלית עוברים פחות מעשרה מטרים מהמיטה.

• מילאנו הייתה עמוסה ומהבילה, וההסתובבות בה עם ילדים הייתה קרובה לבלתי נסבלת. לאחר השלווה של ההרים, הרגשנו שעדיף היה לוותר עליה.

פירוט הטיול:

ימים 1-3 - Desenzano del garda

יום ראשון – הגעה

טסנו בשעה אחת בצהריים עם Ryanair, אפשרות שהייתה זולה יחסית ומאד נוחה: אין צורך לקום לפנות בוקר מחד, ועדיין תופסים את השנ"צ של הילדים בטיסה – תביאו כריות קטנות אם אפשר. חשוב מאד לעשות צ'ק אין ושהכרטיסים יהיו בידכם או בפלאפון לפני ההגעה לשדה התעופה. הבעיה היחידה היא שבמהרה גילינו שלא רק אנחנו חשבנו על השעה המוצלחת, מה שהפך את המטוס לגרסה האווירודינמית של צהרון טיפוסי ואת הטיסה לרועשת ביותר שהיינו בה אי פעם.

כדאי להכין את הילדים למה שהולך לקרות, השלבים השונים בשדה התעופה ומשך הטיסה, ולהביא משחקים, ספרים וכמובן סרטים מצוירים. אם יש בכם חמלה אנושית בסיסית לשאר הנוסעים, אל תשכחו להביא אוזניות (ישנם גם מפצלים המאפשרים לכמה ילדים להאזין למסך אחד) ובדקו מראש שהן נוחות לילדים. גם אתם תהיו ככל הנראה בטיסת לואו קוסט אז כדאי להביא אוכל, עדיף נטול ניחוחות.

לבסוף נושענו על ידי הנחיתה בברגמו והצלחנו לצלוח את התחנות השונות בשדה התעופה. עגלה למזוודות עולה 2 יורו ולא תמיד בנמצא, מה שמקנה יתרון נוסף להגיע עם טיולון. אם הילד שלכם מוכן ויכול לשבת בעגלה – תביאו אותה איתכם. זה לא כרוך בעלות נוספת, ועוזר בטיולים עירוניים ובשלל הפתעות. פטנט נוסף שעזר לנו הוא להביא שקיות בד חזקות וגדולות, שיכולות לסייע במעברים השונים בין הדירות וגם יצילו אתכם אם תגלו שהמזוודות חורגות בכמה קילוגרמים מהמותר.

שכרנו את הרכב מחברת Noleggiare דרך אתר Rentalcars, שהיה מעט זול יותר מהמקור. בחרתי אפשרות פחות זולה מאחר וצוין שהחברה יושבת בשדה התעופה ולא נדרש שאטל, אך בדיעבד התברר כי איסוף הרכב בכל זאת דורש היסחבות עם המזוודות והילדים למגרש חניה חיצוני. בחרתי רכב מקטגוריה שאמורה לאפשר חמישה נוסעים ושלוש מזוודות, אך בדיעבד התברר שהוא בעל תא מטען קטן יחסית ויש בו מקום בקושי לשתי מזוודות, שלא לדבר על העגלה והקוואקר. כדאי לוודא מראש את גודל תא המטען של הדגם הספציפי בשאלה פשוטה בגוגל.  כאשר מזמינים את הרכב באתר האינטרנט, יש לשים לב לשעת האיסוף בהזמנה. ישראלי נוסף שהיה איתנו על הטיסה השאיר את השעה שעלתה כברירת מחדל וגילה בשדה שבמידה ולא אספת את הרכב תוך שעתיים מהמועד הנקבע, ההזמנה מתבטלת. דבר נוסף שיש לתת עליו את הדעת הוא הביטוח. ביטוח דרך Rentalcars הוא אמנם זול יותר, אך מוסיף מתווך בדרך: עדיין תידרשו לשלם פיקדון בחברת ההשכרה, ובמידה והמכונית תיפגע – תחויבו ותצטרכו לרדוף אחרי Rentalcars כדי לקבל את ההחזר. אפשר לעשות הזמנה באינטרנט ולהשלים ביטוח בדלפק עצמו. אל תשכחו לצלם את המכונית מכל הכיוונים לפני שתצאו לדרך! 

