אחרי טיול לצפון איטליה שכלל את האגמים, דולומיטים, מילאנו וונציה, טיול ברחבי טוסקנה עם פירנצה, הגיעה הגיחה הקצרה שלנו לרומא ואני כבר יושב וחושב על היעד האיטלקי הבא.
נכון, הרבה כבר נכתב סופר צולם על העיר הזו ולי נותר רק להוסיף את נקודת המבט שלי גם כדי שתהנו מהתמונות וגם כדי לתת עוד קצת טיפים ונקודות למי שירצה בעתיד.
אז בואו נתחיל:
-
- 
-
אז הגענו לעיר שני זוגות במתכונת “זוגית רומנטית” וזאת כהפוגה משפחתית בין הולנד בקיץ שעבר ליעד הבלתי ידוע בפעם הבאה…
את הטיסות הזמנו דרך אל על במחיר של 290$ (את ההזמנה ביצענו דרך אתר הזמנת הטיסות: alice שהיו בסדר גמור. את ההסעה למלון ביצענו לא דרך השאטלים של אייל אלא דווקא דרך חברה מקומית
המחירים דרך כל ההסעות שביררנו דומים בעלות של 50-55 יורו וממתינים בשדה כמות נכבדה של נהגים מכל החברות...
רק הנהג שלנו חייב לצאת לחופשה כי כשנתקל בסימטה חשוכה בדרך פלט לעברנו:
“Nothing works in this stinking city”
וכך התחלנו את דרכנו ברומא חחח
המלון שלקחנו לא היה בלב העתיק של רומא כיוון שכל המלונות שחיפשנו היו או מלאים או יקרים, לכן הזמנו את מלון saint angelo שהיה צמוד ל-piazza cavour רחוב שקט ליד הנהר עם מספר מסעדות ובתי קפה. בדיעבד הסתבר שהוא קרוב למדי לרוב המקומות.
הצוות מקסים שעזר בכל מה שביקשנו וכשנודע לו שיש לאחד מאיתנו יום הולדת אז המתינו לנו בחדר סלסילת עוגיות יין ובלונים החדרים קצת קטנים והשירותים קלסטרופוביים עם מקלחון קטנטן סה”כ מלון נחמד.
זו לא גלריה שהיינו בה – זה המלון...
-
–
-
ועוד תמונה של שחף שהשקיף עלינו מהבניין מול המלון
נתקלנו בהרבה שחפים במהלך הטיול קבלו אותם
-
-
-
היום הראשון שלנו התחיל במרכז העתיק של רומא כשכוחותינו במותנינו וכיוון שידענו שטיול עירוני דורש הרבה מאמץ העדפנו ל” הרביץ” הליכה ביום הראשון רק לא שיערנו שנאלץ להרביץ הליכה גם בימים האחרים…
בסופו של שלושה ימי טיול האפליקציה בפלאפון מדדה קרוב ל 50 ק”מ של הליכה
!!! חייבים לעשות משהו עם הטיולים העירוניים האלה…
עד עכשיו יש לנו מיחושים ברגליים במקומות שלא שיערנו שיכול להיות מיחושים… היום הראשון הביא אותנו למקומות ההכרחיים כמו פיצה נבונה, הפנתאון, ושוק קמפו פיורי
-
לפני הטיול נכנסנו הרבה ל אתר המצלמות הזה, אני ממליץ גם למי שמתכנן טיול כדי להתרשם מהמקומות וממזג האוויר וגם למי שהתגעגע… אבל במצלמות ראינו שהכיכרות מלאות אנשים וכמעט ללא מטריות, אך לא זה מה שקרה לנו בכיכר נבונה וראינו אותה בגשם שוטף!
