שלושה שבועות עם ילדים במדריד

 אוגוסט, שלושה שבועות, שני ילדים, מדריד. ההתחלה בטיסה ישירה של אלעל לשדה התעופה באראחאס. שלחנו את המזוודות יום קודם בשירות טרום טיסה מהבית - תענוג. נוחתים לפני הצהריים ומתקשרים לדייגו מ-spain select. הוא מודיע לנו שהדירה שלנו תהיה מוכנה רק ב-13:00 . לא נורא, יושבים בינתיים לאכול משהו בשדה. כבר ביציאה מהשדה נתקלים בהתנהגות ספרדית אופיינית - סדרן המוניות אומר לנו שניאלץ לנסוע ב-2 מוניות נפרדות (2 מבוגרים 2 ילדים ו-4 מזוודות). אחרי שהתעקשנו שהוא יכול למצוא פתרון ואין לנו שום בעיה להמתין הגיעה מונית סטיישן ונסענו כולנו יחד. אחרי כחצי שעה נסיעה שעלתה 30 אירו מגיעים לשכונת סלמנקה. הבניין נראה חדש ונמצא ברחוב נחמד עם מסעדות ממש לידנו וסופרמרקט בשם סופרסול ששימש להצטיידות. הדירה ממש מוצלחת ונראית אפילו טוב יותר מהתיאור באתר האינטרנט www.spain-select.com/detail_villa.asp.
יום 1: בבוקר הולכים לפארק רטירו. ההליכה נמשכת כעשרים דקות כשבדרך מגלים את הסביבה החדשה. הפארק יפה מאוד והמתקנים מספקים לילדים הנאה. הולכים עד לאגם ומחליטים לחזור לשייט בשעות פחות חמות.

 החזרה במטרו מתחנת רטירו עד לליסטה - מאוד נוח. אחה"צ מנסים את הבריכה בבנין שלנו. מסתבר שהמים קפואים למרות טמפרטורת האויר הגבוהה. מכיוון שמחשיך רק לקראת השעה 22:00 מספיקים גם לנסוע במטרו לכיכר סול ולאכול גלידה טעימה בבן אנד ג'ריס.
יום 2: מחליטים לבקר במוזיאון מדעי הטבע. שוב נוסעים במטרו ויוצאים בשדירה יפה ורחבה. אבל במוזיאון עצמו, אכזבה - תערוכת הדינוזאורים סגורה עקב שיפוצים. בכלל גילינו שאוגוסט מנוצל לשיפוצים מכיוון שרב המדרידאים נוסעים לחופשה מחוץ לעיר. למרות זאת, ניסינו להנות מתערוכות שונות של בע"ח ומאובנים וחזרנו לאחר קניית מזכרות בחנות המוזיאון. יש לציין שההסברים הם בספרדית בלבד.
יום 3: הזירה המרכזית למלחמות שוורים במדריד ממוקמת 5 דקות הליכה מהדירה שלנו. מכיוון שאנחנו נגד התעללות בבעלי חיים אבל מעניין לראות איך העסק עובד, משתתפים בסיור מודרך בזירה. מסתבר שכל יום א' בעונה מתקיים מופע עם קהל של 22,000 איש. המקום מרשים. הבת הגדולה מסכמת שהיא בעד השוורים, כי שור שהורג את המטדור יוצא לחופשי.

יום 4: נוסעים לסגוביה באוטו ששכרנו. הרכב הוא סיאט לאון 5 דלתות לא אוטומטי, שעשה את העבודה כמו שצריך. סגוביה ממוקמת בהרים, כשעה ורבע נסיעה ממדריד. בעיר אקוודוקט רומי מרשים ועיר עתיקה מוקפת חומה. ליד האקוודוקט הצטיידנו במפה ממרכז התיירות, ויצאנו לעבר הקתדרלה. אחר כך המשכנו למבצר הגדול (אלקאזאר) שהשתמר בצורה יוצאת דופן ומכיל תצוגה מרשימה של כלי מלחמה מימי הביניים. בחזרה לאוטו ראינו קהל שיצא מחתונה בקתדרלה. הספרדים יודעים לעשות שמח, והספרדיות מתלבשות בשמלות ערב מפוצצות.
יום 5: לוקחים מטרו לאופרה. מסתובבים בכיכרות ובגנים היפים ליד הארמון וחוזרים דרך כיכר מאיור. שלטי הרחובות מלווים בציורים הקשורים לשם הרחוב.


