טיול תרמילאים זוגי בסלובקיה

בכתבה זו מתואר הטיול שלנו, זוג סטודנטים בני 26, בסלובקיה. הטיול מורכב ברובו מהליכה בטבע ההררי בסלובקיה, בין בקתות אשר בהן לנים בלילות, ובחלקו בטיול עירוני בערים המרכזיות בסלובקיה ובווינה שבאוסטריה.

"אז לאן אתם טסים?" שאל אותי הבחור בחנות הספרים.

"סלובקיה. יש לכם אולי ספר טיולים עליה?"

"בטח, בואו אחריי." אני וחברתי הבטנו זה בזו בהתרגשות. אולי הפעם?

"הנה, יש כאן ספר מצוין. בבקשה." המוכר הגיש לי בגאווה את הספר על סלובניה.

נאנחנו. זו הייתה כבר החנות השלישית שבה חיפשנו מידע על סלובקיה והגישו לנו ספר על סלובניה. התחלנו לחשוב שאולי ישנה יריבות סמויה בין שתי המדינות ושהמוכרים כולם סוכני חרש סלובנים.

לא שיש לנו משהו נגד סלובניה, אבל יעד הטיול הפעם נבחר להיות סלובקיה. בתור שני סטודנטים שגרים בשכירות ומשלמים לעצמם את שכר הלימוד, אחד מהקריטריונים בבחירת היעד, חוץ מנופים מדהימים וטיולים של מספר ימים רצופים בטבע, היה המחיר. נראה שבשנים האחרונות מתרחש מעין "אביב עמים" של התיירות בבלקן, והמחירים בהתאם. טיסה לסלובניה למשל, עולה באזור ה-550 דולר במקרה הטוב, שזה חצי מהתקציב שהיה לנו לטיול. רוב הטיסות לסלובקיה לא נופלות מכך, אבל מצאנו שבימי שלישי ישנה טיסה מוזלת של "סאן-דור", ב-300 דולר בלבד. חוץ מזה, אם ביום שלישי לא בא לי, סלובקיה ממוקמת באופן נוח בין בודפשט לווינה, שני יעדים פחות אקזוטיים ועל כן גם יותר מועדים למבצעים.

בנוסף לכך, כשהייתי בן 13 טסתי עם אבי וסבתי לסלובקיה, אל עיירת מרפא בצפון מזרח המדינה. מצד אחד זכרתי את המקום כהומה קשישים, כיאה לעיירת מרפא. נדמה היה לי בתור ילד שסלובקיה היא המקום שכל האירופאים מגיעים אליו כדי למות. אולם, מצד שני, זכרתי גם את היערות והשדות האינסופיים, ועל כן הפור נפל על סלובקיה.

הזמנו את הספר בחנות הספרים, ואני ניגשתי לשבוע של מחקר מקיף באינטרנט בעברית, באנגלית ובסלובקית, ובו תכננתי שבועיים של טיול במדינה הירוקה והרחבה הזו, עם אופציה לטיול קצר בווינה. בסופו של דבר אגרתי כל כך הרבה מידע שלא נזדקקנו כלל לספר, ועל מנת שלא תיתקלו גם אתם בסוכנים הסלובנים, הוא ניתן לכם בשלמותו בכתבה זו.

יום 1

טסנו כאמור ביום שלישי. זמן הטיסה הוא בין שלוש לארבע שעות, ובסופן נוחתים בנמל התעופה בברטיסלאבה, עיר הבירה. יוצאים מאולם היציאה הקטנטן החוצה וחוצים את הכביש. מצד ימין ישנן תחנות אוטובוס, כאשר קו 61 מוביל אל מרכז העיר העתיקה. הכי נוח להמשיך עם האוטובוס עד ליעדו הסופי, תחנת הרכבת, ומשם לקחת את החשמלית ("Tram") -; קו 13 למרכז העיר. יורדים בתחנה שברחוב Nam. SNP.

שימו לב! כרטיסי הנסיעה נקנים לפני העלייה לאוטובוס\חשמלית באוטומט שבתחנה (שעובד רק עם מטבעות) או בדוכן החלפת הכספים שבאולם היציאה בנמל התעופה. הכרטיסים הם לפי זמן נסיעה וכאשר עולים לאוטובוס ישנו מכשיר אשר מכניסים אליו את הכרטיס והוא מדפיס את השעה. לצורך ההגעה למלון עליכם לקנות כרטיס של שעה.

בחרנו לישון את הלילה הראשון ב"מלון קייב" Hotel Kyjev, אשר כשמו הוא - מלון מהתקופה הסובייטית אשר מציע את המינימום עבור המינימום. מדובר במלון מאד גדול ובמיקום מרכזי קרוב למרכז הבילוי של העיר -; רחוב Rajska 2. כדאי להזמין ולשלם מראש באתר האינטרנט, שכן אז המחיר הוא חצי מהמחיר בדלפק. לנו בחדר זוגי במחיר של 35 יורו כולל ארוחת הבוקר. על מנת להגיע למלון לכו עם כיוון החשמלית וברחוב הראשי פנו שמאלה אל Spitalska. כעבור מאה מטר תראו מימין את המלון.

