קל להתאהב בעמק אאוסטה. אלו לא רק המרחבים הירוקים שמשתרעים לכל עבר למרחק של עשרות קילומטרים; לא רק העיירות החמודות והציוריות שכאילו ניטעו בנוף ע"י צייר; לא רק הפסגות המושלגות שניבטות אלינו מכל עבר; זה השילוב של כל אלו ביחד עם תחושה מפתיעה של רוגע. בלי המון תיירים, בלי כמעט ישראלים, אבל עם מנות גדושות של נוף מדהים ותחושה חזקה שלמרות שהיינו שם שבועיים תמימים, עדין נשאר עוד הרבה מה לראות.
בהשוואה לשני אזורי התיירות הגדולים של צפון איטליה – אזור האגמים והרי הדולומיטים, עמק אאוסטה פחות מתוייר, גם אם מתייחסים לתיירות הפנים האיטלקית. את פקקי התנועה הגדולים של עמק Val di Fassa או של אזור אגם גארדה לא תמצאו באזור זה, וגם תתקשו לעמוד בתור בכניסה לאטרקציות. למרות שהאזור מאוד ערוך וידידותי לתיירים התחושה מאד לא עמוסה, גם בשיאו של חודש אוגוסט. נראה שהעמק נתפס כאזור הרבה יותר רגוע, וכזה שפונה בעיקר, אבל לא רק, למטיילי טיולים רגליים וטרקים. יתכן שזו הסיבה לאווירה השלווה של העמק.
מהאזור טעמנו לראשונה לפני שלוש שנים, כשבטיול שלנו באזור Chamonix הצרפתית נמלטנו ליום שמשי אחד ממזג האוויר המזופת שבצד הצרפתי של ה-Mont Blanc. ביקרנו אז בטירת Fenis ובעתיקות של העיר Aosta, אכלנו גלידה ופיצה ושתינו קפה נורמאלי (מי ששתה במשך שבוע וחצי את הקפה הצרפתי יודע על מה אני מדבר) ונשארנו עם טעם של עוד. לאחר מכן באו הכתבות של נירה רוסו בידיעות אחרונות שפתחו לנו את התיאבון. כשהתחלנו את התחקיר והבנו את העושר של הפעילויות בעמק, החלטנו באופן חריג להקדיש לו שבועיים תמימים באוגוסט 2018.
העמק עצום בגודלו. אורכו כ-80 ק"מ ממזרח למערב ובמרכזו זורם הנהר Dora. הוא בנוי בצורת עכביש: מהעמק המרכזי יוצאים עמקים קטנים יותר לשני צדדיו (צפון ודרום), וכל אחד מהם מהווה עולם ומלואו של מסלולי טיול ואטרקציות. העמק מוקף ברכסי הרים מ-3 כיוונים: ה- Mont Blanc (שנקרא גם Monte Bianco) ממערב, ה-Monte Rosa וה-Matterhorn מצפון וה-Gran Paradiso מדרום, כולם רכסים שגובהם יותר מ-4 ק"מ, מה שיוצר סיטואציה נופית ייחודית – לאן שלא מביטים, גם בשיא הקיץ רואים קרחונים ופסגות מושלגות. במרכז כל אלו שוכנת העיר Aosta שהיא בירת העמק ובסיס טוב לטיול בו.
אפשר לטייל בעמק ולהתרכז באטרקציות העיקריות, בלי להתאמץ הרבה. לעלות ברכבלים לפסגות המושלגות, לבקר בטירות, לשוטט בעיירות, לראות את המרכז הרומאי של אאוסטה ולבלות בה חופשה נהדרת ורגועה של כמה ימים. אולם לדעתי הדרך לחוות את המרב שיש לאזור הזה להציע מחייב לצאת למסלולים הרגליים העשירים שההיצע שלהם הוא אינסופי והנופים שהם מגלים לא יסולאו בפז. בגלל המבנה של העמק ניתן גם לבקר בו כמה פעמים, להתרכז כל פעם באזורים אחרים שבו ולנסות כל פעם מסלולים חדשים. כפי שכתבתי למעלה שהינו באזור שבועיים שלמים ויש עמקים שעדין לא ביקרנו בהם.
