אחרי חצי שנה מילואים (וכרטיס חינם של אלעל) בחרנו לטייל בשוויץ היפיפייה. כי אין כמו נופים של שלג, הרים ואגמים כדי לעבד את התקופה הזו. 

יום 1-  

נחיתה בערב בנמל התעופה של ציריך. 

שימו לב- נוחתים בטרמינל E ומשם יש רכבת קצרה לשאר הטרמינלים. אנחנו חיכינו בתור לביקורת דרכונים שעה מייאשת וארוכה (רק 3 עמדות עבדו). 

לקחנו רכבת למלון שנמצא קרוב לאגם. המלון חמוד, שירות אדיב ועם ארוחת בוקר מצויינת. 

הגעה משדה התעופה באמצעות רכבת (s16) והליכה של 700 מטר. (ירד עלינו גשם אז הזמנו מונית במקום ההליכה- עלה 70 ש״ח 😫). 

מלון- sorell hotel seefeld. 


יום 2- 

אכלנו ארוחת בוקר (לאלה מבנינו שאוהבים סלמון וביצת עין- אפשר לבקש והם יביאו בנדיבות). אני התלהבתי במיוחד ממכונת הקפה. 

המשכנו לסיור עצמאי בעיר העתיקה שנמצאת יבמרחק הליכה של כרבע שעה.

החנויות בעיר נפתחות בסביבות השעה 10:00-11:00. 

עלינו פארק לינדנהוף (Lindenhof) שם יש נוף מהמם של העיר. 

לאחר מכן, הלכנו לכנסיית Grossmünster, שילמנו 5 פרנקים ועלינו במדרגות במעלה אחד המגדלים. משם היה נוף מהמם לעיר ולאגם. 

משם הסתובבנו קצת בעיר- מצאנו חנויות של H&M עם מחירים שפויים. 

הרחובות בציריך חמודים וכיף ללכת בהם. 

לקראת אחה״צ שכרנו רכב ונסענו למפעל של לינדט. 

המפעל עצמו חמוד, יש סיור מודרך עם הסבר דיגיטלי (כמו מה שמחברים אליו אוזניות- רק בלי האוזניות). הסיור עצמו מסביר על ההיסטוריה של השוקולד ובסוף יש גם טעימות נחמדות. 

אנחנו קנינו את הכרטיסים במקום ועלה 17 פראנקים. כנראה אם מזמינים מהאתר מראש זה יותר זול. 

יש גם חנות במחירים מופקעים כמובן, ובית קפה נחמד שמביאים שוקולד ליד הקפה. 

לאחר מכן נסענו ללוצרן. שימו לב- שההשכרה כוללת תשלום מראש לכבישי אגרה. מכיוון שלא ידענו זאת בהתחלה, הוויז לקח אותנו דרך הכפרים וההרים באזור. יצא לטובה כי זה היה קצת יותר ארוך, אבל הרבה יותר שווה כי הנוף היה ממש מדהים.

בערב הגענו למלון. המלון שלקחנו לא נמצא במרכז העיר, אלא בעיירה על גדות האגם. למלון יש חנייה, והנוף שיש מהחדר מהמם ביותר ושווה לשלם את הפער במחיר לחדר עם נוף. העיצוב קצת מיושן אבל החדר מרווח ונקי.

לקחנו אוטובוס ללוצרן (המוביט עובד פה מעולה, והתחבורה הציבורית נוחה מאוד). חיפשנו מסעדה עם אוכל שוויצרי, והגענו למסעדה עם נוף לאגם ולגשר העץ המפורסם. לקחנו פונדו ומרק שרדונה שהיו מצויינים. שם המסעדה- Brasserie Bodu. 

שימו לב- חייבו אותנו ב-4 פרנקים על מים מהברז. 😫

מלון- Seehotel Sternen Horw. 


יום 3-

קמנו לנוף המטורף של האגם ליום שמשי ביותר. אכלנו ארוחת בוקר מצויינת של המלון. בכללי- השוויצרים יודעים לתת שירות מעולה. כדאי לבקש לשבת בחוץ אם מזג האוויר מאפשר.

לקחנו אוטובוס ללוצרן, והסתובבנו בעיר. 

הלכנו כמובן לגשר העץ המפורסם, ואפילו עשינו מסע שופינג עם מחירים סבירים ביותר. 

מצאנו חנות נעליים שווה, עם מחירים טובים ואפילו מידות גדולות לנשים (לבעלי רגל רחבה כמוני). 

יש בכללי באזור המון חנויות עם דברים מגניבים לבית, שכיף סתם להיכנס ולשטוף את העיניים. הבטחנו לעצמנו שלא ניפול לשופינג, אבל בסוף יצא שגם קנינו כמה דברים נחמדים. 

לאחר מסע קניות מפרך, אכלנו ארוחת ערב וחזרנו למלון. 

