הקדמה
דבר ראשון אבהיר שלא מדובר על טיול בכל איסלנד אלא רק בדרומה. בחלק זה של האי המון אתרים שנותנים בהחלט את הטעם של טיול לאיסלנד. אז קודם כל אני רוצה להודות לפוסט שמצאתי באתר טיול לחו”ל ובעצם שיכנע אותי שבכלל זה אפשרי. הרקע הוא שהיתה לנו כבר הזמנה לשבוע בכפר נופש של סנטרפארקס בהולנד ולאחר שהתבשרנו על הקדמת הגיוס של הבת הגדולה חיפשנו להוסיף טיול יותר רציני ואיסלנד בהחלט ענתה על הציפיות. ההגעה לאיסלנד היתה דרך אמסטרדם עם טיסת טרנסביה שלוקחת 3 שעות. היו לנו כרטיסי טיסה של אל על לאמסטרדם והקדמנו אותם. כך הגענו לאמסטרדם בבוקר והיה לנו יותר מיום לבלות בה עד לטיסה לרייקאוויק בשעות אחה”צ של היום למחרת. יש לשים לב שהשעון באיסלנד הוא שעתיים אחורה מהולנד (ושלוש מישראל) כך ש”הרווחנו” את השעות הללו בדרך הלוך. מלונות, אתרים ורכב הזמנתי אחרי הזמנת הטיסה – פחות מחודש וחצי לפני. למרות כל האזהרות מצאתי מקומות טובים למשפחה בת 5 נפשות, אם כי יכול להיות ששילמתי יותר ממה שאפשר היה להשיג בהזמנה זמן רב מראש. טיסה עלתה 1800 אירו ל-5 כולל מזוודות ומושבים. רכב הוזמן טויוטה לנד קרוזר מיורופקאר דרך rentalcars.com כולל ביטוח בעלות 5000 ש”ח. עלות השתתפות עצמית לרכב כזה היא 3000 אירו והביטוח שלהם מכסה כל נזק וכל עלות. בחרתי ברכב כזה משום שהוא גדול ומרווח בשביל כל הציוד שהיה לנו, בגלל הנסיעות הארוכות ובגלל ההמלצה לקחת רכב מסוג ג'יפ לדרכים האיסלנדיות.
הגעה
נחתנו בשדה התעופה Keflavík בזמן ומהר מאוד אנחנו כבר עם המזוודות ברכב השכור. אין בדיקת דרכונים ואין תורים. הרכב חונה בחוץ ומתחילים להתרגל לטמפרטורות הנמוכות. יעדנו הראשון היא דירה בSelfoss בשם river apartments. עלות של 250 אירו לדירה עם חדר שינה אחד וספה נפתחת בסלון. כיוונתי את הwaze ליעד במסלול דרך כביש 427 (ולא כביש 1 כי אנחנו נחזור דרכו) ומיד נכנסנו לנוף מעורר השתאות של מרחבי סלעי בזלת עם טחב ירקרק, מצד אחד ים ומצד שני הרים. אחרי כשעה וחצי נסיעה בשממה האיסלנדית מגיעים לדירה שממוקמת בקומה התחתונה של הבית המשקיף לנהר. לדירה כניסה נפרדת והמפתח מצפה לנו בתיבה עם קוד כמו של מנעול אופניים. לאחר פגישה עם בעלת הדירה אנחנו יוצאים ברגל לפי המלצתה למסעדה “kaffi” לארוחת ערב. המסעדה מלאה ולנו יש מקום רק ב”אוהל” בחוץ. השירות מאוד איטי והאוכל לא משהו. גם המחיר יקר (אבל די דומה למסעדה בישראל). חלקנו הולך להשלים את הארוחה בפיצה דומינו הקרובה. למרות השעה המאוחרת עדיין לא מחשיך. במקלחת יש מים חמים מעולים עם ריח של ביצה קשה לפי הגדרת הבת הקטנה, וכשפורשים לישון עדיין יש בחוץ דימדומים.
