יצאנו לחופשה זוגית באמסטרדם לאחר דחיה של שנתיים בגלל הקורונה. אנחנו שומרי מסורת והבאנו אוכל וכלים.
הטיסות הוזמנו באל-על בעיקר בגלל השעות הנוחות יציאה ביום שני 6:30 וחזרה ביום ראשון 21:30 . כך שיכולנו להקדיש לטיול 7 ימים מלאים. המלון Amsterdam Canal Hotel הוזמן דרך booking בעלות של כ 150 אירו ללילה. מומלץ.
היום הראשון ( שני 4/4/2022 ) - הגעה וביקור במוזיאון פאן לון
לאחר הנחיתה חברנו לשאטל שתאמנו מראש דרך חברת איזי ריידר שלקח אותנו למלון
( עלות 30 אירו לזוג ) מזג האוויר היה קר וגשום ולמזלנו המלון איפשר לנו צ'ק אין מוקדם כך שקיבלנו את החדר כבר בשעה 12:00. לאחר מנוחה קלה והתארגנות יצאנו לרחובות אמסטרדם בדרך למוזיאון פאן לון. מדובר בבית של משפחה עשירה וחשובה (משפחת פאן לון) במאה ה 17 ששוחזר ונראה כפי שהיה אז בימים ההם. התצוגה כוללת את המטבח , חדרי המגורים כולל יצירות אמנות שממלאים את הקירות וכמובן דיוקנים של בני המשפחה לדורותיה. בקומת הקרקע יש גם בית קפה קטן ונחמד שמשרת את הבאים למוזיאון. וכמובן אסור להחמיץ את הגן המטופח שבחלקו האחורי של הבית.
המטבח
ציור משפחתי
חדר מגורים - אפשר לראות שהציור על הקיר כולל את הדלת
יצירות אמנות - דוד וגוליית
הסלון
הגן שבחצר
לאחר שהתרשמנו מהפאר וההדר של בתי העשירים באמסטרדם של המאה ה 17 - 18 ירדנו לבית הקפה שבתוך המוזיאון שמשלים את האווירה.
לאחר המוזיאון המשכנו בסיור לכיכר רמברנט אליה נגיע עוד מספר פעמים במהלך החופשה. ולטיול לאורך אחת מהתעלות הרבות.
חזרנו למלון ועוד הספקנו להיכנס לסופרמרקט קרוב ולהצטייד לקראת הימים הבאים.
היום השני ( שלישי 5/4/2022 ) - רייקסמוזיאום, שוק הפרחים - בלומנמארקט, וואך לסיום.
את היום השני התחלנו בסיור מודרך פרטי בעברית ברייקסמוזיאום שתיאמנו מראש עם המדריכה המדהימה ענבל טור שלום - מומלץ בחום. את הכרטיסים קנינו מראש באתר המוזיאון כדי לחסוך את העמידה בתור ולהבטיח את שעת הכניסה. אורך הסיור המודרך כשעתים וכלל את אולם הכניסה, הוטראז'ים המדהימים ואת התצוגה העיקרית שבאולם המרכזי, לאחר מכן המשכנו שעתיים נוספות בשאר אולמות התצוגה. במהלך הסיור למדנו הרבה על תרבות הציור הסמלים ועל מקום המשמעותי שהם תפסו בחיים ובכלל. להלן מקצת ממה שראינו ולמדנו.
דיוקנים של בעל ואישה - מי שהיה מספיק עשיר דאג להנציח את דמותו בציור למען הדורות הבאים בדרך כלל בני הזוג צוירו בנפרד ( מאוד פרקטי במקרה של גירושין או מוות של אחד מבני הזוג ) וככה זה נראה:
הישיבה השנתית של יצרני הבדים באמסטרדם - רמברנט. תמונה כזאת מוזמנת ע"י המצוירים כאשר כל אחד מהדמויות משלם על דמותו , מי שמשלם יותר מצויר באופן יותר מפורט רוב הזמן מי שדגמן היו דוגמנים בשכר. האנשים שבציור הגיעו לדגמן רק עבור ציור הפנים
משמר הלילה - רמברנט - הציור נמצא ברסטורציה ( ניקוי ושימור ) אבל נשאר בתצוגה ולכן הוא נמצא בכלוב של זכוכית הדמות המרכזית זה מפקד המשמר ( בשחור ) המפקד היה מרוצה מהתמונה וביקש מצייר אחר שיצייר עבורו עותק מוקטן העותק קיים ותלוי באותו חדר במוזיאון בזכות העותק אנחנו יודעים שהציור המקורי נחתך וחסרה חתיכה בחלק השמאלי ככול הנראה כדי שיתאים למיקום חדש שהציור הועבר אליו.
