שלום לכולם
חלפה תקופה ארוכה מאז פרסמתי סיפור טיול , אבל חלילה לכם מלחשוש, עשיתי הפסקה בכתיבה עצמה, לא בטיולים… אז מאז הפוסט האחרון הספקנו לטייל טיול משפחתי אחד בקפריסין ( בפעם השנייה ). טיול זוגי באיטליה ( בפעם הרביעית והלא אחרונה… ) ומכיוון שברומניה זו פעם ראשונה אז לה מוקדש הפוסט הזה
הכל התחיל בתכנון מדוקדק כתמיד והתאריך שהוחלט עליו בלית ברירה היה אמצע אוקטובר כשהחשש היה ממזג האוויר. אנחנו אומנם ירושלמים ורגילים לטמפרטורות נמוכות בסתיו וקרירות בערבים, אבל צניחת הטמפרטורות מ 24 כשהשמש זורחת ל 3-4 כשהיא נעלמת היה גם לנו יוצא דופן, אך ההכנות היו עוד מהבית:
בהמשך אספר לכם בדיוק אם השתמשנו בציוד החם שהבאנו אך תחילה טיפ חשוב:
לאור הנסיון הרב שיש לנו בטיולים בח”ל ובמיוחד בטיולי משפחות, אחד הטיפים החשובים ביותר שיש לי לתת למטיילים הוא: התזמון. הרבה דברים אפשר לפספס והרבה דברים אפשר להרוויח אם רק מגיעים למקום אותו אנו רוצים לבקר בעונה הנכונה, ביום המתאים ואפילו בשעה המסוימת. ואכן התזמון ילווה אותנו לאורך כל הטיול ותראו בכמה מקומות נהננו או פספסנו עקב תזמון נכון או לא ( כמובן שאפשר להחליף את המילה תזמון ב מזל אבל זה כבר סיפור אחר… ).
המראנו עם חברת TAROM הרומנית כשהרבה החמיאו לה ואני לא יודע למה כל כך… העלו את הנוסעים באיחור, המריאו באיחור, אוכל לא הכי טעים, אבל נחמדים וזה מה שחשוב.
הזמנו 3 רכבים סטיישן ( אחד הגיע לא סטיישן… ) ויצאנו לדרכנו לעבר שבוע בהרים הקרפטיים כשלבוקרשט נחזור בהמשך.
עצירה ראשונה עשינו בקניון ליד העיירה פלוייסטי: Ploiești Shopping City קניון יפה ולא גדול, ארוחת צהריים החלפת כספים וממשיכים הלאה לצימר שהזמנו בראסנוב.
הבחירה בראסנוב הייתה כדי לקחת נקודת כוכב שתתאים לנו לטיול באזור ואכן המיקום היה טוב, הגישה לבראשוב הייתה טובה, רק הנסיעה הלוך וחזור ( שעוד נרחיב עליה בהמשך ) היו בדרך עקלקלה ומפותלת שקצת הפחידה לנסוע בה בחושך אבל גם את זה צלחנו.
הצימר שבחרנו היה Pensiunea Cristina צימר נחמד של 8 חדרים עם חדר אוכל ומטבח משותפים. אנחנו לקחנו 6 חדרים והיינו לבד כמעט כל התקופה רק בסוף הצטרפו אלינו משפחה נוספת. קריסטינה נחמדה ועזרה לנו להזמין מקום במסעדה שביקשנו ועשתה הכל שיהיה לנו נעים. הצימר מחומם להפליא ואחרי נסיעה לילית בטמפרטורות קרובות לאפס הגענו למקום חמים ונעים ולא היה צורך בכל הביגוד החם שהבאנו ללינה.
כפי שאתם רואים בבקרים היה קר ולפני שהשמש זרחה היה חייב להצטייד בביגוד מחמם, אך כעבור שעה שעתיים כבר התקלפנו עד כדי חולצה קצרה ( והמצב התחלף שוב כשהשמש שקעה… ).
