טיול משפחתי מורחב לפרובאנס

למחרת טיילנו ברחבי העיר העתיקה והרובע הגותי, טיול קניות נחמד שכלל ביקור בקטדרלה, ברטמבלה, שוק בוקריה והנמל בקיצור כל מה שצריך ליום אחד בברצלונה

אחרי סופ"ש נחמד בברצלונה קמנו ביום שבת בתכנון לנסיעה לפרובאנס.

פה המקום להזכיר שהזמנו וילה בעיירה ליד גורד בווקלוז והשכרת הוילות באירופה נעשית משבת לשבת כשאת ההזמנה ביצעתי מחברה פה בארץ שלא איכזבה גם הפעם אחרי שהשכרתי דרכם וילה לפני שנתיים בטוסקנה.

התכנון ליום זה כלל עצירה בשני מקומות למנוחה והפסקה בנסיעה הארוכה ( כחמש שעות וחצי ): מקום ראשון היה מוזיאון דאלי ומקום שני העיירה סנט מארי דה לה מאר

בדרום מערב צרפת.

הוויכוח על ההגעה לעיירה החל עוד בארץ כשטענתי שזה ממש סמלי שנגיע לעיירה זו בדיוק בתאריך שבו יש את חג הצוענים הגדול ( 24 במאי ), כשנגיע מירושלים ובמקרה לאימי קוראים מרים ( שהצטרפה אלינו לטיול זה... )

אך אשתי טענה שזה יכול להיות מאוד סמלי שנגיע עמוסי מזוודות לעיירה שאליה מתאספים כל צועני אירופה...

אך תוכניות לחוד ומציאות לחוד:

הכל החל בלילה שלפני הנסיעה כשהקטנה ( 4.5 ) החלה להקיא את כל מה שאכלה ברחבי החדר במלון ולפנות בוקר הצטרף אליה אחיה הגדול ( 11 ).

בבוקר ראינו שמכל החדרים אנחנו מקבלים דיווחים דומים, מסתבר שחטפנו וירוס או במהלך הטיסה או במלון או במסעדה שאכלנו.

במקום בשעה 08:00 כמתוכנן יצאנו ב 11:00 והשיא היה שבאוטוסטרדה במהירות 130 קמ"ש הצטרף הנהג של הרכב השני לחגיגה.

כך חלפתי בעצב על מוזיאון דאלי ואשתי ( פחות בעצב ) על עיירת הצוענים, כשהעצירות היחידות היו בפינות ההפסקה באוטסטרדה כדי להק...

נסענו ישירות לוילה והנחמה היחידה הייתה כשהגענו לקראת ערב לוילה:

בבוקר הראשון בפרובאנס התעוררנו לבוקר שקט עם ציוץ ציפורים כשכל העמק נפרס לפנינו בשלל צבעיו ונופיו כשברקע חוצה לו את הנוף כדור פורח לרוחב השדות וכך גם היה בכל הבקרים שלנו בוילה.

טיפ קטן בנקודה זו, בבואכם לחפש מקום לינה, מלבד המחיר, המראה, המרחק מהעיירה או מהמכולת הקרובה, כדאי גם לראות את הגובה מעל פני הים כיוון שהובילה שלנו שכנה על קצה גבעה שנתנה לנו אומנם נופים מרהיבים ויחד עם זאת בלילה הטמפרטורות צנחו להם דבר שהשאיר את הבריכה היפה בגדר תפאורה בלבד...

התחלנו את דרכנו בעיירה המופלאה Il sur la Sorgue ופה רציתי להקדים ולומר שלדעתי האופן שבה עיירה מצטיירת בעיני המבקר בה דומה לאופן שבו אתה מגיע לבית על מנת לקנות אותו.חשוב הכיוונים, התאורה, השעה בה אתה מגיע ( בוקר צהריים או ערב ) אם שמשי או מעונן. בנוסף תוסיפו את העובדה אם אתם עייפים או רעננים שבעים או רעבים וכך תוכלו להנות הרבה או פחות מהעיירה

איסלה הינה עיירה המפורסמת בשווקי העתיקות שלה ביום ראשון ובנוסף לשוק המתפרס לכל אורך נהר הסורג׳ ישנם כמויות של חנויות גלריות והאנגרים המציעים עתיקות ודברי יד שניה החל מיורואים בודדים ועד אלפים

תוסיפו את הליווי המוסיקלי של צמד השנסונרים Patrick et Muriel ויש לכם תפאורה מיוחדת לעיירה

אהבנו את העיירה והקדשנו לה את מרבית היום כולל פיקניק נחמד שערכנו למרגלות נהר הסורג'.