הציור המקורי החתוך
העותק המוקטן כולל החלק החסר
עוד תמונה של משמר - שימו לב להבדל ברמת הפירוט של הדמויות השונות מייד אפשר לדעת מי שילם יותר.
לאחר הסיור המקיף ברייקסמוזיאום חזרנו למלון לארוחת צהרים ומנוחה קלה. שלאחריה ביקרנו בשוק הפרחים הכולל מספר חנויות פרחים שבנוסף לשפע הפרחים והפקעות האמיתיים שנמכרים בחנויות יש שם גם פרחים מלאכותיים וגם מזכרות אחרות והכל מאוד צבעוני.
בצמוד לשוק הפרחים ישנו מגדל מרשים מונטורן - מגדל המטבעה היום בחנות שבמגדל מוכרים חרסינת דלפט.
מהמגדל המשכנו לכיוון הוואך שזה בית השער העתיק ביותר ששרד באמסטרדם לאורך ההיסטוריה המקום הספיק לשמש אתר הוצאה להורג , בית שקילה ומקום משכנם של חברי גילדת המנתחים וגילדות שונות נוספות. היום המקום משמש כקפה מסעדה. שמייד גרמה לנו להיכנס ולהינות מכוס קפה חם המתאים לסיומו של היום הקר והגשום לפרקים.
היום השלישי ( רביעי 6/4/2022 ) - מוזיאון ואן גוך, כיכר דאם, שיט בתעלות, בניין התחנה המרכזית, חצר בחיינהוף, וכנסיה לסיום.
את היום השלישי התחלנו בביקור במוזיאון ואן גוך. גם כאן הכרטיסים הוזמנו מראש באתר המוזיאון כדי לחסוך עמידה בתור ולהבטיח את שעת הכניסה. במוזיאון מוצגים הציורים של ואן גוך לצד סיפור חייו של הצייר. הרבה ציורים מפורסמים נמצאים במוזיאון הזה. ואן גוך צייר מצבי חיים והתרכז בתמונות מחיי היום יום של פשוטי העם.
תמונה זו מתקופה מוקדמת של ואן גוך רואים פירוט של הדמות ...
בתקופה יותר מאוחרת כבר אפשר לראות את הסגנון המוכר לנו כ ואן גוך בגלל כתמי הצבע המפורסמים
ועוד טעימה של 2 תמונות ידועות של האמן שמוצגות במוזיאון
כדאי להקדיש לסיור במוזיאון ואן גוך לפחות שעתיים, אנחנו היינו כ שלוש שעות והתרשמנו מאוד.
לאחר שמיצינו את הביקור במוזיאון עלינו על החשמלית מס 5 שלקחה אותנו ישירות לכיכר דאם ( התכנית המקורית היתה ללכת ברגל אבל לאור מזג האויר שהמשיך להיות גשום וקר ויתרנו על הרעיון ). את ארמון המלוכה ראינו רק מבחוץ כיון שבאותו זמן היה ביקור של נשיא הודו והארמון היה סגור למבקרים
ארמון המלוכה
בכיכר דאם נכנסנו להפסקת קפה ומנוחה קצרה לאחד מבתי הקפה הרבים הפזורים בכיכר. כאן המקום לציין את אדיבותם של המלצרים בבית הקפה שנענו לבקשתה של אשתי להכין סיידר חם (מיץ תפוחים) למרות שזאת הפעם הראשונה שהם נתקלו בבקשה כזאת.
