סלובניה - הפנינה הנסתרת של אירופה

סלובניה – הפנינה הנסתרת של אירופה.

כשאמרו לי את המשפט הזה, אני מודה, הרמתי גבה. ביקרתי בעבר בסלובניה לפני כ-20 שנה ולא זכרתי הרבה מהביקור הקודם. בכל אופן, בחרנו בסלובניה כיעד לטיול כי לאחרונה נחשפתי די הרבה לתמונות של הכניסייה באגם בלד ופשוט החלטתי שאני חייב לראות את הנוף הזה בעיניים שלי. בנוסף כמובן שהמחירים הזולים יחסית לאירופה גם היוו יתרון כשאתה מטייל עם שלושה ילדים. במהלך ההכנה לטיול, גיליתי יעדים נוספים מדהימים לא פחות ובשלב מסויים התחלתי להצטער שלא תכננתי יותר זמן לאיזור הצפון מערבי של סלובניה.

בחירת היעדים כמובן הושפעה מהעובדה שאנחנו משפחה עם ילדים קטנים (תאומים בני 7.5 וילדה בת 5.5). השקעתי לא מעט שעות לפני הטיול בחיפוש אטרקציות שיתאימו לטיול שלנו ואני חייב לציין שיש שפע של דברים לעשות בסלובניה לכל גיל, החל ממסלולי טבע מדהימים קצרים שמתאימים לכל משפחה ועד מסלולים קשים למיטיבי לכת וגם ספורט אקסטרים כמו אומגות, רפטינג, קורקינט הרים, צניחה חופשית ומה לא. לפני כמה שנים עשינו טיול דומה ביער השחור ואני יכול לומר בביטחון מלא שהאיזור הזה של סלובניה מציע יותר דברים ובמגוון יותר רחב.

אני לא אתחיל לפרט כאן איזה רכב השכרנו וממה להיזהר כי כתבו על הדברים האלה מספיק אנשים לפניי. המטרה שלי היא לספר לכם על הטיול עצמו כדי שאוכל לעזור למישהו בתכנון של הטיול.

אני אתחיל מקצת מידע שיעזור לכם תכנון של הטיול. יש כמובן את הספר “המשפחה המטיילת” שמאוד עוזר בתכנון אבל למען האמת, אפילו לא פתחתי אותו. יש המון מידע באינטרנט. הנה קישור אחד שגיליתי אותו קצת מאוחר מדי אבל הוא מאחד המון מידע בעיקר על מסלולי טיול רגליים:

http://www.slovenialocations.com/

בנוסף אני רוצה לשתף את המפה שהכנתי בגוגל. במפה יש הרבה יותר אטרקציות ממה שבאמת הספקנו לראות והמפה שמשה אותנו כסוג של בנק מטרות. על המפה הזו יש גם הרבה אינפורמציה נוספת על כל נקודת עניין, מעבר למה שאני מביא כאן בפוסט הזה.

אז החלטנו לטוס דווקא לוינה ומשם להגיע ברכב לאיזור של אגם בלד ששם שכרנו את הצימר ל-5 ימים ראשונים של הטיול. כתבתי טיפ נפרד לצימר הזה שהיה מקסים ונוח למשפחה של 5 נפשות. בחרנו לטוס לוינה כי טיסות ישירות ללובליאנה יוצאות פעם בשבוע והן יקרות. ניתן לטוס ללובליאנה עם חברות תעופה אחרות שכוללות קונקשיין אבל זול יותר (והאמת נוח יותר) לטוס לוינה או לבודפשט ולנסוע ברכב משם. המרחק מוינה הוא כ-400 קילומטר וניתן לשלב אטרציות שונות באוסטריה בדרך כדי להפוך את היום הזה ליום טיול ולא יום נסיעה בלבד.

יום 1

נחתנו בוינה בבוקר, אספנו את הרכב ויצאנו לדרך. עצרנו בדרך במצודת Burg Hochosterwitz. הביקור אורך כשעה וחצי. המצודה עצמה מאוד מעניינת והנופים שנשקפים ממנה שווים את הטיפוס. מדובר בטירה עתיקת יומין שמעולם לא נכבשה וכבר בדרך כשהיא נגלתה לעיניינו, עצרנו בצד כדי להתפעל מהיופי. כאשר מגיעים לשם מבינים גם למה הטירה לעולם לא נכבשה. למעלה יש מוזיאון שככול הרבה פריטים מימי הביניים ומסעדה שניתן לאכול בה, לשתות בירה או סתם לאכול גלידה.