יתרונותיו של המלון הם רבים: מיקום מרכזי, נוף העיר מקומותיו הגבוהות והמחיר הכי זול בעיר הכולל אינטרנט חינם וארוחת בוקר טובה. החיסרון העיקרי הוא בכך שהמלון מתגאה בחסכנותו: זול ביקשת -; זול תקבל. החדרים מאובזרים במינימום האפשרי והמיטות לעיתים נופלות אף ממיטת שדה צה"לית. למרות שהחדרים נקיים בהחלט, ניכר שלא נעשו שיפוצים בעשרים השנה האחרונות, כולל כתמים מסתוריים באמבטיה, אולי שרידי חיסול של המשטרה החשאית בתקופה האפלה של ברטיסלאבה. ישנם הרבה מלונות נוספים מסביב, עליהם כבר יש המלצות ב"למטייל", ובתוספת של כמה עשרות שקלים ניתן לשדרג, אך עבורנו המחיר היווה פקטור חשוב, וברטיסלאבה היוותה רק תחנת מעבר.

http://www.hotelkyjev.com/index.html

יום 2

לוקחים את החשמלית חזרה לתחנת הרכבת וקונים כרטיסים לתחנה Studeny Potok, נקודת המוצא שלנו בצפון-מזרח סלובקיה. צריך להחליף רכבות ב-Poprad ומחיר כרטיס הוא כ-20 יורו. שימו לב שלעתים מדובר במקומות שמורים ואז מופיע בתחתית הכרטיס מספר הקרון ומספר המושב שלכם. הרכבת הסלובקית מאד נוחה ודרך אתר האינטרנט ניתן לבדוק מראש את הזמנים:
http://www.zsr.sk/anglicky.html?page_id=124

הנסיעה היא לרוחבה של סלובקיה ועל כן כדאי לעשות אותה במהלך היום. במשך ארבע שעות בלענו את הנופים הירוקים של הארץ המדהימה הזו, בזמן שהסלובקים מסביב לא התרגשו יותר מדי מהשדות, האגמים, ההרים והיערות. עוד חצי שעה נסיעה מפופראד ומגיעים לתחנה סטודני פוטוק, היא העיירה Veľká Lomnica.
תחנת הרכבת היא למעשה מבנה קטן וישן, חציו סגור, והרציף הוא דרך עפר. מספר צוענים ישבו על הספסלים, וברקע שדות והרי הטטרא, אליהם נגיע מחר. לקחנו חמש דקות להתרשם מהתמונה הקוסטריצית והתחלנו לתהות איך להגיע אל מקום הלינה שלנו, פנסיון טטרא.

העיירה נמצאת על הכביש הראשי בדרך אל Tatranska Lomnica, אחת מעיירות התיירות המרכזיות המהוות התחלה להרבה מסלולים בהרים, ולשלנו ביניהם. ההחלטה לישון בפנסיון בעיירה פחות מרכזית הייתה בעקבות המלצה של נילי באתר "למטייל", והיא הוכיחה את עצמה כהחלטה מצוינת. ראשית, הפנסיון מצוין והחדרים מעולים, הטובים ביותר שישנו בהם לאורך הטיול. בנוסף לכך מנהל המקום, מארק (Marek), הוא אדם נחמד מאד ויודע הרבה על ההרים ודרכי הגישה אליהם. נעזרנו בו רבות, לפני ואחרי הטיול, ולמרות שאנחנו באנו עם מסלול פחות או יותר מוכן, יש לו המלצות לאזורים נוספים בטטרא שאף פחות מוכרים. כמו כן, ישנה תמורה נוספת בלינה בעיירה שהיא כפר אמיתי ולא מרכז תיירות. מעבר לשקט, נחמד לטייל בין הבתים המקומיים ולהעמיד פנים לכמה רגעים שגם אנחנו מכאן. מחיר הלינה בפנסיון הוא 18 יורו לאדם, עם תוספת של 3.5 יורו לארוחת בוקר. הכתובת: Športová 4, 059 52 Veľká Lomnica

http://www.penziontatras.sk/fotogaleria.php?lang=1

נחזור לתחנת הרכבת. אחד מהאנשים שירדו יחד איתנו מהרכבת היה יורי, תלמיד תיכון שכמו חיכה שניגש ונבקש ממנו עזרה. הוא קשר את השרוכים במשך זמן ארוך בצורה מחשידה וכששאלנו לכתובת הפנסיון הוא התעקש לקחת אותנו לשם. יורי סיפר שהוא די מתעב את המקום הפסטורלי, היפהפה, המשעמם והמפגר בו הוא חי. הוא טען שרוב בני גילו מעוניינים רק להשתכר ולהעביר את הזמן, ושהסלובקים באופן כללי מאד בורים וצרי אופקים. הוא הוסיף שהוא מתכוון להסתלק מהמדינה ברגע שיוכל. הצענו את ישראל, בה הילדים מחונכים, והתושבים תרבותיים וסובלניים.

במידה ויורי לא יחכה בתחנה כשתגיעו לשם, פשוט המשיכו ללכת ישר בכיוון התחנה לעבר ההרים ופנו ימינה בשביל הראשון עד לרחוב המקביל. המשיכו ישר עד שתגיעו לבית ספר ושם פנו שוב ימינה והתחברו אל הרחוב המקביל, הוא הכביש הראשי אשר לאורכו פזורים מלונות, ווילות ומסעדות. כעבור זמן מה הרחוב בו שוכן הפנסיון יהיה מימינכם.