למחרת קמנו ליום הטיולים הראשון כשהמטרה הראשונה הייתה: סינייאה
סינאיה הוקמה ע”י נזיר שביקר בסיני והחליט להקים את המנזר שלו פה והעיירה התפתחה בעקבותיו. את יום הטיול הראשון התחלנו בנסיעה חזרה לנסיעה המפותלת שהייתה בלילה, רק הפעם הבנו איפה אנחנו נמצאים והנסיעה ביער שסביבך יש “גשם של שלכת” הייתה חוויה. הגענו לארמון פלס, אני ידעתי מראש שהארמון סגור ביום שני ולכן תכננו להגיע בשלישי אך הסתבר לנו שהוא סגור גם בשלישי… אנחנו מראש לא תכננו להיכנס לתוכו כך שההגעה למקום כשהיה סגור דווקא שיחקה לטובתנו ( תזמון כבר אמרתי… ). החנייה הייתה ריקה לגמרי, לא היה צורך לחנות בחניון העליון ( היכן שדוכני התחרה ) וירדנו עם הרכב עד מול בית הקפה, אני מניח שבימים רגילים המקום עמוס, ויש הכרח לחנות למעלה והירידה והעלייה לא פשוטים להליכה ברגל.
המקום היה שקט, בית הקפה מזמין ורגוע, חצר הארמון שלווה ומוארת וגם החצר הפנימית הייתה יפה, רק את הארמון מבפנים פספסנו.
אפילו בבית הקפה לא היה תור וישבנו לנו להנות מהקינוחים הרומנים:
עזבנו את האווירה המשגעת בארמון לאחר רכישת מספר מפות רומניות והמשכנו לעבר הרכבל של סינאייה.
שמנו את הכתובת Aleea Telegondolei, Sinaia 106100 Gondola Sinaia גם פה לא היה עומס ועלינו לנסיעה נעימה לחלק העליון, באמצע יש הפסקה ( שאין מה לעשות שם כל כך ) והמשך לחלק העליון, היינו מוכנים עם מעילים וכובעים כפי שהכינו אותנו, אבל השמש זרחה וזכינו לראות טובה על כל עמק פראחובה:
ירדנו לסינאייה לאכול באחת מהמסעדות לאורך העיירה יש רבות וטובות ולאחר מכן בתכנון היה להגיע לסכר בולצאני היפה Barajul Bolboci אך מכיוון שהיה מאוחר והדרך לשם הייתה מפותלת ( וכבר נכוונו בדרכים הפתלתלות של האזור ) אז חזרנו על עקבותינו וקבלו רק תמונה מהרשת:
למחרת קמנו ועלינו תחילה למצודה שנשקפה מעלינו כל אותו שבוע: מצודת ראסנוב
לקחנו את הטרקטור שמוביל למצודה כשבדרך עצרנו עבור הילדים בפארק הדינוזאורים, פארק נחמד ביער ( בתשלום ) עם אטרקציות של גן שעשועים, פארק חבלים קטן ( הכנה לפארק החבלים בבראשוב שנגיע לשם בהמשך ), וסיור ביער עם דינוזאורים בגודל טבעי והפעלות שונות, נחמד לילידים בלבד.
הטרקטור המשיך לקחת אותנו במעלה הטירה, ולמרות שהיינו בעוד שתי טירות/מבצרים בהמשך הטיול אז טירה זו זכתה מאיתנו במקום הראשון. ישנן חנויות תיירים שונות בתוך הטירה, אווירה עם מוסיקה ונוף לעבר ראסנוב, נחמד מאוד.