יום 2

התעוררנו לבוקר של שמיים כחולים ומכיוון שערוץ וינטגאר (Vintgar Gorje), שהוא אחד המקומות היפים בסלובניה, נמצא כ-קילומטר וחצי מהדירה שלנו, החלטנו להתחיל את היום שם, החלטה שהתבררה כנכונה מאוד כי בסביבות 12 בצהריים כשחזרנו לכניסה התור לקופות היה ארוך מאוד. מומלץ מאוד להגיע מוקדם (בסביבות 9, 10 בבוקר) במיוחד בשיא העונה כיוון שאחרי זה התור בקופות ארוך מאוד והערוץ עצמו מפוצץ אנשים.

מסלול לא ארוך אבל אם יש ילדים קטנים שעוצרים כל שניה, קחו לכם לפחות שעתיים וחצי הלוך-חזור. בלי ילדים אפשר לעשות את הכל בשעה וחצי. המקום מדהים ועונה על כל הציפיות, יש מספיק תיאורים ותמונות שלו אבל זה מסוג המקומות שחייבים לבקר בהם. הליכה נעימה, רוב הערוץ מוצל וזה הטבע במלוא עוצמתו. פשוט תענוג.

אחרי ערוץ וינטגאר המשכנו לכייון אגם בלד. רבות נכתב ועוד ייכתב על אגם בלד וסביבתו. אני יכול רק להסכים עם כל מילה . אכלנו ארוחת צהריים במסעדת דגים בעיירה בלד. לא ארחיב על המסעדה כי לא הייתה ממש מוצלחת ולאחר מכן המשכנו לצד המערבי של האגם. ליד אתר הקמפינג יש חוף רחצה מצויין שבו אפשר פשוט לקפוץ למים מהמזח או לעשות פיקניק ולרחוץ באגם. ליד ניתן להשכיר סירה ולהגיע איתה לאי הקטן במרכז האגם או סתם ליהנות מהפסטורליות של האגם. מי האגם קרים אבל בהחלט מאפשרים רחצה בכיף. תכננו גם לבקר במצודת בלד באותו יום אבל כולם כל כך נהנו מהאגם ומהשחייה בו שפשוט נשארנו שם עד שבע בערב ואז חזרנו “הביתה”.

יום 3

גם היום מזג האויר היה מושלם. בפה אחד (שלי) , החלטנו לטייל היום באיזור של Bovec ומעבר ההרים ורשיץ'. התכנון היה לעשות נסיעה (יחסית ארוכה) מעגלית שתחילתה ברכבת המכוניות.

כאשר לראשונה שמעתי על רכבת המכוניות, הרעיון הדליק אותי ומיד התחלתי לחפש איך אני משלב את זה עם מסלול טיול. לאחר בחינת המפה, מצאתי מסלול שמשלב את רכבת המכוניות ועוד כמה אטרקציות בדרך. לרכבת המכוניות כדאי להגיע מוקדם כי רק 14 מכוניות (או משהו כזה) יכולות לעלות על הרכבת. הרעיון דומה מאוד למעבורת, אתה עולה עם הרכב שלך לרכבת מסע על קרון פתוח והיא לוקחת אותך מעבר להרים (וחוסכת בכך איזה שעה וחצי נסיעה).

הרכבת יוצאת מתחנת רכבת ב-Bohinjska Bistrica ויורדים מהרכבת בתחנת Most Na Soci. הרכבת יוצאת ב-9 בבוקר ומומלץ מאוד להגיע לפחות ב-08:30 (במיוחד בשיא העונה) אחרת יש סיכוי שלא תעלו על הרכבת. הנסיעה ברכבת אורכת כ-50 דקות כייפיות שבהן הרכבת עוברת במנהרות ועל גשרים, בין הרים ויישובים וסוף סוף אפשר לשבת ליד ההגה ולא להסתכל על הכביש :-). עבור ילדים זה חוויה כי אפשר להושיב אותם ליד ההגה ולעשות כאילו הם נוהגים.