יום ראשון
מתעוררים בבוקר ליום שמשי ונזכרים בדברי בעלת הדירה האיסלנדית שכל כך התפעלה מהקיץ שהגיע אליהם השנה. כמובן שבחוץ טמפרטורה של 10 מעלות אבל צפוי להתחמם עוד בהמשך היום וממש מחוץ לדירה יש שביל יפהפה לאורך הנהר. יוצאים לריצה/הליכה שלווה ואחר כך מחפשים סופר פתוח במרכז. מסתבר שהחנויות ברובן נפתחות רק אחרי 9 בבוקר אבל לאחר הרבה הסתובביות ושאלות מגיעים לסופר פתוח ומצטיידים לארוחת בוקר ולנישנושים למשך הנסיעה הארוכה שצפויה לנו היום. לפי התכנית אנחנו אמורים להגיע ללגונת הקרחונים שהיא 322 ק”מ מאיתנו עם מספר עצירות בדרך על כביש הטבעת – כביש מספר 1. בגלל שאנחנו עדיין לא מתורגלים יוצאים רק ב11 מהדירה ולאחר כ40 דקות מגיעים לעצירה הראשונה שלנו מרכז הלבה. זוהי אמנם לא עצירה שתוכננה אבל הוספנו אותה ספונטנית לאחר המלצת בעלת הדירה. המרכז הוא חדש וכולל תערוכה וסרט על מסך ענק. הכניסה בתשלום ובהחלט שווה להיכנס ולהבין קצת על הפעילות הגעשית שהיא חלק מהותי מהעבר של האי וגם באופן בלתי נמנע גם מהעתיד. התערוכה מאוד אינטראקטיבית, הסברים גם באנגלית, ובהחלט ממחישה את החיים בצל התפרצות וולקנית. את הסרט ראינו בשכיבה מול המסך הגדול והרגשנו ממש בתוך אירועי ההתפרצות ההיסטוריים, כולל ההתפרצות ב2010 ששיתקה את כל תנועת המטוסים באירופה. במקום חניה מסודרת וגם קפיטריה נחמדה. מכאן, יצאנו לעבר מפל Seljalandsfoss שאליו הגענו לאחר כ20 דקות נסיעה. למפל חניה מסודרת ובמקום גם שירותים וקיוסק. האזור עצמו מאוד ירוק והמראה של המפל הנשפך מהצוק הסלעי הוא יפהפה. הייחוד פה, שניתן ללכת ממש מאחורי המפל ולצורך זה הצטיידנו גם בשכמיות גשם שהבאנו איתנו.
המשכנו הלאה בכביש הטבעת עוד כ50 דקות עד לצוקי Dyrhólaey. אם עד עכשיו התרגלנו לכביש זה שהוא בעצם הכביש הראשי של האי, שמותרת בו מהירות עד 90 קמ”ש והוא סך הכל מסלול אחד בכל כיוון בלי הפרדה ולרוב גם ללא שוליים כמעט, ירדנו עכשיו לדרך עפר תלולה שמתפתלת עד לראש הצוק שם ממוקם המיגדלור. כאן כבר הבנו למה כדאי היה לשכור את הלנדקרוזר. הנוף שנגלה לעינינו הוא תמונה מושלמת של צוקים שחורים בתוך ים כחול עם רצועת חוף שחורה וירוק של המרחבים. ישנה גם הקשת היפה והמפורסמת. במקום אין שירותים וכדאי להתלבש חם כדי להתגונן מהרוחות החזקות.
בירידה מהצוקים כבר הרגשנו את הרעב מקרקר והחלטנו לסטות שוב מהתכנית ולאכול במסעדה שממוקמת בחוף השחור. לאחר ארוחה סבירה יצאנו לחוף עצמו. בחוף עמודי בזלת משושים יפים והחול כמו שהשם מחייב שחור. רואים גם הרבה עופות ים, כולל כמה פאפינים המיוחדים לאיסלנד.