לאחר מכן נסענו ל מוזיאון הלוונדר נחמד אך לא מצדיק הגעה מיוחדת עבורו, אם אתם באזור כדאי להכנס ולהתרשם איך מפיקים מוצרים שונים מהצמח המפורסם הזה.

וכמובן שבסופו של מסלול תמצאו את עצמכם בחנות המוזיאון היפה מאוד ( והיקרה מאוד )

בזה סיימנו את היום הראשון אז מספר תמונות משוק העתיקות לפני שממשיכים ליום הבא:

למחרת יצאנו בדרך שדרות הדולב היפות לכיוון CAVILLION.

שמענו הרבה סיפורים על מאוכזבי בית הכנסת בקרפנטרה והחלטנו לנסות את מזלנו דווקא בבית הכנסת בקאביון, 

הגענו לבית הכנסת ומתברר שכיוון שאין בעיירה אף לא יהודי אחד, המקום מתוחזק ומנוהל ע"י הרשויות ומשמש כמוזיאון בלבד, תמורת תשלום סמלי קיבלנו הדרכה אישית למשפחה שלנו ( כי לא היה אף אחד אחר מלבדנו... )

בית הכנסת אומנם קטן אך יפה, ההדרכה הייתה באנגלית והיה ממש מרגש.

העיירה עצמה לא מרשימה ואף הייתה קצת לא נעימה לאחר שראינו כמות גדולה של מוסלמים ברחובות ( הגענו למקום בדיוק יום אחרי הפיגוע בבריסל והיו לנו חששות ).

למרות שהגענו ביום השוק של העיירה ואומרים ששוק זה מתחרה עם השוק באפט ( ומפורסם במילונים שלו ) החלטנו לוותר ויצאנו מהעיירה בזריזות

לסיכומו של עניין היה טוב שבאנו וטוב שיצאנו

מקאביון המשכנו בדרך לכפר LES BAUX וכמובן למחצבה שלידו CAHEDRALE D'IMAGES הרבה נאמר על שני מקומות אלה שהם מבחינת MUST למבקר בפרובאנס ואכן על החזיון המהמם במחצבה אין מה להוסיף וגם התמונות לא משקפות. אציין רק שכל תקופה ( כמדומני חודשיים שלושה ) מחליפים את האומן המוביל ובתקופה זו זה אכן היה הצייר קלימט, כמובן בלווי אומנים נוספים אך הוא העיקרי.

ומכיוון שזה האומן האהוב עלינו אז ברור שלא פספסנו את ההגעה ומכיוון שהתמונות לא משקפות אז קבלו תמונה שלו שתלויה לנו דרך קבע בחדר השינה:

"הנשיקה"

הכפר לה בו שאליו הגענו לאחר מכן יפה ומתוייר כמו מרבית הכפרים התלויים בפרובאנס, כדאי להגיע אליו מוקדם,למצוא חניה קרוב ולחסוך את העלייה, כיוון שבכל מקרה מטפסים עד המצודה... 

גם למצודה מומלץ להכנס, כדאי לקנות את הכרטיס המשולב של המחצבה והמצודה. 

במצודה יש תצוגת כל נשק עתיקים, הופעות ואטרקציות לילדים ( יש להגיע בזמן... )

וכמובן הנוף היפה שנשקף מהמצודה

לאחר מכן המשכנו למנזר abbaye de sénanque שבו יש חנות קטנה של מוצרי הלוונדר ( אלא מה... ) ששייכת לנזירים.

רק הנוף הסגול שהיה אמור להיות למרגלות המנזר נשאר רק בתמונות שראינו ולנו היה רק נוף ירוק... 

( הפריחה רק בסוף יוני ... )

סיימנו את היום של לה בו והתחלנו למחרת את ההרפתקה הקצרצרה שלנו בריביירה הצרפתית.