ירדנו מהרכבת והמשכנו לכיוון Kobarid. המטרה הייתה להגיע למסלול הליכה למפל קוזיאק – המפל הנסתר (Slap Kozjak). יש חניון מול אתר הקמפינג של Kobarid. שימו לב שהחנייה בתשלום ויש מכונה בצד של החניון. אנחנו לא שמנו לב אבל למזלינו לא קיבלנו דו”ח (ויש פקחים). יש שילוט שמכוון לתחילת המסלול (דרך אפר לאורך גדר הקמפינג). המסלול הוא לאורך נהר הסוצ'ה (Soca) המהמם והמפל באמת מרהיב. בדרך יש גם גשר חבלים נחמד שמאוד מוסיף לחוויה של הטיול. הטיול עצמו לא ארוך בכלל, אפשר לסגור את הסיפור בשעתיים, תלוי כמה זמן משאירים לשכשוך במיי הנחל.

אחרי המפל נסענו לקובריד לאכול ארוחת צהריים באחת המסעדות שיש עליה כמה וכמה המלצות גם ב”למטייל” וגם בלונלי פלנט. שם המסעדה זה Topli Val. מסעדה מפורסמת, השוכנת בקומת הקרקע של מלון בשם זהה, הנמצא בכיכר המרכזית של העיירה קובריד. מסעדה טובה אך לא הייתי אומר שמגיע לה כוכב מישלן. המנה הטעימה ביותר הייתה ביסק סרטנים, שאר המנות היו בסדר.

השעה כבר הייתה 3 בצהריים ולפנינו עדיין הייתה נסיעה במעבר ההרים ורשיץ'. המשכנו לנסוע לכיוון Bovec ומשם לאורך נהר הסוצ'ה לכיוון Trenta. כאן זה המקום לציין שהאיזור של Bovec דורש לדעתי טיול נפרד לגמרי (כשהילדים יגדלו ) כי הוא מציע מגוון של מסלולי הליכה בכל רמות קושי, פעילויות אקסטרים שאפשר רק לחלום עליהן, רפטינג, אומגות ועוד. אבל זה לטיול הבא.

אני לא חושב שיש מילים שיכולות לתאר את הדרך הזו אבל אני אנסה. מי מכם שמכיר מעברי הרים יודע שבדרך כלל יש הרבה פיתולים והדרך לא קלה לנהיגה. הדרך הזו כוללת בסביבות 50 פיתולים והנוף עוצר נשימה. לפני שמתחילים את הפיתולים והעליות הדרך עוברת לאורך נהר הסוצ'ה עם מים ירוקים עד דמעות. בשלב מסויים לא התאפקתי ועצרתי בצד כדי לטבול במימיו הקפואים של הנהר הזה. אם אמרתי קודם שהמים של אגם בלד היו קרים, אז יחסית למים בנהר הסוצ'ה זה ממש אמבטיה של מים חמים . זה לא הפריע לי לצלול לתוך הנהר ובאותה המהירות לקפוץ החוצה.

הנופים בכביש המפותל מטריפים ואם לא הייתי חולה הגה (שנהנה מנהיגה בכבישים כאלה) הייתי בטוח מהופנט מהמסביב.

הנסיעה לקחה בסביבות שעתיים עד שהאפלנו לצד השני ועצרנו ליד אגם קטן ומקסים בשם יאזנה (Lake Jasna). האגם פחות מרשים מאגם בלד והרבה יותר קטן אבל זה מקום מצויין לעצור לנוח או לעשות פיקניק. כמו שאר האגמים ניתן כמובן לרחוץ בו ויש אפילו מקפצות בגבהים שונים לטובת הנושא. עשינו הפסקה של חצי שעה מסביב לאגם, אכלנו גלידה והמשכנו לכיוון “הבית”. השעה הייתה כבר אחרי שבע בערב.

יום 4

אחרי יום קודם עמוס מאוד החלטנו לעשות יום קליל. אחרי ארוחת בוקר מאוחרת יצאנו לכיוון אגם בוהינג' (Bohinjsko Jezero). האגם הזה גדול יותר מאגם בלד וכמובן לא פחות יפה. סביב האגם יש הרבה מקום פשוט לעצור ולהיכנס למים ויש כאן פחות אנשים יחסית לאגם בלד.

