הטיול שלנו היה בסוף יולי תחילת אוגוסט 2019, וכלל: טיסה לאמסטרדם, יום טיול באמסטרדם, טיסה לאיסלנד, 4 ימי טיול באיסלנד ושבוע בכפר נופש בהולנד. בלוג נפרד על הטיול באיסלנד אפשר למצוא כאן.
אז הגענו לאמסטרדם בטיסת הבוקר של אלעל עם מטוס רחב גוף ומפנק כמו אלה שטסים לאמריקה בהרכב משפחתי של 2 הורים ו-3 ילדים בגילאים 18, 15 ו-9. בנמל התעופה סכיפהול אנחנו קונים סים לבן ששכח את הסים שקנינו לו בארץ ומחכים להסעה שהזמנו. לבסוף מצליחים ליצור קשר עם הנהג שלנו, שבגלל טעות שלנו במספר הטלפון שהשארנו להתקשרות, לא יכל להודיע לנו היכן הוא מחכה, וחיכה לנו פשוט בנקודת המפגש (יש כזה מקום בשדה התעופה – חפשו שלט “meeting point” קרוב ליציאות לרכבת ולחניונים). אני ממליץ מאוד על חברת ההסעות Taxireserving.nl ששלחה מונית מרצדס גדולה ונוחה עבורנו במחיר זול של 42 אירו. הנהג מביא אותנו לפתחו של המלון במרכז העיר שישמש אותנו עד לטיסה לאיסלנד למחרת אחר הצהריים. שם המלון NH city centre amsterdam. קיבלנו 2 חדרים באותה הקומה: אחד זוגי עם נוף לתעלה ואחד לשלישיה פינתי. החדרים נקיים נעימים ומרווחים מספיק. מהמלון אנחנו יוצאים להסתובב באיזור 9 הרחובות. מזג האוויר מעולה ואנחנו חוצים תעלות ורחובות יפים, עד שהרעב מציק ואנחנו (בהנחיית המתבגרים שלנו) מגיעים להמבורגריה the butcher. אין מה לומר, ללקק את האצבעות. מכאן הדרך קצרה לכיכר דאם ולרחוב הקניות Kalverstraat שדרכו אנחנו חוזרים למלון למנוחה קצרה. לאחר שמילאנו מצברים נוסעים לבלות בחווית היינקן. כרטיסים הזמנו באינטרנט וכשהגענו ישר הכניסו אותנו לסיור קבוצתי עם עוד כ30 תיירים. ההדרכה היא לא ממש נדרשת וכל אחד מתקדם לפי הקצב שלו כשלאורך המסלול המוגדר נחמד לראות כיצד מייצרים בירה ולעבור בתחנות עם מיצגים אורקוליים מעניינים. גולת הכותרת היא כמובן שתיית בירה (קטנים מ18 מקבלים שתיה קלה) אבל היינקן זה לא הבירה הכי טעימה אז מבחינתנו הכי מעניינת היתה התחרות למזיגת בירה. ביציאה אנחנו שוב רעבים ומוצאים לנו מסעדה קרובה נחמדה poke bowl. משם אנחנו חוזרים רגלית לכיוון המלון דרך רובע המוזיאונים ומקנחים בוואפל הולנדי חם אצל van wonderen stroopwafels.
למחרת בבוקר אוכלים במלון ארוחת בוקר מעולה הכוללת אומלטים בהכנה במקום וקינוחים ממעין מיני קונדיטוריה. יוצאים רגלית לטיול ברובע jordaan היפה וכאשר מתחיל טיפטוף ההופך לגשם מזמינים אובר לאיזור הדאם, כי קניות כידוע אפשר להמשיך גם בגשם. חוזרים למלון, אריזה סופית ויוצאים עם ההסעה שלנו לשדה התעופה.