יום 3

קמנו לארוחת בוקר, השארנו תיק עם חלק מהציוד שלנו אצל מארק ויצאנו לתחנת האוטובוס, אשר נמצאת במורד הרחוב בכיוון ממנו הגעתם בצד שמאל של הכביש. לזמני האוטובוס ניתן להתייעץ עם מארק, או לבדוק באתר הבא: www.cp.sk אתר מצוין שגילינו אודותיו רק בסוף הטיול, ומשלב מידע על רכבות ואוטובוסים בסלובקיה.

לקחנו את האוטובוס של 9:00 לטטרנסקה לומניצה. בעיירה יש מרכז מידע, אשר בניגוד לשם המטעה העובדים בו לא כל כך יודעים אנגלית כך שהרבה מידע לא קיבלנו שם, אך ניתן לקנות במקום מפה בה מסומנים השבילים וזמן ההליכה המשוער. בנוסף לכך יש בעיירה סופרמרקט, כך שניתן להצטייד במעט אוכל ומים ליום ההליכה הראשון. בשאר הימים תעברו בבקתות כל כמה שעות, כך שאין באמת צורך להצטייד באוכל מראש.

המסלול בו אנו בחרנו מתחיל מעט לפני העיירה הבאה -; Tatranske Matliare. ישנן הרבה מאד אופציות לשלב מסלולים שונים ואנחנו פשוט בחרנו את זו שאספתי עליה את המידע הרב ביותר בארץ, ושהתחילה קרוב למקום הלינה שלנו. הולכים לצד הכביש הראשי צפונה בדרך יפה ונושמים את אוויר הכפר. כעבור כחצי שעה תפתח משמאלכם דרך המובילה למלון, ומיד אחר כך יופיע שלט עם שם העיירה ואחריו השביל הכחול, עם שלט וסימון ברור. פונים שמאלה ומתחילים בטרק באופן רשמי.

לפני מספר שנים התחוללה באזור סערה רצינית שהפילה עצים רבים. ריבוי הגזעים המתים הביא להתפוצצות אוכלוסין של תולעי עץ, ולקטסטרופה בשולי היער באזור התחתון של הטטרא. בשעה הראשונה של ההליכה נחשפים לכך. כמובן שבסלובקיה הגשומה את מקומם של העצים תפסו מיד שיחים ופרחים, כך שההליכה עדיין נחמדה, אך כשנכנסים ליער עצמו מבינים כמה אבד, ובמיוחד כאשר מגיעים לנקודות תצפית, מהן ניתן לראות בבירור את מימדי הנזק.

ממשיכים עם השביל הכחול ביער היפה, שהולך ונהיה צפוף יותר. בשלב מסוים השביל הכחול מתאחד עם שביל אופניים צהוב ונוח להליכה, וכעבור זמן מה מגיעים לפיצול. כשאנחנו היינו שם התבצעו עבודות בשביל הכחול ולכן המשכנו על הצהוב עד לפיצול נוסף אל הכחול. שניהם מגיעים אל הבקתה בה נישן בערב, אך השביל הצהוב קצר ונוח יותר ואילו ההמשך הפתלתל על הקרקע הלא כבושה של הכחול מזכה בהליכה מיוחדת ומבודדת יותר. היער נפתח והעצים הגבוהים מפנים מעט מצפיפותם לטובת שרכים וצמחייה נמוכה, מה שהופך את היער לפחות אפל ויותר קסום. עם העלייה מתחילה מגמת התגמדות העצים, עד לשבילים בין עצי מחט ננסיים, אשר בשילוב פלגי הנחל יוצרים אווירה אגדית.

בסוף השביל מגיעים אל אגם קטן ובו עוברים לשביל האדום, הצבע עליו נמשיך גם מחר. עד לכאן ישנן כארבע שעות הליכה כולל הפסקות, ומכאן יש עוד כחצי שעה הליכה עד לבקתה בה נישן הלילה, על גדות "האגם הירוק" - chata pri zelenom plese. ניתן לקרוא מידע על המקום באתר האינטרנט, בו ניתן למצוא גם את שאר הבקתות המוזכרות בכתבה: http://www.vysoketatry.com/chaty/chpzplese/chpzplese.html

המקום נחמד, במיוחד כשמסביב נוף מדהים של מצוקים נישאים מעלה, אשר על אחד מהם נטפס מחר.

במסעדת הבקתה פגשנו את יארו ולובה, זוג סלובקי אשר טייל גם הוא במסלול דומה לשלנו, יחד עם ידידם האמריקאי שנישא לסלובקית ועשה עלייה. יארו שמע את העברית שלנו ותמה על צלילה האקזוטי. התחלנו לדבר וגילינו שיארו ולובה גילמו את ההפך הגמור מדבריו של יורי לגבי העם הסלובקי, ובמהרה התיידדנו.