אפליקציית הניווט כללה תמיד כבישי אגרה אבל הם נוחים ולא יקרים, יחסית לארץ – שעת נסיעה בנוף אלפיני תעלה פחות מחצי לעומת נסיעה מראשון לציון ליוקנעם על כביש שש. בדרך כלל בכניסה יחכה כרטיס אותו עליכם למשוך, או כפתור אדום במידה ולא חיכה כרטיס. כדאי לשמור באוטו כסף קטן לתשלום.

הגענו לדסנצאנו לקראת ערב, בה שהינו במעין קומפלקס של דירות נופש, שיש רבים ממנו באזור. המקום היה פשוט ומצוין, וענה על כל הדרישות שלנו. כדאי לשים לב מראש לשעות הפעילות של סופרמרקטים ומסעדות באזור הלינה שלכם – התחושה הרווחת באיטליה היא שהם לא כאן כדי להתעשר, ואחרי שבע בערב הרבה מקומות נסגרים. הלכנו ברגל למסעדה סמוכה, בה ישבו זוגות ומשפחות בחוץ בחום המהביל. היתושים הביטו בנו בעניין וחיככו ידיהם בציפייה. שאלנו את המארחת האם אפשר לשבת בתוך המסעדה, והיא ענתה בחיוב. הלכנו אחריה לתוך התופת – טאבון גדול אפה את הפיצות בחלל סגור ולא ממוזג. יצאנו חזרה אל היתושים ואל ההבנה שלא מפעילים מזגנים במסעדות באיטליה, כנראה בגלל חשבון החשמל הגבוה. בכל מקרה, אולי בגלל שהעיר עצמה מתפקדת כתנור, הפיצות היו טעימות מאד.

יום שני – התאקלמות וסרמיונה

• החום באיטליה אפף כל שהייה בחוץ בתחושה של תור לאפסנאות במילואים באוגוסט, כך שכדאי להימנע מהסתובבות בעיר במהלך הצהריים. הבריכה בצימר והמזגן בחדר העבירו לנו את חצי היום בנעימים ואחר הצהריים יצאנו לסרמיונה.

• סרמיונה נמצאת בקצה לשון יבשה היוצאת לאגם והיא כפר אירופאי עתיק קלאסי: סמטאות אבן ציוריות הומות תיירים, צריחים וכנסיות, ומאות גלידריות. בדרך מהעיירה הסמוכה Colombare אל מרכז סרמיונה הטיילת עוברת ליד האגם, אבל גם לקראת הערב החום היה כבד להליכה ארוכה. ישנם מגרשי חנייה לאורך הטיילת, וככל שתתקרבו למרכז הכפר העתיק – הצפיפות עולה והתנועה איטית ממילא. ישנו אוטובוס הנוסע באותו נתיב עם מספר תחנות עצירה, כך שתוכלו לחנות בכל אחד מהמגרשים ולשלב הליכה ואוטובוס. בדקו מראש בגוגל את השעות שלא תפספסו את האוטובוס חזרה לרכב. לתחושתי הביקור בעונה החמה וההומה לא היה שווה את המאמץ.

יום שלישי - גארדלנד

• גארדלנד הוא האטרקציה המרכזית באזור, עם עלות ועומס בהתאם. המחירים באתר הרשמי יקרים, וניתן למצוא שלל מבצעים וקופונים באתרים שונים. בגלל חשש מתרמיות (איני יודע אם הוא מוצדק) בחרתי באתר ידוע יותר, www.tiqets.com, ומצאתי קוד קופון באחד האתרים הישראליים.

• מדובר ביום ארוך וחם, עם הרבה המתנות והליכות בין המתקנים, כך שאם הילד שלך מסכים ויכול לשבת בעגלה – תביאו אותה איתכם ותברכו אותי ואותו.

• תזמון הווייז היה במקור עשרים דקות מהצימר, אבל הפקקים מתחו זאת לשעה. בהתחלה חשתי תסכול, שכן הכוונה הייתה להגיע למתקנים המבוקשים ביותר עם פתיחת הפארק, אבל בדיעבד מסתבר שבעוד שהפארק נפתח ב-10:00, אזור שלם בו (החל ממתקן "ג'ומנג'י") נפתח רק ב-11:00, כך שהגענו בזמן.