התאכסנו בכפר קטן מעל לעיר אאוסטה (קישור בסוף המאמר) בצימר מקסים עם נוף מדהים. המיקום המרכזי אפשר לנו להגיע לכל מקום בפחות משעה נסיעה. לאורך העמק משתרעת אוטוסטרדה מאד נוחה אבל יקרה להחריד והשתדלנו שלא לעלות עליה. ההבדלים בין הנסיעה בה לבין הנסיעה בין העיירות לא הצדיקו את זה בדרך כלל.
בניגוד לאזור הדולומיטים, שקרבתם לאוסטריה ניכרת באדריכלות, באורך החיים וגם באוכל, אזור אאוסטה הוא "איטלקי" לגמרי, עם השפעה צרפתית קלה. זה ניכר באדריכלות המשמרת את אווירת ימי הביניים, ובאוכל המשובח. אין בעיה למצוא מסעדות איטלקיות בעמק אולם בהתאם למסורת המשפחתית (ובשל מחירי המנות במסעדות) העדפנו ברוב הימים לבשל בבקתה את ארוחות הערב שלנו ולקנות מצרכים במרכולים שבפאתי אאוסטה במיוחד סניף CONAD בכתובת Frazione Condemine 84 בו מצאנו מבחר מבחר מדהים של בשר ודגים, באיכות מעולה ובמחירים זולים.
את הטיול ביצענו עם שתי בנותינו מטיבות הלכת, בנות 8 ו-12. זמני הטיול כוללים בתוכם הפסקות רבות למנוחה ואוכל, וזוגות שמטיילים בלי ילדים יכולים להוריד כ-30% מהזמנים שרשמתי. ניתן למצוא באינטרנט מידע רב על המסלולים אבל חסרות מפות טובות. את אלו הכרחי לדעתנו לרכוש בנקודות המידע לתיירים שקיימות בכל עיירה. נעזרנו רבות במדריכים שפגשנו שם בגיבוש המסלולים. אני אפרט את המסלולים והאטרקציות לפי האזורים השונים, ואין חשיבות לסדר בה מובאים אזורי הטיול. רוב המסלולים לא קצרים – 6-12 ק"מ וחלקם כוללים כמה עליות מפרכות. אני אפרט, היכן שניתן, גם חלופות לקיצור המסלול.
אזור העיר Aosta:
Aosta: עיר מודרנית עם מרכז עתיק מקסים שמהווה את בירת העמק. יש כמה רחובות מסחריים שוקקים וכיכרות עתיקות, המשולבים באתרים ארכיאולוגים יפים מהתקופה הרומאית – שער ניצחון מרשים, שרידי חומה, תיאטרון ופורום (מרכז החיים המסחריים של העיר הרומאית). אפשר בקלות לבלות בה כחצי יום, ולחזור אליה כשרוצים למצוא מסעדה או לקנות מתנות. העיר והפרברים שלה מלאים במקומות לינה והמיקום הגיאוגרפי שלה במרכז העמק מהווה בסיס אידיאלי לטיול כוכב.
Pila: מרכז של מסלולי טיול וסקי שמצא בהרים שדרומית לאאוסטה ונגיש ברכבל שיוצא מהצד הדרומי של העיר. בהמלצת בעלת הבית שלנו פתחנו את החופשה בטיול באזור זה, שמהווה הקדמה טובה לנופים המאפיינים אותו. לא רחוק מתחנת הרכבל של Pila ממוקם פארק חבלים אותו לא דגמנו.
מ-Pila עלינו ברכבל נוסף לתחנת הרכבל Chamole, שממנה מוביל מסלול קצר בסימון לבן לאגם Chamole, אגם אלפיני לא גדול ומקסים. מי שמצליח לשרוד את טמפרטורת המים יכול לנסות לטבול, והשאר מוזמנים להתפרקד על גדות האגם וליהנות מהנוף אל העמק.
חזרנו אל תחנת הרכבל יצאנו מערבה במסלול הכתום שהוביל אותנו במתינות אל תחנת רכבל נוספת הנקראת Seggiovia Couis I, לא רחוק מהאגם Lago della Nouva. הרכבל הקטן הזה מוביל אל פסגת קו הרכס, והנוף שנשקף משם הוא פשוט מדהים. עומדים על שלוחה ברוחב של עשרות מטרים בודדים. מצד אחד עמק אאוסטה, ומהצד השני הנופים של הפארק הלאומי Gran Paradiso.
