4/3/2016 – המלון בו התאכסנו בדאלאת הוא RUM VANG HOTEL – ציינתי בכתבה הקודמת שהגענו אליו ממש מוקדם בבוקר ואף פעם לא סימפטי להגיע בשעה כזו….הינו מאוכזבות...בבוקר למחרת הכל השתנה..ארוחת בוקר נחמדה וצוות נחמד...מלון צנוע ומספקקקקק!
8:30 בבוקר מתייצבים ליום שהולך להיות עמוס ודחוס במיוחד. ביקשנו השכמה ושכחו...אז לא לסמוך – מלא בקבוקי מים….כאן המקום להדגיש בויאטנם צריך להצטייד במים והרבה...רצוי לקנות ממכולות קטנות..ראינו הרבה כאלה והכל זול. יצאנו בשני ג'יפים גדולים ונחמדים שיעמדו בתלאות הדרך. הנוסעים: 2 מישראל...אנחנו, 2 מסינגפור 1 מטאייוון, 2 מויאטנם, 2 מניו זילנד, 6 מאנגליה...התערובת הזאת יצרה משהו מיוחד. משצאנו שפה משותפת לגמרי – המדריכה שלנו היתה מושלמת...נעימה ומנעימה.
מתחילים בחוות פרחים. כ 5 ק”מ מחוץ לדאלאת. אזור כפרי, כרזינטמות וגרברות בצבעים מהממים...הויאטנמים מתים על פרחים. בכל מלון ישנה פינת הנצחה לאבות בה יש מאכל משקה ופרחים.בהמשך מגיעים למקום בו מייצרים יין אורז אנחנו כמובן מתכבדים וטועמים..ממממ
...
הגענו גם לחוות תולעי משי – שם מייצרים את חוטי המשי מהפקעות העוטפות את גולם הפרפר הידוע. קצת מסריח אבל..
התחנה הבאה שלנו הייתה מטעי קפה. להודות על האמת קפה התחבר לי תמיד עם קולומביה ברזיל אבל לא עם ויאטנם בהחלט הפתעה. בחווה עוברים את כל תהליך עיבוד הקפה המעניין ..איך לא אחרי סיור שכזה לקחנו הפסקת קפה..שילמנו עליו כל אחד עפ”י סוג הקפה אותו בחר לשתות ארביסקה, מוקה .אחד מסוגי הקפה היותר יקרים הינו קפה שנאכל גולמי בקליפתו ע”י דביבונים ועובר תהליך שטיפה יבוש וקילוף אחרי שהדביבונים עושים קקי….ככה הוא משתבחחחח
עכשיו אנחנו בדרכנו למפל הפיל – ELEPHANT WATERFALL – אחד המפלים היותר מעניינים ויפים שראיתי. עוד יותר מיוחדת היתה הדרך בירידה תלולה. “המדרגות” טבעיות, פה ושם עם מעקות ברזל לטיפוס..ממש כמו במדבר יהודה. עשינו אותה בעזרתם של הבנים בחבורה, בזחילה התנשמות וגניחה...היה סבבה. כשהגענו לבסוף לתחתית המפל, 25 מטרים גובהו,מפל חזק מאוד, הוצפנו בתרסיס המים הגדול והמרענן מאוד...לא עוזר לעיצוב השיער…נהיה מדהים.מבצע גופני לא רגיל, נהננו מכל רגע. העליה והדרך חזרה למעלה היתה בעיניי גיבוש חברתי עולמי עם שאר המטיילים. חובה לחוות.
ממשיכים לLINH AN PAGODA ….האסייתים ניצלו גם לתפילה וברכה. אחרי כשעה וחצי המשכנו לחוות פטריות...גם כאלה שמעולם לא ראינו. ארוחת צהריים במסעדה ענקית, בסימן קירוב ובסגנון משפחתי ויאטנמי...ישבנו סביב שולחנות עגולים...האוכל , הרבה ירוק, הפו המפורסם ועוד, במרכז השולחן בקערות הגשה.האחד מוזג לשני, ממש יפה וחברתי ….נוצרה דינמיקה טובה בין כולנו..החלפנו כתובות מייל ווואטסאפ. נסענו לתחנת הרכבת הישנה של דאלאת שם נפרדנו מכמה מאנשי הקבוצה ליום שלנו.
משם המשכנו לבית המשוגע…...בפוסט הבא