אז אמרו לנו שנאלץ לנסוע הרבה

ואמרו לנו שכדאי להשאיר את הריביירה לטיול אחר

ואמרו לנו שאנחנו רק נסמן V

אז אמרו...

נכון שכולם צדקו אבל אנחנו נהנינו...

התחלנו את המסלול דרך הוורדון, והגענו לעיירה moustiers-sainte-marie

עיירה מהממת, הגענו מוקדם ולא היה לחץ של תיירים וחנייה והאווירה הייתה רגועה.

מפל שזורם באמצע העיירה, נוף מכל עבר וחנויות מזמינות.

לאחר מכן המשכנו לטיול קצר בוורדון וירדנו במסלול המעגלי של route des cretes verdon.

אז המראה הוא ממש בראשיתי והנוף מהמם אבל אם אני יכול להוסיף משהו שלא נאמר קודם אז גיליתי על עצמי שיש לי פחד גבהים קל...

זה היה ממש מפחיד לנסוע בכביש צר שלרוב הוא דו סטרי ללא מעקה בטיחות עם תהום של מאות מטרים, אבל עברנו גם את זה

לאחר דרך זו לא וויתרנו והמשכנו בדרך נפוליון המפורסמת בקטע שמקסטלן לגראס וירדנו עד ל NICE

ההחלטה שלנו ( בעיקר עקב מצוקה של זמן ) הייתה ביודעין לא להגיע לעיירות EZE וסן פול דה ואנס, גם עקב הידיעה שראינו מספיק עיירות ומחכות לנו עיירות נוספות כשנחזור.

רצינו לחוות דווקא את הצד האורבני של הריביירה.

הגענו למלון LE PANORAMIC מלון בוטיק קטן המנוהל ע"י זוג נחמד שמכיר את ישראל. קצת מרוחק מהמרכז אך עם נוף יפה על כל העיר וארוחת בוקר מפנקת.

לעת ערביים יצאנו לטייל בניס היפה בשדרות קורס סלייה ובעיר העתיקה היפה

למחרת קמנו ליום ריביירה נוסף והתחלנו את היום בסיור בוקר בניס, אכן טיילת האנגלים לא טיילת מרהיבה במיוחד. במקרה באותו יום היה בטיילת מעין פסטיבל גלידה שנתן נופך נחמד.

קורס סלייה שהייתה שדרת מסעדות בערב פינתה את מקומה לשוק פרחים ריחני והעיר העתיקה הייתה מזמינה ומעניינת, אני ממליץ לקחת את רכבת התיירים שמסתובבת בעיר ומגיעה בסופו של דבר לגבעה הסמוכה משם ניתן לראות בתצפית יפה את כל המפרץ של ניס.

התכנון המקורי שלנו היה להגיע למוזיאון שאגאל ושוב עקב זמן צפוף והמלווים הצעירים שלא רצו להתעכב בעוד מוזיאון ( שכן מונקו חיכתה לנו מעבר לאופק )

אז בו במקום הוחלט לוותר גם על שאגאל ( ) ולהמשיך בדרכנו למונקו.

הדרך למונקו הייתה קצרה עם תצפיות בדרך על כל המפרץ של ניס ועד מנטון.

כיוונתי את ה GPS לחנייה של מוזיאון האוקיינוס ואני ממליץ על חנייה זו.

למרות שהיה קשה להגיע אליה, הרבה כבישים במונקו הם במנהרות היכן שהמכשיר לא קולט ועם קצת שלטים וקצת אינטואיציה הגענו בסוף.

מחנייה זו ניתן להגיע לכל האתרים בעיר העתיקה של מונקו בקלות,

התחלנו בטיילת לאורך הגן, בקטדרלה, היכן שקבורה גרייס קלי,בארמון המלך ואפילו הספקנו לראות את החלפת המשמרות ( למרות שהיינו שם ב 13:00 ואמרו לנו שהמשמרות ב 11:45...)

פה עשינו מהלך קטן שאני ממליץ לכל משפחה גדולה שנוסעת לטיול בפורום כזה גדול: התפצלות.

זה גם משחרר לחץ מהסיר לחץ שכולם ביחד וגם מאפשר לכל אחד למה לבחור מה שהוא מעדיף.