משם המשכנו דרך מדרחוב שלאורכו חנויות רבות לכיוון התחנה המרכזית במטרה לצאת לשייט באחת משתי החברות שיש להם הדרכה מוקלטת בעברית. בחרנו לשוט עם חברת stromma השייט אורך כשעה ומקיף את מרכז אמסטרדם דרך התעלות כולל הסבר מוקלט על המסלול במבחר שפות - עלות כ 15 אירו למבוגר - מומלץ.
הבתים הרוקדים - מבט מהשייט בתעלות
לאחר סיום השייט עברנו לבניין התחנה המרכזית מדובר במבנה מרשים הן מבחוץ והן מבפנים המבנה כולל אולמות נוסעים אזורי חנויות , ומרכז סוגי תחבורה שונים ומגוונים.
בניין התחנה המרכזית
מבניין התחנה המרכזית חזרנו לכיכר דאם ומשם המשכנו דרך מדרחוב הקניות קלפרסטראט לחצר בחיינהוף בדרך עברנו ליד המבנה של מוזיאון אמסטרדם שנמצא בשיפוצים - התצוגה הועברה באופן זמני למקום אחר. על הקיר של המבנה יש אוסף של סמלים מצוירים שהיו מעל הכניסות לבתים והתאימו למקצועו של בעל הבית (מספר בית זה מושג הרבה יותר מאוחר )
חצר בחיינהוף זה מתחם סגור מוקף בתים שבהם גרו נשים בודדות באופן מוגן. עד היום גרות נשים בודדות בחלק מהבתים המקום השתמר כפי שהיה ומנותק מהמולת העיר שמסביבו כדי שלא להטריד את תושבי המתחם הכניסה לתיירים מוגבלת לאחת מהפינות . ברוב השטח מוצבים שלטים שהמעבר לדיירים בלבד
חצר בחיינהוף
בדרך חזרה למלון נתקלנו במבנה מרשים של כנסיה קתולית שבחזית המבנה יש קישוטים בצורת מגן דוד. ככול ששאלנו אף אחד לא יודע מה עושה מגן דוד כקישוט לכנסיה אחד האפשרויות שפשוט מדובר בצורה גאומטרית יפה ואין שום קשר יהודי בעניין אבל בהחלט יתכן שקיים סיפור... מדובר בכנסיית דה קרייטבך שבהיותה קתולית בולטת ברוב פאר והדר בניגוד לכנסיות הפרוטסטנטיות שהם יותר צנועות.
כנסיית דה קרייטבך - מעוטרת במגיני דוד.
היום הרביעי ( חמישי 7/4/2022 ) - גני קאוקנהוף , זאנסה סכאנס וכפר הדייגים פולנדאם לסיום.
הגענו ליום השיא של החופשה שתוכננה במיוחד בתאריך שמאפשר ביקור בגני קאוקנהוף גנים שפתוחים לקהל כחודשים בשנה , מסוף מרץ ועד תחילת מאי. הנושא המרכזי של הגנים זה פריחת הצבעונים שצובעים את הגנים במגוון צבעים אבל לא רק צבעונים יש גם מבחר גדול של יקנטונים , נרקיסים ועוד. כדי להתנייד בקלות מאתר לאתר מחוץ לאמסטרדם שכרנו מראש רכב ליום אחד הרכב הוזמן דרך אתר Rentalcars ונאסף מסוכנות במרכז אמסטרדם לא רחוק מהמלון. כבר בדרך לסוכנות הרכב התפזרו העננים ונראתה השמש בפעם הראשונה מתחילת החופשה. מעודדים מהשיפור במזג האויר לקחנו את הרכב ונסענו לגני קאוקנהוף. (כחצי שעה נסיעה) את הכרטיסים קנינו מראש דרך האתר של הגנים כדי לחסוך את העמידה בתור. הגנים מרהיבים ביופיים חלקות הפרחים מסודרות בשילובי צבעים ובניהם שבילים אגמי מים ומזרקות בשטח ממש ממש גדול.