באופן כללי מזג האוויר בנובמבר היה לנו בסדר, טמפ' ביום של 13-15 מעלות שזה סביר לטיול רגלי, בלילה קריר וחייבים להתעטף במשהו חם הגשם שתפס אותנו היה חזק אבל קצר ואחרי שעה קלה לא נראה לו זכר וגם לא נראה שהתרגשו ממנו כל כך
אז אוסיף ואומר שצריך לראות אותם גם בשמש וגם בגשם… לאחר הסיבוב ההכרחי בלב העתיק של רומא וסיבוב בסמטאות המשכרות שלה
הגענו לנהר הטיבר לגשר sisto אחד הגשרים הנעימים שלו. ככלל היה לי לעבור את הנהר כל פעם בגשר אחר ואכן התחלנו מהגשר הצפוני ליד המלון שלנו ponte cavour שהוביל לפיאצה פופולו ועד הגשר הדרומי ponte cestio שמגיע לאי הטיברי והוביל אותנו לבית הכנסת:
הגשרים על הנהר
למרות הפוטוגניות של הגשרים, הנהר עצמו לא מקום נחמד לטייל בו, הנהר עכור למדי ולאורכו יש נתיבי תחבורה עמוסים למדי שמוסיפים למקום גם רעש וגם פיח. ההמלצה שלי לכו רק בסימטאות ותעשו גיחות קטנות לגשרים
הגשר ממבצר סנט אנג'לו
סיימנו את מרכז רומא למרגלות גשר ponte sisto כאשר מעבר השני של הגשר ביצבצה לנו “ השכונה המובטחת" הלא היא טרסטברה!! אומרים שמי שלא היה בקוליסאום לא היה ברומא או מי שלא היה בוותיקן לא היה ברומא. אני רוצה לומר שהייתי גם בזה וגם בזה אבל רק מבחוץ
ואני מוסיף את האימרה שלי: מי שלא היה בטרסטברה לא היה ברומא שכונה עם אופי אחר, עם קצב אחר, אווירה מיוחדת, חנויות מיוחדות, מסעדות נעימות, פיאצות רגועות ואנשים נעימים. אפילו התיירים ( כך היה נדמה לי ) נכנסים לתלם ונרגעים קלות
קראתי שלתושבים במקום יש גאוות שכונה ושהם לא קוראים לעצמם רומאים אלא טרסטברים ( כמו שתושבי שכונת בני יהודה לא קוראים לעצמם תל אביבים… 
)
אז כנסו לקסם:
–
העברנו שם, אחר הצהריים, ערביים וערב נעימים ועשינו הפסקה מתבקשת בבית קפה שקרץ לנו…
פה המקום להוסיף משהו על בתי קפה, מסעדות, המלצות ומה שבינהם:
לפני הנסיעה ערכנו לנו רשימת מקומות מומלצים כדי “לא ליפול”. אך כנראה שלהגיע למקום טוב מצריך קצת יותר מהמלצות ויש צורך בתוספת נסיון, התבוננות ואין מה לעשות: מזל! בבית הקפה השקט והפסטורלי בשכונה נפלנו על קפה דליל ועוגת ריבה בריח מזעזע שפשוט שילמנו ( בלית ברירה ) ויצאנו מהמקום ללא ויכוחים.
בשני מקומות מומלצים נוספים שהיו לנו למחרת באזור המדרגות הספרדיות הגענו לחנות מפעל של פסטה עם תור ארוך שסימן על טיב המקום אך אנחנו לא עפנו על הטעמים שלה
לעומת זאת ההמלצה על CAFE GRECO התגלתה כהצלחה קולינרית גדולה והתברר שמדובר במקום מפואר ברומא שנהגו לשבת בו מפורסמים רבים יש שם אפילו תמונה של בופלו ביל וצ'יף אינדיאני שישבו שם…
לגבי הקפה אני אגלה רק שבעמידה הוא עולה 6 יורו בישיבה 9 !!! הלכנו על הישיבה 
דרך אגב באותו בוקר עצרנו בבית קפה שמתחת למלון שלנו ולקחנו הפוך בעמידה עלה 1.20 יורו – היה לא פחות טעים 
קפה גרקו
לאחר הביקור המהנה בשכונה עברנו בגשר נוסף את הטיבר ( דרך אגב הדמיון לטבריה לא מקרי, שניהם נקראו על שם הקיסר הרומאי טיבריוס… ) וחצינו אותו לעבר בית הכנסת, הכניסה למקום הינה רק בשעות התפילה והגענו לשם באזור תפילת ערבית.
אני לא מחסידי התפילות למיניהן ובתי כנסת אני מבקר בארץ רק ביום כיפור, או בחו”ל. אבל הביקור במקום הייתה חוויה מטלטלת: בית הכנסת מ ה מ ם !!!
נכון שיש השפעות מקומיות והוא מזכיר בעצוב שלו קטדרלה מקומית, אבל מדובר באחד מבתי הכנסת היפים שראיתי.
-
את הדרך חזרה למלון העדפנו לעשות ברגל למרות שהרגליים צעקו לנו כבר… למרות שאחד המתפללים בבית כנסת הציע לנו לחזור באוטובוס ולא צריך לשלם כי: “ככה כולם עושים ובשעה הזאת אין פקחים… “
אבל ככה זכינו לראות את כל האתרים בדרך חזור בשעת החשיכה שיפה להם ונותנת זווית אחרת של ביקור וצילום. בדרך גם עברנו בחנות ליקרים Enoteca VinoVip – al Senato שנמצאית צמוד לכיכר נבונה, ששווה לעבור דרכה רק עבור הטעימות שהם נותנים שם:
ליקר בננה, ליקר מלון, ליקר פיסטוק – טעיםםםםם
חזרנו למלון לשעת ה happy hour ולמנוחה לקראת היום הבא
למחרת קמנו ליום נוסף בעיר לכיוון שקראתי לו צפונית לויה דל קורסו שכלל את המדרגות הספרדיות ומזרקת טרווי. לתומי חילקתי את האזור העתיק לשניים כדי שתהיה כמה שפחות הליכה.