עכשיו בעצם אנחנו מבינים כי יש לנו איחור מצטבר מול התכנית המקורית ולפנינו כמעט 3 שעות נסיעה אל מקום הלינה שלנו להלילה והקבלה שם נסגרת בשעה 21:00. לאור זאת עושים שינוי קל בתוכניות, דוחים את הביקור בFjaðrárgljúfur למחר ויוצאים לנסיעה רצופה של יותר משעתיים וחצי ללגונת הקרחונים Jökulsárlón Glacier Lagoon. החברה נרדמים באוטו ואני מעביר את הנסיעה הארוכה בנופים יפים עם שימוש רב בבקרת השיוט של הרכב כשמדי פעם יש רוכב אופניים שצריך לעקוף או גשר צר שמיועד למעבר כלי רכב אחד בלבד. סוף סוף מגיעים בסביבות 19:30 ללגונת הקרחונים. מראה מדהים של שברי קרח גדולים וקטנים השטים להם בלגונה ובשפך לכיוון הים. במים שוחים כלבי ים ומלמעלה המון עופות.
במקום יש בית קפה של חברה שמוציאה שייט בסירות בלגונה וגם שירותים אבל הכל כבר סגור בשעה זו (נדמה לי שהשלט אומר עד 18:00). הקטנה מאוד לחוצה לשירותים אז אנחנו מתקפלים ומגיעים לאחר כרבע שעה לבית המלון שלנו Hali Country Hotel. הקבלה של המלון ממוקמת בצמוד למסעדה והחדרים נמצאים במורד הכביש מרחק של שתי דקות הליכה. מקבלים 2 חדרים הנמצאים באותו מבנה (לובי מאויש עד 21:00 עם שתיה חמה חופשית). החדרים נוחים פשוטים ומרווחים ומספיקים לנו בהחלט ללילה אחד. העלות 546 אירו. מהחדרים נוף יפה של הים וההרים המכוסים עננים בפסגה. אנחנו אוכלים במסעדה של המלון ארוחת ערב קלה הכוללת קינוח מיוחד: “עוגת לבה” וחוזרים לחדרים למקלחות ושינה טובה.
יום שני
היום יש לנו יותר מ5 שעות נסיעה עד ליעד הלינה הבא שלנו ברייקאויק עיר הבירה של איסלנד. אחרי ארוחת בוקר טובה במלון (המסעדה הופכת בבוקר לבופה) מתארגנים די מהר ויוצאים ליום הארוך. עצירה ראשונה כבר אחרי כרבע שעה בdiamond beach.זה לא השם האמיתי של המקום אלא השם שהתיירים המציאו וגוגל אימצו בגלל השפה האיסלנדית הבלתי אפשרית. בעצם זה החוף שלגונת הקרחונים מאתמול נשפכת אליו והיום היינו צריכים לעבור את הגשר ולפנות שמאלה אליו. החוף מורכב מחול שחור שעליו מנצנצים שברי קרחונים בגדלים ובצורות שונות ומשונות, ומכאן השם שנדבק. המראה באמת מדהים ואנחנו מסתובבים בין שברי הקרח ומצלמים כי גם השמש יצאה לכבוד המאורע מבין העננים.
מכאן אנחנו ממשיכים אל קרחון Svínafellsjökull. יש בכביש 1 ירידה ימינה (באנו מכיוון מזרח) לדרך עפר מעט לפני הפניה לכביש 998 המובילה לפארק Skaftafell. הדרך משובשת אך הלנד קרוזר שלנו טס ועוקף את כל הפרייבטים שמתקשים בין הבורות ואנחנו מגיעים ממש לשיפוליו של הקרחון. עוד קצת טיפוס רגלי וכבר רואים את הקרחון במלוא עוצמתו וגם לגונה קטנה שאליה הוא נמס לאיטו בקיץ.