יש מסלולים שונים שיורדים מקו הרכס ברמת קושי די גבוהה אך אנו העדפנו ללכת כמה מאות מטרים מתחנת הרכבל וליהנות מהנוף המשתרע למרחק של עשרות קילומטרים מכל צד. אז ירדנו בחזרה ברכבל והמשכנו בירידה רגלית מתונה עם המסלול הכתום שהובילה אותנו בסופו של דבר בחזרה ל-Pila. המסלול כולו לקח לנו כ-5 שעות.
Cervino Valley וה-Matterhorn
עמק Cervino הוא עמק צר ומיוער שמתפתל צפונה מעמק Aosta. בסופו של העמק נמצאת העיירה Breuil-Cervinia, שהיא גיבוב חסר טעם של מלונות ומועדוני סקי. ועדין, מדובר באחד האזורים היפים ביותר בהם ביקרנו, שכן העיירה שוכנת בתחתיתם של צוקים היוצרים צורת פרסה. מכל עבר ניבטות אליה פסגות המעוטרות בקרחונים מהם זורמים פלגים ומפלים של מי שלגים ויורדים אל העמק. מעל לכל אלו משקיף ה- Matterhorn, שהוא לדעתי היפה בהרי האזור.
על ה-Matterhorn יש שלג כל השנה וניתן לגלוש עליו גם בקיץ. בעמק יש אינספור אפשרויות טיול שמנצלות את נכסי הנוף האדירים שלו. נקודת מידע טובה, בה גם מחולקות מפות מעולות בחינם היא תחנת הרכבל התחתונה המובילה ל- Plateau Rosa. אלו המסלולים והמקומות בהם ביקרנו:
Plateau Rosa ו- Lago Giollet : עלינו ברכבל מהעיירה Breuil-Cervinia אל הפסגה הנקראת Plateau Rosa (כולל שתי החלפות). על הפסגה המושלגת בנינו אנשי שלג וצפינו בהשתאות במאות גולשי הסקי והסנואו-בורד. הנוף, מיותר לציין הוא יפיפה.
מהפסגה ירדנו לתחנת הביניים Plan Maison ופנינו אל מסלול מס' 65 דרומה. השביל משקיף אל אגם Giollet הענק שנתחם על ידי סכר יפה. לפני שהשביל חוצה את הסכר, ניתן לראות מצד שמאל מפל יפה. המראה מרשים של האגם משתלב יפה בנופים המדהימים של העמק.
לאחר הביקור באגם השביל התחבר למסלול 16 שהוריד אותנו בנוחות בחזרה אל העיירה. כל הדרך למטה בהינו בהשתאות במפלים והפלגים שמרטיבים את הצוקים שמולנו, בצד המערבי של העמק והחלטנו לטייל גם שם. במסלול, כולל הביקור בפסגה לקח לנו יום שלם (כ-5-6 שעות).
מסלול בצד המערבי של העמק: עלינו שוב אל תחנת הביניים Plan Maison ומשם יצאנו שוב במסלול 65, אולם הפעם צפונה. יש לשים לב שלא עולים בטעות על אחד מהשבילים האחרים שעוברים בסמוך לתחנה, כי זה קצת מבלבל ומפת סימון שבילים היא חיונית. חלקו הראשון של השביל מתון יחסית, מתעקל מערבה ומוביל אל הבקתה Rifugio Duca degli Abruzzi בגבהים של 2500-2600 מ'. יחודו בכך שהוא מתפתל ממש למרגלות הפירמידה המושלמת של ה- Matterhorn שמשרה אווירה מאד מיוחדת, וזאת בנוסף כמובן לנוף המדהים של העמק.
הופתענו לחצות לאורך המסלול פלגי מים שקפאו לגמרי(באוגוסט!) שהיוו אטרקציה מיוחדת מאד. בבקתה אפשר להחליף כוחות, יש שם מסעדה של ממש (לא ניסינו) ואז להתחיל בירידה המרהיבה והתלולה בחזרה אל העיירה, במסלול מס' 13. בדרך עברנו במפל Cervinia הגדול והמרשים. לטעמי היה מסלול זה, שגם כן ארך יום שלם, מתחרה רציני על תואר המסלול היפה ביותר בטיול.