סיימנו את הסיור בירידה בחזרה בטרקטור, קינוח בקריוטוש טעים ונסיעה לבראשוב:
בראשוב קיבלה את פנינו במזג אוויר טוב עם שמש זורחת, יש חנייה ברחובות הסמוכים לכיכר הראשית אך עם 3 רכבים העדפתי לחנות בחניון קטן שנמצא כמה דקות הליכה מהכיכר בכתובת הזו: Strada Gheorghe Bariţiu 15
גם הכיכר וגם המדרחובים הסמוכים נחמדים לסיבוב קל ( נחמדים לא יותר ) וגם בית הכנסת נמצא ברחוב המקביל לכיכר רק כדאי להגיע לפני 16:00 כי אחר כך הוא נסגר… לא כמונו שהגענו ב 16:10 ( תזמון תזמון… )
כן.. וזה לא כל כך נעים לראות בית כנסת סגור
( Beth Israel Synagogue brasov )
את היום סיימנו במרכז המסחרי של בראשוב במקום ניתן למצוא סופר למי שצריך וחנויות אופנה למי שמשתוקק, אנחנו היינו בסניף דקתלון המקומי ולמי שלא מכיר את הקונספט של רשת חנויות הספורט המפורסמת הזו, אז להלן הסבר מפורט על המחלקות של החנות:
מחלקת אגרוף
רכיבה
שחיה
סקי
דייג
כדורסל
קליעה
ומי שטוב בספורט ומתמיד יכול להגיע למקום ראשון:
ופה נגמר לו עוד יום…
למחרת התעוררנו ליום שקראנו לו היום הארוך שהיה טיול טבע בעיקר וכלל נסיעה ארוכה לאגם בלאה דרך הכביש היפה טרנספאגארסן
התחלנו את היום במצודת פאגארס Fortress Fagaras המצודה שזכתה במקום השני בקרב בני המשפחה, מדובר במצודה שיש בתוכה מוזיאון ותצוגה יפה של חדרי המצודה כולל כיסא הכס של השליט
מסביב למצודה יש חפיר שהחזית שלו עם מים והמקום היה נעים למנוחה קצרה לקראת המשך הנסיעה
נפרדנו מהמצודה והמשכנו לאגם בליאה, פה המקום להזכיר את הדרכים ברומניה. הזהירו אותנו על התשתיות, אבל בשטח המצב גרוע יותר… הכבישים ישנים, המהירות איטית, נתקלנו פה ושם בעגלות עם סוס אבל הם לא מה שעיכבו, אם נתקעתם מאחורי משאית זו בעיה. הכבישים עוברים בתוך הכפרים, כמעט ואין כבישים מהירים ואם נאלצתם להכנס לכפר עצמו אז המצב גרוע הרבה יותר.
אחרי נסיעה ארוכה הגענו לכביש המפורסם דרך נוף Transfăgărășan
שבוע לפני שהגענו הכביש נראה כך
אך אנחנו הצלחנו לעלות במזג אוויר בהיר ועם מראה ירוק יותר:
והיתה שווה כל הנסיעה רק עבור המראה המהמם של אגם בליאה:
כבר הזכרתי שבשקיעה נהיה קריר אז כיוון שיש הרים סביב לאגם השמש נעלמת מוקדם אז אל תגיעו למקום מאוחר כי ממש קר, ואיך שיצאנו מהמקום העננים החלו להגיע:
המשכנו בירידה חזרה והגענו ליעד הבא מסעדת הדייגים: Păstrăvăria Albota
במקום ניתן לדוג דגים אבל הנקודה שמה שאתה דג אתה צריך לקחת ולשלם לכל קילו דג. המחיר זול אומנם, אבל מה נעשה עם דגים ברחבי רומניה… אז דגנו קצת בשביל החוויה, וכל דג שתפסנו, שחררנו אותו בעדינות חזרה לבריכה, המקום נחמד ויפה והמסעדה זולה עם אוכל מצויין ( דגים… )
ואי אפשר לאכול במסעדה בלי הקינוח הרומני המפורסם: הפאפנאש. דומה לסופגנייה שלנו אבל עם יוגורט חמוץ וסירופ פטל – מעדן!