• כאשר אתם חונים, סמנו לעצמכם בגוגל מפס היכן חניתם וצלמו את המקום מזווית שתזהו מאוחר יותר. עצה נכונה לכל מקום עמוס.

• כדאי להוריד את האפליקציה של הפארק – גם כדי לנווט בו אבל בעיקר כדי להבין את אורך התור, שכן האפליקציה מתזמנת את ההמתנה בכל מתקן כל הזמן. החל מהצהרים התורים למתקנים המבוקשים ביותר מתארכים עד ליותר משעה, ואנחנו עברנו לבחור את המתקן לפי אורך התור הנוכחי. כשהטמפרטורה עברה את קו השלושים וחמש מעלות, מבחינתי גם לבוא לצפות בפעוט מקיא מול הדוכן המקסיקני, אם זמן ההמתנה קצר מחמש דקות.

• כדאי להבין כבר יום קודם עם הילדים איזה מתקנים הכי מעניינים אותם ולדעת מה הגובה שלהם, כי חלק מהמתקנים מגבילים את גובה הילד וזו חוויה מאד לא נעימה לחכות חצי שעה בתור רק כדי להיכשל בסלקציה.

• ישנן מספר רכבות הרים ברמות פחד שונות. התורים להן ארוכים במיוחד, כך שנאלצנו לוותר על חלקן. בת השמונה התלהבה מ-Mammut ובן הארבע מ-Otrobruco. Corsari הוא מעין מסע בסירה מתחת לאדמה – מעולה לשעות החמות - עם מוטיבים של שודדי ים. מסתבר שלדעת פסיכולוג הפארק, בן הארבע קטן מדי לרכבת הרים, אבל גדול מספיק לראות שודדים תלויים מצווארם בצד הדרך. ישנו גם מתקן ג'ימבורי עם הפעלות מים וכדאי להביא בגדי ים, אך הכניסה לא מותרת למבוגרים כך שהוא לא מתאים לילדים הביישנים יותר. באופן כללי בן הארבע פחות התלהב מהמקום – המתקנים של הקטנים היו קטנים מדי עבורו, והמתקנים של הגדולים, אם הרשו לו להיכנס אליהם, דרשו המתנה ארוכה בשמש.

• נקודה לטובת האיטלקים היא הנימוס והמקצועיות המופתיים בהם נתקלנו ברוב המקרים. למשל, ישנו מתקן גלגל ענק לפעוטות אשר על מנת להחליף את תפוסתו, המפעילה צריכה לעשות שישית סיבוב, להוריד את הילד הנרגש, לחזור אל התור לאסוף את מחליפו, לסייע לו להיכנס אל התא, וחוזר חלילה. עייף אותי רק לכתוב את זה. המפעילה, שנראתה כבת גילי, עשתה זאת שוב ושוב בחיוך ושמחת חיים כאילו זה תפקיד חייה, וכל זאת בתנאי חום שהיו ממסים את רוב בני הנוער שמפעילים מתקנים דומים בסופרלנד.

 יום רביעי והלאה – הדולומיטים

• הזמנו את הדירה כשלושה חודשים לפני הנסיעה, ומדובר בעונה העמוסה, כך שהמבחר בסטנדרט הגבוה ובמחיר השפוי לא היה רחב. לכן התמקמנו בעיר נחמדה אך יחסית מרוחקת, Merano. מיקום הדירה היה מצוין – למרגלות ההרים, עם נוף יפהפה מכל חלון, במרחק רבע שעה הליכה ממרכז העיר אך בשקט כפרי. הבעיה היחידה היא שלא היה מזגן (לעלות שלוש קומות ברגל אני כבר רגיל).

• הדרך מגארדה אל מראנו יפהפייה ונוחה, רובה על כביש האגרה. ניתן לעצור בדרך בשלל אגמים ושמורות, אך אם הילדים נרדמו – לכו על כל הקופה. אנחנו סטינו לביקור באגם Molveno שהיה מאד יפה אך גם מאד עמוס, והפקקים וקשיי החניה הפכו את החוויה ללא כדאית.