אז לקחנו את כל הקטנים למוזיאון האוקיינוס והשאר נשארו להסתובב במונקו.

מספר דברים על המוזיאון:

יקר מאוד ( 18 יורו ),

היינו בתקופה לא עמוסה יחסית והיה ממש צפוף

המעבר בין התצוגות הוא בקומות ומכיוון שהיינו עם עגלת ילדים המעבר הקשה עלינו

כנראה שהם הכינו את המוזיאון לקיץ והיו תצוגות בשיפוץ והחלפה

יחד עם זאת נהנינו מאוד, הילדים ליטפו כרישים...

התצוגות ברמה גבוהה והתצפית מראש הגג מרשימה

והמבנה עצמו: זה מבנה למוזיאון !!! ממש ראוי להיקרא המוזיאון של המלך כי המבנה נראה כמו ארמון

למחרת חזרנו לפרובאנס "שלנו", אחרי הריביירה הרגשנו ממש שאנחנו חוזרים הביתה, לוילה שלנו, לנופים שהתרגלנו...

הרעיון היה שאחרי הנסיעות של היומיים הקודמים, ביום הזה נשקיע פחות בנסיעות ואכן הנסיעות היו כ 15-20 דקות מהוילה לעיירה הקרובה ובין עיירה לעיירה וכך ניצלנו בכל מקום את המירב שבו.

התחלנו ב ROSILLION העיירה באדום הגענו אליה כאמור ביום חמישי שהוא יום השוק שלה ( מחובבי הז'אנר כבר אמרנו... ) הגענו ממש מוקדם כך שמצאנו חנייה ממשה קרוב לכניסה.

העיירה הזו הייתה אחת היפות שהיינו בה וגם השוק שבה היה קטן וצנוע והשתלב יפה באווירה.

גם פה התפצלנו קלות וחלק הסתובבו בשוק וחלק הלך לכיוון מסלול ההליכה של אדמות האוקר.

לאחר מכן עלינו לחלק העליון והלא פחות יפה של העיירה שם ניתן גם לשבת בבתי קפה נחמדים להאזין לנגן גיטרה מקומי ולראות תצפית יפה על העיירה ועל הנוף.

לאחר הסתובבות נעימה בעיירה ולמרות שיהיה חג באותו יום עדיין לא הרגשנו עומס מיוחד המשכנו לעיירה הבאה Fontaine-de-Vaucluse

שם הלחץ התחיל להיות מורגש ונאלצנו לחנות על הכביש ולא בחניון הקרוב ( אומנם חסכנו כמה יורו אבל הייתה הליכה קצרה ) ההליכה הייתה לאורך נהר הסורג' כך שהיה נחמד אפילו.

העיירה עצמה הייתה יפה מאוד אם כי עמוסה והזכירה למי שמכיר את הכפר בורגאטו בצפון איטליה.

המסלול לכיוון הנביעה של הנהר היה מלא בתיירים וחנויות המזכרות היו עמוסות, גם מוזיאון הנייר שנכנסנו אליו ( בחינם ) היה עמוס והילדים לא כלכך הצליחו להנות שם

בקיצור אחרי החוויה הרגועה שהייתה לנו ברוסיון קיבלנו חוויה רועשת וצפופה, למרות שהיה אפשר להנות בעיירה מאוד ( כבר תארתי שכדי להנות בכל עיירה צריך את התזמון הנכון... )

אחרי שתי עיירות השעה לא הייתה מאוחרת ועצרנו בפארק חבלים קטן שהיה ממש ביציאה מפונטיין, העצירה הייתה קצרה והקטנים נהנו וברור שאם תשאלו אותם, זו הייתה האטרקציה הכי כיפית בפרובאנס !

הגדולים נשארו ברכבים ובמחשבה לאחור היה כדאי להשאיר את כולם בבית קפה בפונטיין 

( טיפ לפעם הבאה... )

אחרי הפארק נשאר לנו עוד זמן רב לחשיכה ( השקיעה רק ב 21:15 ) ונסענו להעביר את אחר הצהריים ב GORDES

מי שמכיר את סצינת הכיכר בסרט שנה מופלאה ואנחנו שראינו את הסרט קרוב לעשר פעמים לפני הנסיעה, היינו חייבים להצטלם במסעדה ובמזרקה ששם צולמו מספר סצינות מהסרט.