גם פה לא הצלחנו לתפוס איך מתקרר מהר כשאת המנה העיקרית אכלנו בחוץ בשמש המלטפת ואת הקינוח נאלצנו לברוח לתוך המסעדה כדי לאכול אותו בהנאה בלי לקפוא מקור…
סיימנו עוד יום מוצלח ברחבי טרנסילבניה…
למחרת היה בתכנון טירת בראן ופויאנה בוראשוב כולל קבלת שבת במסעדת הציידים:
את הבוקר התחלנו בטירת בראן המפורסמת הלא היא טירת דרקולה ( ולמי שעשה שיעורי בית יודע שהרוזן ולאד צפש המכונה דרקולה מעולם לא היה בטירה זו אבל לתיירים זה לא משנה… )
הטירה עצמה נחמדה ועם כל המסחור שלה היא קיבלה אצלנו את הציון השלישי והאחרון מבין הטירות, מדובר בסרט נע של דרך בתוך הטירה: חדר, שביל, מדרגות חצר והופ אתה בחוץ… למזלנו לא היה עמוס והיינו יכולים להתעכב בחדרים הקטנטנים, אני לא מתאר לעצמי מה קורה פה בעומס.
השוק המתוייר שנמצא למרגלות הטירה דווקא נחמד, מחירים לא זולים, אבל עדיין אפשר למצוא מציאות נחמדות, גם המבוך שנמצא לפני הכניסה היה מעניין והילדים טענו שהיה מפחיד למדי.
מטירת בראן היה לנו בתוכנית להגיע למספר מקומות שנמצאים בהמשך הכביש, אך עבודות שהיו בכביש וחוב קטן לילדים שפוספס ביום הקודם שינו את התוכניות, אבל מי שרוצה להיצמד לתוכנית שלי אז יש בהמשך הכביש קניון יפה שנקרא Dambovicioara Gorge למי שאוהב טיולי טבע
יש כפר נחמד שניתן לעלות על כרכרה וסוסים Moeciu de Sus:
וכמובן את האנדרטה לזכר אסון תאונת הטיסה שהייתה פה לחיל האוויר, למי שרוצה לקרוא פרטים על המקרה אפשר פה :
אז גם הקניון וגם האנדרטה מצריכים הליכה ובמסגרת הפורום המשפחתי שלנו זה לא היה מתאים והחלטנו לשנות כיוון ולנסוע לאזור סינאיה שם לא הספקנו ביום אתמול את המגלשות הרים,
מקום נחמד עם סיבוב קטן של מגלשות הרים הילדים נהנו ואנחנו המשכנו לכיוון פויאנה ברשוב:
פויאנה היא עיירת סקי מנומנמת בעונה זו, יפה לעבור בה ולהתרשם אך הרבה אין מה לעשות שם, היעד שלנו היתה מסעדת הציידים המפורסמת coliba haiducilor
הזמנו מקום מראש ( כדאי ) והתמקמנו במקום שנחשב ציון דרך בתרבות המקומית, מסעדה עם פולקלור רומני, עיצוב מקומי, אוכל טוב ובסוף הארוחה גם מוזיקה של נגנים ( ציפינו לקבל הופעה רומנית אך קיבלנו הופעה ישראלית על מנת לסחוט מאיתנו עוד כמה לירות לטיפ לנגנים… )
בסופו של דבר הייתה חוויה נחמדה, זה היה גם ערב שבת אז ערכנו קבלת שבת במסורת משפחתית וחזרנו מרוגשים לצימר:
למחרת קמנו ליום האחרון שלנו באזור טרנסילבניה ורצינו לתת עוד הזדמנות קלה לבראשוב עם גיחה לשוק מקומי ולפארק החבלים במקום.
כחובבי שווקים בעולם התחלנו את היום השני שלנו בבראשוב בשוק המקומי: piata astra.
מי שלא אוהב את הז'אנר לא ימצא פה הנאות מיוחדות ואכן חלקנו הין משועממים קלות אך חלקנו יצאנו עם מציאות מעניינות כולל שטיח שנתפר במקום ולפי הזמנה…
אחרי השוק עשינו התפצלות קטנה במשפחה כשחלק הלכו לפארק החבלים וחלק ביקרו בקניון המקומי, הקניון יפה וגדול כמו כל הקניונים… coresi shopping resort
פארק החבלים park aventurs brasov היה אטרקציה מעניינת, החברה הצעירים עשו מספר מסלולים ( יש לגדולים ולקטנים ) והאומגה מעל האגם – חובה!!!