הפרחים שבגן
במרכז הגנים יש שטח גדול מקורה (תקרת חממה שקופה) שכולל גם מתחם של שולחנות שבהם אפשר לנוח ולאכול וגם תצוגה מרוכזת של מאות זני פרחים - בעיקר צבעונים. אנחנו הבאנו אוכל שלנו והזמנו במקום שתיה וקפה. התצוגה בחממה המרכזית זאת חוויה בפני עצמה שגם היא בעיצוב מוקפד.
תצוגת הפרחים בחממה המרכזית
לאחר כ 4 שעות בגנים המרהיבים חזרנו לרכב בדיוק כשמזג האוויר היפה שליווה אותנו בביקורינו בגני קאוקנהוף חזר להיות חרפי וגשום. נסענו לעיירה זאנסה סכאנס ( כ 45 דקות מגני קאוקנהוף) כפר שמשחזר את חיי הכפר במאה 17 חנויות, ביקטות, טחנות רוח, בתים ומבנים היסטוריים מכל רחבי המחוז הועברו לכאן כדי ליצור כפר מוזיאון. במקום חיים תושבים שמקדישים את זמנם לשחזור חיי הכפר במאה ה 17. אנחנו ביקרנו בחנות שוקולד שמוכרת גם שוקו חם בשיטת עשה זאת בעצמך. בתחנת רוח עובדת שטוחנת סלעים לאבקה עבור ייצור צבעים בשיטות מסורתיות. (בתחנה יש דפי הסבר בשפות שונות בניהם עברית) ובמפעל לייצור קבקבי עץ. הטיול בין בתי העיירה הציוריים הבנויים בין תעלות המים וגשרי העץ מהנה במיוחד. מצורף קישור לסרטון שמראה תחנות רוח עובדות מדובר בשחזור אמתי הרוח היא זאת שמסובבת 2 מערכות של אבני ריחיים כבדות דרך מערכת של גלגלי שיניים ומוטות מעץ.
זאנסה סכאנס
המשכנו בדרכנו ליעד הבא כפר הדייגים פולנדהים השעה כבר הייתה מאוחרת יחסית ( רוב החנויות והאתרים נסגרים בסביבות 17:30 - 18:00) ואכן הכפר וטיילת החוף היו די שוממים אבל עדין זהו כפר ונמל ציורים , אפשר להתרשם מהתמונות.
כפר הדייגים פולנדהים
היום החמישי ( שישי 8/4/2022 ) - הגשרים לאורך האמסטל , בית רמברנט, גן החיות ארטיס וקבלת שבת בבית חב"ד.
יצאנו לכיוון נהר האמסטל במטרה ללכת לאורכו ולעבור דרך הגשרים והתעלות שחוצים את האמסטל.
נהר האמסטל
בדרך עברנו ליד הגשר מאחרה ברוך שזה גשר עץ מתרומם שעדין פעיל ומרימים אותו כדי לאפשר מעבר של סירות גבוהות.
גשר מאחרה ברוך
חצינו את האמסטל על הגשר המפואר בלאוברוך והמשכנו לכיון בית העריה , בדרך נתקלנו שוב בבתים שנראים עקומים ונשענים אחד על השני ושמכנים אותם הבתים הרוקדים.
הבתים הרוקדים
גשר בלאוברוך
ליד בית העריה מוצב אחר כבוד פסלו של הפילוסוף היהודי ברוך שפינוזה
היעד הבא בית רמברנט. הבית שבו חי ופעל הצייר המפורסם. הבית שוחזר לתקופה שבה רמברנט חי . כדי לקנות את הבית רמברנט לקח הלוואה שאותה לא הצליח להחזיר ולכן בשלב מסוים הבית ותכולתו הועמדו למכירה לצורך כיסוי החוב. לצורך המכירה נערכה רשימה מפורטת של כל הרהיטים שהיו בבית רשימה זו שרדה ואפשרה את השחזור המאוד מדויק.
בית רמברנט
על קירות הבית תלויות תמונות לתצוגה לצורך מכירה. התמונות צויירו ע"י רמברנט וגם ע"י ציירים אחרים. רמברנט גם סחר בציורים של אחרים.
