היער השחור בסתיו

אני כותב את הפוסט הזה בימים הטרופים של מה שנראה כשלהי תקופת הקורונה. חג השבועות נחגג לפני כמה ימים באופטימיות זהירה, אבל ככל שהמשבר הרפואי נראה שחלף, המשבר הכלכלי מתדפק על דלתותינו וגורם לי לתהות – האם נמשיך לנפוש בתכיפות בחו"ל, או שהמשבר הכלכלי ייתן את איתותיו? ואולי יהיו אלו חברות ה-Low-cost שייעלמו ויותירו את החופשות הזולות באירופה כזיכרון רחוק?

נאחז באופטימיות בציפורנים, החלטתי שהדבר בטוב ביותר הוא לקוות לטוב, להניח שכל נבואות הזעם יתפוגגו ושאין זמן טוב מזה כדי להמליץ על נסיעה למקום שכולו כיף טהור, ודווקא בסתיו.

היער השחור נחשב לריכוז נדיר של אטרקציות בחבל ארץ יחסית קטן. בטווחי נסיעה של שעה – שעתים לכל היותר ניתן למצוא עשרות אטרקציות, הנעות בין החלטורה הגמורה (מוזיאון כאילו-אותנטי כלשהוא) לבין מדהים (פארק אירופה). בתוך כל גן העדן לילדים ולילדים בנפשם כדאי לזכור שמדובר גם באזור יפה מאד שמציע כמה אופציות ראויות ביותר לטיול ולהפוגה בין מגלשת הרים לפארק חבלים. ועדין יש לציין שזוגות שמגיעים לאזור ללא ילדים ימצו אותו לדעתי תוך ימים ספורים, אבל ניתן במקרה כזה לשלבו בקלות עם טיול בחבל אלזס במזרח צרפת.

למה בסתיו?

העונה ה"חמה" ביער השחור היא הקיץ, ונסיעה ליער השחור בסתיו נחשבת לסוג של סיכון. יש ימים גשומים וכמעט בטוח ש"תתקעו" עם כמה כאלו, אבל עם קצת מזל ותכנון חכם מראש זה לא ישפיע כלל על ההנאה מהטיול, במיוחד לאור היתרונות הגדולים שיש לביקור ביער השחור בעונה זו. הנה כמה מהם:

אין תורים: חוויות הגולשים על תורים בכניסה לאטרקציות ביער השחור מציפות את הרשת, ובמיוחד למתקנים בפארק אירופה ולמגלשת ההרים ב-Todtnau. עמידה של שעה ואפילו שעה ורבע לחוויה שבמקרה הטוב אורכת לא יותר משתי דקות אינה נדירה. בסתיו הבעיה הזו כמעט אינה קיימת. בפארק אירופה עמדנו בין 15 ל-30 דקות בתור למתקנים המבוקשים ביותר, וב-Todtnau עלינו ללא תור בכלל. צריך לציין שיום ראשון, אם מזג האוויר יפה, יכול לזמן תורים כבדים וצריך לארגן את הזמן בהתאם.

אין צפיפות: פשוט אין כמעט אנשים בשום מקום, אבל כל האטרקציות פתוחות. הסנאים במפלי Triberg (שהושמצו קשות על ידי אדיר מילר, שהיה שם בקיץ ולא מצא אותם) לא מפחדים להסתובב למבקרים בין הרגלים, אין פקקי תנועה בשום מקום וכאמור, אין תורים.

השלכת: היער השחור נקרא כך כיוון שהוא, מן הסתם מיוער ברובו, ובסתיו כל הירוק הזה נצבע באינספור גוונים שנעים בין צהוב לאדום עז. השלכת פשוט מקסימה, והפכה את מסלולי הטיול, ואפילו נסיעות פשוטות לחוויות מפעימות.

עוד כמה עצות:

החופשה נערכה במהלך חופשת סוכות באוקטובר 2019 וארכה 7 ימי פעילות מלאים. התאכסנו עם שני ילדינו, בני 9 ו-13 בעיירה קטנה בשם Hinterzarten. מקום קטן וחביב שעיקר מעלתו במיקומו הנוח, במיוחד ביחס לאטרקציות באזור המרכזי - המשולש שבין האגמים Tiitsee, Schluchsee, והעיירה Todtnau. יש כמה עקרונות שהנחו אותנו, ושלדעתנו תרמו רבות להצלחת החופשה:

לא לנסות להספיק הכל: כמות האטרקציות היא עצומה, ומראש ויתרנו על כל ניסיון להספיק את כל האתרים המומלצים. בחרנו לעצמנו כמה דברים שבאמת רצינו לעשות והתמקדנו בהם. לא חייבים לעשות את כל מגלשות ההרים – 1-2 יספיקו. כך גם פארקי החבלים. פארק אירופה הוא חובה אם מגיעים עם ילדים.