בפארק יש 5 שפות של הדרכות כולל סרטון ועברית היא אחת מהם אז גם ההנחיות ואפילו הסרטון היה בעברית – היה כיף !!
בסיום הפארק הצטרפנו לחברה הקניינים בסיבוב אחרון במרכזי הקניות. קצת בקניון ( שוב ), קצת בדקטלון ( שוב ) וחזרנו ללינה אחרונה בצימר…
למחרת נפרדנו לשלום מהמארחת המקסימה שלנו קריסטינה ונסענו לכיוון בוקרשט:
ביום הזה הבנו לעומק את מערכת הכבישים הרומנית, כשנסיעה שהייתה אמורה להימשך קצת יותר משעתיים, נמשכה קרוב ל 4 שעות כשהזדחלנו לאיטנו מראסנוב ועד סינאייה, כשבסופו של דבר הבנו שהפקק העצום הזה נובע משתי עובדות: 1. הכביש הראשי בראשוב- בוקרשט עובר דרך כל עיירות ההר. 2. היה יום ראשון וכל התושבים יוצאים לבלות בעיירות האלה וכל מי שנכנס לחנייה, יוצא מחנייה, נכנס למסעדה, יוצא ממסעדה – מעכב את כל העולם….
אחרי שירדנו מההר ראינו שהפלא ופלא יש להם גם כבישים מהירים שניתן לנסוע בהם 130 קמ”ש ולאחר נסיעה ארוכה כנצח עשינו הפסקה בעיירה פלויסטי ( כמו בהלוך… ) רק שהפעם עצרנו בחנות שאנחנו מאוד אוהבים, הלא היא JUMBO שמי שלא מכיר זה כלבו גדול שניתן להשלים בו מתנות, מזכרות. האמת החנות הספציפית הזו לא הייתה גדולה כל כך ולא מעייפת ( בבוקרשט יש עוד אחת למי שהתאהב… )
הגענו לבוקרשט בסביבות הצהריים למלון נובוטל, הזמנו את המלון מראש גם עקב הקירבה שלו לעיר העתיקה גם עקב ביקורות טובות וחנייה שהייתה בו ( לא זולה… ).
המלון לא איכזב, חדרים נוחים, במסעדת המלון אכלנו מספר פעמים והיה מעולה טעים ולא יקר.
ארוחת הבוקר נחמדה ( לא יותר ), והמלון יפה:
בערב עשינו סיבוב הכרות ראשון עם חיי הלילה של בוקרשט כשהסתובבנו בסמטאות העיר העתיקה היפות ( אחרי שחזרנו למלון, הצעירים חזרו לסיבוב צעירים נוסף… ):
את בוקר המחרת הקדשנו שוב לעיר העתיקה. חייבים לראות את העיר העתיקה גם בלילה וגם ביום, שתי חוויות שונות ושתיהן מיוחדות, בעיר העתיקה ניתן לשבת בכל אחת מהמסעדות או בתי הקפה, כולם מזמינות ( תרתי משמע: עומדות בפתח המארחות, ובעברית טובה מזמינות אותכם לאכול ).
ובקיצור להעביר בוקר שמשי ברחובותיה העתיקים של בוקרשט היה כיף:
לא לפספס את חנות הספרים המהממת על שלוש קומותיה: Cărturești Carusel
את הארמון של צ'אושסקו העדפנו לראות רק מבחוץ:
עשינו הפסקה בבית קפה מצויין Distrikt 42 ואם אתם יושבים בחוץ אל תפספסו את העיצוב מבפנים:
ואחרי בוקר רגוע שכזה עשינו שינוי כיוון לשוק המפורסם של בוקרשט – obor market
אז כאמור חלקנו ( אבל לא כולנו ) אוהבים להסתובב בשווקים ברחבי העולם, אז מי שלא מעניין אותו השור, צמוד לשוק יש קניון קטן ששם בילו כל השאר veranda mall.