אנחנו חוזרים לכביש ופונים אל מרכז המבקרים של פארק הלאומי Skaftafell / Vatnajökull National Park. על החניה יש לשלם במכונה אוטומטית (הכל עם כרטיס אשראי) ופשוט מכניסים את מספר הרכב, אין שום כרטיס שצריך לשים באוטו. במקום שירותים מסודרים, דוכן מידע וקיוסק שבו התרעננו עם שתיה וצ'יפס. בגלל זמננו הקצר תיכננו לעשות את המסלול הקצר ביותר והקל אך כנראה שקשה לנו להסתדר עם מפות ההכוונה האיסלנדיות הלכנו קצת לאיבוד ולבסוף מצאנו את עצמנו הולכים במסלול יפה בין הצמחיה, עם נוף של פסגות מושלגות עד למפל Hundafoss. סך זמן ההליכה היה כשעתיים, כאשר חלק גדול מהמסלול (מבחינתנו היה זה כיוון הירידה) מחופה בעץ או ברשת גומי המונעת החלקה. חזרנו לרכב ואחרי כשעה מגיעים לFjaðrárgljúfur. בתכנית המקורית היינו אמורים לעצור כאן אתמול. זהו קניון יפהפה שהתפרסם בזכות קליפ של ג'סטין ביבר. אנחנו מטיילים על שפת הקניון ומגיעים עד לעמדת תצפית הבנויה משני מפלסים. המצוקים תלולים מאוד והשביל מסומן היטב אבל מה שמרגיז הוא שיש תיירים שמרשים לעצמם לצאת מהשביל, לסכן את עצמם, ולרמוס את הטבע הכל כך נגיש כאן. בחניה (ללא תשלום) יש שירותים ומים.
נפרדים מהמראות הפנורמיים הנפלאים וממשיכים ליעד האחרון שלנו להיום Skógafoss שנמצא כ100 ק”מ משם. מגיעים בסביבות 18:30 למפל הרחב ועולים יותר מ400 מדרגות עד למרפסת התצפית שמעליו. מאמץ הטיפוס הקשה משתלם כשנגלה הנוף הפתוח עד הים. בירידה אנחנו מתפעלים ממעקות העץ הכל כך חלקים שסיפקו האיסלנדים כתמיכה. במקום כבר נערכים ללינת הלילה באוהלים אבל לנו יש עוד נסיעה ארוכה של שעתיים עד למלון, לא לפני שמכניסים את נעלי הטימברלנד שהתאווררו על גג הרכב.
מספיקים לקנות קצת צידה בסופרמרקט נטו שבסלפוס (וגם דלי של שוקיים מטוגנות מKFC הסמוך) לפני שנסגר בשעה 21:00, אומרים שלום בדרך לדירה שהתארחנו בה שלשום, ומגיעים למלון שלנו ברייקאויק Reykjavik Lights by Keahotels. מקבלים 2 חדרים אחד מול השני בקומה השביעית (האחרונה) ממנה ניתן לראות את העיר עד לים. המלון ישמש אותנו ל2 לילות ואנחנו מרוצים (עלות 747 אירו).
היום השלישי:
אחרי שינה טובה וארוחת בוקר עשירה במלון אנחנו יוצאים היום למעגל הזהב. המלון לא ממוקם במרכז העיר ויש לו גישה מהירה לכביש הטבעת כך שתוך 40 דקות אנחנו מגיעים ליעד הראשון Thingvellir National Park. מוצאים חניה בקלות (בתשלום במכונות) ונכנסים למרכז המבקרים שם מקבלים הסבר על הפארק שבו ניתן לראות את השבר של הלוחות בין יבשות אסיה-אירופה לאמריקה. פוגשים משפחה ישראלית (מפגש די נדיר) שהתעניינה לשמוע מה הסבירו לנו, ולאחר תצפית מלמעלה אנחנו הולכים במסלול שנכנס לתוך השבר ועושים בעצם מסלול מעגלי קצר של כשעה. במקום גם חנות מזכרות קפיטריה ושירותים.
היעד הבא שלנו הוא הגייזרים בGeysir, מרחק נסיעה של פחות משעה. במקום מרכז גדול עם חנויות ומסעדות. חונים, עוברים את הכביש ונגלה לעינינו שטח גדול של אדמה בצבע חום צהבהב עם מוקדים של ענני אדים. יש זרימה קלה גם של מים שלפי השלטים הם בטמפרטורה של 80-100 מעלות. את מירב העניין מרכז גייזר בשם Strokkur, סביבו נעמדים כל התיירים ומחכים להתפרצותו. אנחנו לא מחכים הרבה, הטלפון במצב צילום סרט בהיכון, ואחרי כ-5 דקות חוזים בהתפרצות סוחטת קריאות התפעלות מכל הקהל. מסתובבים עוד קצת באתר, חוזים בעוד התפרצות של הגייזר מזווית אחרת ונכנסים לאכול במרכז מעבר לכביש. המרקים שהזמנו שם בSupa Geysir היו מצויינים, ואף זכו לדירוג הגבוה ביותר של אוכל טעים לכל הטיול.