באופן כללי הבקתות מורכבות מחדרים קטנים, זוגיים או קבוצתיים, כאשר בדרך כלל ישנו גם חלל שינה ובו מזרונים, והוא מיועד לאלו שלא נותר עבורם מקום בחדרים, או שמבקשים לחסוך בעלויות. מחיר לינה לזוג בחדר, כולל ארוחת ערב ובוקר, נע בין חמישים לשישים יורו. במהלך המסלול תיתקלו בביקתה כל מספר שעות, כאשר בכל הבקתות בהן נתקלנו הייתה גם מסעדה, משמע שניתן להסתמך עליהן מבחינת אוכל במהלך היום. אנו טיילנו באזור בזמן עמוס יחסית: סוף חופשת הקיץ, הכולל גם את יום העצמאות הסלובקי, על כן גילינו שעשינו החלטה נבונה בכך שהזמנו חדרים שלושה שבועות מראש באמצעות כתובות האימייל של הבקתות (באתר האינטרנט). מטיילים אחרים, שלא עשו זאת, כמובן שלא גורשו מהבקתה, אלא שוכנו בחלל השינה, כך שזה באמת עניין של נוחות ופרטיות.

יום 4

ממשיכים על השביל האדום: לוקחים את הדרך הימנית באגם ומתחילים בטיפוס מתון. כאשר עוברים על פני אגם קטן נוסף הטיפוס מתחיל להיות תלול יותר, כולל חלקים בהן תצטרכו להשתמש בשלשלאות לטפס על הסלע החלקלק. המשך הדרך עד לרום מעבר ההרים אורך כשעה וחצי בשביל זיג-זג נוח יחסית, והנוף המדהים שמלווה את הטיפוס ורומז על הנוף שמצפה למעלה, בהחלט מהווה מוטיבציה. מהפס ניתן לראות את כל העמק אותו חצינו אתמול, ומולנו את הצריחים המשוננים של הפסגות הסמוכות.

ממעבר ההרים יורדים מעט ומקריבים עוד קצת סחוס ברכיים לטובת הנוף. כעבור כשעה מגיעים אל Skalnata chata -; מרכז הכולל מסעדה (מרק שעועית מומלץ!) וכמובן אגם, וניתן להגיע אליו גם ברכבל. כעת נותרה עוד שעת הליכה, רובה לצד נוף העיירות אשר למרגלות ההרים, וכאשר תתחילו לחזור אל תוך יער, דעו שהגעתם אל Zamkovskeho chata, מקום הלינה.

בקתה זו נחמדה מאד -; מלבד המיקום הפסטורלי במרכז היער, האירוח מרגיש ביתי וחם, כולל הורדת צ'ייסרים של וודקה מתובלת עם אביה הקשיש של מנהלת המקום. הבעיה היחידה היא החדרים הקטנים והקירות הדקים העשויים עץ, הגורמים לתחושה של לינה בתיבת נוח, כאשר השיכורים בחדר הסמוך על תקן החיות האחרות.

כאן אכלנו לארוחת ערב שניצל ענק ופירה, אך בדרך כלל כשמזמינים עם החדר גם ארוחת ערב, היא תהיה מוגבלת למספר מנות, אשר אם אתם בעייתיים עם אוכל, כדאי לברר מראש מהן.

יום 5

ממשיכים על השביל האדום כשעה נוחה ביער עד ל Dilikova chata. מכאן מתחילה עלייה מתישה של שלוש שעות. המסלול לא תלול בצורה חריגה, אך נדמה שתמיד מחכה מעבר לעיקול עוד עלייה.

בסופו של דבר מגיעים אל Sieszky Dom מעין מלון מהתקופה הסובייטית על גדותיו של אגם. השביל האדום ממשיך מימין למבנה ומטפס לאיטו לאורך צלע ההר, כשנוף היער המדהים משמאלכם. העלייה נמשכת כשעה וחצי עד להגעה לאגם נוסף בין המצוקים, ממנו צפויה עלייה אכזרית נוספת המתמתנת עם הזמן. השביל מורכב מסלעים מכוסים חזזיות צהובות-זרחניות, ולעתים עצי המחט הננסיים מפנים מקומם לעשב, המקנה לשביל הסלעים מראה קדמוני ומיסטי משהו. כעבור שעתיים תגיעו לאוכף, ממנו תוכלו סוף-סוף לראות למטה בין ההרים את Popredske plese -; האגם והבקתה\מלון Chata pri Popradskom plese.

הירידה אל האגם אורכת אינסוף או שעה, ובסופה מגיעים מותשים אל גשרוני עץ העוברים מעל הנחלים המובילים אל האגם.

ניתן לקחת חדר עם או ללא שירותים ומקלחת, אך החיסכון בחשמל מתבטא בכך שכל אורות המלון פועלים באמצעות חיישן תנועה, מה שאומר שאם אין ברצונך להשתין בחושך בשירותים המשותפים לקומה, עליך ללמוד לעשות זאת תוך ריקוד חושני לחיישן.

יתרונות המלון מתבטאים בכך שכמקום גדול ומרכזי יותר הוא נותן לאורחיו קצת יותר מחדר ותבשיל גולאש. יש חדר משחקים בו ניתן לשחק סנוקר או טניס שולחן וגם מחשב גוסס עם אינטרנט ובו אפילו עברית, שריד לעוד ישראלי שגילה את סלובקיה איכשהו בלעדינו.

החדרים עצמם נחמדים ומרוהטים, אך מסיבה לא מובנת בחרו לשים במיטה במקום מזרון שלוש כריות ספה, לא בדיוק מתאים אנטומית לבני אדם.