המזג אוויר היה טוב, והנוף משוגע, אז החלטנו לעשות הליכה מסביב לאגם שהמשיכה גם לריצה. 

חזרנו וישבנו על בירה ( מצויינת יש לציין) במסעדה של המלון. 


יום 4- הר פילאטוס, אינטרלקן. 

עזבנו את המלון, אחרי ארוחת בוקר מצויינת והתקדמנו לכיוון הר פילאטוס. 

הר פילאטיס הוא הר גבוה שנמצא מעל לוצרן. 

קצת לוגיסטיקה -

נסענו עם הרכב לעיריה kriens לנקודת מוצא של הרכבל. (מצרפת פה מיקום כי התקשנו למצוא אותו בוויז https://maps.app.goo.gl/Rqta4Kbr16qAcqUz7?g_st=ic

לעלייה להר פילאטוס יש כמה מסלולים- אפשר לראות הכל באתר שלהם בצורה נוחה מאוד. 

אנחנו לקחנו את המסלול של עלייה ברכבל עד הפסגה, וירידה ברכבת גלגלי השיניים התלולה בעולם. (ממליצה לתפוס את הכסא הקדמי ביותר כדי לראות את הנוף בצורה הכי טובה). 

הרכבת מסיימת את הנסיעה בעיירה Alpnachsted. משם לוקחים רכבת (בתדירות של חצי שעה) ללוצרן, יורדים בתחנה המרכזית של העיר (התחנה האחרונה), ומשם קו 1 שמגיע לקרבת התחנה של הרכבל ב- kriens. (שם התחנה- zentrum Pilatus. יש הליכה של 10 דקות בעלייה). 

בדיעבד- עדיף היה לעשות את המסלול כסף שמשלמים גם על האוטובוסים חזרה. (לא קנינו את הswiss travel pass- אז האוטובוסים לא היו בחינם). 

לאוהבי השייט, יש גם מסלול זהב שכולל בתוכו שייט מ/ אל לוצרן. 

כרטיסים אפשר להזמין באתר בצורה נוחה מאוד, או בכניסה לאטרקציה. 

מי שבלי רכב- אפשר להתחיל מלוצרן ולהתנייד באמצעות אוטובוסים. 

ובכללי-

אנחנו נהנינו מאוד מכל החוויה.  אפשר לבלות בהר חצי יום בקלות. העלייה היא ב-2 רכבלים, כאשר בראשון יש תחנה באמצע (שלא ירדנו בה). מהרכבל רואים נוף מטורף של העיר לוצרן, האגם וכל הירוק שמסביב. 

בסוף הרכבל הראשון, יש תחנה שבה נמצאות מגוון אטרקציות. למטיבי לכת מבנינו, יש שם מגוון מסלולי הליכה. 

אנחנו החלטנו לעשות את מגלשת ההרים בשם TOBOGGAN . בשביל להגיע אליה צריך לפנות ימינה (כאשר הגב לתחנה) וללכת כמה דקות בעלייה. 

המחיר הינו 9 פרנקים (שזה יחסית זול לשאר האטרקציות באזור), וקונים את הכרטיסים במכונה בכניסה לתור. 

החוויה עצמה מגניבה מאוד. המסלול יחסית ארוך ומופנה לנוף. בסיום המגלשה, עוברים מסילה ומחברים אתכם לרכבל שמעלה אתכם למעלה, כשעדיין יושבים על הבימבה של המגלשה.  (יושבים עם הפנים לנוף ופשוט עושים את המסלול הפוך). 

יש עוד אטרקציות רבות בתחנה הזו. כגון- פארק חבלים בנוף ואומגה. (לצערי אמא פחדנית ולא זרמה). 


בהמשך, עלינו לפסגת ההר עם רכבל אחר (הפעם קבוצתי). הנסיעה יחסית קצרה. שימו לב- פסגת ההר יחסית מושלגת וכדאי להתלבש חם. בתחנה זו אפשר לעשות מסלולי מדרגות קלילים בנוף- מומלץ. בנוסף- יש מספר מסעדות נחמדות וחנויות מזכרות. 

לאחר שעה הפסגה, ירדנו ברכבת גלגלי השיניים. החוויה עצמה נחמדה, הנוף מהמם והתקרה שקופה. ככה שרואים הרבה. מנגד, הנסיעה יחסית ארוכה ומעט משעממת. בנוסף, נכנסים כמות גדולה של אנשים (יש ישיבה אחד מול השני), כך שקשה לתפוס מקום שרואים ממנו את הנוף בצורה הטובה ביותר. 

תחשבו אם אתם רוצים לוותר על האטרקציה ולחזור לרכב ב- kriens, אתם חוסכים כסף וזמן. 

