ההתחלה היתה ברגל שמאל….אבל השתפר מיום ליום. בתחילה תוכנן הטיול לויאטנם לחודש ו...עם קבוצה שהכירה ונפגשה בעקבות פרסום כאן באתר למטייל. הקבוצה הצטמצמה ככל שמועד הטיול התקרב...ולבסוף הגעתי להו צ'י מין (סייגון) לבד! אחרי טלפונים די לחוצים עוד בשדה התעופה בבנגקוק .ולאחר שהשלמתי עם העובדה שאני לבד והולכת להינות ויהי מה..הגיעה גם כוכי למלון עוד באותו ערב….(פספסה טיסה) ...מאוחר….ואיך אומרים...טוב קילו מזל מ….המלון אותו לקחנו היה “Saigon Balo Hotel” (אתר בוקינג.קום) מהרגע הראשון הרגשתי כמו בבית למרות החזות הבלתי מבטיחה. המלון לא היה יקר 38$ לזוג ל2 לילות – אבל האוירה, היחס, והרצון הטוב היו פשוט מתנה למי שזה עתה נחתה לבד, עייפה מאוד...3 טיסות רצופות...ובעיקר רעבההההה...הבחור שלקח אותי לחדר הביא לי את מרק ה POH – המאכל הלאומי...בקשתי פשוט עם ירקות וזה היה טעים…ולא היתה לו בעיה למרות שרק אחר כך גיליתי שהוא שלח מישהו על קטנוע לקנות לי….ניסיתי לתת לו טיפ מהעודף שהביא והוא סירבבבב...כאילו מהההה!
למחרת כבר גלינו את מיסטר טו. Tu….סוכן נסיעות שישב בנפרד בקבלה של המלון ….נשמה טובה, עדינות ….הסברים מפורטים וסבלנות אין קץ על כל שטות שרצינו לדעת...(ועוד לא ידענו איזה אדם מדהים הוא ..את זה גלינו רק בהמשך). התלבטנו והחלטנו לבדוק בניית מסלול שיכלול את כל אותם ערים ואתרים שעליהם חשבנו עוד בארץ. אחרי שקיבלנו את התכנית הגולמית עברנו ותיקנו...כולל האופציה להישאר בכל מקום יותר/פחות או לערוך שינויים באתרים וכו'...שזה אכן מה שקרה מעת לעת. היינו בקשר כמעט יומיומי עם מיסטר טו ו...האיש היה אמין והגון וטיפל בכל שינוי בעיה שהיתה בדרך.
המסלול התחיל בסייגון – הוצ'ימין סיטי היום, המשך בדא לאת, נה טארנג, הוי אן, הואה, הנוי, סאפה והלונג ביי. ויתרנו על מויינה ונין בין….לא רצינו ליצור עומס...
רוצה לציין שלא חשבתי לרגע שטיול. עצמאי במדינה כמו ויאטנם יכול להיות “פיס אוף קייק”...קלי קלותו..באמת חששנו מעט...צפינו בעיות וניסינו להיות מוכנים …..אבל לא היינו מוכנים להנאה, לגילויים, לחוויות, להיכרויות, לאחוות מטיילים מכל העולם….ויאטנם מדהימה בעיניי...למרות שגם נתקלנו בנסיון לעקיצה. על הערים, האתרים והחוויות אפרט בהמשך.