חדר לדוגמא
באחד החדרים מוצג אוסף של פרצופי גבס של דמויות ידועות בהם השתמש רמברנט לציורים היסטוריים האוסף כלל בנוסף שלל פריטים ששימשו לעזר בציורים.
האוסף
בבית רמברנט קיים אוסף הרישומים הגדול והמקיף ביותר של האמן
דוגמא לרישום מקורי מתוך האוסף
מבית רמברנט המשכנו לכיוון המוזיאון היהודי ובית הכנסת הפורטוגזי אליו נחזור בשבת. המוזיאון ממוקם בבתי הכנסת האשכנזים שנותרו שוממים מאחר והקהילה האשכנזית במרכז אמסטרדם לא השתקמה לאחר השואה שבה נספו רוב יהודי אמסטרדם. במוזיאון היהודי יש בית קפה כשר שמגיש גם סנדוויצ'ים, מאפים, וארוחות קלות. במוזיאון מוצגים ספרים עתיקים כלים ותשמישי קדושה. הכניסה למוזיאון כוללת גם כניסה לבית הכנסת הפורטוגזי.
משם המשכנו לכיוון גן החיות ארטיס. גן חיות גדול ומרשים לאוהבי הז'אנר
החיות שבגן
חזרנו למלון להתארגנות מהירה לקראת שבת. לקבלת שבת וסעודות השבת נרשמנו מראש
בבית חב"ד אמסטרדם. שנמצא ברחוב השוק אלברט קאופמארקט אפשר להדליק נרות שבת במקום. ולאחר תפילת ערבית מתקיימת סעודת שבת חגיגית שהיא גם מפגש של יהודים מכל העולם.
היום השישי ( שבת 9/4/2022 ) - בית הכנסת הפורטוגזי, סעודת שבת בבית חב"ד וטיול בפונדלפארק
התחלנו את היום בהליכה מהמלון לבית הכנסת הפורטוגזי לתפילת שחרית של שבת. התפילה מתקיימת באולם תפילה קטן בחלק האחורי של מתחם בית הכנסת. קירות האולם מלאים בכתובות הנצחה לנכבדי הקהילה הפורטוגזית לדורותיה החל משנת 1390 ועד 1920 נוסח התפילה הוא ייחודי לקהילה הפורטוגזית באמסטרדם ומשולב בה ברכת מי שברך למלך הולנד (בהולנדית) ומי שברך לעולים לתורה (בפורטוגזית). העולים לתורה נקראים בתואר "יעמוד הגביר" (סתם יהודי באמסטרדם הוא גביר) אבל חלק מהעולים לתורה זוכים לתואר "יעמוד הישיש הנכבד" מאוחר יותר התברר לי שמי שעבר את גיל שישים זוכה אוטומטית לתואר "הישיש הנכבד". כל בעלי התפקידים (גבאי, חזן, בעל קורא ) חובשים כובע צילינדר שחור. לאחר התפילה מתקיים קידוש שלאחריו נציג הקהילה לוקח את כל התיירים שהגיעו לתפילה לסיור מודרך בבית הכנסת הפורטוגזי. האולם גדול ומפואר וללא תשתית של חשמל , ביום כיפור כשמתפללים באולם הגדול מאירים אותו ב 1,000 נרות ( לוקח 2.5 שעות להדליק את כל הנרות). מעל ארון הקודש כתובים עשרת הדיברות. באופן ייחודי מצותתים פסוקים שלמים ולא רק כמה מילים לכל דברה. עכשיו אפשר להבין למה כאשר רמברנט צייר את משה ולוחות הברית כפי שצייר, הוא צייר את מה שראה בבית הכנסת הפורטוגזי.
משה והלוחות - רמברנט
חזרנו לבית חב"ד לסעודת שבת ומשם המשכנו לטיול של שבת אחה"צ בגני פונדלפארק וכמובן עוד הספקנו לקיים בהידור שינה בשבת תענוג (שבת יוצאת מאוד מאוחר).
היום השביעי ( ראשון 10/4/2022 ) - הסיפור של יהודי אמסטרדם , קפה שילר ומוזיאון הצילום.
