יום מס' 5: מפלי קרימל ומרחצאות בבאד הופגסטיין.
הגענו למפלי קרימל. על אף הערות הילדים ששמעו משהו על מונית אפשרית שתקח אותנו למעלה, (ואם אתם רוצים אז יש כזו, מיני ואן, מול "עולם המים" אבל לא בהמשך -; לפחות מנסיוננו) התעלמנו והמשכנו כולנו לקופת האתר (בדרך אליה התעכבנו בגלל הילדים שנכנסו ב"אין כניסה" לגינת "עולם המים" - גינה מקסימה עם פעלולי מים בהפעלה עצמית - ומה שמשך את הבן הגדול הוא הרובוט -; שכבר שמעתי עליו מראש...), ומהקופה (כלול בכרטיס) מתחילים לעלות (חייבים להצטלם על פסל הברונזה של היעל, כשברקע המפלים -; "התמונה" אם לא ה...). עליה ממושכת, אבל כאמור, מזג אויר קריר וצונן התאים לנו בול. העליה מוצלת והדרך יפיפיה. נקודות תצפית מ"מרפסות" המשקיפות אל המפל, בהן ניתן להירטב קלות או קשות...
הגענו לבית קפה/מסעדה ובאוסטריה: Alm של המפל השני. עצרנו לשתות שוקו חם ואפפל שטרודל (לא ניתן להימנע, גם אם ממש תרצו, ואין לכם סיבה) ולנו, המבוגרים, גם כרגיל: ראדלר, שבמקומותינו הוא השנדי, רק ששלהם יותר טעים. מה לעשות J
למפל השלישי, עוד כחצי שעה עליה אם זכרוני אינו מטעיני -; ולא המשכנו אליו. גם אל המסעדה של המפל השני כבר היינו צריכים לשחד עם השוקו החם. הילדים התעייפו. אני מבינה אותם.
הירידה לעומת העליה -; צ'יק צ'ק ואנחנו למטה, ממהרים לחזור, כמובטח, לרובוט המופעל בשלט רחוק ע"י הילדים, שמתרומם ומשפריץ מים לעל עבר, ולעוד הרבה תחנות יפות, מענינות, מעשירות, ומצחיקות: באחרונה: מה כלב עושה כשכדורי מים בג'אגלינג ניתחים מעליו פעם מימין ופעם משמאל? משתגע קלות... ואנחנו מתפוצצים מצחוק.
סוגרים את היום במרחצאות בבאד הופגסטיין, גם כלול בכרטיס, כזכור(בחלק ראשון של הבלוג),. הנסיעה אינה ארוכה, עד שעה נדמה לי. הרבה ישראלים באזור של המשפחות: הבריכה עם שתי המגלשות והדום, הכיפה הסגורה, בה יושבים בתוך המים, וצופים ב"מר בין" (אין צורך בכתוביות בגרמנית למזלנו). בעולם הסאונה לעומת זאת, אין הרבה ישראלים, יש הרבה אוסטרים ואוסטריות עם כל הבלגן בחוץ! ערומים -; בכל פינה: בז'קוזי החיצוני, בכל סאונה שהשקפנו לתוכה, במקלחות -; אף אחד לא עם בגד ים. חוץ מאיתנו....אני חזרתי לילדים, המבוגר השני נשאר בסאונה...
באנו מאורגנים מראש עם כלי רחצה וכו' -; סיום טוב ליום נהדר, רעננים ומקולחים יצאנו לתור אחר מסעדה לארוחת ערב טובה. בחוץ כבר חושך (בקיץ מחשיך כאן ב: 21:00) והעירה הקטנה רדומה לגמרי. פה ושם בית קפה, מסעדה אחרת אליה הופנינו ע"י שלט סגורה, וכבר חשבנו לפנות לבאד גסטיין העיר הסמוכה, הגדולה יותר, ואז שמענו מוזיקה חיה, אוסטרית שכזו, ואמרנו "זה סימן טוב, נלך בעקבותיה". ברחבה קטנה, במעלה הרחוב, עמדו להם שני זמרים, או יותר, מנגנים, שרים ומצחיקים את הסובבים, ברובם עם בירה ביד. ומה שחשוב: מסעדה עם מרפסת חמודה, שני מטר מהמתרחש, משקיפה על כולם. התישבנו. מלצרים חמודים נתנו לנו שמיכות צמר חמות להתכסות בהן. והאוכל: טעים!!!! הכל מוצלח: לילדים, כרגיל, שניצל (מהודו) ותפו"א מטוגנים, לנו שניצל אמיתי אוסטרי (עגל) ומנות ה-menu היומי -; טוב מאד! מרק חם, ראדלר, כוס יין -; אחלה ארוחה. וזול.....
