אתיופיה חלק שישי תלאותי בדרך לבהר דר ועד מפלי הנילוס הכחול

המחשבה שלי הייתה לקחת מיני בס לבהר דר ושם לשכור רכב ולטייל איתו אתת כל החלק הצפוני במקום לשכור את הרכב כבר מאדיס אבבה וכך לחסוך לי יום נסיעה לכל כיוון ויומיים של השכרת רכב, המיני בס היה אמור להגיע ב3 לפנות בוקר וכשהוא לא הגיע גם ברבע ל4 החלטתי שזה איחור מוגזם והלכתי לקבלה של המלון לברר מה קורה (את הכרטיס למיני בס קניתי דרך המלון) בקבלה לא היה אף אחד להפתעתי ורק בחוץ עמד שומר של המלון ששאל מה קרה וכשהסברתי לו הוא ביקש את הקבלה של המיני בס ואמר שהוא יצלצל עליו אז נתתי לו את הקבלה השומר אמר 3 או 4 מילים באמהרית וניתק תוך שתי שניות ושתי דקות אחר כך הגיע המיני בס (מן הסתם הוא היה בדרך בכל מקרה) אמרתי לשומר תודה והתכוונתי ללכת אבל אז הוא אפילו לא ביקש אלא שרש כסף עבור השתי שניות שיחה שהוא עשה עבורי הוצאתי את הארנק ונתתי לו את כל השטרות של ביר שהיו לי אפילו מבלי לספור והתחלתי ללכת למיני בס אבל השומר ספר את השטרות ואמר לא אני רוצה 10 ביר (היו שם בערך 7) אבל אז כבר נמאס לי מהחמדנות ללא גבולות שנתקלתי בה מול כל אתיופי שפגשתי עד כה והשארתי אותו שם עם 7 ביר שהם הרבה יותר ממה שהגיע לו אם בכלל הגיע לו משהו. הנסיעה במיני בס הייתה סיוט מתמשך, בניגוד להבטחות של הפקידה שמכרה לי את הכרטיס שהבטיחה לי שאני ישב בכסה ליד הנהג כפי שביקשתי ממנה, כשהמיני בס הגיע בסופו של דבר באיחור של 50 דקות בערך המקום הפנוי היחיד שהיה עבורי הוא הכי מאחורה מושב של שלוש שמצטופפים בו ארבע אנשים וכל שאר המושבים לפניו הם מושבים של שני אנשים ויושבים בהם שני אנשים ובנוסף לכך כשנכנסתי הם פינו לי מקום באמצע וחוץ מהדחיסות הנוראית והמחנק (הם לא פותחים חלונות) וגם נוף לא ממש ראיתי. בשעתיים האחרונות של הנסיעה אחד הנוסעים התחיל לנדנד לי שאני יקח אותו בתור מדריך לבהר דר אז באופן אוטומטי לא לקחתי אותו בתחנה של בהר דר איך שירדנו ניגש עלי בחור שהציע לי חדר במלון במחיר של מקומי (80 ביר) קרוב לאגם טנא אז שאלתי אותו אם יש בחדר שרותים מקלחת עם מים חמים והוא הבטיח שכן ושיש שם מים רותחים, כבר אז היה ברור לי שהמחיר שהוא מציע הוא מחיר רגיל לגמרי ולא מחיר של מקומי אבל זה בכל זאת מחיר סביר עבור חדר על האגם עם מקלחת חמה שהיא מצרך די נדיר באתיופיה אז הלכתי איתו למלון שילמתי שמתי את התיק ויצאתי לחפש רכב להשכרה ואחרי שמצאתי רכב ב1000 ביר ליום כולל מדריך (בהתחלה הם לא היו מוכנים לרדת מ1600 ביר ליום עד שהודעתי להם שמצאתי חברה אחרת שמוכנה תמורת 1000 ביר ליום ומיד הם הסכימו למחיר) המחיר היה אמור להיות עבור רכב 4X4 אבל בעל המקום של ההשכרת רכב שיכנע אותי שעדיף לי לקחתואן במקום הג'יפ כי לכל הפארקים אסור להכנס עם רכב 4X4 ואני יצטרך למצוא בהם רכב אחר, כבר אז זה נשמע לי תמוהה והייתי די בטוח שהוא משקר אבל הוא הבטיח שהואן יכולה להגיע לכל מקום מהמקומות שסימנתי על המפה ולא רציתי לקחת סיכון אז הסכמתי וקבענו הסכמתי לשלם לו רק חצי מהסכום למרות שהוא לא שמח וזה הצריך ויכוח רציני אבל בסוף הוא נישבר וקבענו שאת החצי השני אני יתן לנהג