הסיבוב בעיירה בשעת ערביים היה שקט ורגוע, מספר חנויות החלו להסגר

ואפילו הבאגטים בבולנז'רי המקומית נגמרו, היה שווה להקדיש לעיירה הזו עוד יום כדי למצות אותה, אבל הימים החלו לאזול לנו...

למחרת יצאנו לכיוון העיירה שזכתה אחר כך ברוב קולות משפחתי במקום ראשון בטיול

( אחרי קרב לא קצר ולא פשוט עם העיירה רוסיון )

הלא היא עיירת הדייגים CASSIS

ההיסטוריה של העיירה ככפר דייגים קטן שפרח בעקבות גלי התיירים ששטפו את האזור ובזכות מיקומה לחופי הים התיכון.

הגענו יום לאחר החג הנוצרי Ascensionis day , כנראה שהצרפתים לקחו סוף שבוע ארוך והמקום היה עמוס.

החנייה שהייתה בתכנון שלי בקרבת הנמל הייתה: " COMPLETE" וכמוה כל החניונים במקום. נאלצנו לחנות במעלה הגבעה ולרדת לכיוון הנמל ( ואחר כך לעלות... )

העיירה הייתה פורחת, יפה ומזמינה למרות עומס המבקרים, מסעדות תיירים לאורך המזח וכמובן שוק מקומי ( כל יום שישי ) שהיה אחד היפים שראינו.

אני חייב לשתף במקרה מרגש שהיה לנו בשוק:

באחת מחנויות השוק אחד מבעלי החנות שמע שאנחנו מדברים עברית וסימן לנו לגשת לפינת החנות והוציא מגן דוד מתחת לחולצה.

ההתרגשות שלו לראות יהודים הייתה גדולה, למרות שלא דיבר מילה בעברית.

איחלנו לו שבת שלום וניתן היה לראות את התרגשותו.

אני לא יודע מה גרם לי להתרגשות יותר, העובדה שהוא זכה לשבת שלום מיהודים או העובדה שהוא נאלץ להסתיר את יהדותו.

בכל מקרה הרגשנו שזכינו במצווה.

גולת הכותרת בעיירה הייתה השייט שיצא לכיוון הקאלנקים, המפרצים שנמצאים לאורך החוף. יצאנו לשייט של 3 קלאנקים. יש של 5 ושל 7, תלוי במשך הזמן שרוצים לשוט ובכמה רוצים לראות. כמובן שהילדים נהנו מהשייט אבל המראות היו מרשימים גם לנו.

חזרנו לעיירה והמשכנו לשוטט בסמטאות וכמובן שאי אפשר היה ללא ארוחת דגים ומאכלי ים על המזח.

לאחר מכן נסענו בדרך הנוף הצופה על העיירה וממשיכה לאורך החוף, דרך זו נחשבת לאחת מדרכי הנוף היפות בעולם והתמונות מדברות בעד עצמן:

לאחר הבילוי בעיירה זו נסענו צפונה לכיוון העיר שציפינו לה הרבה וכמו שאומרים: "כגודל הציפיות..." היא הייתה האכזבה של הטיול: AIX EN PROVENCE

ראשית השדרות המפורסמות של העיר, קורס מיראבו, עברו גיזום וכל עצי הדולב שנתנו לשדרות מראה אצילי ( כך לפי התמונות שראינו לפחות ) לא היה עליהם אפילו עלה אחד.

שנית מזג האוויר אכזב פה לראשונה, היה מעונן אפרורי והתחיל להיות גשום.

( פה זה המקום לתת ציון "טוב מאוד" למזג האוויר שהיה נעים ונוח לטייל, לא חם ולא גשום, חוץ מאקס... ).

משום מה העיירה הייתה מלאה ...ישראלים. ואפילו פגשנו שני צרפתים ששאלו אותנו אם יש איזה חג בישראל...

היו לי הרבה תוכניות לעיר כולל מוזיאון האריגים המעוטרים הכיכרות והמבנים של בנייני העירייה אבל לא היה סימפטי ללכת ברגל ובגשם. בכל זאת טיילנו בשדרות והסתובבנו בעיר העתיקה שהייתה נחמדה ולא יותר ואפילו תמונות אין לנו כל כך משם

חזרנו לוילה לארוחת שבת ופרידה מפרובאנס.