הטיול באיסלנד היה מאוד מוצלח ואנחנו נוחתים עם טיסת טרנסביה מרייקאויק לאמסטרדם בכשעה איחור. רכב לוקחים בשדה מאלמו (הוזמן דרך rentalcars.com) ומשודרגים למיצובישי אאוטלנדר חדש. המרחקים בסכיפהול גדולים ולאחר צעידה ארוכה מגיעים לחניון בו מחכה הרכב. קשה להעמיס אותו עם כל המזוודות שלנו אבל הבן ואמא שלו מהנדסים זאת בהצלחה וכעבור כשלושת רבעי שעה מגיעים לכפר הנופש דה אמהוף מרשת סנטרפארקס האהובה עלינו. החברים שלנו הגיעו כבר ולקחו את מפתחות הוילה שלנו והם מקבלים אותנו בשמחה. אנחנו בוילות מסוג קומפורט ל-6 צמודות אחת לשניה וקרובות למרכז הכפר באזור 4. קיבלנו גם מיטות מוצעות, סט מגבות לאדם, ערכת מטבח וכרטיסי כניסה לאקווה מונדו. מה שנותר הוא לקחת את האופניים שהזמנו מראש במרכז האופניים. מכיוון שההזמנה היא ל-11 זוגות אופניים בגדלים שונים תהליך ההתאמה ארוך אבל האחראית הסבלנית במרכז האופניים עוזרת וכולנו יוצאים רכובים. מגיעים לסופרמרקט במרכז ומצטיידים לקראת ארוחת הערב ובמוצרים הכרחיים כמו בירה לה שוף. במאמץ משותף מוכנת ארוחה לתפארת ואחריה משחקי חברה שיהפכו למסורת יומית לכל השבוע.
יום אמסטרדם:
אנחנו קמים אחרי הלילה הראשון בכפר הנופש ואוכלים גם ארוחת בוקר משותפת. הזמנו כרטיסים לצהריים למוזיאון ואן גוך באמסטרדם. נהיגה וחניה באמסטרדם הן חוויות מפוקפקות, אז אנחנו בוחרים לחנות בחניון חנה וסע של הארנה (האצטדיון של אייאקס) שם נמצאת גם חנות דקתלון שאנחנו מתכננים לערוך עליה פשיטה. ההתנהלות בחניון ובתחבורה הציבורית לא הולכת לנו כל כך חלק (כאן כתבתי טיפ בעניין) אז מגיעים באיחור של שעה למוזיאון. מכניסים אותנו בכל זאת ואנחנו נהנים מתצוגה מיוחדת של ציור החמניות, מיצג המנסה להכניס אותנו לראשו המסוכסך של ואן גוך ומהמון ציורים שלו מכל מיני תקופות ואתרים. במקום גם קפיטריה נחמדה בה הרווינו גם את הגוף. משם המשכנו ברגל דרך בניין מוזיאון Rijksmuseum היפהפה ועוברים כמה תעלות יפות עד שמגיעים לצ'יפס המפורסם והטעים של Vlaams Friteshuis Vleminckx.
שבעים ומרוצים ממשיכים לכיכר דאם. מבלים בקניות בעיקר בחנות הגדולה של uniqlo. חוזרים משם לארנה וממשיכים בקניות גם בדקתלון. השעה די מאוחרת ואנחנו יושבים לארוחה בbitch burger. היה טעים מאוד ואנחנו מצליחים לשלם אירו אחד בחניה וחוזרים לכפר בחסות החשיכה.
יום שלישי בכפר:
היום הוחלט לנסוע לבקר בזאנסה סאכנס. יש בעיירה התיירותית הזו עומס בשעה שאנחנו מגיעים ומפנים אותנו לחניון מרוחק יותר בעלות של 10 אירו. הספקנו לבקר בסדנת הסבר על ייצור קבקבים הולנדיות ובחווה לייצור גבינות. הסבלנות של הילדים קצרה ואנחנו חוזרים לדה אמהוף, לא לפני שזוללים גלידות טעימות בגודל xl.
לאחר התארגנות זריזה רוכבים ל”אקווה מונדו” (פארק המים המקורה) שם מבלים בהנאה רבה עד הסגירה בכל המגלשות.
למחרת אנחנו נשארים כל היום בכפר ומנצלים את המתקנים השונים כגון חוות החיות טניס וסירות פדלים. יושבים גם בבית הקפה שבמרכז לשתיה וקינוחים מושחתים. אחר כך יוצאים לטיול אופניים בשבילים היוצאים מהכפר ועוברים ביער. לארוחת הערב קנינו בסופרמרקט ערכת ברביקיו ומכינים על האש המבורגרים נקניקיות ופרגיות לשמחת כולם.