בסוף הטיול. כלקח מהטיול שעשיתי בחלק הדרומי ביקשתי שהנהג שלי יהיה דובר אנגלית והוא ישר הסכים ואמר לי שהוא בעצמו יהיה הנהג. קבענו שמחר בבוקר הוא יאסוף אותי מהמלון והמשכתי משם לתחנת האוטובוס המרכזית בכדי לנסוע למפלי הנילוס הכחול אבל עד שסגרתי את הדיל על הרכב ועשיתי הפסקת צהריים אמרו לי שזה כבר מאוחר לצאת היום למפלים למרות שעדיין כמה שניסו להסיע אותי לשם במחירים מופקעים במוניות או ריקשות ממונעות ואפילו אוטובוס אחד אבל הוא ביקש הרבה כסף אז החלטתי לעשות את זה מחר עם הרכב השכור ובינתיים הלכתי להסתובב על אגם תנא שמסתבר שהוא ממש רחוק מהמלון שלקחתי (ממש קרוב לאגם לדברי הבחור) ההליכה על האגם הייתה נחמדה ושוב ראיתי כל מיני ציפורים מעניינות ועופות מים. את השייט אל האיים אם הכנסיות לא רציתי לעשות מכיוון שאני לא חובב כנסיות וחששתי שזה סתם ישעמם אותי ביחוד שקראתי שהכנסיות הקרובות לא מעניינות והכנסיות היפות יותר הן הרחוקות שעולות יותר כסף וגם לוקחות יותר זמן. אחר כך הסתובבתי בעיר אכלתי ארוחת ערב במסעדה ושאלתי את המלצרית (היא לא ממש דיברה אנגלית) על אחת המנות והזמנתי אותה אחרי חצי שעה בערך שאלתי מה עם המנה והמלצרית אמרה שאין להם בכלל את המנה הזאת אז יצאתי ואכלתי במסעדה אחרת ומשם התחלתי לחזור למלון אבל איבדתי את הדרך ולא זכרתי את שם המלון אבל מצאתי את המקום שבו השכרתי את הרכב והלכתי לשאול את הבחור ששכרתי ממנו את שם המלון (הוא בא איתי למלון קודם כידי לדעת מאיפה לאסוף אותי בבוקר) אבל המשרד כבר היה סגור והמשכתי ללכת ואז פגשו אותי שני אנשים אחרם מהמשרד שישר זיהו אותי והסברתי להם את המצב והם חיפשו את הבחור מהמשרד שהלך איתי אבל לא מצאו אותו ואפילו לא הצליחו להשיג אותו בטלפון אז שאלתי אותם רק איפה התחנה האחרונה של המיני בס שמגיע לכאן מאדיס כי משם זכרתי את הדרך והם לקחו אותי לתחנה ומשם המשכנו למלון מרחק של 200 מטר בערך מהמקום שפגשתי אותם אמרתי להם תודה והם ביקשו כסף עבור זה למרות שבכלל לא ביקשתי מהם לבוא איתי אלא רק שאלתי אום איך מגיעים למקום בכל מקרה שילמתי להם אבל מאוד התעצבנתי בגלל שזה לא סתם אנשים מהרחוב אלא אנשים שעכשיו סגרתי איתם דיל על שכירת הרכב ובאותו הרגע החלטתי שאני לא נותן יותר שום טיפ לשום אתיופי, גם נמאס לי שהם דורשים את הטיפ וגם עדיין לא פגשתי אפילו אתיופי אחד שבאמת מגיע לו טיפ וזה שהם דורשים כסף על כל דבר והחמדנות הנוראית הזאת שלהם הם שגרמו לי להגיע להחלטה הזאת. (בשבילם תייר הוא שם נירדף לספונסר) כבר קרה לי פה לא פעם שנטפלו אלי ברחוב כידי להציע לי כל מיני שרותים שלא רציתי וכשסירבתי הבחור שהציע התרחק קצת ואז צעק לי "פאק יו" או בדרום ילדים רודפים אחרי הרכב ומבקשים בקבוק מים וכשאומרים להם שאין לך הם יורקים בהפגנתיות על הרכב כי זה פשוט לא ניתפס מבחינתם איך זה שאתה לא מעוניין להיות הספונסר שלהם אתה הרי תייר לא?. ובמלון גיליתי שלא רק שהוא רחוק מאוד מהאגם גם אין בו מים חמים במקלחת והמנורה שרופה אז גם אין אור במקלחת, כבר התרגלתי לאתיופים אז זה לא הפתיע אותי אבל עדיין עיצבן ונוסף לרשימת השקרים הבלתי נגמרת שלהם. ירדתי