לפני הפיקניק שתוכנן בצהריים על שפת האגם החלטנו לבקר באחד מהמפלים המרהיבים שיש לסלובניה להציע – מפל סביצה (Savica Waterfall). מהחניון לוקח בערך חצי שעה הליכה להגיע למפל ובדרך לעלות כ-500 מדרגות. מסלול בהחלט מתאים לכל מיש לו כוח ברגליים. בסוף העליה תראו מפל בגובה 78 מטר נשפך לתוך בריכת מים ירוקים

מיד בסיום המסלול קנינו גבינה צהובה שמיוצרת רק באגם הזה מחלב של פרות חופש שבתקופת הקיץ כל הזמן נמצאות בהרים ורק מגיעות לתת חלב מדי פעם. ראינו דוכן דומה גם בסוף מסלול למפל קוזיאק. הגבינה טעימה ולא יקרה, אחלה תוספת לפיקניק של צהריים .

אגם בוהינג'… השלווה שלו זה משהו שנשאר איתי לאורך כל הטיול

בחלק המערבי של האגם יש חוף רחצה יחסית גדול שנמצא בתוך שטח הקמפינג ליד עיירה Ukanc. החנייה בתשלום של יורו לשעה או משהו וניתן להיכנס לשטח הקמפינג ללא תשלום. ניתן להשכיר כאן סירות, קייקים, סאפ ועוד. המים באגם עצמו קרים יחסית למה שאנחנו רגילים בארץ ולמרות זאת אין תענוג גדול מפשוט לשרוץ במים בלי הפסקה. פתחנו שולחן (פרסנו מגבת), בגט טרי ושפע של כל הטוב מהסופר המקומי ואתה מתמלא באושר.

לאחר שהתמלאינו באושר (ובאוכל), שכרנו סאפ לשעה וחצי וכל ילד קיבל שייט פרטי למרכז האגם וחזרה.

בילינו כ-3 שעות באגם ויצאנו חזרה לכיוון אגם בלד כי להשלים את התוכנית מהיום השני ולבקר במצודת בלד. בימי שלישי וחמישי בשעה 17:00 יש מופע ימי הביניים נראה לו במצודה. זה לא איזה מופע מדהים במיוחד אבל זה מעניין את הילדים ובהחלט משפר את חווית הביקור במצודה. לצערינו איחרנו וראינו רק 10 דקות אחרונות אבל עדיף קצת מאשר בכלל לא.

המצודה עצמה חביבה. ראיתי מעניינות יותר בחיי אבל הנוף הנשקף ממנה ללא תחרות. ניתן לראות את כל האגם כולל האי עם הכנסייה עליו ואת הכל מסביב. הנוף שווה את העליה, המצודה פחות.

היינו בערך המבקרים האחרונים במצודה והגיע הזמן לחזור “הביתה” ולהתכונן ליום הבא.

יום 5

אחרי כמה ימי שמש עם מזג אויר מדהים הגיע יום אפור. אין מה לעשות אבל יש ימים כאלה וצריך לדעת לנצל אותם עד תום. יש לנו חבר שיש לו סירה באיטליה על גבול סלובניה והחלטנו לנסוע לבקר אותו, לעשות שייט קצר (למרות מזג האויר) ובדרך לבקר גם באחת המערות המרתקות ביותר באירופה – מערת נטיפים פוסטוינה (Postojnska Jama) שהיא מערכת מערות קארסט באורך 20,570 מטר. הסיור במערת פוסטוינה הוא לאורך שישה קילומטרים, כאשר רכבת חשמלית מורידה את המבקרים לבטן האדמה. הנסיעה מאוד חווייתית ועוברת דרך מנהרות צרות וחולפת על פני נטיפים, זקיפים ותצורות קארסטיות יפות, המוארות בתאורה צבעונית. קר במערה לכן כדאי להביא בגדים ארוכים. קחו בחשבון לפחות שעתיים לביקור הזה. המערה באמת מרשימה הן בגודל והן ביופי.

לאחר הביקור במערה המשכנו לכיוון איטליה. מזג אויר היה אפור אבל לא ירד גשם ולא היה קר. הגענו לעיירה קטנה בשם Grado ושם יצאנו לשייט קצר בים התיכון. היה מוזר פתאום לקפוץ למים ולגלות שהם מלוחים . יש לא מעט אנשים שמטיילים בסלובניה ומגיעים ל-Trieste שזאת עיר נמל איטלקית על גבול סלובניה. הפעם החלטנו לוותר אבל בטוח נגיע לשם בטיול הבא.