לתת עדיפות לאתרים החשובים בימים יפים: לנסוע לפארק מים מקורה ביום שמש זה בזבזני; אם אתם רוצים להגיע לפארק אירופה עשו זאת ביום השמש הראשון שעומד לרשותכם; אם תספיקו את האטרקציות המרכזיות להן תכננתם להגיע, ובסתיו זה עניין הדורש תכנון, זה יקבע במידה רבה את הרושם שהטיול ישאיר.

כרטיס שחור? כרטיס אדום? יש שני כרטיסי הטבות– האדום והשחור – והרשת מלאה בדיונים האם לרכוש אותם או לא. בגדול ההמלצה שלי היא כזו:

הכרטיס האדום נראה אטרקטיבי, אבל הוא ניתן רק ע"י התאכסנות במספר מוגבל של אכסניות ומלונות שמסקר מהיר שלי היו יקרים יותר מאלו שלא העניקו אותו, ואופיים לא תמיד תאם את הדרישות שלנו. בחישוב הכולל ההפרש הפך את זה ללא-כדאי עבורנו, באזור בו בחרנו להתאכסן.

הכרטיס השחור ניתן לקנייה בארץ ומאפשר כניסה לפארק אירופה, אבל ההתרשמות שלנו היא שרובן המכריע של שאר האטרקציות שהוא עובד איתן הן שוליות, והמרכזיות לא היו באזור שלנו או שלא תכננו להגיע אליהן. עדין, הכרטיס משתלם אך ורק אם אתם משפחה בת 5 נפשות לפחות. למשפחה בת 4 נפשות כמונו זה התאים הרבה פחות.

בסופו של דבר כמו שניתן להבין, לא קנינו אף כרטיס. מצד שני היינו גמישים מאד בתכנן הפעילויות שלנו וכשמבקרים באזור בסתיו זה חשוב מאד.

להנות מהטבע: כפי שציינתי למעלה, היער השחור יפה במיוחד בסתיו, ויש בו כמה מסלולי טיול מקסימים. זו התאווררות נעימה מהאווירה התיירותית שבאטרקציות ולנו היה ברור לגמרי שלא נבלה את ימינו בדילוג בין אתרי בילוי אלא ננצל עד תום את ההרים, האגמים והנהרות שהאזור מציע.

לתכנן את הימים הגשומים: כשמטיילים בסתיו הסבירות "ליפול" על יום גשום אחד לפחות היא כמעט וודאית. אבל זה ממש לא סוף העולם. יש שתי דרכים להתמודד עם זה:

הדרך הראשונה היא להכין מאגר של אטרקציות לימים גשומים. החשובה ביותר היא פארק המים Badeparadies Schwarzwald אבל יש עוד מקומות כמו מתחם ההרפתקאות FUNDORENA (לא היינו), או אטרקציות אחרות. לא חסר.

הדרך השנייה היא לנסוע שעה וחצי למקום בו לא יורד גשם, או יורד פחות. למשל לסבוב של עיירות באלזס (פעילות בה הגשם לא מפריע כל כך), או למפלי הריין (דורש מזג אוויר טוב) או פשוט לאזור היער השחור הצפוני. כל זה דורש כמובן בדיקה מדוקדקת של התחזית באזורים אלו.

האוכל: שתי מילים אחרונות על האוכל באזור. לגבי המסעדות - אם לומר את זה בפשטות – תגיעו בלי צפיות אז לא תתאכזבו. כחובבי בישול ביתי מצאנו יופי של סופרמרקטים ומאפיות עם מצרכים טריים ששימשו אותנו לארוחות השחיתות הרגילות שלנו. ואם ממש רוצים מסעדה טובה - צרפת ממש קרובה.

הטיול ארך כשבוע, מה-13-21.10.2019, בחופשת סוכות. פרטי מקום הלינה שלנו מופיעים בסוף המאמר. אלו המקומו בהם היינו, ללא סדר מסויים:

פארק אירופה – Europa Park:

האטרקציה המרכזית באזור היא פארק אירופה: לונה פארק ענק, שמעוצב ע"פ מדינות באירופה עם מתקנים מוצלחים ומושקעים מאד. הפארק מתחדש תכופות להבנתי, ויכול להיות שכשתגיעו חלק ממה שאומר לא יהיה רלוונטי, אבל כמה עצות:

ההגעה בסתיו, כפי שכבר ציינתי למעלה חסכה לנו המון תורים. בכל מתקן שהגענו ניכר היה שהוא מסוגל להכיל תורים ארוכים בהרבה ממה שפגשנו. לרוב עמדנו בין 15-20 דקות בתור, שזה לא נורא בכלל, ואולי פעם או פעמים במשך חצי שעה. לא יותר.