לסיכום- ההר הינו חוויה מגניבה וכיפית. כדאי להשקיע את הזמן וללכת לחוות את המקום. 


אינטרלקן- 

חזרנו לרכב, והחלטנו לנסוע ישר לאינטרלקן (נסיעה של שעה וקצת). הנסיעה מהממת ומשקפת את העובדה שלא משנה איפה נמצאים בשוויץ- עדיין הכל יראה כמו גלויה. 

הגענו לעיר וחנינו בחניון זול יחסית, שעלה 1.5 פראנק לכמה שעות.  (מיקום- https://maps.app.goo.gl/CmEQkrFNnSu3uNG9A?g_st=ic

של העיר אינטרלקן מגיע מכל שהיא נמצאת בין 2 אגמים. העיר עצמה מאוד ציורית, וכיף סתם להסתובב בה. אפשר לראות את ההרים המושלגים מסביב, לשתות שוקו חם (או במקרה שלי אפרול שפריץ), ולהרגיש בתוך גלויה. זכינו גם לראות קשת בענן. 

לקראת הערב עלינו למלון שנמצא בעיירה מעל. 

המלון חמוד, יחסית מיושן. אבל, ואבל גדול- הנוף של ההרים המושלגים שנשקף מהחדר שווה הכל. 

בשקיעה נסענו לחפש תצפית יפה, ובהמלצת העובד הקבלה נסענו (ב-10 דקות לקצה הכפר). השקיעה שראינו הייתה השקיעה הכי יפה שראיתי בימי. 

מלון- המלון כולל חנייה. 


יום 5- גרינדלוולד, פירסט, קניון הארה. 

החלטנו גם היום להשקיע ולנסוע להרים מסביב. קמנו מוקדם - ליום בהיר ונוף משוגע של ההרים. אכלנו ארוחת בוקר (די בינונית). ויצאנו לכיוון גרינדלוולד. (כ -45 דקות נסיעה). 

העיירה עצמה חמודה, ומאוד מתויירת. חנינו את הרכב בקרבת הרכבל שעולה לfirst (כ-5 דקות הליכה) 

מיקום של העלייה לרכבל https://maps.app.goo.gl/qFbGgyda16F7DTgk6?g_st=ic

החוויה בהר מתחלקת ל-2. עלייה, וירידה. 

העלייה הינה ברכבל - כאשר לרכבל יש 3 עצירות שאפשר לרדת בהם. 

בירידה - אפשר לרדת ברכבל. בנוסף, אפשר לקנות כרטיס שמשלב אטרקציות בירידה. 

בהר יש 4 אטרקציות כאלו- אומגה, עוד סוג של אומגה, טרקטורונים (ללא מנוע) וקורקינטים. אנחנו קנינו כרטיס לשימוש ללא הגבלה ברכבל ואטרקציה אחת. (עלה 76 פרנק). 

המלצה חשובה - לקראת שעות הצהריים התורים לאטרקציות מתמלאים, והתור מתמשך למעל שעתיים. ממליצים להתחיל מהאטרקציות ואז לעלות לפסגה. 

אנחנו לא הקשבנו להמלצה הזו, והתחלנו ישר מהפסגה. הפסגה הייתה מושלגת לחלוטין, ונהנינו מהליכה על השלג (וכמובן הסתנוורנו- תביאו משקפי שמש). בפסגה יש מגוון מסלולי הליכה. אנחנו העדפנו ללכת לגשר התלוי - הליכה של 2 דקות. 

הגשר עצמו משקיף על כל ההרים מסביב. אנחנו היינו על הגשר בסביבות השעה, מכיוון שיש תור לספוט המיוחד לצילומים. תכלס- כל הגשר עצמו פוטוגני ויפה. 

הגשר הוא מעגלי- כך שלא צריך לחזור אחורה, אלא להמשיך קדימה. 

לאחר הירידה מהגשר, התפנקנו עם 2 כוסות שוקו חם מושחתות עם קצפת. 

בירידה מההר, ראינו שהאטרקציות מלאות לחלוטין, למעט הקורקינט. 

הקורקינט אינו ממונע, אך החוויה מטורפת. לוקחים את הקורקינט מהתחנה הראשונה מלמטה של הרכבל, ויורדים במורד ההר עד לנקודת המוצא. בדרך עוברים בדרכים פסטורליות, עם הפרות והפעמונים ונופים מטורפים. אמא פחדה והלכה ברגל את הירידה, הליכה די מאתגרת של כשעה בגלל השיפוע החד של הירידה. ממליצה מאוד כן לקחת את הקורקינט ולחוות את החוויה (ועל הדרך לא לחכות בתור). 

לסיכום- האתר מהמם וכדאי מאוד שכן לשלב אותו בטיול שלכם. מומלץ לקחת את החבילה עם האטרקציה ושימוש לא מוגבל ברכבל. 