Chamois: עיירה קטנה ומיוחדת שניתן להגיע אליה רק ברגל, או ברכבל העולה מהעיירה Buisson. העיירה ממש חמודה והנוף ממנה מרשים. עלינו ממנה ברכבל קצר נוסף אל אגם הנקרא Lago Lod ממנו ירדנו אליה בחזרה ברגל. זה היה טיול קצר וקליל.
The Adventure Park Borna Dou Djouas-Family: פארק חבלים מהנה מאד שמתאים גם לילדים קטנים ונמצא בכניסה הדרומית לעמק ובו מגוון יפה של מסלולים ואומגות. הבנות בילו בו כשעתים מהנות.
הפארק הלאומי Gran Paradiso:
הפארק, שנחשב לגולת הכותרת של האזור, נמצא דרומית לעמק אאוסטה. הוא משתרע על 5 עמקים, ששלושה מהם - Cogne, Rhemes, ו- Valsavarenche מתחברים לעמק אאוסטה מדרום וכל אחד מהם מהווה בסיס למספר רב של מסלולי טיול. במרכז הפארק, תוחם את שלשת העמקים מדרום מתנוסס רכס ה- Gran Paradiso שמושלג כל השנה ומהווה רקע מלכותי לטיול בעמקים.
הטיול שלנו בפארק התרכז בעמק Cogne, מסביב לעיירה החמודה Cogne. שני המסלולים הראשונים שאתאר לוקחים כ-4 שעות כ"א, אולם עדיף לא לטייל בשניהם באותו היום, ובמקום זאת לשלבם עם אטרקציה קצרה כגון למשל, ביקור במפלי Lillaz (ראו בהמשך).
מסלול מס' 22: מסלול טיול בדרגת קושי קלה, ועוד מתחרה רציני לתואר המסלול היפה ביותר בטיול. הוא מתחיל בעיירה Valnontey שדרומית ל-Cogne, וממשיך דרומה על לגשר Pont des Erfaulets. בחזרה היא באותה הדרך, 4 ק"מ לכל כיוון. השביל מדלג לאורך נהר גועש ושוצף כשמראה הצוקים ממערב מרשים ביותר ועליהם מתגלגל מדי פעם מפל מרשים מגובה של עשרות מטרים אל הנהר. ככל שמתקדמים מתגלה הפנורמה המרשימה של רכס ה- Gran Paradisoהמושלג, והנוף מהגשר שחותם את המסלול הוא עוצר נשימה.
מסלול מס' 8: מסלול קצר יותר שיוצא מהצד הצפוני של העיירה Gimillan שנמצאת צפונית לעיירה Cogne. הוא מתחיל בעלייה תלולה אבל כמעט כולו מתון וקל. שיחי פטל ונוף מקסים וירוק של העמק ליוו אותנו לאורך כ-3 ק"מ עד למפל Pila הגבוה והגועש. ניתן לחזור באותה הדרך או בשבילים מקבילים. כיוון שהתחיל לטפטף בחרנו בחלופה הראשונה.
מפלי Lillaz: מזרחית לעיירה Cogne נמצאת העיירה Lillaz, ממנה יוצא מסלול קצר אל שרשרת מפלים מפורסמת בשם זהה. המסלול כאמור אינו ארוך, אבל המראה של המפלים מלבב, ומכל מקום רואים מראה קצת שונה שלהם. באמצע הדרך יש שער ושלט "שטח פרטי". אין צורך להתרגש וניתן לחצות אותו – המראות היפים ביותר מאחוריו. מסלול מעגלי לא קשה שלוקח לא יותר משעה וחצי.
La Thuile:
ה-Orrido הוא נחל שמתחפר בהרים ומתחבר אל ה-Dora מדרום, בחלקו המערבי של העמק. בהמשך הנחל מתרחב לכדי עמק קטן בו שוכנת העיירה La Thuile שהיא בירתו ובסיס לטיולים באזור. ביקרנו בשני מסלולים באזור זה, אולם המדריכה בנקודת המידע לתיירים הציעה עוד כמה אפשרויות מסקרנות ביותר שלצערנו לא הצלחנו למצוא להם זמן.