במלון ישנה מסעדה, אך אם משלמים על ארוחת ערב קבועה במחיר החדר, בחירת המנות מוגבלת. מאחר והדבר הכי טעים שאכלנו במקום הוא שוקו חם, נראה שעדיף לשמור על אופציות פתוחות ולהזמין מראש רק ארוחת בוקר חלקית.

יום 6

לאחר התשישות של יום האתמול הרשנו לעצמנו לקום מאוחר אל יום טיול קצר יחסית לאגם Hincovo Plesoהוא האגם הגדול ביותר בסלובקיה מבחינת תכולת המים שבו.

מתחילים לעלות בשביל האדום שמחוץ לכניסת המלון ולאחר מספר דקות עוברים לשביל הכחול ימינה אל תוך היער. כעבור כחצי שעה של הליכה ביער מגיעים לפיצול -; ימינה לכיוון פסגת רייסי ושמאלה להמשך השביל הכחול אל האגם. המסלול רובו בעלייה אך היא מתונה ומאחר והפעם השארנו את רוב הציוד בחדר אין מה להשוות את ההליכה לעליות הימים האחרונים. האגם עצמו שליו ושקט בין הצוקים הנישאים למעלה. החזרה היא באותה דרך בה הגעתם.

סך כל הטיול אורך כארבע שעות, האגם נחמד וכיום מנוחה זו אפשרות טובה, במיוחד בשילוב פיקניק על גדות האגם, אך הנוף לא מחדש בהרבה לעומת האגמים שראיתם עד כה. ישנה אפשרות להמשיך עוד חצי שעת הליכה אל אחת מהנקודות הגבוהות באזור לתצפית, אך מבט אחד בנקודות שהן האנשים המטפסים לאיטם הבהיר שמספיק לנו לראות את האגם בגובה העיניים ואין צורך להתנשא.

יום 7

פסגת Rysy נמצאת על קו הגבול פולין-סלובקיה והיא הפסגה הגבוהה ביותר בפולין והגבוהה ביותר שניתן להגיע אליה בלי אמצעים מיוחדים בסלובקיה. הדרך אל הפסגה מתחילה כמו אל אגם Hincovo, כאשר הפעם לוקחים בפיצול ימינה אל השביל האדום, שעולה במתינות מעלה. כעבור שעה בערך מגיעים אל שני אגמים שמציינים את תחילת המסע התלול למעלה. לאחר שעה של הליכה, בחלקה נעזרים בשלשלאות וסולמות, מגיעים אל בקתת Rysy על מדרון ההר. הבקתה מפתיעה מתוך הסלעים במה שנראה כאמצע שום-מקום, ומציעה כל דבר שתוכלו לחשוב עליו. ניתן לנוח ולשתות ליטר בירה, ולתהות בדרך כמה הייתה עולה בירה במקום כזה בארץ (אין ספק שיותר משלושה יורו).

מהבקתה ישנה עוד עלייה קצרה לאוכף שמגלה טפח מהנוף המרהיב שצפוי לכם בפסגה עצמה. מכאן ממשיכים עוד שעה של טיפוס בנוף טרשי ההולך ונהיה מאתגר יותר, או לאימהות מביניכן -; מסוכן יותר. למרות שגובה הפסגה -; 2500 מטר -; לא מרשים כל כך בפני עצמו, כאן ניתן לראות כל מטר ומטר, שכן הפסגה היא ראש מצוק, כמה מטרים של סלע אשר מצדדיו מדרונות חלקים במקרה הטוב ותהום ארוכה מאד במקרה הרע, או שאולי זה להפך. עד שלב זה, כל מסלולי הטיול הסלובקים היו מאד מסודרים ובכל מקום בו היה אפילו שמץ סיכון או קושי היו סולם או שרשרת, אולם דווקא בעשרים המטרים האחרונים של העלייה נראה שהפינוק נגמר וגורלנו בידינו. אין באמת צורך בציוד מיוחד בטיפוס, אך האדרנלין זורם בקצב כאשר מטפסים בזווית של שבעים מעלות ולא רחוק מאחורה ניתן לראות את הדרך הארוכה למטה. אין ספק שבעלי בעת גבהים יחוו קושי ממשי בשלב זה.

מהפסגה עצמה נוף מדהים -; לראשונה נמצאים על אחת משיניו המחודדות של הטטרא, וניתן לראות את כל ההרים שמסביב מלמעלה. הרוחות העוצמתיות מוסיפות להבנה כמה אפסי הגוף האנושי לעומת הטבע הענק, למרות שאחרי הכול הגוף הזה הוא שהביא אותנו הנה.

יורדים בזהירות באותה הדרך בה הגענו, מלאי גאווה שמעומעמת רק כשזקן מקומי מקפץ לידך בעליזות. אנו עצרנו בבקתה לאכול קינוח מקומי שהיה בדיוק במקום.

יום 8

מתחילים בדרך חזרה במסלול האדום מאגם פופרדסקה אל Strbske Pleso. המסלול הוא הליכה מישורית ונוחה בתוך היער במשך כשעה. ה"עכבישים האירופאים", הם האתלטים עם מקלות ההליכה שחלפו על פנינו עד כה, מתחלפים בקבוצות קשישים מחויכות. כאשר מגיעים לבסוף לעיירה האווירה מאד נעימה ואפשר להעביר את הזמן בבית קפה עד לרכבת שתיקח אותנו חזרה אל מארק ב-Studeny Potok. ראשית יש להגיע לפופראד ברכבת קטנה ואיטית, אשר עושה את דרכה דרך היער ונופי העמק, כמו סיכום לאינספור הנופים שראינו בדרך.