את שארית היום העברנו בביקור בקמפינג שבו התאכסן החבר עם משפחתו. מזג אויר המשיך להיות “בסדר”, אפור ומדי פעם גשם.

יום 6

ישנו את הלילה האחרון שלנו בצימר ליד בלד ולפני שעזבנו לכיוון מערב המדינה ירדנו לכיוון אגם בלד לנסות את מגלשות ההרים. האטרקציה הזו הובטחה לילדים מתחילת הטיול.

מחנים את האוטו ליד הרכבל. החנייה בתשלום אבל אם קונים כרטיס למגלשות הרים אתה מקבל זיכוי מלא על החנייה. עדיף להגיע מוקדם בשיא העונה כי אחרי זה מתחיל להיות תור ארוך לרכבל. ניתן לקנות רק כרטיס למגלשות הרים ולעלות ברגל במסלול הליכה ביער. לא עשינו את זה אבל זה בהחלט נראה כמו טיול כייפי. הרכבל מעלה אותך על ההר ממנו אפשר לראות את העיירה בלד ואת רוב האגם. בנוסף יש פארק הרפתקאות למעלה שמתאים לילדים קצת יותר גדולים.

הירידה למטה במגלשות הרים כייפית בטירוף, במיוחד כשלילדים שלך אין פחד בכלל והם מתעקשים לא לגעת בידית הברקס . ניתן לבלות באיזור הזה חצי יום בכיף אם מנצלים את כל מה שיש למקום להציע.

לאחר כמה שעות במקום הגיע זמן לסיים חלק ראשון של הטיול ולעבור לחלק השני, לארוז ולנוע לכיוון Terme Čatež.

סיכום הפרק הראשון

מערב סלובניה זהו איזור מדהים ועשיר מאוד מבחינת טבע ומסלולי טיול שונים. אישור זה לבד יכול למלא בקלות שבועיים שלמים של טיולים. מה שהופך את האיזור לכל כך אטרקטיבי זה העובדה שיש בו אטרקציות לכל הגילאים, מה שלא הצלחנו לעשות הפעם בטוח נעשה בפעם הבאה כשהילדים יגדלו. יש גם לא מעט תיירים שפוקדים את האיזור אבל לדעתי האישית יש כאן פחות תיירים מאשר באוסטריה או מאשר ביער השחור ולכן התייחסתי לסלובניה בתור “הפנינה הנסתרת” של אירופה. לא הספקנו לראות כל כך הרבה דברים ולכן אני יודע שאנחנו נחזור לאיזור הזה בגלל המגוון, השלווה, הירוק והאוירה.

יום 7

Terme Čatež זהו כפר נופש במזרח המדינה על הגבול עם קרואטיה. הרעיון לנסוע לסלובניה החל אחרי שראיתי מודעה של טוס וסע לשבוע ל-Terme Čatež (טרמה צ'אטש). לאחר כמה בירורים גיליתי שניתן להזמין כמה לילות שרוצים בכפר נופש הזה ולא חייבים לישון שם שבוע שלם.

במתחם של כפר הנופש יש 2 פארקי מים גדולים עם מלא מגלשות גדולות וקטנות. אחד בחוץ ואחד מקורה (לימי גשם). במזג אויר יפה רוב האנשים נמצאים בחלק הפתוח של הפארק וגם אז התורים למגלשות לא ארוכים יותר מדי. כל מתחם כזה כולל מסעדות וכל מה שצריך כדי להעביר שם יום שלם בלי לצאת. מי שמתארח במלון מקבל 2 כניסות ביום לפארקים האלה כך שניתן ביום אחד לבקר גם בחלק הפתוח וגם בחלק המקורה. ניתן לבקר בפארק המים גם מי שלא מתארח במלון תמורת תשלום.

בילינו את שלושת הימים הבאים בשני המתחמים האלה. מזג האויר היה מצויין ודווקא בגלל זה כשהחלטנו ללכת לפארק המקורה גילינו שהוא יחסית ריק ואין בכלל תורים למגלשות וזה היה מדהים. הילדים עלו וירדו מאות פעמים בכל סוגי המגלשות ואם היו נותנים להם, היו מעבירים ככה עוד שבוע.