מפלי Rotur: סדרה של שלושה מפלים על צלע ההר מזרחית לעיירה La Thuile שמרכיבים ביחד את המפל הגבוה באיטליה. מה שעל הנייר אמור היה להיות מסלול פשוט התברר כעלייה לא קלה, אבל שפע פירות היער פיצו על המאמץ. המפל השלישי הוא המרשים ביותר, ושווה לא לוותר ולעלות עד אליו. הוא נמצא רק חמש דקות הליכה מעל המפל השני (אליו לוקח יותר משעה להגיע). צופים עליו מגשר מעל לנהר, בין המפלים, והחוויה מיוחדת מאד.
Lago d' Arpy: אגם מדהים. מקום מתוייר ביותר ולא בכדי. תחילת המסלול היא בעיקול בכביש ליד מלון La Genzianella. יש שם חניון מסודר ואזור פיקניקים אולם אין סיכוי לפספס את המקום בשל המכוניות של המבקרים הרבים. המסלול אל האגם קל וקצר (כשני ק"מ), עובר כולו בשטח מיוער יפה אך חסר יחוד. האגם לעומת זאת הוא פנינה אמיתית. אגם גדול בשפלה הפתוחה אל הנוף, יערות וצוקים מסביבו, ומולו הפסגות הצפוניות של רכס המון בלאן. אני חושב שהיינו שם יותר משעתים. טיילנו מסביב לאגם, קטפנו אוכמניות (הגדולות והמתוקות ביותר בטיול, באחריות), ערכנו פיקניק ופשוט נחנו. באגם היו אז כמה מאות אנשים אך בשל גודלו לא הורגשה בו כל צפיפות. אם תגיעו לשם ביום שמש כמונו, ותצפו מהגדה הדרומית צפונה, ההרים המושלגים ישתקפו באגם ותחזו בנוף קסום שלא רואים כל יום.
Mont Blanc Adventure Park: פארק החבלים המוצלח של הטיול. ייחודו לטעמי הוא שהמסלולים לילדים מתאימים גם למבוגרים, וכך יכולנו כולנו לעשות הכל ביחד. גם השפע של אומגות ומתקנים הוא גדול ביותר. האטרקציה המרכזית, בתשלום נוסף היא אומגה מעל לנחל ה- בקטע קניוני שגובהו 180 מ'. אורך האומגה הוא כ-130 מ'. כשמגיעים לסוף צריך לעלות בכמה סולמות מסמרי שיער שמעוגנים לצוק, ואז חוזרים בחזרה. חוויה עוצרת נשימה וכיפית מאד. יש לשריין לפארק כחצי יום.
Orrido di Pre Saint-Dider: מעל ל- Orrido בנתה לפני כמה שנים העיירה Pré Saint Didier מרפסת תצפית שמרחפת מעל לנחל בעזרת תמיכות וכבלי פלדה. הנוף מהמרפסת יפה מאד ומבעד למדרכי הפלדה רואים את הנחל זורם מתחת לרגלים. השביל הקצר שמוביל אליה יוצא מהכניסה לפארק החבלים.
Courmayeur:
Courmayeur היא העיירה הגדולה המערבית ביותר בעמק אאוסטה, ומרכז נופש מרכזי בכל עונות השנה. זו עיירה יפה עם שפע של מלונות, וגם רחובות מסחריים נחמדים. בעיירה זו נמצא הרכבל שמוביל ל-Monte Bianco – הצד האיטלקי של המון בלאן. לצערנו ויתרנו על הביקור בו בשל בעיה רפואית של אחת מבנותיי אולם אני מניח שכדאי שכל מי שמבקר ב- Courmayeur יעלה לשם. תחנת המידע לתיירים מאד עזרה לנו לבחור מסלול מתוך השפע שניתן למצוא מסביב לעיירה, שעולה לרכס שנמצא מדרום מערב לה.
כדי להגיע למסלול עלינו מתחנת Dolonne בשני רכבלים עד לתחנה Maison Vieille, משם יצאנו לטיול ארוך של כ-5 שעות. מתחנת הרכבל המשכנו דרום מזרחה במסלול מס' 6, שמהווה גם מקטע מהמסלול "סובב מון בלאן". הוא פותח בעלייה תלולה אך לא קשה מאד עד לאגם Checrouit. האגם, אולי בשל מיעוט משקעים, לא הרשים במיוחד, אבל הנוף צפונה לכיוון רכס המון בלאן יפיפה. מי שהספיק לו יכול לחזור לרכבל ומשם לעיירה. אנו המשכנו עם המסלול דרום מזרחה, מלווים כל הזמן על ידי הפסגות של הרכס המושלג שהיוו תפאורה מושלמת ליום הקיצי. בשלב מסוים התחלנו לרדת אל Val Veny, עמק ירוק שבחורף אינו נגיש בשל השלג, נהנים מהנוף המשגע. סוף המסלול בעיירה הקטנה Visaille, משם יוצא אוטובוס כל שעה בחזרה ל- Courmayeur. לו"ז ניתן לקבל בתחנת המידע לתיירים.