היעד השלישי במעגל הזהב הוא Gullfoss, רק רבע שעה נסיעה. השילוט מכוון אותנו לחניה בחלק העליון של המפל, שם יש חנות מזכרות גדולה וקפטריה. לחניה גם מגיעים האוטובוסים עם גלגלי הענק המיועדים לנסיעה על קרחונים וגם קבוצת אופנועים עם מחליקיים על נגרר, כנראה בדרך לטיול בקרחון. התצפית הראשונה היא על המפל מלמעלה. זהו מפל מאוד רחב והמים זורמים בו בשצף. בשלטים כתוב שהוא מכניס את הניאגרה בכיס הקטן. אחר כך אנחנו יורדים במדרגות ומגיעים עם המסלול ממש עד למפל עצמו כשרסס המים מרטיב אותנו. שוב, תופעה של תיירים מרגיזה: אחד עובר את המעקה כדי לצלם סלפי עם בת הזוג שלו וקוטף פרח יפה שצץ לו בתמימותו בקצה הסלע, וגם כמה חברה על אופניים שהחליטו לרדת מהמסלול ולהגיע למפל מצידו השני שם הם רומסים צמחיה ואין שום סימון מסודר. שני הגדולים לא באים איתנו עד למפל עצמו ומחכים ליד המדרגות, אז החלטנו לעשות להם תרגיל ולספר להם כי מפתחות המכונית נפלו לי למים ועכשיו צריך לחכות שיביאו לנו מפתחות חדשים …
מכאן אנחנו ממשיכים לתחנה האחרונה Kerid כ-45 דקות נסיעה, שחלקן הראשון חזרה על עקבותינו לGeysir. כאן, בניגוד לכל האתרים עד כה, יש תשלום בכניסה. המקום הוא לוע של הר געש כבוי שהתמלא בחלקו התחתון במים. אנחנו ההורים עשינו מסלול זוגי והקפנו את המכתש ואחר כך עם הילדים ירדנו במסלול עם מדרגות אל תוך הלוע עד לאגם (אני וויתרתי מפאת העליה חזרה). כדאי להיזהר מהחלקה כי האדמה היא שברי בזלת קטנים (טוף).
זהו, סיימנו את מעגל הזהב וחוזרים לרייקאויק. חשבנו לאכול ארוחת ערב בסושי הצמוד למלון, אבל המסעדה היתה ריקה לגמרי אז בהתייעצות עם הקבלה וגוגל החלטנו לנסוע לנמל הישן לשוק אוכל רחוב בGrandi Mathöll. המקום ממש תוסס ויש בו הרבה דוכנים כשבמרכז שולחנות משותפים גדולים. כל אחד בחר לו דוכן ומנה והתיישבנו לאכול במרכז. היה מאוד מוצלח. אחר כך קינחנו בגלידה מעולה בValdís. סה”כ אפשר לסכם את היום כהצלחה קולינרית.
