מטנא לאנדסיבה וחזרה לטנה

חזרתי לטנא אחרי טיול בחלק הדרומי של מדגסקר נכנסתי לסניף של איר מד והזמנתי כרטיסי טיסה לעוד 3 ימים לדייגו סוארז והלכתי לחפש רכב עם נהג שיקח אותי לשלושה ימים הבאים שמורת פרינט משכנו של האינדירי שהוא זן הלמור הגדול ביותר ויש לו גם קריאה מיוחדת משלו בשונה מהנחירות המשעשעות של הזנים האחרים. בהתחלה חברת הנסיעות דרשה 400,000 אריארי לא כולל דלק ומדובר בחתיכת נסיעה ואבל במדגסקר כמו במדגסקר הספיק להגיד להם שיש לי הצעה הרבה יותר טובה והם ירדו ל350,000 אריארי כולל דלק שהם רווח של מעל 100,000 אריארי בלי להתווכח יותר מידי. בדרך ירד גשם כמעט כל הזמן ולא היה לי חשק לעצור לתמונות למרות שמידי פעם עברנו ליד מקומות או סיטואציות שהיה ממש כאב לב לא לעצור ולצלם. בסופו של דבר הגעתי לפרינט שכרתי בונגלו יפיפה ומדוגם שירד תוך פחות מדקת ויכוח מ45,000 אריארי ל35,000 אריארי מצאנו מדריך לטיול בפארק ממחר בבוקר קבענו שעה והלכתי לאכול מרק חם ולהסתובב קצת בעיירה הגשומה והבוצית. לדעתי פרינט היא השמורה היפה ביותר מכל השמורות שראיתי עד כה ג'ונגל מקסים עם האינדירי המזמר זיקיות יפיפיות, ביער לא ירד גשם חזק אבל הגשם הקל שירד כמעט ולא הפסיק לכן עשיתי שיפצור למצלמה בעזרת שקית ניילון וגומיה ובסוף היום פתחתי את העדשות ונתתי להם להתיבש כל הלילה. בפארק ראיתי מספר ציפורים מאוד מיוחדות כמה זנים חדשים של למורים שלא ראיתי עד כה, זיקיות יפות, פרפרים מענינים וצפרדע עצים מקסימה עם עניים ענקיות. בצמוד לפרינט ישנם עוד שתי מקומות ששווה לראות אחד מהם הוא פארק ובו הרבה תנינים ואפשר לראות בו גם את הפוסה (בתוך כלוב) שהיא הטורף היחיד במדגסקר ובגדול הוא סוג של חתול בגודל של כלב והמקום השני בו כדאי לבקר נקרא אי הלמור ולא מדובר ב"נוסי קומבה" שפירושו אי הלמור שנמצא ליד האי נוסי בה ובו אפשר לראות למורים שחורים, אלא אי הלמור ליד פרינט (דרך אגב את השם פרינט קראתי פה באתר ושם אף אחד לא מכיר את השם) האימוקף נחל ברוחב 5 מטר בערך שחוצים עם קיאק ובאי הרבה זנים של למורים שלא מפחדים מבני אדם ואפשר לקלף להם בננות והם קופצים לך על הראש והכתפיים ואוכלים מהיד והם רכים וחמודים והחוויה ממש מדהימה. במקום ישנו מדריך ובחור שמשיט את הקיאק אבל הם לא דורשים כסף ומתפרנסים על טיפים שבהחלט מגיעים להם. מאוחר יותר בערב יצאתי עם המדריך לסיור בכדי למצוא למורי לילה. את הסיור עושים לאורך הכביש הראשי של הכפר ולא בתוך יערות הגשם אבל בהחלט מוצאים שם חיות וראינו גם למורי לילה כולל למור העכבר שהוא ממש בגודל של עכבר והוא קופץ במהירות בין ענפי העצים וקשה מאוד לראות אותו, ראינו סוגים שונים של זיקיות ועוד לטאה אחת מוזרה מאוד שנראית כמו ענף של עץ מהלך ומשם חזרה לבונגלו למקלחת יבוש המצלמות ושינה. למחרת בבוקר יצאנו לחלק אחר של השמורה למצוא את האינדירי הגדול בעל השאגות המפורסמות ולאחר זמן מה אכן מצאנו קבוצה קטנה של אינדירי שנתנו שואו מעלף שאת שאגותיהם שומעים בכל היער והם נותנים אווירה מיוחדת מאוד ולאחר מכן ראינו עוד משפחת אינדירי וגם את הזיקית הגדולה ביותר שאורכה כ40 ס"מ והיא אחת הזיקיות המקסימות. בערב לא הייתי כל כך רעב אז החלתתי לקנות מצרכים במקום ללכת למסעדה וקניתי חבילה של גבינה משולשת, בגט, 10 קלמנטינות, 10 בננות, אננס + סכין ושני בקבוקים של מים מינרלים, כל התענוג עלה לי 20 שקלים בערך והחלק היקר היה הסכין ולמחרת יצאנו לדרך חזרה לטנא ומשם מאוחר בלילה טיסה לדייגו סוארז, בדרך מומלץ לעצור בצדדים ולקנות פירות מהמקומיים בזול וטעים מאוד.