הרבה אנשים המליצו ברשת להגיע מוקדם, שזה תמיד טוב, לעלות על הרכבת שמובילה לקצה הפארק ואז לחוות את המתקנים בדרך חזרה אל הכניסה. זו עצה טובה, אבל לפני שאתם עולים על הרכבת, ממש ליד התחנה יש מתקן שנקרא Voletarium שבכניסה אליו יש מכונות בהן ניתן לקבל כרטיסים לשעה מסוימת ביום, בה תוכלו להיכנס ללא תור. זהו מתקן מוצלח מאד ומבוקש מאד וכדאי לכם להיכנס אליו.

בנוסף כדאי להוריד את האפליקציה של האתר. יש בה מפה יעילה מאד והיא מקפיצה התראות על מתקנים בהם התור קצר במיוחד, וזה עובד יפה מאד. בסופו של יום היינו בכל המתקנים שרצינו, עניין לא פשוט בדרך כלל בלונה-פארקים, ואפילו ראינו תהלוכת "ליל כל הקדושים" ססגונית במיוחד. בהשוואה למשל ל-Gardaland, הביקור בפארק הזה היה מוצלח לאין שיעור.

Badeparadies Schwarzwald:

פארק מים מקורה ליד אגם Titisee. יש בפארק הרבה מאד מתקנים, שדחוסים בתוך כמה חללים שבאופן מפתיע לא גדולים במיוחד. ביום שבו היינו היה קצת עמוס כי נתנו הנחה מיוחדת למשפחות, אולם לא סבלנו מתורים ארוכים בכלל. בסך הכל היה ממש כיף, אולם אין מה להיות שם יותר מחצי יום.

מפלי הריין Rheinfall:

מפלי הריין ממוקמים במרחק של שעה נסיעה בלבד ממקום הלינה שבחרנו, והיה ברור לנו שננצל את אחד הימים היפים כדי לבקר בהם. מדובר על מפלים בקנה מידה חריג לגמרי, שרוחבם כ-150 מ' וגובהם 23 מ' והם גועשים ושוצפים בעצמה בלתי רגילה. אפשר לבקר בהם מהגדה הדרומית, או כפי שעשינו אנו מהגדה הצפונית, שם ממוקם גם פארק חבלים.

מהגדה הצפונית יוצא מסלול מעגלי שעובר אל הגדה הדרומית בגשר וחוזר בחזרה המזמן מבטים מרהיבים אל המפל, ולוקח לא יותר משעה נטו. בגדה הדרומית מומלץ לשלם ולרדת עד למרגלות המפל עצמו – חוויה מיוחדת ומסעירה.

בקרבת המפלים יש כמה עיירות שאמורות להיות יפות ומזמינות ביקור אולם לנו כבר נגמר הזמן.

Adventure Park Rheinfall:

לאחר ביקור במפלים פנינו לבילוי בפארק החבלים הסמוך אליהם. הוא לא זול, אבל נחשב לגדול והמוצלח בשוויץ. מדובר בפארק מיוחד עם הרבה מתקנים מקוריים (ויש לנו ניסיון ניכר בתום) כשהדובדבן שבקצפת הן האומגות המסתחררות אל מול הנוף המדהים של המפלים.

Feldberg:

לפחות פעם אחת בחופשה, היינו חייבים לשלב טיול אמיתי, של יום שלם. את המסלול הארוך סביב Feldberg מצאנו בחוברת בצימר, ולא הצטערנו. מדובר בפסגה לא גובהה במיוחד (בערך 1500 מ') אבל נשקף ממנה נוף היקפי מרהיב. ניתן לעלות ברכבל אל מגדל התצפית ולהנות מהנוף וממוזיאון קטן ומטופש לחזיר מעושן ואז לרדת בחזרה, אולם בעזרת המפה שקיבלנו בתחנת הרכבל המשכנו למסלול הארוך והמוצלח. לאחר הליכה נעימה על שיא הגובה המסלול יורד דרך 4 בקתות יער עם שילוט ברור דרך גאיות ויערות ומול הנוף הירוק. לאחר הבקתות מתחיל החלק המוצלח ביותר של המסלול כשמתחילים לטפס לצידם של נחלים ומפלונים בין העצים, חוצים גשרי עץ חמודים ומגיעים לשיאו של הטיול – אגם Feldsee.