לקבלה לדבר עם הפקיד שכבר לא היה שם ובמקומו היה רק השומר של המלון שלא ידע איך להתמודד איתי, בהתחלה הם לא הסכימו להחזיר את הכסף ואחר כך הסכימו שאני ישלם להם רק חצי מהסכום ושאני ישאר לישון שם אבל לא הסכמתי ואחרי שהייתי שם מהבוקר דרשתי שהם יעמדו מאחורי השקרים שלהם ורציתי לעבור למלון אחר וכמובן דרשתי את כל הכסף חזרה עד הביר האחרון עד שבסוף הם החזירו לי את הכסף ומצאתי מלון בהמשך הרחוב שהיה יקר יותר ב3 שקל אבל הוא היה ברמה הרבה יותר גבוהה והיו בו מים חמים במקלחת, נייר טואלט בשירותים, מגבות, סבון, אור במקלחת, טלויזיה ועוד דברים שלא היו במלון הקודם. אז יצאתי בסופו של דבר מאוד מרוצה גם בגלל שיפור התנאים והמקלחת החמה אבל בעיקר בזכות זה שלא נכנעתי הפעם למסחטת הכספים האתיופית שמטרתה לרמוס את התייר ולסחוט אותו עד הביר האחרון. למחרת בבוקר הלכתי חזרה למלון הקודם וחיכיתי שם לנהג שיבוא לאסוף אותי עם הואן. הנהג שהוא בעצם האיש שסגרתי איתו את הדיל על הרכב ואמר שהוא יקח אותי בעצמו הסיע אותי למקום כלשהו בעיר ואסף משם אדם נוסף ואז הוא הסביר לי שהוא יהיה הנהג שלי מכיבן שלו אין זמן והוא מלא בעבודה ושוב נתקעתי עם נהג שלא ממש מדבר אנגלית ונוסף לכך הוא גם הגיע לא מוכן ובמקום לצאת ישר לדרך נאלצנו לבזבז זמן על נסיעה עליו הביתה כידי שהוא יוכל לארגן לעצמו תיק למשך עשרת הימים הבאים. אתמול בלילה לא הפסיק לרדת גשם שוטף ובדרך למפלי הנילוס הכחול הדרך הייתה מוצפת והכוונה היא לא לסתם שלולית גדולה אלא לנהר שזורם במהירות מעל הכביש ואני הייתי בטוח שלא נוכל להגיע למפלים אבל הנהג אמר שצריך לאסוף אנשים ולהכניס אותם לואן כידי שיהיה לואן יותר משקל שהנהר לא יסחוף אותנו וכך עשינו וכשהואן היה מלא חיכינו קצת לעוד כמה רכבים שהגיעו ונסענו איתם בשיירה עד לכניסה לאתר ושם בנוהל הקבוע הגיע ישר מישהו שניסה למכור את עצמו כמדריך למפלים, זכרתי טיפ שקראתי באתר על המפלים ובו היה כתוב על המדריכים שינסו לבלבל אותך אם לא תסכור אותם ואם יש לך את הלונלי פלאנט אפשר להסתדר לבד. הבחור הציע לקחת אותי לשם תמורת 50 ביר אז אמרתי לו לא תודה יש לי את הספר וכמו בטיפ שקראתי הוא ישר ניסה לספר שהדרך מאוד מסובכת סירבתי בכל זאת והוא ירד במחיר ל30 ביר אז הסכמתי כי לא באמת היה לי את הספר ולא ידעתי איך להגיע לשם בלי מדריך והוא היה כל כך המום שהסכמתי ולא הורדתי אותו עוד במחיר שהוא גרם לי לחשוב מה המחיר האמיתי עבור השרות שהוא עושה. בכל מקרה כצפוי הדרך הייתה קלה ומאוד לא מסובכת ובדרך חולפים על פני ילדים בני 10 בערך שמדברים אנגלית טובה יותר משל כל מבוגר אחר באזור שמנסים בדרכים אגרסיבית ביותר למכור שטויות חסרות כל ערך לתיירים. בגלל הגשמים והשטפונות המפלים היו בשיאם והמחזה היה מדהים. כמויות אדירות של מים חומים שנופלים בעוצמה ומרימים ענן רסס שמפריע מאוד לצלם. בדרך חזרה מהמפלים אחת הילדות החליטה שהבטחתי לה שאני יקנה משהו מהג'אנק שהיא מוכרת ועמדה על שלה שאני יקנה משהו (לצערי אני מאמין שיש תיירים שנופלים לתרמית הזאת ובכך מעודדים עוד יותר את יצר החמדנות שלהם ואת הדרכים הנלוזות בהם הם משתמשים )