רמז – לא הלך !
פתחנו ב Piazza del Popolo כאשר התכנון היה לתצפת במרפסת פינצ'ו הסמוכה אך מזג האוויר הסגרירי והגשם המתוכנן דחה לנו תוכנית זו. הפיאצה עצמה הייתה שקטה ללא הרבה תיירים כאשר מדי פעם ראינו גלים גלים של אנשים שנכנסים לכיכר ויוצאים ממנה לכיוון מרכז העיר.
בדיעבד הסתבר שהם מגיעים משכונות העיר דרך המטרו לכיוון החנויות במרכז העיר – לעבוד. את ויה דל קורסו קיבלנו ברגשות מעורבים, מצד אחד קניות קניות קניות שאין מה לעשות, לעיתים זה הכרחי ומצד שני רחוב ארוך, ולא הכי מעניין. אז אם zara זה הכרחי לכם לכו על זה ( חמש קומות במבנה שמנסה להידמות לפנתאון )
אם לא, ההמלצה שלי היא לכו בסימטאות שצפונית לרחוב, יש הרבה מה לראות שם.
הדבר המעניין ברחוב הזה הוא שגם פה הארכיטקטורה לא נעלמת ומדי מספר חנויות מתנוססת לה כנסייה עתיקה ומפוארת, כאשר שמנו לב במקרה אחד לאיטלקייה אלגנטית שיוצאת מאחת החנויות, פוסעת לה לכנסייה, פונה הצידה לעבר גומחה קטנה, יורדת על ברכיה, נושאת תפילה קטנה לכיוון פסל מולה וממשיכה לה לשאר החנויות ברחוב… מעניין…
-
ויה דל קורסו
בסוף הרחוב הגענו לכיכר שדי משמיצים אותה בספרי התיירות הלא היא כיכר וונציה והמבנה שנמצא בה. נכון שזו כיכר סואנת ולמבנה נתנו כינויי גנאי שונים ( מכונת כתיבה וכו' ) אך לדעתנו המקום שווה ביקור, המבנה יפה, במרכזו יש את פסל ויטוריו עמנואלה ( מלך איטליה ) הרוכב על סוסו.
המקום משמש כמקום זכרון לחיילים האיטלקיים שמקום קבורתם לא נודע ויש שם אש זכרון ומשמר של שני חיילים קבוע זו גם הסיבה שצריך לכבד את המקום ולא לאכול. וגם לא לשבת על המדרגות ( הרגליים…. ) עשינו סיבוב במבנה שכלל כניסה למוזיאון שנמצא בתוכו ותצפית יפה בחלק העליון שבו
-
את הקוליסאום תכננו ליום השלישי אך ממרומי כיכר וונציה הוא נראה קרוב מתמיד… ומכיוון שמזג האוויר השתפר צעדנו לעברו.
נכון שהעתיקות בדרך מעניינות, אך מי שרוצה ניתן לעלות על כל קו אוטובוס שעוצר בכיכר וונציה ונוסע לכיוון הוא ייקח אתכם לקוליסאום, מה גם שמשפצים ברחוב הזה לקראת תוספת קו רכבת קלה ( מסתבר שזה לא רק בתל אביב ), כך שניתן לדלג על הרחוב הזה.