יום 6: מאז שגילינו לפתע כי קו 2 של המטרו נסגר לרגל שיפוצים עד סוף החודש אנחנו נוסעים לכל מקום ברכב. למרות שחושבים שבעיר גדולה כמו מדריד עדיף להשתמש בתחבורה ציבורית, לנו היה נוח יותר עם רכב פרטי. מבחינת חניה - היתה לנו חניה פרטית תת קרקעית בבניין, ובדרך כלל למצוא חניה במקומות מסומנים בכחול וירוק (משלמים במדחן) היה לא קשה. מה עוד שנסיעה הלוך חזור במטרו עולה לארבעה אנשים בסביבות 8 אירו, סכום שווה ערך ל-7 שעות חניה בשעות העומס. החניה היא חינם אחרי שעה 15:00 באוגוסט (תלוי באזור) וגם אין בכלל פקקים, גם כנראה בגלל אוגוסט. מעניין לראות את הפתרונות התחבורתיים שמיושמים בעיר כדי למנוע עומסים - כמו לדוגמא גל ירוק ורחובות שניתן ליסוע בהם ישר בלבד, כאשר הפניות מתבצעות משדרות צדדיות מקבילות.
יום 7: חוזרים לפארק רטירו לשיט כפי שהובטח. הסירה מאוישת בהרכב מלא וכולם חותרים בתורות.

יום 8: שוב בפארק רטירו (משמעות השם המלא - פארק המנוחה הטובה), שוב מתפעלים מהיופי, הנקיון והגודל - מגיעים הפעם רחוק יותר עד לארמון הקריסטל. בדרך פוגשים סנאים חמודים.


יום 9: קאסה דה קמפו הוא פארק ענק הצמוד לעיר מדריד. בפארק הגענו לאגם וטיילנו סביבו. הצמחייה שנתקלים בה וגם בעלי החיים מאוד מוכרים מישראל. אפשר לדוג באגם ואפשר גם לשוט בסירה - אבל מיצינו כבר את השיט. בערב יצאנו לגראן וייה. אזור מאוד תיירותי עם הרבה חנויות ובתי מלון. כשמחשיך גם רואים הרבה יצאניות, לא נהנינו יותר מדי מהאזור. ישבנו בשדרת קסטיליאנה לנוח ולשתות משהו. עם המשקאות תמיד נותנים זיתים טעימים וגם ברד לימון מאוד טעים ומרגיש טבעי, לעומת זאת ברד תות (fresa בספרדית) לא מצא חן בעיני אף אחד.
יום 10: מוזיאון הפראדו סומן בהרבה אתרים וספרים על מדריד כאתר חובה. חובה אז חייבים. השדרה של המוזיאונים יפה מאוד ונעים לשבת בה באחד מבתי הקפה. המוזיאון עצמו מציע אוסף ענק של תמונות בעיקר. היפות ביותר לטעמי הן של גויה. הילדים טענו שיש יותר מדי תמונות המראות את ישו הצלוב, מה שנכון.

יום 11: יום לונה פארק. פארק האחים וורנר ממוקם כארבעים דקות נסיעה ממדריד. יצאנו רק אחה"צ כדי להנות מהנחה במחיר הכרטיס ומשעות פחות חמות. הפארק פתוח עד חצות וניצלנו זאת. יש בפארק מתקנים מפחידים אבל לא ניסינו אותם, כן עברנו את כל המתקנים המתאימים לכל המשפחה. מתקן אחד ייזכר כנראה יותר מהאחרים כי יצאנו ממנו רטובים עד לשד עצמותינו. במקום מייבש מיוחד (בתשלום) שניתן להיכנס ולהתייבש. נפרדנו מהפארק לאור זיקוקין שהופרחו בחצות בדיוק, לא לפני שקנינו מזכרות (בובת באגס באני ענקית שתיקרא מעתה באגסית).
יום 12: טולדו. מרוחקת קצת למעלה משעה נסיעה ממדריד. כדאי לנסוע באוטוסטרדה ללא אגרה שאיתה משך הנסיעה הוא כמה דקות יותר מנסיעה בכביש האגרה. העיר העתיקה יפה ונראית טוב יותר מסגוביה. סמטאות צרות הובילו אותנו עד לקתדרלה יפהפיה. ברובע היהודי עדיין ניתן למצוא סימנים לחיים שהיו לפני הגירוש. הנוף הנשקף ממרומי המבצר היווה תפאורה לבית הקפה שישבנו בו. מרציפנים וגלידה קנינו בכיכר, ולמזכרת - צילומים של הילדים עם דמויות דון קישוט איש למנשה (שטולדו היא בירתה) וסנשו פנשה. כשהתעייפנו תפסנו מונית שהחזירה אותנו לחניון. על רצפת המונית מצאנו שטר של 10 אירו והנהג לא הפסיק להודות לנו ולברך אותנו.