השוק הוא אכן גדול ומגוון, אפשר למצוא בו הכל אם לא הולכים לאיבוד ואם יש כח…
אחרי סיבוב ברחבי העיר הלכנו להתכונן לחצי השני של היום הזה הלא הוא פארק המים טרמה!!!
הרבה שאלות נשאלות ברשת על הפארק הזהכשיש כל מיני סיפורים שונים אז בואו נעשה סדר:
מדובר בפארק מים הכי חדיש שנתקלתי בו באירופה !!! מושקע ברמה בינלאומית עם תחזוקה מצויינת ומתקנים טובים. ( הייתה לנו בדיחה במשפחה שאת כל תקציב הכבישים של רומניה הם העבירו לפארק הזה… )
כדי לשמור על הגיינה, הם מבקשים שכל אורח יביא איתו בתיק ( לא עליו!! ) בגד ים וכפכפים. שמעתי שמועות שמי שלא היה לו לא נתנו לו להיכנס או שהכריחו לקנות במקום. אולי זה נכון, אותנו אכן שאלו אבל רק בשביל הפרוטוקול, לא בדקו בכלל.
מגבות אפשר להביא או לרכוש במקום, יש לוקרים משוכללים שנפתחים ע”י צמיד שניתן בכניסה ועם הצמיד הזה אתה רוכש גם אוכל ושתייה במהלך השהות, כך שאין צורך להסתובב עם ארנקים.
ובפעם האחרונה שאזכיר את המילה הזו אז התזמון עבד לטובתנו: הגענו ב 6 בערב ( פתוח עד 11 בלילה ) וכזכור הגענו לא בעונה, אולם קבלת הפנים עם עשרות הקופות ( שיכול לרמז מה קורה פה בעומס… ) היה נטוש עם 2 קופאיות שממתינות בשעמום לבאים.
לכל אורך השהות לא היה עמוס, היה נעים ורגוע ללא צעקות ורעש שאופייני למקומות כאלה, גם פה כמו בפארק חבלים יש הסברים בעברית ולמרות שלא היה עמוס אז השפה השולטת הייתה עברית...
יש במקום 3 מתחמים בעלויות שונות: המתחם הבסיסי כולל 16 סוגי מגלשות, המתחם עם הבאר על המים בעלות נוספת ומתחם שלישי של סאונה ג'אקוזי וכו' וכמובן אזור העיסויים האישיים למזמינים.
אז ככה: לא לוותר על המתחם השני!!!!! זה הפרש של 10 לירות וזה שמיים וארץ, במתחם השני יש אומנם הגבלה לילדים קטנים, אבל מדובר בבריכות מחוממות עם באר משקאות על המים והוא לבדו שווה את החוויה.
הקטנים ( והגדולים ) נהנו במגלשות של המתחם הראשון ולמתחם השלישי כלל לא שילמנו ולא נכנסנו, לדעתי מספיק, הייתה חוויה מאלפת של כמה שעות. מומלץ מאוד:
אחרי בילוי נהדר חזרנו למלון לארוחת לילה ( המסעדה פתוחה כל הלילה… )
למחרת קמנו ליום קצרצר אחרון בבוקרשט לקראת ההמראה, התחלנו עם בית הכנסת Sinagoga Mare ושוב שימו לב לשעות, המקום נסגר ב 14:00. ונסענו לשדה התעופה.
לסיכום ומסקנות: היה כיף! הרומנים עם נחמד עם קבלת פנים יפה בכל מקום שהגענו, הכבישים לרוב במצב לא טוב, תתכננו את שעות ההגעה לאתרים בהתאם.
היינו אולי נותנים לבוקרשט עוד יום כי למרות שוויתרנו בידיעה על הקניונים הגדולים AFI Palace Cotroceni וגם Mega Mall ושבענו מהדקתלון ומה jumbo ( יש 2 בבוקרשט ) אז פספסנו את שני הפארקים של בוקרשט ולדעתי כדאי להיות לפחות באחד: Cismigiu או Herastrau
אז עד פה ולהתראות בטיולים הבאים...