לאחר מכן חזרנו שוב לאינטרלקן. הסתובבנו קצת בעיר, אכלנו, ונסענו לקניון הארה. 


קניון הארה-

מסלול חובה ושונה מכל מה שראינו עד עכשיו. המסלול בעיקרון קליל, ולוקח בסביבות השעה. יש 2 תחנות כניסה- מזרחית ומערבית. 

אנחנו נכנסנו בכניסה המזרחית. יש שם חנייה בסמוך לכביש. הגענו בשעות אחרה״צ והמסלול היה כמעט ריק. 

כניסה עלתה 12 פרנק לכל אחת. המסלול מאופיין בגשרים תלויים מעץ שעוברים מעל הנחל בואדי. הנחל בצבע טורקיז מיוחד. בהמשך המסלול, מגיעים לחלק שאפשר לבחור אם ללכת בתוך מערה, או להמשיך על הנחל. אנחנו כמובן נהנו מהנוף והמשכנו עם הנחל. 

בסוף המסלול מגיעים לעיירה מיירינגן. משם יש אופציה לקחת רכבת חזרה לנקודת ההתחלה. בזמנים שהיינו הרכבת מגיעה כל שעה (בבוקר כל חצי שעה). הגענו בדיוק שיצאה הרכבת, ולכן העדפנו לחזור הכל ברגל (כחצי שעה הליכה). 

המסלול מותאם למשפחות עם עגלות (למעט מעט מדרגות) ובדרגת קושי קלה מאוד. 

מה שאהבנו במסלול שהנוף מתחלף ככל שהולכים- מנחל, למפל, למערה ובסוף לנוף להרים המושלגים. 


יום 6-

התכנון המקורי היה לנסוע להר טיטליס, שנמצא בסמוך לעיירת הסקי אנגלברג. 

קמנו בבוקר ליום גשום, והחלטנו לבלות את היום בעיר באדן, שנמצאת בקרבת ציריך ולישון במלון בעיר (מקרב לשדה התעופה). 

הלכנו למדרחוב הראשי, שמאופיין בחנויות חמודות ולא יותר מידי יקרות. 

נכנסנו לסופר, וסגרנו את כל עניין המתנות. בכללי- ממליצה לקנות אוכל מקומי, כגון פסטו, אלכוהול וגבינות, בתור מתנות לחברים. מחירים סבירים וחוויה מגניבה. 

לאחר מכן הלכנו לספא באזור בשם fortryseven. הספא עצמו מעוצב יפה, עם נוף לנהר ולעיירה. בספא יש בריכות חמות, ברכות זרמים, סאונה וכל מה שמצפים לראות בספא. העיצוב יפה. אפשר להשכיר חלוקים תמורת 10 פרנק.  


יום 7- 

טיסה חזרה לארץ 🥺


כמה טיפים נוספים-

  1. המי ברז של שוויץ מצויינים לשתייה. קנינו 2 בקבוקים שליוו אותנו לטיול. 

  2. שופינג- בכללי הכל יקר פה. ברשתות הגדולות כמו H&M ו- C&A המחירים סבבה לגמרי ואפשר לחוות את האווירה של שופינג. 

  3. ממליצה לקנות בסופר מצרכים ולהכין סנדוויצים. ארוחה במסעדה הכי פשוטה לא יורדת מ-250 שקל. 

  4. ממליצה מאוד לשלב ספא בטיול. קצת רוגע ומנוחה לשרירים, ואחלה אטרקציה לימי גשם. אנחנו הלכנו לספא בבאדן. יש עוד אתרי ספא טובים בקרבת לוצרן עם נוף להרים. אחד מהם זה הספא שנמצא בפסגת הר ריג׳י. שם יש חבילות ספא שכוללות עליה ברכבל / רכבת להר מעיירות באזור, ואפשר להנות מהנוף. (עולה 75 פרנק). בנוסף, יש את הוילה הונג ששמענו עליו הרבה המלצות. קחו בחשבון שהכל יקר. 

  5. Swiss travel pass- כרטיס שמאפשר נסיעה חינם בתחב״ץ, והנחה בהמון מקומות תיירות. אנחנו ספציפית שכרנו רכב, אז לא ראינו צורך לרכוש את הכרטיס. הכרטיס יקר, ורלוונטי בעיקר למטיילים ברכבות ואוטובוסים. 

  6. אנחנו טיילנו בחודש מאי- סוף האביב. מזג האוויר רוב הזמן בא לטובתנו, וזכינו לראות את ההרים עדיין מושלגים. עם זאת, המזג אוויר מאוד הפכפך.  לכן, ממליצה להתלבש בשיטת הבצל- חולצה קצרה, סוודר ומעיל. 

  7. נותני השירות בשוויץ, ובכללי האנשים מאד מאוד נחמדים.