הגענו מאוחר לדירה בווגריין. לילה טוב.
יום מס' 6: מגלשות אבטנאו. העירה האלשטאט. הרכבל לפסגה בסנט. גילגן.
40 ק"מ למגלשות. מכירים את הדריל מטיולנו ליער השחור (המגלשות בטודנאו). נחמד מאד. פחות נחמד: לא שמרנו מרחק ונתקענו בסוף אחד בשני...
עוד קצת טרמפולינה למטה, מנוחה קצרה, וממשיכים להאלשטאט.
כניסה מהירה לעיר ולחניון -; מצאנו חניה אף כי עמוס. הרכבל (פוניקולר) שעולים איתו למערת המלח של העירה נראה קול לגמרי, ולפי המלצות מומלץ גם לשם תצפית מלמעלה. אבל אנחנו כבר בקרנו במערת המלח של הליין אז רק מסתכלים כך, מלמטה...
האלשטאט עירה יפה. חנויות מזכרות -; לא משהו וסתם יקר. (סבון 30 ₪) שיט בסירת מנוע קטנה -; כיף ומומלץ. הילדים אוהבים את זה. גלידה, גלידה, גלידה, שווארמה -; כן, יש. ובשולחן של הבוטקה משחקים "ארץ עיר" עם ילדים ישראלים שלידם התישבנו. שאלתי:" חשבתם שתשבו בהלשטאט, תאכלו שווארמה, ותשחקו "ארץ עיר" עם ישראלים שהרגע פגשתם?" בית הקברות הקטן, ושממנו ממשיכים לבית הגולגלות -; הבת בת ה-9 מתענינת בישו, מתים, וגולגלות..קריפי...
אחרי האוכל כבר נהיה 15:30 ואני בלחץ שלא נספיק לרכבל בסנט. גילגן -; כ- 40 ק"מ מהלשטאט. (בג'י פי אס: sankt ולא St.). מצחיק -; לפני 17:00 הגענו, (נרגענו), רכשנו כרטיסים (כלול בכרטיס), ואיתנו עוד איזה 4-5 משפחות ישראליות, שהיו לחוצים בדיוק כמונו. התלוצצנו שיש לעדכן בפורום: העליה האחרונה היא ב -; 18:00... אבל בעצם הירידה האחרונה היא ב- 18:00 -; אז תבררו כדי להיות בטוחים. יש להוסיף: הנסיעה, למרות הלחץ, בדרך יפה: מהרגע שרואים את האגם היפה, הארוך, פולפגאנג זה, ונוסעים לצידו המערבי, עד סנט. גילגן, העירה בנקודה הצפונית של האגם.
קרוניות ישנות וקטנות, רכבל משנות ה- 50 נדמה לי. עולים עולים עולים, בסוף מגיעים. הנוף מהמם. המרחבים פותחים את הנשימה והלב. כפי שמבטיחים: 7 אגמים נראים במרחקים. טוב, לא יודעת אם ממש ספרנו 7, אבל יפיפה על כל פנים. מטיילים בשבילים עד לצלב -; הנקודה הגבוהה ביותר. צנחנים עם מצנחי רחיפה יורדים בדיוק כאן מההר. מחזה מרהיב. אחד ועוד אחד.... וכשאנחנו נהיה מצומקים בקרונית בדרכנו למטה, בחזרה לתחנת המוצא בסנט. גילגן, הם עוד ירחפו מעלינו, במרחקים.
הליכה קלילה ביותר ואנו באגם היפה, פולפגאנג זה, שני משוגעים קופצים בסלטות למים. כבר ערב, אבל יש עוד אור. איזה כיף להם שמחשיך שם מאוחר. מסעדה...העירה סגורה ומסוגרה. מסעדות יש קצת אבל מה שיש מספיק -; מתישבים במרפסת של מסעדת מלון, פונה לרחוב. עוד ארוחה מעולה. טעים ונעים! כמה מטרים ממנה -; פסלו של מוצארט הקטן מנגן בחליל. כזכור מספרה של סיגלית בר -; לפני המסעדה, קרוב לאגם, חלפנו על פני הבית בו נולדה אמו של המלחין, וגם אחותו גרה בו. עשינו וי. שניים. חחחח.
87 ק"מ מסנט. גילגן לווגריין: חוזרים עם הג'י פי אס דרך "עוקף זלצבורג" בדרך יפיפיה לאורך קניון כלשהוא שאיני מכירה בשמו. לילה טוב בדירה הנעימה. זה כבר מרגיש כמו לחזור הביתה. לילה שישי...