• במראנו מרכז עיר היסטורי כנהוג במחוזותיהם, עם שלל מסעדות וכמובן נהר פסטורלי. שימו לב שבדרך כלל בשעות הצהריים מרבית המסעדות לא מגישות כלל אוכל, כך שעדיף להגיע בבוקר או בערב. האזור בו ישנו היה שקט יותר, וכל יציאה החוצה הרגישה כמו פרק של סדרת ילדים מצוירת: הדשא ירוק וסימטרי, ההרים משולשים ומשובצים בקתות עץ, הדוור מחייך אל האופה, הציפורים מצייצות ואין פירור פסולת בשום מקום.

 באזור מראנו:

• יום טיול מהכפר Falzeben: ניתן לעלות ברגל בשביל רחב וסלול ביער (או ברכבל, אם הילדים לא רגילים להליכה מאומצת) כשעה, ארבע מאות מטרים עד להר הסמוך. משם ניתן לרדת במגלשת ההרים Alpin Bob כמחצית הדרך מטה ולחזור  בירידה לנקודת ההתחלה ברגל. אם יש לכם ילדים מתחת לגיל שלוש – אפשר גם לעלות חזרה ב-Alpin Bob, כך שהילד הגדול יכול להתגלש עם הורה אחד בזמן שהשני מחכה עם הקטן.

  אם בחרתם לעלות או לרדת ברגל, תעצרו ל-Kaiserschmarrn, הפנקייק המקומי, ובירה ב-Rifugio Zuegg באמצע הדרך.

  החנייה ב- Falzeben היא בתשלום, ואפשרות אחרת היא לחנות בחינם בסמוך למרכז המידע בכפר Hafling ולקחת אוטובוס למעלה, רק שימו לב לשעות מאחר והתדירות היא אחת לשעה.

  אם יש לכם ילדים גדולים וטיילנים, האתר מציע מסלולי הליכה רבים – חפשו Meran2000 בגוגל. קחו בחשבון שבגובה ישנם פחות עצים, ולכן מרבית הטיולים יהיו בשמש חשופה. העלייה ל-Alpine Bob היא טבילת אש טובה כמה אתם מוכנים לכך. במרכז המידע ב- Hafling תוכלו גם למצוא מפות למסלולים שעוברים בכפרים וביניהם מבלי לטפס מעלה.

• אחד מהמסלולים הללו, המתחיל בחנייה של Falzeben, הוא אל בקתת Moschwald Alm, שם אכלנו צהרים וחזרנו באותה הדרך. מדובר בשעה של הליכה ביער, עם נחל להשתכשך בו באמצע הדרך ועלייה חדה ומרוצפת אבנים עד לבקתה. אם אתם הולכים עם ילדים מתחת לגיל שלוש יכול להיות שהעלייה תהיה קשה להם, אך ההליכה אל הנחל הייתה נחמדה בפני עצמה, בלי ריגושים גדולים מדי אבל עם הרבה צל ושקט. אם יש לכם יותר זמן וכוח, ניתן לרדת מהבקתה עד ל- Hafling במסלול של כשעתיים הליכה, ולקחת אוטובוס חזרה אל החניון (או לחילופין להחנות בחינם ב-Hafling ולעלות לתחילת המסלול באוטובוס).

• Haflinger Wasserfall: את המסלול הזה עשינו ביום האחרון, כשכבר שבענו מנסיעות ארוכות. המפלים קרובים לכפר Hafling בו עברתם בדרך ל-Falzeben וניתן למצוא את המיקום הכללי בגוגל מפס. נוסעים בדרכי הכפר עד שמגיעים לגשר עץ מעל נחל. כדאי למצוא חנייה בשולי הכביש ולהמשיך לרדת עם החץ במקביל לנחל. עוברים במהרה לדרך עפר וממשיכים איתה זמן קצר עד לגשר עץ נוסף. מכאן השביל ממשיך לתוך היער (נראה כמו מסלול טוב בפני עצמו) ומיד לאחר הגשר ישנה ירידה מסומנת לכיוון נקודת הצפייה במפלים. ירדנו עד למטה והגענו למפל בגובה מספר מטרים, ומתחתיו מספר בריכות רדודות ונחל זורם. המקום היה קריר ומוצל בחלקו, וריק לחלוטין מאנשים או אשפה. קשה לי אפילו לדמיין כיצד הייתה נראית המקבילה הישראלית לאתר כזה. מדי פעם הגיעו מטיילים ועצרו לנוח למספר דקות, אחת מהן אפילו הייתה אדיבה מספיק לרחוץ בעירום חלקי. אין ספק שיש לנו הרבה מה ללמוד.