בימי ראשון הרחוב הזה הופך למדרחוב כך שנחמד להגיע ביום הזה. במקום עצמו ניתן להסתובב בכל העתיקות ולהיכנס לקוליסאום עצמו. אנחנו הסתפקנו במבט מבחוץ והתלהבות ממי שמתלהב… בחזור כבר לא הייתה ברירה ועלינו על האוטובוס שהגיע
לא בכוונה ( באמת שלא בכוונה ) עלינו על האוטובוס במטרה לשלם לנהג, אך הסתבר שלא משלמים לנהג, אלא קונים כרטיס לפני. אז לצערנו קיימנו את מה שהיהודי בבית הכנסת הציע לנו ו”התפלחנו” לאוטובוס, האוטובוס כבר יצא לדרכו, והעדפנו לשבת ולא ללכת. ולשלם קנס אם יהיה צורך העיקר לשבת קצת… באחת התחנות חששתי שעלה פקח וברחנו מהר ( אזעקת שווא… )
ירדנו ליד כיכר נבונה וטיילנו קצת בסמטאות שמערב לה שם מסתתרות חנויות עתיקות מדהימות ( אך יקרות )
-
למחרת קמנו ליום האחרון שלנו ברומא כשהכיוון לבוקר זה היה הוותיקן. מראש התכנון היה רק להתרשם חיצונית ואולי לבקר בבזיליקת סן פייטרו בלבד הדרך לשם בשדרות הראשיות הייתה ריקה למדי ( חשוד מאוד ) והשמש הציצה לה סוף סוף אחרי יומיים מעוננים, אם כי היה קריר. כשהגענו לכיכר הראשית הבנו למה היה ריק, והכל היה סגור כיוון שבמקום התקיימה מיסה ( ביום רביעי…??? )
אלפים רבים של מאמינים ישבו בסבלנות ובשקט על כסאות ברחבה ואחרי מספר מילים בלטינית של האפיפיור עלה עוד נציג ( נוצרי ? ) ונאם ב… ערבית!! חיכינו עוד קצת כדי לראות אולי יהיה ייצוג יהודי ומכיוון שלא היה מן הסתם החלטנו שתרמנו את חלקנו לקירוב הלבבות הדתי בוותיקן ועזבנו את המקום לפני שההמונים ישטפו את הרחבה והרחובות
מבצר סנט אנג'לו בדרך לוותיקן
לאחר מכן חזרנו לסמטאות היפות כשהפעם השמש ליוותה אותנו והיינו חייבים ביקור שמשי בכל אחת מהכיכרות והאתרים שהיינו בהם בימים הקודמים
קמפו פיורי בשמש
לכיכר דל פופולו הגענו בשנית לקראת סוף הסיבוב היומי שלנו גם כדי לעלות לוילה בורגזה שפספסנו ביום הקודם וגם כדי להתקרב למלון שלנו. הטיול היה בשלבי הסיום שלו וניצלנו את השמש לתצפית במרפסת פינצ'ו וסיבוב בגני בורגזה היפים.
גנים, מדשאות, פסלים, מזרקות, נוף, מוזיאונים, מזכרות, בית קפה, קרוסלה קטנה לילדים, ניתן לעשות סיבוב ברכבת תיירים, אופניים, או להשכיר רכב גולף
כל מה שתבקשו מטיול רומאי איטלקי
נוף לדל פופולו ולקו הרקיע
חזרנו לאיטנו למלון ( דידנו יותר נכון… ) כשההסדר הקבוע שלנו הוא שחדר אחד תמיד אנחנו משאירים לצ'ק אאוט מאוחר ( לפעמים בתשלום מלא של לילה, לפעמים תשלום חלקי ולפעמים בחינם תלוי במצב הרוח של אנשי המלון ובכושר השכנוע שלנו ). הפעם זה עלה לנו 50 יורו, זה תמיד כדאי לחזור לחדר לנוח להחליף כוחות להתארגן לעזיבה ולאריזות אחרונות
טיפ: זה גם הסדר טוב כששואלים אותך בבידוק הבטחוני איפה היו המזוודות ומתי ארזתם, רק הם רוצים הוכחה שאכן זה מה שהיה אז תשמרו קבלה מהמלון ותבקשו שירשמו שם את שעת העזיבה זה מקצר את השאלות והחשש בשדה התעופה.
אפילוג
מכירים את ההרגשה הזו אחרי שהייתם לחוצים מרגע העזיבה של המלון: אם ההסעה תגיע בזמן… לעבור את הבידוק… לשלוח את המזוודות… אחר כך הרגעים האחרונים בדיוטי ( קניות כבר סיימנו מזמן ) ואז מגיע הרגע שאתה יושב נרגע, האדנלין לאט לאט עוזב אותך ואתה ממתין על כוס קפה אחרון או משהו קליל לאכול לדקות האחרונות לפני ההליכה לשער הטרמינל…
ואז ברגעים אלה אתה מתחיל להבין שהסתיים לו עוד טיול, אתה מנסה לשחזר מה היה, איך היה, לעכל מה עברת, הספקת או לא, היית עושה אחרת…
וברגעי סיכום אלה כשניסינו להשוות את רומא לערי בירה אחרות שהיינו בהם אשתי סיכמה כך:
“רומא בעיניי היא כמו בד קטיפה מלכותי, משובץ באבנים יקרות, פנינים נוצצות ויהלומים, לקחו את הבד הזה, זרקו אותו למימי הטיבר העכורים, התלכלך בדם, בוץ אבק. שפשפו אותו חזק בנסיון לנקותו ותלו אותו בשמש לייבוש.
הבד דהה, איבד מצבעו, מלוכלך, דהוי וקרוע ופה ושם עדיין יש אבן או פנינה שמנצנצת ומזכירה מה היה פה פעם”
אז שלום רומא
אריבדרצ'י איטליה