יום מס' 7: ארמון הלברון והעיר זלצבורג
יום חם -; מתאים למים. השתדלנו לא להזכיר לילדים ממה שאולי כבר שמעו לקראת הבאות בסיור פעלולי המים. זה לא ממש עזר. הגדול שם אצבע לחסום את השפריץ מהכסא, (הילדים מוזמנים ע"י המדריך להתישב על כסאות השיש סביב שולחן השיש עליו היו הבישוף מרקוס סיטיקוס ואורחיו אוכלים ומשתעשעים) אבל אז הופעל לחץ גדול והוא קפצץ בקריאות מצחיקות, ונרטב גם נרטב...
הסיור נחמד מאד וההפתעות ממשיכות להיקרות בדרכינו... המדריך משועשע למדי...וגם אנחנו.
לפני כן: בהמתנה לשעת הסיור (כלול בכרטיס) הארמון והגינה היפה -; פתוחים לסיור חופשי.
המבוגר השני עשה רשימת אתרים בעיר הגדולה (לעשות וי על האתרים הכלולים בכרטיס) ומזרז אותנו למכונית. העיר הגדולה -; הנה אנו באים...
הגענו תוך דקות מספר לכניסה לזלצבורג. לא בדיוק הבנו איפה מחנים ועולים עם אוטובוס, ורצינו כבר להיות שם, אז נכנסנו עם הרכב, ואיתרנו בעזרת מפת העיר שבכריכת חוברת הכרטיס, חניון. על נוחות משלמים יותר, אבל שווה. מיד חצינו את הנהר על גשר המנעולים (פריז מישהו? כן, אני בטוח...) והנה אנו ברחוב המרכזי Getreidegasse בשגיאת כתיב? לא משנה -; הרחוב הראשי. ואין הרבה. עיר יפה, קטנה, ומאד קומפקטית: כיכר ועוד כיכר, בית הרזידנט היפה (בערב קונצרטים ב -; 20:00-; היינו באים ערב אחד במיוחד במבט לאחור, או במחשבה שניה, פעם אחרת, בלי ילדים, או כשיגדלו....) והנה מצאנו בקלות הרכבל המעלה אותנו לחומות המצודה היפה, Hohensalzburg. אכן תצפית משגעת על העיר. הייתי אוכלת כאן -; נראה טוב, מיקום נהדר בטוח. סיירנו בקלילות, לא עשינו סיור דידקטי שכזה, כן נכנסנו לעולם המריונטות. חמוד. ירדנו. התפצלנו ומצאנו עצמנו שוב יחד, בחיפוש אחר....מסעדה. יש מעברים יפים כאלו שמובילים לרחוב הראשי, משני צידיו. התישבנו בבית קפה/מסעדה אופנתי שכזה, באחד המעברים האלו. אוכל טוב. עירוני ומעודכן. קייזרשמרן לילדים (סופסוף נמצא העיתוי הנכון, כשהם לא מלאים או עייפים מדי) -; מה זה טוב...למי שלא התעדכן עד כה: הקינוח האהוב על הקיסר האהוב פרנץ יוזף -; פנקייק קרוע עם אבקת סוכר. שלנו הוגש עם רוטב פירות יער חמים.
בית הולדתו של מוצארט. (כלול בכרטיס). מקסים. אם היה לי יותר זמן, ואם בלי הילדים הייתי משקיעה כאן יותר זמן. ההיסטוריה המשפחתית כתובה בכתב מכחול עדין על הקירות. הרבה מוצגים, תמונות. מעניין לדעת יותר.
שיט שהזמנו לנו מראש לשעה 17:00. 40 דקות. שיהיה. כלול בכרטיס כמובן.
עוד קצת זמן לפני שהחנויות נסגרות: קצת H&M -; סניף לא משהו בכלל, מנגו וזארה -; כנ"ל, חנויות נעליים -; יותר יפות בת"א, הילדה זכתה -; שני זוגות נעליים בבנטון. המוכרת פתחה לנו הדלת במיוחד..."בין 18:00 ל- 19:00 החנויות נסגרות"...
קניות בחו"ל זה לא must ופעם חשבתי שחבל על הזמן היקר ושיש לשים פעמינו לאתרי התירות וכו', אבל, עם השנים והנסיון, הפסקות לקניות והקניות עצמן מוסיפות אתנחתא מרעננת, מוסיפות אנרגיה (אין על האדרנלין של פירגון טוב לאגו בקניה טובה לעצמך), וכשהפריט נשאר, הוא אכן מזכרת לרגע יפה בטיול. ובזלצבורג גם התקבלה הזדמנות להפרדת כוחות: אני עם עצמי, והוא עם הילדים. חבל רק שלא קניתי עוד משהו חוץ משתי טי-שירטס ב -; H&M...