יום שישי:
היום מתפצלים – חברינו נוסעים לאפטלינג, הילדים הגדולים שלנו לוואליבי ואנחנו עם הקטנה לדולפינריום. כולם נהנים מאוד. למרות שזו הפעם השלישית שלנו בדולפינריום אנחנו מתלהבים במיוחד מבריכת ליטוף מנטות (חתולי ים) וכרישים. גם ההופעות של פילי הים, אריות ים, כלבי ים ודולפינים מהוות חוויה שאפשר לראות שוב ושוב. בערב מכינים ארוחת שבת גדולה ומצפים לאורחים נוספים שמגיעים היום מהארץ. היה ממש כמו סדר פסח – מאוד שמח וטעים.
יום שבת:
בבוקר שוב מתפצלים כשאנחנו נוסעים לקניות ולראות את הספינה הטרופה בבטביה. יש רוחות מאוד חזקות והתכנית שלי לנסוע על הכביש החוצה את הים בין ליילסטאד לאיינקהוזן לא מתאפשרת עקב סגירתו. מגיעים למונקינדאם בדרך אחרת ונפגשים שם בחניה עם חברינו. מטיילים ברגל בכפר הדייגים החביב. הרוח לא מפריעה לנו כל כך אבל הכפר די שומם בגלל מזג האוויר. ישבנו לבסוף לארוחה במסעדה קרובה לנמל de Koperen Vis. בסוף היום כמובן אקווה מונדו.
יום ראשון:
נוסעים לחיטהורן בערך שעה ורבע. חונים מחוץ לכפר בחניה שהשער שלה נפתח כשנכנסים אליה אבל בשביל לצאת צריך לשלם 4 אירו במכונה במטבעות בלבד (אני לא קורא את השלט הקטן ומשלם 4 אירו לשווא לאחר שנכנסנו). ליד החניה פוגשים סוס שחור יפה שכלוא בגדר שנראית לא מספקת אבל מתברר שהיא מחושמלת. כבר בכניסה אנחנו שוכרים סירה חשמלית לכולנו (11 איש) בעלות של 40 אירו לשעה. מתחילים בשיט בתעלה בצפיפות של הרבה סירות אחרות. די קשה לשלוט על הסירה. נהנים מהנוף ומהברווזים ולאחר שיוצאים לאגם ונותנים לכולם לנסות את כוחם בהשטת הסירה אנחנו מגיעים חזרה למעגן. מטיילים קצת ברגל, אוכלים גלידה מיוחדת וקרפ ואז חוזרים לאופניים ולאקווה מונדו.
יום שני:
בבוקר אנחנו מגלים שבנוסף לעכבר שבא לבקר אותנו מדי פעם בלילה גם ציפור קטנה נכנסה איך שהוא ולא מצאה את הדרך החוצה עד שפתחתי לה את החלון שבגג המקלחת. צריך למסור את המפתח ולפנות את הוילה עד 10:30 בבוקר. החברים יוצאים מוקדם מאוד כדי להספיק לטיסת הבוקר אבל לנו יש זמן עד 21:30. מותר להישאר בכפר ביום העזיבה ואנחנו מנצלים זאת. מתפנקים קצת אצל הבני דודים שנשארים עד יום שישי ואז יוצאים איתם לטיול באופניים. מזג האוויר מצוין אבל מה שמשבית את השמחה היא דבורה קטנה שעוקצת את הבן שלהם ליד העין. אחרי זמן מה הכל נרגע אבל אנחנו כבר מחזירים את האופניים ועוזבים את הכפר, לא לפני שאוכלים אצלם ארוחת צהריים מעולה. בדרך לשדה התעופה עוצרים במרכז קניות גדול בעיר almere הקרובה ומתפנקים גם בבית קפה קונדיטוריה מעולה שהחברים שלנו גילו כמה ימים קודם לכן. בסכיפהול מחזירים את הרכב וצועדים המון עד לשער שלנו כדי לומר שלום ולהתראות להולנד.