מדובר באגם לא גדול, עגול ומוקף בצוקים מיוערים. הצורה האינטימית שלו ביחד עם שלכת מסעירה בשלל גוונים הפכו את המקום לאחד האגמים היפים בהם ביקרתי. לאחר האגם עליה מאומצת אך קצרה מובילה לתחנת הרכבל התחתונה. המסלול כולו לוקח בין 3-5 שעות, תלוי בקצב ובכמות העצירות. בסתיו רוב הבקתות לאורך המסלול אינן פעילות אבל בקיץ ניתן להתרענן ולסעוד בכל אחת מהן.

Ravennaschlucht

עוד טעימה של טבע. מסלול קצר ויפה, שמתחיל מתחת לגשר רכבת אימתני מאחורי מלון Hofgut Sternen צפונית לאגם Titisee. מסלול של כקילומטר וחצי לכל כיוון שמדלג בין העצים סביב פלג מים מקסים, עם כמה מפלים קטנים, פריחה ושלכת.

Hasenhorn Rodelbahn Todtnau:

מגלשת הרים ארוכה במיוחד – יותר מ-3 ק"מ! אל תחילת המסלול מוביל רכבל, והירידה מסעירה וארוכה במיוחד. אטרקציה מעולה, אולם ידועה בתורים הארוכים שלה. בסתיו, בימי חול לא היה שם כמעט אף אחד וחזרנו ובילינו שם כמה פעמים, אבל ביום ראשון ויתרנו כשראינו את התורים הארוכים.

מפלי Todtnau(Todtnauer Wasserfalle):

מסלול קצר אבל נחמד מאד עם כמה מפלים מרשימים, צפונית לעיירה Todtnau. יש כניסה תחתונה ועליונה למסלול מעגלי של כשעה עם נוף יפה.

מפלי Triberg:

מפלים מפורסמים מאד, הנמצאים בעיירה Triberg. מדובר בסדרה של כמה מפלים שוצפים המהווים ביחד את אחד מהמפלים הגבוהים בארופה – 163 מ'. מסלול קצר מוביל אל המפלים מהעיירה והם כאמור מרשימים מאד.

קיימת באתר אטרקציה נוספת והיא הסנאים שמתרוצצים בין האורחים בתקווה לקבל בוטנים, אותם ניתן לרכוש בקיוסק במקום. בביקורנו הם התרכזו סביב המפל הגבוה ביותר והיו ידידותיים מאד. העיירה עצמה חסרת ייחוד אבל מספקת הזדמנויות לבזבז קצת כסף על שטויות כמו שעוני קוקיה.

יום טיול באלזס:

יום גשום הבריח אותנו מערבה אל חבל אלזס בו ביקרנו ללא הילדים בחורף האחרון אך שמחנו לחזור. ערכנו יום עצל ומהנה. אלו האתרים בהם ביקרנו:

טירת Haut-Koenigsbourg:

טירה ענקית מימי הביניים ששוחזרה לפרטי פרטים במאמץ שערך עשרות שנים. לא מדובר בארמון מפונפן אלא מבצר של ממש (כמו שאני אוהב). יש מסלול מעגלי לא מודרך אבל מאד אינפורמטיבי עם תצוגת כלי נשק, תותחים ונוף מרהיב של העמק.

Ribeaville:

עיירה שכל ניסיון לתאר את יופייה יחטא לאמת. היינו בה בחורף וחזרנו שוב. פשוט לשוטט הלוך ושוב ברחוב הראשי המקסים והצבעוני שלה ולקנח בארוחה מושלמת ולא יקרה בכלל במסעדת Au Cheval Noir.

Daniel Stoffel Chocolaterie du Vignoble:

חנות שוקולד ענקית. אבל ממש, עם מוצרים מאד איכותיים ששמחנו לחזור אליה ולבזבז בה הרבה יותר מדי כסף לקול צהלות הילדים. לא לפספס את הנוגט ואת טבלאות השוקולד הענקיות ששוברים בפטיש.

Schluchsee:

אגם גדול מאד ומרהיב ביופיו, מוקף בהרים ועיירות. הדרך הטובה ביותר היא לחוות אותו בנסיעה על אופנים – וכך עשינו! בסכר Schluchsee Talsperreהנמצא בקצהו הדרומי ניתן להשכיר אופנים, ויש מסלול נוח וקל המקיף את האגם ואורכו כ-18 ק"מ. לאורך המסלול יש גם מקומות שניתן לקנות בהן אוכל ושתייה. בילינו כך חצי יום רגוע ומהנה במיוחד.

הביקור באגם חתם את הטיול שלנו, שהיה כולו כיף צרוף. חווינו את הטוב שיש ליער השחור להציע ועדין נשאר לנו טעם של עוד והרבה מה לעשות בביקור הבא.