את היום האחרון פתחנו בסיור מודרך עם המדריכה המקסימה יולי מלכה בנושא הסיפור היהודי של אמסטרדם. נפגשנו בסמוך למוזיאון היהודי באזור שעד לפני מלחמת העולם השנייה התגוררו בו יהודים רבים. מסתבר שבאמסטרדם של לפני המלחמה חיו לא פחות מ 132,000 יהודים ( כל אדם עשירי באמסטרדם היה יהודי ). רובם , כ 115,000 נספו בשואה. הולנד נכבשה ע"י הגרמנים ב 1940. בפברואר 1941 בעקבות מעצר וגרוש למחנות של כ 400 יהודים קיים ארגון פועלים הפגנה כנגד הגרמנים וניסה לארגן שביתה כמחאה על היחס ליהודים. ההפגנה והשביתה דוכאו ע"י הגרמנים באכזריות ומאז לא נשמעו יותר קולות מחאה בנושא. במקום הוקמה אנדרטה לזכר האירוע. הרחבה בויקיפדיה על שביתת פברואר 1941
האנדרטה לזכר שביתת פברואר 1941
רק ב 1990 הוקמה באמסטרדם אנדרטה לזכר יהודי העיר שנספו בשואה בתהליך שלא היה פשוט ועורר הרבה התנגדויות.
האנדרטה מעוצבת כמבוך שעל קירותיו ריבועים ריבועים וכל ריבוע מכיל שם של אחד מ 115,000 היהודים שנספו בשואה.
גם בהולנד החל תהליך של הקמת אבני נגף על המדרכות ( תהליך שהחל בגרמניה) שמנציח את שמות היהודים שגרו בבתים. על האבן יש לוח מתכת שאליו חקוק השם. מדובר בתהליך שדורש יוזמה של קרובי משפחה והסכמה של דיירי הבית הנוכחים. עד היום הונחו כ 750 אבני נגף באמסטרדם.
אבני נגף
אנדרטה לזכרם של היהודים שהשתתפו בפעילות המחתרת ההולנדית שפעלה נגד הגרמנים
על אחד הבתים (בית סמוך לבית רמברנט) אפשר לראות כתובת בעברית מלפני כ 300 שנה של פסוק מפורסם "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" שמעיד כאלף עדים על הנוכחות היהודית בעבר.
לאחר הסיור המדהים והמלמד היינו חייבים לשבת באיזה מקום ולהירגע. זה הזמן בדרכנו ליעד הבא לעבור דרך כיכר רמברנט ולעצור למנוחה והפסקת קפה בקפה שילר. מדובר בבית קפה שיש מאחוריו היסטוריה של יותר מ 100 שנה בשנות העשרים של המאה הקודמת הבעלים של בית הקפה שהיה גם צייר חובב הנציח בציורים את הלקוחות הקבועים שהגיעו לבית הקפה שלו ציורים אלו תלויים ברחבי בית הקפה כולל ציור של דיוקן עצמי של הבעלים. המלצר שממנו למדנו את כל הסיפור אמר על אותו בעלים שהוא היה ללא ספק הצייר הטוב ביותר מבין בעלי בתי הקפה וגם מנהל בית הקפה הטוב ביותר מבין הציירים.
קפה שילר
היעד הבא - מוזיאון הצילום המכיל אוסף ייחודי של תמונות שהיוו את תחילת הדרך של הצילום האומנותי. בתור צלם חובב הביקור מבחינתי היה מאוד מעניין.
מצרף כמה דוגמאות של זוגות של תמונות שמבליטות את הבדלי המעמדות ע"י צילום של אותה פעולה כפי שהיא אצל אנשי המעמד הנמוך מול אותה פעולה עצמה אצל אנשי המעמד הגבוה.
לאחר הביקור במוזיאון הצילום חזרנו למלון כדי לקחת את המזוודות ולצאת לכיוון שדה התעופה ( הסעה הזמנו דרך UBER העלות כ 45 אירו). ולסיום מצרף עוד כמה תמונות מנופי העיר.