למחרת קמנו ומי שזוכר היינו צריכים לרדת לברצלונה, אז כדי שתהיה לנו חוויה מתקנת מהדרך הלוך החלטנו לרדת בקצב איטי והתחלנו את היום ב APT.

ברור שהשארנו את אפט ליום שבת עם השוק המפורסם שלה שאומרים עליו שהוא הגדול והעשיר בפרובאנס,

העיירה עצמה לא מרשימה ואין מה לעשות בה במיוחד לא ביום שוק ולא ביום רגיל

אבל השוק הוא משהו שלא רואים כל יום:

הדוכנים פרוסים לכל אורך העיירה, ברחוב הראשי שלה ובסמטאות

טקסטיל, בדים ותחרות, תיקים ומזכרות, גבינות לחמים ועוגות

יד שנייה ומותגים, סבונים וריחות לוונדר בכל פינה בקיצור כל מה שרציתם ולא רציתם.

אז כולם ירדו לפשוט על השוק ולהשלים קניות אחרונות מפרובאנס 

ומכיוון שהרכבים היו מלאים מזוודות נשארתי לשמור עליהם ליד בית קפה קטן ( והאמת שאהבתי יותר את השווקים הקטנים של רוסיון וקאסיס... )

עזבנו את השוק והעיירה והתחלנו לרדת דרומה

מכיוון שבדרך הלוך פספסנו את עיירת הצוענים החלטנו לעבור בשמורת הקאמארג רק כדי להתרשם מהנופים בדרך ולהכנס לעיירה אחרת במקום AIGUES MORTES

בחרנו בה כיוון שהייתה קטנה ומתאימה לעצירה להתרשם מבלי להתעייף.

מדובר בעיירה יפה כשהעיר העתיקה שלה נמצאית בתוך חומות, ניתן לטייל על החומות ולראות גם את העיירה מלמעלה וגם את הנופים הנשקפים מעבר לה, הים וקצת משמורת הקאמארג.

עזבנו את העיירה הנחמדה הזו ובפעם הראשונה ראינו שדה לוונדר פורח ( יייששש )

כנראה כיוון שהיה חם פה יותר מצפון פרובאנס,

האזור אותו ירדנו דרומה מעיירה זו נקרא PETIT CAMARAGUE

אין בו את האטרקציות והנופים של השמורה עצמה אבל בהחלט היה מה לראות כשאנחנו נוסעים ומשני הצדדים אגמים רחבים עם צבעים שונים, טורקיז, תכלת, חום. בחלקם אגמים עם בעלי חיים בחלקם שייטו קיאקים והיו כאלה עם ספינות קטנות ששייטו לתוך העיירות.

עזבנו את האזור וירדנו לספרד

סיום דבר:

כזכור הגענו דרך ברצלונה והיה לנו עוד לילה להעביר בברצלונה עד הטיסה, היה נחמד להחזיר את הרכבים יום לפני ולא להילחץ עם מילוי דלק והחזרת רכבים לפני טיסה.

למחרת שוב פיצלנו כוחות וחלק טיילו במורדות הראמבלה להשלמת קניות ואני עליתי עם הילדים לעבר הטיבידאבו, מי שעוד לא היה במקום בברצלונה-מומלץ. תצפית מקסימה על העיר, לונה פארק יפה וגם הדרך לשם מעניינת, כוללת אוטובוס רכבל ופוניקולאר, חזרנו למלון ולקחונו את ההסעה לשדה התעופה.

לסיכום

הרבה נאמר לנו לפני על אנטישמיות ומוסלמים בצרפת וחוץ מהאווירה בקאביון לא נתקלנו במשהו פיזי ( למזלנו ), יתרה מכך כל מי ששמע שאנחנו מישראל דווקא קיבל אותנו בחיוכים, אבל לא הייתי בונה על כך בעתיד...

סיימתי את הסיפור שלי, אני מקווה שנהניתם מהסיפור מהתמונות ומהטיפים

ואם תקשיבו טוב טוב תשמעו שיש טיול חדש מתבשל לו...

תודה ארז