מצב הדרכים ?
רוב הכבישים טובים מספיק לרכבים רגילים. ג'יפ מקנה כמובן את היתרון של הנסיעה למקומות ייחודיים ויותר מרוחקים וסופג את המקומות בהם גם הדרכים הטובות יחסית משובשות לעיתים. אם אתם על המסלול המרכזי (סביב המקומות טביליסי – קחתי – סטפנסמידה – קותאיסי – זוגדידי – מסטיה – אנאקליה – בורג'ומי – בקוראיני – ורדזיה – חוף הים ובטומי) בגדול אין לכם צורך בג'יפ וכל רכב יעשה היטב את העבודה. הכביש למסטיה למשל, שהטריד אותנו לפני ולא ידענו להאריך את משך הנסיעה כל כך הוא כביש סלול היטב ורוב הסיכויים שלא תידרשנה יותר משלוש שלוש למקטע שבין זוגדידי למסטיה).
אם אתם נוסעים לאזורים ההרריים (טושטי, חסברתי, עמק סנו (ג'ותא) ועמק טרוסו באזור קבזגי, אושגולי באזור סוונטי, ובכלל חלק ניכר מן המסלולים שיוצאים ממסטיה (קרחון, אגמים) דורשים בלי ספק ג'יפ או רכב נוסעים שיש לו 4X4. כדאי לוודא ככל האפשר שהרכב שאתם מקבלים במצב שאתם מוכנים לצאת איתו לאזורים מבודדים.
לנו לא הסכימו להשכיר ג'יפ לאזור של טושטי בטענה שהכביש מסוכן לנהיגה ולרכב. הציעו לנו כחלופה את האזור של חסברתי אבל מחבר שנהג שם הבנו שההגעה לשתילי היא בספק יותר פשוטה מההגעה לאומלו ושתי הדרכים (הוא עשה את שתיהן) היו קשות ולעיתים מלוות בתחושה של סכנה במיוחד בעלייה למעברי ההרים. מצב הדרכים מאוד משתנה (גם מבחינת ההשקעה בתשתיות - בכמה ימים מהזמן שנסענו לאושגולי ועד שחזרנו כבר הספיקו לסלול מסלול בטון של כמה קילומטרים.. וגם מבחינת השפעת הגשמים על מצב הדרכים – אירוע גשם משמעותי יכול להפוך דרך למסכנת חיים או למאוד מאוד איטית בגלל מפולות). ולכן כדאי מאוד לנסות להתעדכן במצב הדרכים המורחקות קרוב ככל הניתן לזמן הנסיעה ולא להסתמך על חומרים שנכתבו כמה שנים לפני שאתם תבקרו במקום (כלומר גם לא על מה שאני כותב אם הדברים נקראים ממרחק הזמן..)
גי'פ או תחבורה ציבורית מוניות ?
באופן עקרוני אפשר להגיע לכל מקום בגיאורגיה בשילוב של תחבורה ציבורית (משטרושקות – מיניבוסים קטנים) ומוניות פרטיות מיוחדות (קטנות למשפחה אחת או גדולות – אנחנו היינו בחלק מן הזמן שתי משפחות, סה"כ 10 אנשים ובהם שני ילדים קטנים שהיו לרוב על אחד ההורים). הכוונה היא אכן לכל מקום - גם למקומות מרוחקים ומאתגרים מאוד לרכב – תמורת מספיק כסף הגיאורגים ייקחו אתכם כמעט לכל מקום ולא מדובר בהוצאה מטורפת. אנחנו נהנינו מהחופש שהקנה לנו הג'יפ בשבוע הראשון (שגם הוסיף משהו לתחושת הביטחון של הילדים ולקלות של ההתנהלות – פיפי, בחילות..) אבל לאחר מכן בחרנו בקומבינציה של תחבורה ציבורית ומוניותג'יפים ששכרנו לנסיעות מסוימות וזה היה פשוט ונוח (אפשר עצירות והפסקות מתי שרצינו) גם זול יותר במקרה שלנו מלהחזיק רכב צמוד כי נשארנו במקומות כמה ימים ובחלק מהימים לא היה צורך בג'יפ, וגם מאפשר קומבינציה של להתחיל ולסיים טיולים במקומות שונים ורכב יחכה לכם. ככל שהילדים יותר גדולים אפשר להסתמך יותר עם התחבורה הציבורית מה שיוזיל מאוד את הטיול. אגב מוניות לנסיעות קצרות ובעיר הן לרוב מאוד זולות (עד 10 לארי לנסיעה בתוך העיר ולרוב 3-5, ועד 30 לארי לנסיעות במרחב הגדול מאוד של העיר)
נהיגת כביש בגיאורגיה ?
בגדול לא מדובר בחווית נהיגה לא מוכרת. נכון, קוו לבן הוא יותר בבחינת המלצה הרבה פעמים. על רמזורים לעומת זאת, ככל שאנחנו נתקלנו בהם, הקפידו בהחלט. נכון, בכבישים העמוסים והחד מסלוליים נהגים עוקפים במצבים שנדיר שתפגשו בארץ ומצפים שתמיד תתחשב בהם ותסטה מעט כדי לאפשר להם להשלים עקיפה או לא להשלים אותה אבל מבלי שתתנגשו. נכון, חלק ניכר מן המכוניות הן עם הגה בצד ימין וקשה להעלות על הדעת איך ניתן לצאת כך לעקיפה בארץ שבה העקיפות הן מצד שמאל, כמו בארץ. נכון, אם אתם הראשונים בתור לעקיפה זה לא אומר מבחינת הנהגים שאחריכם שאתם באמת הראשונים בתור והם עשויים לעיתים קרובות לצאת לעקיפה לפניכם (מראה מראה מראה ביציאה לעקיפה ! זה תמיד נכון וכפליים בנהיגה שם – אולי הטיפ הכי שימושי שאני יכול לתת) אבל אחרי שאמרנו את כל זה, הנהיגה היא לא בעיה מיוחדת ואין שום סיבה להימנע ממנה ובמיוחד אחרי שתרדו מהכבישים הממש ראשיים (שזה יקרה די מהר) בשאר הזמן העומס לא דרמטי, והנהיגה בנופים הנפלאים לא מאתגרת במיוחד.