אמנם החניון ליד גני מירבל אבל כבר אין כח... יאללה לדירה. בווגריין הקטנה הערב יש מסיבה: ברחבה הקטנה (כל מרכז העירה כולה זה רחוב אחד לאורכו המסעדות) תזמורת, מנצח, כובעי טירול ירוקים כאלה, עם נוצות, בטח גם מכנסי העור עם השלייקס, וכל העם, ישוב סביב שולחנות ארוכים, שמחים עד הגג. הם אוהבים את המסורת שלהם חבל על הזמן! יפה להם, מה אומר. היינו יושבים קצת לספוג אוירה, ואולי קצת בירה, עם החבר'ה המקומיים, אבל הילדים, שגם ככה נרדמו בנסיעה מזלצבורג לכאן, ממש, אבל ממש לא בענין. חוזרים למכונית. יאללה לישון. לילה טוב. לילה אחרון בזלצבורגלאנד.
יום מס' 8: עולם המים בווגריין. מעבר לגרמניה. קניות בפידינג. מינכן.
הילדים, במיוחד הקטנה, לא פסקה בימים האחרונים מלהזכיר את הבריכה בווגריין. שחייבים עוד פעם ללכת. הבטחנו והבטחות חייבים לקיים. במיוחד לילדים. במיוחד לילדים בחו"ל.... (אף על פי, אם חושבים על זה -; ללגו לנד לא הגענו בסוף, במינכן -; רק רצינו לנח....). נפרדנו מהדירה הנוחה, הכל ארוז במכונית, אבל לפני הבריכה, ובהמתנה שהשמש תחמם אותנו קצת יותר, לקחנו האופניים של בית הדירות ויצאנו לסיבוב קצר. מסתבר ששבילי הטיול יוצאים ממש מכאן, מאחורי הבתים, ואחד כזה, הוביל אותנו, רגלית, במורד שביל עם מעקה, ליובל נחל קטן. מה שנקרא "ממש מתחת לאף". ילדים אוסטרים בימי החופש האחרונים שלהם, עם נערה, חלפו על פנינו. נחמד, חשבתי לעצמי: ביביסיטר סטייל אוסטריה...טיול מתחת לבית.
בבריכה שני החמודים שלנו באטרף כמו שרק הם יכולים להיות. ותאמינו לי....אנחנו הפעם, על אף הבקשות, הסתפקנו בלקרוא עיתון ישראלי מסופ"ש שעבר, שכובים על הדק מסביב לבריכה, משתזפים קלות בשמש הנעימה. נקניקיה וארטיק לילדים, והשעה כבר 14:00. אבל היום - יום חופש לוקחים היום באיזי לגמרי.לא ממהרים לשום אטרקציה, לא צריכים להקדים לאף תור, לא מסמנים וי על שום טיפ, על שום כלום שכלול בכרטיס. גמרנו עם הכרטיס!! יום מעבר למינכן. בעקבות טיפ שקראנו ממש בטיול עצמו באתר, בכל זאת: המבוגר האחראי השני חפצה נפשו במעט מוצרי צריכה (אין התנגדות מאף כיוון במכונית, כאמור אוהבים קניות) עצרנו באוטלט של אדידס ונייק (אחד מול השני) בעיר פידינג, Piding, ק"מ ספורים אחרי מעבר הגבול בין אוסטריה לגרמניה, על A8, לפי בקשתנו מהג'י פי אס. אדידס -; חנות יפה שעושה חשק לקנות: נעלי ספורט לכולנו. בגד ים. כפכפים. בנייק: פחות הומה אדם (הלאומניות הגרמנית? או המחירים? לא יודעת) חולצות ספורט לנו הגדולים. קניה טובה. מחירים טובים. מתים מרעב. בורגר קינג במתחם. נו באמת... מילא היה מק'דונאלדס....
נסיעה קלה ומהירה ואנו במלון במינכן.
בקצרה: שלושה לילות. מנוחה בבריכה. בשבת: שוטטות בעיר ההומה אדם. כיף להסתובב. חנויות יפות. תכונה של עיר. שוכרים אופניים ורוכבים לפארק (English Gardens). בערב מזג אויר מתהפך ברגע: רוח וגשם. יום ראשון: גשום לגמרי. מוזיאון BMW - מומלץ בחום. קומפלקס מרשים ביותר. בנין ענק ויפיפה של BMW WELT -; עולם BMW וממנו גשר למוזיאון. סיור במפעל -; בנין נוסף -; פתוח רק בימי השבוע: שני-שישי. ותבררו ליתר בטחון. יום שני בבוקר, שזה היום בעצם -; טיסת אל על בחזרה הביתה. טוב לחזור הביתה. עכשיו המשימה הושלמה, הבלוג נכתב. ומחר -; רבותה. שנת לימודים חדשה -; בהצלחה לילדים החמודים, המתרגשים, שרצו כבר הביתה.
נסיעה טובה לכולם. נורית.