יום רביעי:
היום מתוכנן לנו שיט לצפיה בלוויתנים. השיט הוזמן מראש ומתוכנן לשעה 9:15 בבוקר מהנמל הישן ברייקאוויק. אנחנו קמים מוקדם יחסית, מעבירים את המזוודות שוב לרכב ואחרי צ'ק אאוט מהיר וארוחת בוקר יוצאים מהמלון לנמל. מוצאים חניה ללא תשלום ממש מול העליה לסיפון הספינה שתיקח אותנו ל-3 שעות שיט. יש מספר חברות שמבצעות שיט כזה, שהחברה שבחרתי נקראת Sea Trips, מצאה חן בעיני מפני שהיו עליה ביקורות טובות והבטיחה שיט luxury”". העלות 350 דולר לחמישתנו דרך אתר ויאטור שנתן גם הנחה. הספינה באמת מפוארת יחסית, עם הרבה מקום לשבת בחוץ ובפנים. אפילו ספות היו להשתרע. יש שירותים (וגם מקלחת) ובר שמוכר נישנושים ומשקאות. קיבלו את פנינו המדריך ורב החובל. יצאנו לדרך ב9:30 כשעל הסיפון סה"כ כ40 תיירים. השיט מתחלק לכשעה הלוך, שעה צפיה בלוויתנים ושעה חזור. ההבטחה היא של 95% לראות לוויתנים ואם לא רואים מקבלים שיט נוסף חינם. אז קודם כל, הספינה מקיימת את ההבטחה להיות מאוד נוחה ובאמת לא הרגשנו כמעט את הטלטלות של הים הפתוח (מי שרגישים לקחו בבוקר גם טראבמין) ושנית, ההבטחה היותר חשובה: ראינו לוויתנים. אמנם רק את הגב והזנב וממרחק, אך היה מאוד מרשים. כמו כן, נהנינו מאוד לראות להקת דולפינים שממש שחתה ליד הספינה ואף ביצעה למעננו תרגילי אקרובטיקה. ראינו גם המון פאפינים ועופות מים אחרים. חזרנו לרכב מרוצים מאוד ורעבים, אז נסענו למסעדה איטלקית Primo Ristorante שנמצאת במרכז העיר. חנינו ברחוב סמוך (שילמנו על חניה בטעות עד ליום הבא) ואחרי כשעה יצאנו שבעים, למרות שהמסעדה לא ראויה לציון גבוה. אחרי הצטיידות בסופר הקרוב לחניה, יצאנו ליעד הלינה האחרון שלנו בKeflavík. הדירה נקראת Keflavik luxury apartments (פעם שניה היום "luxury"). היא מאוד מעוצבת, מצוידת היטב וכוללת 2 חדרי שינה וסלון עם ספה נפתחת. עלות 400 אירו. יתרון ראשון: המרחק שלה משדה התעופה – פחות מעשר דקות נסיעה, כשלמחרת הטיסה שלנו מתוכננת ל8:45 בבוקר. יתרון שני: יש מכונת כביסה ומייבש שמאפשרים לנו המשך נוח יותר לחופשה בהולנד. יתרון נוסף: היא קרובה גם ללגונה הכחולה. אז יש לנו כרטיסים מוזמנים לשעה 17:00 ובערך ברבע ל יוצאים עם בגדי ים וכפכפים. אין צורך להביא מגבות, הן כלולות במחיר הגבוה של 85 אירו לאדם מגיל 14. האיזור של הלגונה הוא בנוף מאוד מיוחד של סלעי בזלת שמעליהם מיתמרים ענני אדים חמים. כבר מבחוץ רואים את הצבע המיוחד של המים והשילוב עם הסלעים מסביב מהמם. בלובי נותנים לנו כמה הסברים (להסיר תכשיטים, עדשות ומשקפיים כדאי גם) וצמידים שאיתם נקבל משקה חינם (אלכוהול רק מגיל 21),מסיכת פנים חינם, ולוקר. אם רוצים אקסטרות כמו עוד משקאות או משהו לנשנש בקפטריה משלמים גם עם הצמיד, כך שאפשר להשאיר ארנקים בלוקר. בפנים עוברים דרך המלתחות ומתקלחים ללא בגד ים (יש הפרדה בין גברים לנשים) ומשאירים על השיער כמות מרכך כפי שהומלץ לנו. המרכך בחינם, (וגם השמפו והסבון במקלחות) , משמש להגן על השיער מהסיליקה שבמים. במעבר בין המלתחות ללגונה אנחנו רצים כי הטמפרטורה בחוץ בסביבות 12 מעלות אבל בתוך המים ממש כייף עם 38 מעלות. החוויה ממש מרגיעה את כל החושים וזה מקום גדול ומרווח הכולל בר משקאות בתוך המים, מפל זרמים, מערת “התבודדות” ומים קרים לשתיה הזורמים ישר לפה מהקרחונים. הבילוי אורך כ3 שעות ובסיומו אנחנו חוזרים רחוצים ורגועים לדירה כדי להתארגן לטיסה שלנו למחרת. זה היה סיום מושלם לטיול.