יום 13: השפע בחנויות במדריד לא מעיד על המשבר הכלכלי שעובר על ספרד. הסופרים עמוסים בכל טוב והמבחר אדיר, וגם בדרך כלל יותר זול מישראל. רשתות האופנה הספרדיות כזארה ידועות בישראל ובאוגוסט יש מכירות סוף עונה. rebajas בספרדית זה sale. בכלל כדאי ללמוד מעט ספרדית כדי להסתדר במדריד. הרב אינם דוברים אנגלית.
יום 14: גן החיות של מדריד הוא הפתעה נעימה. התכוננו להעביר כמה שעות ונשארנו יום שלם. בגן גם אקווריום ומופעים של כלבי ים, ציפורי טרף, תוכים וגולת הכותרת מופע דולפינים. את החיות ניתן לראות ממרחקים קצרים ומזג האוויר הנוח לא הבריח אותן למסתור. שטחו של הגן לא גדול, כך שלא מתעייפים, אבל המיגוון מרשים. באקווריום יש בריכה גדולה בה שוחים כרישים אותם ניתן לראות דרך הדופן השקופה. הדובים מצחיקים בכך שמסמנים למבקרים לזרוק להם אוכל בתנועות ידיים.


יום 16: הילדים מאוד התאכזבו מהבריכה בבנין (מים קפואים כל הזמן) ולכן ניסיון לשמח אותם נחל הצלחה מיידית בהכרזה שנלך לפארק מים. ליד מדריד יש לרשת אקווה פוליס 2 פארקי מים. בחרנו את הקרוב יותר, זה שבסן פרננדו. ההתחלה לא בישרה טובות - היה קשה למצוא את הפארק ובכניסה לא רצו לתת לנו כניסה חינם במבצע של בקר ב-3 אטרקציות קבל את השלישית חינם, כי לא ביקרנו באטרקציות בסדר הנכון (קודם היינו בפארק וורנר אח"כ בגן החיות ולא להיפך). היחס הנוקשה המשיך גם בפארק כשלכל מגלשה יש 2 משגיחים בנוסף לאלה שמסתובבים בשטח. אסור להיכנס למים עם משקפיים או משקפי שחיה. אסור לגלוש עם מצופים. בנוסף נפלנו על היום הכי קר וגשום בחודש. המים כמובן קפואים והבן הקטן רועד מקור בתור. מיצינו את העסק די מהר, למרות שצריך לציין שתמיד כיף לגלוש במגלשות מים.
יום 17: שוב בפארק רטירו. הפעם ניתן להיכנס לארמון הקריסטל וגם לארמון ולאסקז שם יש תצוגת אמנות מודרנית הכוללת מוצגים ייחודיים. הבת הגדולה מתלהבת. בחוץ פוגשים את ידידינו משכבר הסנאים וגם הפתעה - המוני צבי מים המשתזפים בשמש החמה.


יום 18: הגענו לאצטדיון סטיאגו בארנבאו לפני כמה ימים אבל נבהלנו מאורך התור. היום אזרנו אומץ ואחרי כחצי שעה היו בידינו כרטיסים לסיור בהיכל של ריאל מדריד, המועדון המעוטר ביותר בעולם. במקום ניתן לראות את כל הגביעים שהמועדון זכה, כולל כדורסל - גביעי אירופה שעליהם חרות שמה של מכבי תל אביב. להיכנס למלתחות ולחדר מסיבות העיתונאים. המרשים ביותר הוא לשבת על ספסל המחליפים ולדמיין את האצטדיון מלא בתשעים ומשהו אלף אוהדים. למזכרת קנינו תמונה שלנו מניפים את גביע אירופה במחיר שערוריתי של 12 אירו. בערב יצאנו להופעת פלמנקו ב-cafe de chinitas אליה הזמנו מקום יום קודם. האמת, שהמקום לא היה מלא והשולחן שלנו היה ממש קרוב לבמה. ההופעה נמשכה כמעט שעתיים שלמות כשגם הילדים נהנו. מהמלצות הזמנו רק שתיה - קנקן סנגריה קרה (קנקן נקרא בספרדית jara שזה נשמע חרה) וקיבלנו גם קרקרים וזיתים לנשנש.

יום 19: חזרה הביתה. יומולדת שמח.