Mont Avic:
מוקד נוסף לטיולים באזור, הנמצא במזרח עמק אאוסטה. הכניסה אליו נשלטת על ידי הטירה הגדולה ביותר באזור, טירת Bard, אטרקציית תיירים מפורסמת שנראית כמו בית כלא ענק. בעקבות התגובות הצוננות מאד ברשת ובזכות המראה הקודר שלה החלטנו לבקר על הביקור בה.
באזור יש כמה עיירות ועמקים המשמשים כבסיס לטיולים, ואנו בחרנו בעיירה Champorcher שהיא הדרומית מהשתיים. התכנית המקורית שלנו היתה לעלות משם דרומה ברכבל אולם לאחר התייעצות בנקודת המידע לתיירים העדפנו לעלות ברכב צפונה עד לנקודת ההתחלה של המסלול העולה ל-Refuge Barbustel, הממוספר 9h. הטיפוס הראשוני תלול מאד ומיועד בפירוש למיטיבי לכת. פונים למסלול מס' 10c ולבסוף מגיעים לעצירת ביניים במקום יפה ופסטוראלי – Lac Muffe. זהו אגם מקסים על רמה קטנה התחומה בצוקים ומסביבו אחו קטן. יש גם בית קפה עם קרוסטטה (עוגת ריבה) נחמדה, הנוף דרומה נפתח והאווירה רגועה ונהדרת.
בעיקרון אפשר לעצור כאן ולרדת בחזרה. אנו המשכנו עם המסלול בעליה מתונה צפונה. בשלב מסוים עוברים למסלול 10 ולאחר כשעה קלה מגיעים ל- Refuge Barbustel. הבקתה, בה יש מסעדה ובה גם אפשר ללון שוכנת במישור התחום מכל צדדיו באגמים – 4 במספר. זהו מקום מאד מיוחד- האגמים שונים בגודל ובצורה וכדאי להסתובב בינם. בנוסף הנוף צפון מערבה מהבקתה פשוט משגע. לאחר הביקור באגמים סבנו לאחור וירדנו בחזרה בדרך בה הגענו.
Great St Bernard Pass:
צפונית לעיירה אאוסטה, ברומו של עמק מפותל נמצא מעבר ההרים Great St Bernard המחבר את שוויץ וצרפת. שם, ליד אגם קטן שוכן Grand St. Bernard Hospice museum, בו מגדלים את כלבי הסן ברנרד המפורסמים. במקור שימשו כלבים אלו להצלת אנשים שטעו בשלג, אולם כיום הם כבר לא נחוצים לתפקיד זה ומשתמשים בהם לסיעוד, טיפול וכאמור – כאטרקציה לתיירים.
אין באמת מה לבקר במקום, אלא אם כן יש בכוונתכם להזמין טיול בהרים עם הכלבים, וזו כבר חוויה מיוחדת במינה. הטיול עם הכלבים נעשה בקבוצות קטנות במעלה ההר במסלול שאורך כשעה וחצי ומיועד למיטיבי לכת. הבנות נהנו מאד להוביל את כלבי הענק החמודים ואנו הוקסמנו מהנוף המשכר לכיוון שוויץ. זו חוויה שעולה קצת יותר מ-100 יורו למשפחה עם שני ילדים, אבל היא מומלצת מאד ואין ספק שהבנות לא ישכחו אותה.
ממעבר ההרים ניתן לרדת צפונה לביקור בשוויץ, לשינוי של האווירה. היתה לנו תכנית לבקר ב-Gorges du Durnand אולם הוא היה סגור לרגל שיפוצים.