ביום האחרון שלנו ב-Terme Čatež המזג אויר התקלקל. מתוך 10 ימים זה הפעם השנייה בלבד ואנחנו אסירי תודה על כך. מזג אויר טוב זה דבר מאוד חשוב כדי שהטיול יהיה מוצלח והיה לנו מזל.

תמיד צריך שיהיו תוכניות מגירה ליום אפור. במקרה הזה יכולנו לצפות את זה ומראש תכננו שביום הזה ניסע לבקר בלובליאנה.

בעיר ניתן לטייל גם במזג אויר לא טוב ובמקרה ממש גרוע, אחד ממרכזי הקניות הגדולים באירופה נמצא במקרה בלובליאנה.

הגענו ללובליאנה בגשם שוטף ולכן הוחלט להתחיל את הביקור ב-BTC, המרכז קניות המהולל.

המרכז ענק, העברנו שם 3 שעות כולל ארוחת צהריים והיינו רק במבנה אחד. המחירים זולים ויש מציאות לכן מי שאוהב קניות, יכול לבלות כאן הרבה שעות ולשרוף הרבה כסף .

אני אתן דוגמא אחת בלבד – 4 זוגות נעליים (נייק ואדידס) ב-550 ש"ח סך הכל.

עם כל הכבוד למרכז קניות, הגענו ללובליאנה כדי לראות את העיר. הגשם פסק בינתיים ושמנו פעמינו לכיוון מרכז העיר העתיקה והמצודה. יש חנייה תת-קרקעית נוחה מאוד ב-Kongresni Trg Square. תכוונו ב-GPS ותגיעו. עולה יורו וחצי לשעה.

טיילנו במשך שעתיים ברחובות העיר, על הנהר וגם עלינו ברגל לכיוון המצודה. החלטנו לא להיכנס פנימה כי האמת ראינו מספיק מצודות במהלך הטיול ומחיר הכניסה לא הצדיק את זה. הקפנו את המצודה, נהינינו מהנוף על העיר וירדנו למטה.

סגרנו את היום בארוחה במסעדת פירות ים טובה על הבר (עם הילדים).

זה היה היום האחרון שלנו בסלובניה, מחר מתחילים את הדרך חזרה לוינה.

יום אחרון

החזרנו את החדר במלון ויצאנו לדרך לכיוון וינה. הטיסה למחרת בבוקר ובחרנו להעביר את היום האחרון בנסיעה רגועה עם כמה עצירות בדרך.

בערך באמצע הדרך באוסטריה עצרנו במפעל השוקולד Zotter. קראתי כמה המלצות על המפעל הזה והחלטנו לבקר בו לא רק בגלל שהוא לקח מקום שמיני בעולם בין כל השוקולטיירים. הסיור במפעל אורך כ-שעה וחצי אבל אפשר גם להעביר שם חצי יום בקלות. כל מבקר מקבל כפית קרמיקה שבעזרתה הוא טועם עשרות טעמים של שוקולד נוזלי. בנוסף לשוקולד הנוזלי כל מטר יש מתקן שאפשר לטעום ממנו גם שוקולד רגיל. אני לא יכולתי לאכול יותר שוקולד כבר באמצע הסיור. הבעלים של המפעל הוא אדם יצירתי בלי גבולות. הזכרתי קודם שניתן להעביר כאן חצי יום וזה בגלל שחוץ מהמפעל עצמו, יש לו שטח עצום שבו יש מתקנים שונים ומשונים לילדים, חיות, מסעדה שמגישה אוכל אורגני שגדל בשטחים הירוקים של המפעל, מגלשות, בית קברות לטעמים שלא הצליחו ועוד. נשאר רק להתפעל מהיצירתיות והדימיון.

בסוף הסיור אתה מגיע מקום בו עוברות סלסלות עם “שוקולד לשתיה”. אתה בוחר איזה טעם שאתה רוצה ומכינים לך כוס שוקו חם מהשוקולד שבחרת. שווה כל רגע.

מרוצים ועם הרבה אנרגיה המשכנו לכייון המלון בוינה. היה אחלה טיול. לא יכולנו לבקש יותר טוב מזה. אני בטוח שנחזור לסלובניה שוב, ראינו הרבה ולא ראינו כלום .

קצת הליכה רגועה בערב ברחובות וינה סיכמו את הטיול הזה בצורה מושלמת.

עד הפעם הבאה…..