אזור Alpe di siusi:

• גולת הכותרת של הטיול מבחינת נוף וטיול היא העלייה לרמת Alpe di siusi עצמה. במקום שפע של מסלולים באורכים ודרגות קושי שונות, חלקם על דרך סלולה המתאימה אף לעגלות. הרמה כשמה היא די שטוחה, עם גבעות מוריקות ומשובצות בבקתות וחוות מסביב והרים מחודדים ברקע. המקום נראה בדיוק כפי שהיית מצפה מתוכנת אינטליגנציה מלאכותית לשרטט אותו, וההליכה בו משרה תחושה של תמונה נעה.

  ניתן לעלות משתי עיירות די סמוכות זו לזו: Seis am Schlern או Ortisei. אני בחרתי בראשונה בעיקר משום שהיא מעט קרובה יותר לנקודת המוצא שלנו ומאחר והחנייה בתשלום מעט זולה יותר.

  חונים בסמוך לרכבל ועולים (ילדים מתחת לגיל חמש חינם)  בעלייה ארוכה אך מעניינת אל Compatsch. מקבלים מפה במקום וניתן לתכנן את מידת הקושי ואורך המסלול בהתאם. אנו בחרנו לקחת רכבל נוסף אל Puflatsch Berg Bullaccia Stazione a monte (נקודה 9 במפה) וממנה לחזור במגמת ירידה אל נקודת ההתחלה, עם עצירה לארוחת צהרים בבקתת Tschötsch המצוינת. העובדה שישנן בקתות/מסעדות לאורך כמעט כל מסלול מקלה על הטיול עוד יותר וגם נותנת יעד חוסם שעמום לילדים.

  הנקודה היחידה שיש לקחת בחשבון היא שמרבית ההליכה היא תחת השמיים, כך שבמידה ואתם מגיעים באוגוסט, כדאי לבחור לבקר במקום ביום הכי פחות חם במהלך הטיול שלכם.

  יכול להיות שהדבר נבע ממזל ואולי בגלל גודלו העצום של האזור, לא חווינו עומס או צפיפות באף מקום.

• Laghetto di Fie: אגם קטןסמוך לכפר Vols am Schlern, בו ישנו גם מרכז מידע בו ניתן לקחת מפה לשלל המסלולים באזור. חונים בסמוך לאגם (בתשלום כמובן). האגם שקט יחסית, על גדותיו רציפי עץ ומדשאות והוא מוקף ביער. בצמוד נמצאת כמובן גם מסעדה נחמדה. ניתן לשלב עם מסלול לבקתת Tuff Alm (כשעה הליכה לכל כיוון) היוצא בסמוך לאגם. ניתן להסתמך על הבקתה והמסעדה לארוחת צהרים.

• Ortisei: עיירה אלפינית נחמדה. לא היה לנו די זמן להסתובב בה, אך מעצירת הקפה והגלידה התרשמנו שכדאי להקדיש לה זמן נוסף.

• Seceda  הוא האתר המתחרה ל-Alpe di Siusi, וניתן להגיע אליו מ- Ortisei. בשל מיקום בסיס האם שלנו נאלצנו לבחור ביניהם, אך נראה שגם שם תמצאו נופים ונוחות בסטנדרט המקומי.

• הנסיעה מאורטיז'יי אל Cortina d'Ampezzo נחשבת כאטרקציה בפני עצמה, עם נופים מדהימים של Val di Gardena. נאלצנו לוותר מטעמי מרחק וזמן.