עוד מקומות, על הדרך:
רפטינג: ה-Dora שזורם לאורך העמק הוא נחל רחב ידיים שחלקו המערבי גועש מאד, מה שמביא לפריחתם של כמה מרכזי רפטינג. אנו ביקרנו ב-Rafting.it הוותיק (כ-30 שנה) השוכן בעיירה Morgex. הם עשו עלינו רושם מאד מקצועי עם הקפדה שעוד לא ראינו על בטיחות. המסלול שעשינו נקרא BAPTISM TOP, שכולל שני מקטעים של כחצי שעה של שיט כל אחד עם הקפצה רכובה באמצע.
השיט היה מאד מהנה. לא היה רגע אחד של שקט עם הרבה קפיצות ומפלונים. החוויה אורכת בסך הכל כשעתים וחצי.
Parc Animalier d 'Introd: גן חיות המציג את בעלי החיים של האזור. הייחוד בו הוא בהיפוך התפקידים. לפעמים התחושה היא שאנחנו צועדים במתחם מגודר והחיות הן שחופשיות. חלק מהן באמת חולקות את השבילים בהם צועדים המבקרים. בסך הכל זהו מקום רחב ידיים ומושקע ומהווה אתנחתא נחמדה ממסלולי הטיול.
Pont D'Aël: גשר רומאי עתיק ששימש גם כאמת מים והשתמר בצורה מדהימה בכניסה לעמק המוביל לעיירה Cogne. בביקור הקצר ניתן להיכנס אל תוך הגשר וללכת על רצפת זכוכית – גימיק נחמד שמאפשר להתרשם מהתמיכות שבנו לו המהנדסים הרומאים לפני כ-2000 שנים.
Cascata di Lenteney: מפל גבוה ומרשים שנמצא ממש על הכביש המחבר את Aosta ל- Courmayeur. כדאי לעצור ולעלות בשביל קצר לגשר שמעל לשני חלקי המפל, ולזלול הרבה פטל שחור בדרך.
עיירות: לאורך העמק משובצות לא מעט עיירות יפות וציוריות. בתי האבן והטיח משומרים בקפידה וגם בבנייה החדשה יש הקפדה על התאמה לאדריכלות המסורתית, כך שהתוצאה הסופית משתלבת במרקם שנשמר מימי הביניים. שווה מאד לעצור בחלק מהם לשוטטות רכובה או רגלית. במיוחד מצאה חן בעיננו העיירה Villeneuve הפשוטה שמשמרת לדעתי את המראה של העיירות המסורתיות לפני שהפכו ליעדים תיירותיים שבתיהם צבועים בצבעי פסטל ומלאים בחנויות של כל מיני שטויות. בנוסף בכיכר העיר יש בית קפה עם גלידה מצוינת.
טירות: עמק אאוסטה מפורסם בעשרות הטירות שממוקמות לאורכו. רובן הוקמו בימי הביניים אך שופצו ושונו ללא היכר במהלך השנים, וכיום הן דומות יותר לארמונות מצועצעים מאשר למבצרים שהגנו על האוכלוסייה שמסביבם. אפילו טירת Fenis, שקצת יותר דומה למבצר, בה ביקרנו בגיחה הראשונה שלנו לעמק מתהדרת בחומות נמוכות שספק אם נבחנו אי פעם כנגד צבא אמיתי. אנו אוהבים טירות אבל יותר מהצד הארכיאולוגי ופחות מתרשמים מהחיים המצועצעים של האצילים ולכן החלטנו לשמור אותן כחלופה למזג אוויר גרוע (שלא הגיע) ולהתרכז בשכיות החמדה שמציע הטבע.
בסיכומם של שבועיים, זה מדהים שלא הספקנו את כל מה שתכננו לעשות – יש עוד 4 פארקי חבלים בהם לא ביקרנו, מפלים אליהם לא הגענו ולפחות 3 עמקים עם אינספור שבילי טיול שפשוט לא מצאנו זמן להקדיש להם.
אני מקווה שאחרי כל מה שכתבתי הצלחתי להבהיר כמה שעמק אאוסטה הוא מקום אדיר לחובבי טבע. אפשרויות הטיול אינסופיות, הנוף מדהים, האוכל טוב - מתכון מנצח לכל חופשה. כל אלו בנוסף לשלווה ורוגע שמבדילים אותו מאזורים אחרים בסביבה והופכים אותו לפנינה אמיתית.
קישור לדירה בה התאכסנו:
