כמו שכל טיול משפחתי הוא טיול של פשרות, כך גם טיול עם בנות ה 20 שלי היה פשרה בין הרצון שלי להגיע לחלקים הנידחים ביותר, לתצפיות היפות והדרמטיות, לאחר טיפוס של כמה מאות מטרים להר נידח, עם הרצון של הבנות ל Road Trip מרובה גיחות לתצפיות ונטול טיולים המשלב ערים עם בתי קפה נינוחים. הפשרה המעולה שתוגש לפניכם הינה שילוב של השניים. טיול שזכה במזג אוויר נדיר ללא גשם אך רשם לעצמו ציון בלתי מספיק בגזרת חיות הבר המצופות.

בכל טיול שאני מתכנן אנחנו מספיקים בפועל חצי ממה שרציתי, אולם בטיול הזה הגזמתי לגמרי בתכנון. מסגרת הטיול הייתה 5 וחצי ימים ואני רציתי להגיע לאזורים צפוניים של ה highland. כבר בשלב מוקדם הבנתי שהלכתי רחוק מידיי ותכננתי יומיים באזורים שונים בפארק Cairngorms (שלעולם לא אדע להגיד את שמו). גם תכנון זה היה מוגזם מאחר ווויז העריך את זמני הנסיעה בשונה מגוגל ולכן נשארנו בצדו המערבי בלבד.


ביום שישי בשעת אחר הצהריים מוקדמת יצאנו לנסיעה בת 4 שעות לאדינבורו. רוב הדרך נעשתה בכביש מהיר בעל נופים ירוקים. השליש האחרון של הנסיעה עובר בדרך כפרית ונעימה. הגענו בערב וישר ויצאנו לאכול ב Grassmarket Square הקרוב למלון שלנו DoubleTree by Hilton ( מיקום, מחיר ותמורה מעולים ) וישר התחלנו לצלם.

רציתי מנות סקוטיות אותנטיות אך בשום מסעדה או פאב לא היה מקום לכאלה שלא הזמינו מראש ( אנחנו ) והסתפקנו במסעדה איטלקית של איטלקים אמיתים.

למחרת עשינו את מסלול התיירים הקלאסי. התחלנו במצודה היפה עם הנוף היפה עוד יותר.

כן, צריך לטפס לשם. משם המשכנו למייל המלכותי המתויר למשעי, שכולו בירידה. בתחילת הרחוב, ישנו מוזיאון אשליות במגדל מפורסם בעיר בעל השם Camera Obscura. לא היינו. מומלץ שלא ללכת דווקא רק לאורך הרחוב אלא לרדת לסמטאות ולרחובות המקבילים. כך לדוגמא גיליתי את הרחוב הזה.

לא המשכנו את המייל המלכותי עד לסופו, אלא בסיום המדרחוב פנינו לכיוון העיר החדשה. הבנות לסיבוב חנויות ברחוב Princes Street ואני לגבעה שזיהיתי מרחוק כמקום שאני רוצה לטפס עליו : Calton Hill. זהו פארק נעים לפיקניק, לתצפית ולסיבוב בין מוניומנטים המפוזרים בפארק. הנה נוף לדוגמא.

בכל פינה עמד נגן צמד חלילים. אחרי דקה זה מתחיל לעצבן, אבל מצטלם יפה

בשעת אחר הצהרים מוקדמת יצאנו צפונה. בדרך צפונה חוצים בגשר מפורסם את Firth of Fort וישנן שתי נקודות תצפית יפות על הגשרים. הראשון, הדרומי, הראשון מכיוון מאדינבורו. כדאי לעצור ב Queensferry, לטייל במרכז המקביל לים, בעל עמדות תצפית וגם פאבים ומסעדות. קצת קשה להשיג שם חניה.

אנחנו עצרנו גם בצדו השני של המפרץ ב North Queensferry לתצפית נוספת. משם עוד שעה נסיעה עד למרגלות הפארק Cairngorms בכפר Pitlochry. בנסיעה קצרה זו מתחלף נוף השדות הרחבים והגבעות הנמוכות בנוף הררי מיוער. המחירים בכל אזור הפארק יקרים יותר. החל במחיר ב BB ועד מחירי המנות במסעדות. גם כאן לא הזמנו מקום מראש ומצאנו את עצמנו אוכלים בחוץ, לצד פטרייה שחיממה טיפה, עם מעילים בקור סביר של 10 מעלות. אני הייתי חייב אוכל מקומי והזמנתי למנה ראשונה Haggis, המאכל הלאומי שלהם. הזמנתי את המנה הזאת בכמה מקומות ובכל פעם קיבלתי וריאציה שונה ומפונפנת של המאכל הזה.


למחרת, בבוקר קפוא, יצאנו ליום הטיול הראשון בשמורה. אחד המקומות המתוירים בכפר הזה הוא סולם הדגים Fish Ladder. בנהרות באזור חיים דגי סלמון הרגילים לקפוץ במעלה הזרם למקום ההשרצה. כאשר סכרו חלק מהנהרות, בנו לדגים סולם כדי שיוכלו לקפוץ חזרה. הסולם הוא למעשה מדרון סלעי משופע בו מזרימים חלק מהמים כדי שהסלמון יוכל חזור. מאחר וזו לא העונה, לא ראינו שום דג קופץ במעלה הזרם ( אכזבה מספר 1). מרכז המבקרים בכפר מציע מבחר רחב של מסלולי טיול בכל הרמות. אנחנו הגענו לשם מכיוון שאני רציתי לדעת היכן ניתן למצוא Highland Cattle. פר/ה ג'ינגית עם פוני ארוך מסורק קדימה ( ככה זה בכל התמונות. תגגלו ). במבטא סקוטי כבד הסבירו לי היכן נמצאות חוות שמגדלות את הפרות האלה. בזבזנו כשעתיים וכל מה שמצאנו זו את הגרסה השחורה ( אכזבה מספר 2 ).

במרכז מבקרים נטוש אדם אך עם הסברים רבים על החי באזור ועל תהליך הרבייה של הסלמון הבנתי שכנראה לא אראה Red deer. חיית הבר הגדולה של האזור, לא סובלת זבובים ולכן יורדת מההרים רק בלילה או בחורפים קרים במיוחד. אם רוצים להיפגש עם החיה צריך לטפס גבוה להר וגם כדאי לדעת היכן לחפש אותה ( אכזבה מספר 3). בהמשך הדרך למסלול שתכננתי ליום הזה ( אחרי שהבנתי שנסיעה לצד המזרחי היא לא הגיונית ) ראיתי סימון של מפל. החנייה הייתה עמוסה אך נראה שרוב המבקרים הגיעו ליריד המתקיים בימי שישי-ראשון ב The House of Bruar. הסתובבנו שם קצת והמשכנו ל Bruar Waterfall. עלייה של 130 מטר במסלול שלקח לנו כשעה וחצי. נחמד. אפשר לקחת את זה לאקסטרים עם מסלול קניונינג כפי שעושה הבחור בתמונה.

את המסלול המתוכנן לא עשינו כבר. הגענו לאזור מאוחר מידיי למסלול של כמה שעות. במקום זאת החלטנו לעשות פיקניק באיזה Loch. לא lake אלא loch. עשינו קניות מוגזמות בסופר ונסענו ללוך הקרוב על המפה, Loch Insh. בעודנו יושבים על ספסל עם נוף לפינת הלוך, הגיעו אבא ובן שיצאו לדוג באגם. לבושים בסרבל אטום, הורידו מהרכב מן חצי סירה לכל אחד, נעלו סנפירים על המגפיים והשיטו את עצמם מאיתנו.

כמה דקות אחר כך עברה משפחה עם קאנו ואחריה עוד משפחה עם קייקים. עוד קצת זמן עבר והגיעה בחורה עם סאפ בידה וחתרה באגם. מסתבר שעצרנו בקצה האגם ולא שמנו לב שיש שם מרכז השכרה של מגוון סירות, בית קפה ששתינו בו שוקו עם קצפת ומרשמלו עם הנוף הזה.

בדיעבד, הכתירו הבנות את היום הזה כיום הפחות מוצלח של הטיול. אני מסכים איתן. אגב, ישנו באיזה חור בשם Kingussie. ה BB היה פשוט ונקי, אין טענות מיוחדות אבל ב Aviemore יש יותר אפשרויות לינה והסעדה.


ביום הטיול השני בפארק הגענו ל Glenmore Forest Park. ליד החניה ישנו גן חיות קטן עם Reindeer, מן נוסף של צבי החי באזור. ויתרנו. חיה בשבי וחיה בטבע אינן מרגשות באותה המידה. ברחבת החניה ממליצים לחפש את הסנאי האדום. הסנאי האדום הוא הסנאי המקורי של האי. זן נכחד, מכיוון שזן פולש, שהגיע מאמריקה לספרד וצרפת ומשם לבריטניה, סנאי אפור וגדול יותר, משתלט לו על הבלוטים. אולם בפארק ישנם הרבה פרטים מן הזן האדום. לא ראינו לא אפורים ולא אדומים ( אכזבה מספר 4). הטיול המתחיל ב Loch Morlich, עובר בדרך רחבה ונוחה בנוף הזה וממשיך במסלול צר בתוך היער.

ומגיע ל An Lochan Uaine בסקוטית. האגם הירוק בשבילכם.

הדרך חזרה מהירה במסלול רחב. מכיוון שהמסלול לא הוביל אותנו לנקודות תצפית על Loch Morlich, עלינו עם הרכב לאתר הסקי המשמש נקודת התחלה לטיולים לכאלה שאולי כן יזכו לראות Red deer.

שעה נסיעה משם הובילו אותנו לנקודה הצפונית ביותר בטיול, לעיר Inverness. ארוחת ערב מוקדמת ויצאנו ל Chanony Point. זהו לשון יבשה צר מאוד, שלקראת סופו יש מגרש גולף ובכביש שעובר במרכזו יש שלט "זהירות כדורי גולף". המטרה בנסיעה בת ה 30 דקות לשם הייתה לראות דולפינים. בדקתי, הזמן בעל הסיכוי הגבוה ביותר לראות דולפינים הוא כשעה אחרי שעת השפל, אז יש זרם חזק לתוך Moray Firth שמושך דגים שמושכים דולפינים. בדקתי באינטרנט מתי השפל ביום הזה ותכננתי את ההגעה. כשהגענו ראינו כ 50 אנשים נוספים, כך שההרגשה הייתה טובה. טוב, אתם מנחשים ( אכזבה מספר 5). לפחות הנוף היה מאוד יפה.

בבוקר התחלנו את החזרה דרומה. המסע התחיל ב Loch Ness המפורסם. התחלנו ב Urquhart Castle החרבה. פשוט נוף מדהים.

לורד ( לא משנה מה השם ) קיבל אותה במתנה מהמלך ( לא משנה מה השם ) על כך שהוא עזר לו במלחמתוו נגד שבט McDonalds ( את זה זכרתי ). כמה שנים אחר כך הם באו והחריבו לו את הטירה בתור עונש.

משם חזרנו טיפה אחורה לכפר Drumnadrochit שם יש מוזיאון קטן שמספר את סיפורה של המפלצת באגם. כיצד החלה השמועה, מה עשו חוקרים כדי למצוא אותה והאם הם מצאו ( ספוילר.. לא). במוזיאון עוברים בין חדרים ובכל חדר יש סרטון קצר המספר את הסיפור עם תפאורה מתאימה, כך שלא צריך לקרוא הרבה ומתאים גם לילדים שיודעים אנגלית במידה סבירה. בסוף קרעו אותנו בחנות מתנות.

המשכנו דרומה וב Forth William סטינו מהדרך דרומה כ 20 דקות מערבה עד ל |Glenfinnam Viaduct, שם צולמה הרכבת שלקחה את הארי פוטר להוגוורט. התכנון היה לעשות מסלול מעגלי בן שעה וחצי אבל הסתבר שהגענו בדיוק כאשר רכבת קיטור המטיילת באזור אמורה לעבור. לכן טיילנו רק בחלק העליון והיפה של המסלול וחזרנו באותה הדרך בדיוק בזמן לרכבת.

המסלול מתחיל עם נוף מכל הכיוונים על הגשר וממשיך בנוף על Loch Shiel. מול הגשר ישנה טריבונה קטנה לצפייה על הנוף המדהים ועל הרכבת. כאשר חזרנו כבר חיכו אנשים רבים. מצאנו מקום בינהם וחיכינו למראה הזה:

https://photos.app.goo.gl/oYWmQceGikY89mAe8

משם המשכנו ל BB ב Oban, אכלנו במסעדה טובה והתכוננו ליום החזרה הגדולה ( 5 וחצי שעות בתאורייה ).

התעוררנו לבוקר גשום במיוחד. בתאוריה היינו אמורים לעצור ב Loch Lomond לעוד מסלול, אבל הרגשתי שסחטתי את התפוז עד תום ושמסלול רטוב ממש לא יתקבל בברכה. הדרך בת 50 המיילים עד תחילתו של Loch Lomond לקחה הרבה יותר מהשעה המוצהרת מכמה סיבות. ראשית בכביש החד מסלולי אי אפשר לנסוע במהירות המכסימלית, בטח שלא בגשם. שנית, בעודי נוהג ומרוכז בכביש, בגשם ובערפל לעיתים, הבנות לא הפסיקו עם התפרצויות של ביטויי התלהבות. לפעמים יכולתי לעצור ולהנות גם. מפלים ירדו מן ההרים משני הכיוונים. התמונה ממש, אבל ממש לא משקפת.

היום גם כמה מפלים חזקים במיוחד. הצלחנו לעצור בזה:

https://photos.app.goo.gl/GdkAD49hcS1VrhsQ6

מחלקו הדרומי של האגם הנוף נהפך לעירוני, הוא למעשה גלזגו, העיר הגדולה בסקוטלנד. עצרנו במרכז להתרעננות. מזל שבדיוק הייתה הפוגה בגשם.

שם סוף סוף אכלתי את ה Haggis במתכונתו המקורית. כפי שהמליצו לי, בכל דוכן fish and chip בסקוטלנד יש גם Haggis. הוא מגיע עם רוטב ויניגרד, מלח ופלפל וגם איזה חתיכת תפוח אדמה שמצופה באותו הדבר כמו ה Haggis.


המבטא של הסקוטים בלתי אפשרי, במיוחד בצד המערבי. בתחנת רענון קצת לפני המעבר לאנגליה דיברנו עם המוכרת. 10 ק"מ אחר כך שמתי לב שאני צריך למלא דלק ונכנסנו שוב לתחנת דלק. למוכרת היה מבטא אחר לגמרי. איזה כייף המבטא האנגלי הברור פתאום.