יום 9

המשך הטיול היה תלוי בזוג הסלובקי שהכרנו בבקתות. הם הזמינו אותנו לשהות בביתם ולהעביר איתם עוד כמה ימים, אך לא ידענו אם מדובר בנימוס גרידא או הצעה ממשית. התשובה החיובית שקיבלנו מהם באי-מייל הבהירה שעוד לא נמאס להם לשמוע את הסיפורים שלי על המזרח הרחוק ועל הצבא הישראלי, כך ששמנו פעמינו לעיר מגוריהם -; העיר השלישית בגודלה בסלובקיה -; Presov, עיר שקטה ונחמדה. ההגעה היא ברכבת עם מספר החלפות בדרך, עוד הזדמנות לראות קצת נוף אחר. לובה אספה אותנו מתחנת הרכבת ונסענו יחד לדירה שלהם. הם גרים בגוש בניינים מהתקופה הסובייטית, האנגר ענק מלא בדודים מספק את כל צרכי החימום של השכונה. הדירה יפה מאד ואנו עדיין לא האמנו למזלנו, וכל הזמן ניסינו לגשש אם אנחנו לא מפריעים. בארוחת הערב הקרח נשבר והבנו שפשוט היה לנו מזל להכיר אנשים ממש נחמדים, עם שפה משותפת וחוש הומור דומה, דבר שנדיר למצוא אפילו בישראל.

ראינו יחד עם יארו סרט דוקומנטרי על האזור, אשר מהווה בית למספר תרבויות. אני תמיד שמח להכיר את האנשים ולא רק את הארץ, כך שהסרט מבחינתי היה מעניין מאד. במיוחד סיקרן אותי כל עניין הצוענים, שראינו בעיקר כאשר הגענו לוולקה לומניצה, מחוץ לאזורי התיירות של הטטרא. הם נראו לי תלושים מהכפריים הסלובקיים, והזכירו יותר את מראות הרחוב ההודי. הסרט מראה מספר דמויות המייצגות את תרבויות האזור, ובהן גם גבר צועני. ניתן לראות או להוריד את הסרט (בתשלום) באתר:

http://docalliancefilms.com/film/4262-ine-svety/?query=Other%20worlds#buy

יום 10

נוסעים אל טרק ה Sucha Bella בשמורת הטבע שהיא Slovensky Raj -; גן העדן הסלובקי. תחילת המסלול בכפר Podlesok. ישנן הרבה אופציות לינה באזור: גם בכפר עצמו וגם בכפרים הסמוכים, למשל פנסיון Ubytovania Barq בכפר Hrabusice, אשר לידו תחנת אוטובוס אל Podlesok. אופציות לינה נוספות הן בעיר Kosice אשר ממנה ניתן להגיע ברכבת אל תחנת Vydrnik וממנה לטרק, או בעיר Spissky Nova Ves אשר ממנה יש אוטובוס אל הכפר.

לרוע מזלכם התמזל מזלנו להכיר את לובה ויארו כך שלנו אצלם והגענו במכונית שלהם לתחילת הטרק ואין לי מידע ספציפי לגביי מיקום התחנות ביחס לתחילת המסלול, אך סביר להניח שהדבר כרוך בהליכה מסוימת. מאחר והאזור עצמו יפה והמסלול מהווה אטרקציה ראשית, אני בטוח שתוכלו להסתדר. בכניסה למסלול מקבלים מפה של שמורת הטבע ובה מסומנים המסלולים.

מתחילים בכיוון החץ עם מסלול שמסתבר כירוק. למודי הליכות גובה היה נחמד למצוא עצמנו פתאום נמוכים, בערוץ ירוק המתפתל ביער שמסביב. המים נמצאים בכל מקום, לעתים נדמה שהם נובעים ממש מתחת לרגלינו. היום היה מעונן וגשום, והמסלול עובר בין גזעים נפולים שהתאבדו זה על זה מעליו ויוצרים אווירה דרמטית. לאחר זמן מה מגיעים אל המפל הראשון, ומטפסים לצדו על סולם המהווה סנונית מתכת ראשונה לאינספור סולמות, מעברי עץ ושרשראות מעל מפלים ונחלים.

המסלול האתגרי נמשך כשעה וחצי ואחר כך ממשיכים בהליכה נינוחה של כשעתיים נוספות ומתחברים אל מסלול צהוב ואחריו לאדום ביער, חזרה אל מגרש החנייה בו התחלתם.

ניתן לראות את הסרטון המרגש בו יארו סיכם את הטיול כאן:

http://www.ulozisko.sk/439730/SlovenskyRaj2011.wmv

יום 11

זה היה היום האחרון שלנו בחברת יארו ולובה. בנוסף לכך, סוף הפרק הזה סימן שגם סוף הטיול מתקרב, מה שיצר אווירה די עצובה. זוג הסלובקים לקחו אותנו לבית הכנסת בפרשוב, ללא ספק אחד מבתי הכנסת היפים שיצא לי לראות. מחוץ למקום נזדמנה לנו אף שיחה עם אחת משישים היהודים שנותרו בעיר, נצר לחמשת אלפים שחיו בה פעם. הקהילה היהודית התומכת שחיה שם בעבר הביאה לכך שרוב רופאי העיר היו יהודים עם כיבושה על ידי הנאצים, מה שהאריך מעט את הזמן שניתן להם עד שנלקחו גם הם להשמדה. כיום רוב בית הכנסת לא בשימוש פעיל ומהווה מעין מוזיאון. כשהגענו בדיוק התבצע סיור לקבוצת תלמידים שהגיעו ללמוד על המקום ועל היהודים שחיו בו. מוזר לגלות בכל פעם שעוזבים את הארץ שאנו בעצם סוג של זן נכחד.

לאחר מכן נסענו לקושיצה והסתובבנו קצת במדרחוב שבעיר. בתחנת הרכבת בקושיצה נפרדנו מלובה ויארו, שחיכו עד שהרכבת תעזוב ונופפו לנו כמו הורים מאמצים טובים.

יום 12

החלטנו להקדיש את היום לברטיסלאבה, אך תחושת הכבדות שליוותה את עזיבתנו מפרשוב המשיכה וקצת הוציאה את החשק. ניתן להעביר יום שלם בברטיסלאבה ובחיפוש פשוט באינטרנט ניתן למצוא מספר מסלולי טיול אפשריים בעיר. קרוב מאד למלון קייב נמצא גם מרכז מידע, בו ניתן לקבל מפה של העיר עם שלל האטרקציות מסומנות עליה, בעיקר כנסיות עתיקות. מרכז המידע נמצא ממש מול תחנת החשמלית אשר עליה עליתם כדי להגיע לרכבת. מולכם ישנה רחבה גדולה ובקצה שלה ישנו שביל המוביל אל הכיכר המרכזית ומרכז המידע.

לא ארחיב כאן על ברטיסלאבה ועל האטרקציות מסביבה, שכן כאמור יש כבר מידע רב על כולן גם ב"למטייל" ובאינטרנט בכלל.אין ספק שניתן להעביר יום שלם ואף יותר מכך בשיטוט בעיר העתיקה ובאתרים מסביב, אך לנו נותרו רק יומיים נוספים אשר הוקדשו לווינה.

כמובן שברגע שהגענו לברטיסלאבה חיכה לנו מייל מיארו, ובו המלצות למקומות לבקר בהם באזור ברטיסלאבה. ביניהם: קבר החת"ם סופר (Chatam Sofer), טירת דווין (Devin Castle) וסנדברג (Sandberg). לצערנו וויתרנו כאמור על האתרים לטובת ווינה.

יום 13-14

חייבים לומר, עם כל הכבוד לסלובקיה -; והכתבה הזו כולה כבוד לסלובקיה, שווינה הגשימה את כל ההבטחות שברטיסלאבה לא קיימה. עיר אירופאית מרשימה ביותר, על שלל הארמונות, הכנסיות, המוזיאונים ובתי הקפה. נדמה שגם כאשר אתה קופץ לרגע לקנות שוקו במכולת, יתנוסס מעליה איזה פסל מרהיב מהמאה ה-17. אם על ברטיסלאבה יש מספיק מידע באינטרנט, הרי שוודאי שעל ווינה הסיכוי שלי לחדש קטן מאד, לכן אחסוך לכם תיאור מפורט של היומיים הנפלאים שבילינו בעיר, ואציין רק את הרלוונטי לסיפורנו.

ווינה וברטיסלאבה קרובות ביותר -; רק שעה נסיעה ברכבת. חיפוש קצר באינטרנט העלה שלאור מחיר הנסיעה הלוך-חזור (11 יורו) ומחיר לילה לזוג במלון קייב, משתלם יותר ללון בברטיסלאבה ולנסוע מדי יום לווינה. יכול להיות שחיפוש מדוקדק יותר היה מגלה מלון זול גם בווינה, ואולי חווית הלינה בווינה שווה עוד כמה יורו. בכל אופן, התחבורה אל ומתוך ווינה הייתה נוחה מאד והקלות בה ניתן לעבור מסלובקיה לאוסטריה גרמה לנו לקנא ולתהות שוב האם אי פעם נוכל פשוט לקחת רכבת לדמשק באותו האופן.

יורדים בתחנה האחרונה של הקו מברטיסלאבה ומשם ניתן לקחת חשמלית או ללכת ברגל חצי שעה למרכז העיר של ווינה. עצם ההליכה ברחובות העיר היא חוויה ומלבד זאת התרשמנו מאד, מלבד משלל הארמונות, גם ממוזיאון הטבע (אל תתפתו להעביר שעות באגף הסלעים כשיש קומה שלמה של פוחלצים למעלה!), מעשרות בתי הקפה הוותיקים -; שנדמה שבכולם פרויד ישב מתישהו - וכמובן ממסעדת Figlmuller (עליה יש כבר המלצה באתר): תפסנו במקרה את השולחן האחרון במסעדת השניצלים המעולה, ולא הבנו את גודל מזלנו עד ששמנו לב באמצע הארוחה לתור הארוך שמשתרך החוצה ולתיירים היפניים שמצלמים אותנו.

שימו לב שבברטיסלאבה יש שתי תחנות רכבת -; משני צדי נהר הדנובה, ולכן עליכם לבדוק שאתם עולים על הרכבת מווינה שמגיעה לתחנה שבעיר העתיקה, היא HL.ST. במקרה והגעתם בכל זאת לתחנה השנייה, צאו החוצה ופנו ימינה -; ישנה תחנת אוטובוס (באותו צד כביש שלכם) המביא כעבור נסיעה של רבע שעה אל העיר העתיקה.

לסיכום

הטיול בסלובקיה נוח ביותר, הארץ יפה ביותר ולמרות שהמחירים הם כבר ביורו, אין מה להשוות את העלות למדינות אירופאיות מערביות יותר, שלא לדבר על ישראל. עלות ממוצעת לזוג ללילה היא 40-50 יורו. עלות ממוצעת לארוחה לזוג היא כ-10 יורו. טיול של שבועיים עלה לנו -; כולל טיסה -; כ-3500 ₪ לאדם.

מבחינת מזג אוויר, מסתבר בדיעבד שבחרנו חודש מצוין לטייל בו בהרים. בתחילה חששנו שספטמבר מאוחר מדי ושהחוויה הנוראית שעברנו בקצ'קר בטורקיה בגלל שאננותנו תחזור על עצמה גם כאן. (על כך בלינק המצורף

https://www.lametayel.co.il/%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%94+%D7%98%D7%99%D7%95%D7%9C+%D7%96%D7%95%D7%92%D7%99+%D7%91%D7%A7%D7%A6%D7%A7%D7%A8+%D7%95%D7%91%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%9C)

מקורות יודעי דבר (מארק) סיפרו לנו שלמרות שאוגוסט נראה אמצע הקיץ מכאן, הוא דווקא חודש לא יציב בטטרא מבחינת מזג אוויר וספטמבר יציב ממנו. מצד שני, ככל שמתקרבים לאוקטובר מתקרבים גם לחורף. אמנם רוב ימינו בהרים לוו בשמש, אך כאשר עזבנו את האזור ראינו מבעד לחלונות הרכבת ששלג כבר החל להצטבר בפסגות. מוסיפים לכך את העובדה שבסוף אוגוסט משפחות רבות מנצלות את שלהי חופשת הקיץ לטיול, ומגיעים למסקנה שתחילת ספטמבר היא הזמן המושלם לטיול בטטרא.

כשחיפשתי מידע על סלובקיה, נדמה שכל מי שכתב עליה באתר זה נעזר בהשכרת רכב, מה שמעלה את עלות הטיול והציב את סלובקיה בסימן שאלה מבחינתי. אין מה לדאוג -; התחבורה הציבורית בסלובקיה מעולה וניתן להגיע כמעט לכל כפר. כמובן שרכב צמוד מוריד את התלות בזמני הרכבות והאוטובוסים ובוודאי שנוח ונעים יותר לשים את התיק הגדול בתא המטען ולשבת במזגן מאשר להחליף רכבות עם חצי ארון על הגב, אך לטעמי הנסיעה בתחבורה ציבורית היא חלק מההרפתקה ומהחוויה המקומית, ומאחר ואת רוב הטיול העברנו בשבילי ההרים הרי שרכב היה מיותר.

יתרון נוסף שיש להדגיש במסלולי הטיול בסלובקיה הוא מגוון האפשרויות. במידה ואין ביכולתכם או רצונכם לטייל מספר ימים ברציפות ניתן גם לבצע חלקים נבחרים בטיול שלנו. למשל, ניתן להגיע ברכבת אל Strbske Pleso וממנו אל Popredske plese וטיולי היום באזור, וכך לבצע את ימים 6-8 ללא צורך בתיק גדול או ציוד מיוחד. כמו כן ניתן להגיע ברכב אל Sieszky Dom(יום 5) או ברכבל אל Skalnata chata (יום 4). בקיצור, כל אחד מכם יכול פשוט להגיע אל אזור הטטרא, לרכוש מפת שבילים ולתכנן את הטיול שמתאים לצרכיו. יש לי מספר צילומים של קטעי המפה הרלוונטיים למסלול שלנו, אם מישהו מעוניין בכך, למרות שבאמת כדאי פשוט להגיע ולרכוש מפה משלכם.

באזור צפון מזרח המדינה יש עוד הרבה כפרים ואטרקציות שפספסנו: מערת הקרח, מערת הנטיפים וגם מרכז המים והספא אקווה-סיטי שבפופראד, אשר על אחת מהחוויות בו הבטחתי ליארו שאמליץ כאן: http://www.aquacityresort.com/en/health-sport/cryotherapy . כנראה שלא תהיה ברירה אלא לחזור לסלובקיה שוב בעתיד.

בנוסף לאתר הרכבות והתחבורה שניתנו בכתבה, ישנו גם אתר למציאת מקומות לינה: www.limba.sk ואתר נוסף לקווי החשמלית: www.imhd.sk

הטיול ענה מבחינתנו על כל הציפיות ואף התעלה עליהן, ובימים שלאחר חזרתנו ארצה שכנענו כל מי שרק הסכים לשמוע שסלובקיה חייבת להיות היעד הבא שלו. אנו מקווים שהצלחנו לשכנע גם אתכם, ושבקרוב שר התיירות של סלובקיה יעמוד על תרומתנו ויממן לנו נסיעה נוספת אל המדינה המדהימה, ארץ הפיות.
http://www.youtube.com/watch?v=_00x9phPmLM