בולגריה?? מה יש לעשות שם? שאלו כל אלה שסיפרתי להם על היעד השנה...
הכל התחיל כשמצאתי טיסה במחיר מצחיק של 100$בחודש יולי ובמיוחד ביום הולדתי.... ואז התחלתי לחקור, לבדוק, ולקרוא בכל הרשתות האינטרנטיות... ככל שהעמקתי במידע הבנתי שבולגריה זה לא רק קזינו וחופי הים השחור, ישנם הרבה מסלולי טבע, עיירות קטנות ומעניינות, חדש וישן, היסטוריה ופולקלור של עם שמסך הברזל סגר עליו במשך שנים רבות ואט אט נפתח לעולם הגדול. זה סוד קיסמה של בולגריה.
יום א'- מה שעלול להשתבש... אכן משתבש…
ובכן ערוכים, מוכנים ומתרגשים הגענו לשדה התעופה בדיוק בזמן. כשלוש שעות לפני מועד הטיסה... פעם ראשונה בטרמינל 1 מאז שנסגר לפני.... שנים, פעם ראשונה עם wizz air שממש מפתיעים ביעילות, אנו מגיעים כבר עם כרטיס עלייה למטוס דבר שחוסך זמן רב בהמתנה…
את הרכב מחברת רנטלקאר הזמנו מראש דרך האינטרנט ולפי התכנון והסבר נציגת השירות אמור להמתין לנו נציג החברה בטרמינל 1 בו אנו נוחתים... לאחר דקות ארוכות של המתנה התקשרנו לרנטלקאר לבדוק מה קרה והם ענו שהנציג מחכה בטרמינל 2 ... מחכים לשאטל ומגיעים לטרמינל 2 גם כאן הנציג לא מופיע, טלפון נוסף לרנטלקאר שמבשרים לנו שעניין של מספר דקות עד שיגיע הנציג... עוד שיחת טלפון לאחר כמחצית השעה... מחפשים את נציג השירות ולפתע הוא מתקשר ומספר שהוא בכלל מחכה לנו במלון בסופיה... ולנו אין כלל מלון בסופיה... תוך רבע שעה אני מגיע הוא טוען... לאחר כשעה וחצי של המתנה סוף סוף קיבלנו את הרכב. חברת רנטלקאר, זו הפעם הרביעית שאני שוכר מכם רכב בחול והפעם פישלתם בגדול…
היעד הראשון שלנו הוא חנות דקטלון, לא שאנו להוטים על קניות אלה להוטים על הצטיידות לטרק של מחר ועוד כמה דברים קטנים על הדרך... עם עגלה עמוסה אנו מגיעים לקופה ו... כרטיס האשראי מסרב לעבור... שלושה כרטיסים שונים ואף אחד מהם לא מגיב... שולחים אותנו לקניון סמוך להוציא כסף... גם שם הכרטיס לא עובר..., מזל שמצאנו צ'אנג' והחלפנו את כל שטרות היורו שהיו ברשותו שבקושי הספיקו לכסות את עלות הקנייה…. כבר השעה 18:00 וכל מה שתכננו להיום השתבש... נותר להגיע ל"עיירת השינה" שלנו ספרבה בניה. לפני הנסיעה עוצרים בסופר גדול לקניית מצרכים לימים הקרובים. הדרך אל ספרבה בניה עוברת בין עיירות וכפרים שנראה שהזמן שם קפא מלכת מספר עשורים (בהמשך יתברר לנו שכך בכל בולגריה) דוכני פירות וירקות בצידי הדרכים (קילו אבטיח0.3 לבה ) בתים ישנים ללא טיח חיצוני, חסידות מקננות בראשי עמודים, מבוגרים שיושבים בפתח ביתם כשמקל ההליכה לצידם וכך יושבים הם כל היום סופרים מכוניות... עצרנו ליד מכלת קטנה להתרעננות , נראה שהגברת לא פגשה מעולם חוצנים שכמונו... איך בוחרים ארטיק בשפת הסימנים? תתחילו להתאמן כי מקרר הארטיקים וכל שאר המוצרים נמצאים מאחורי דלפק ורק לגברת מהמכלת מותר להיות שם... לספרבה בניה אנו מגיעים דקות לפני רדת החשיכה. את הדירה (guest house vergie) הזמנו דרך airb&b. מקום שקט, נקי ומאובזר . מריאלה בעלת הדירה דוברת אנגלית מצויין, חייכנית ומאוד שירותית, ממתינה לנו בבואנו , מציגה את הדירה ומשאירה המלצות על מסעדות ועל המקום. ערב שבת... אשתי היקרה לא שכחה להצטייד בנרות שבת... ויוצאים לקרוע את העיר... ספרבה בניה ידוע במים הטרמומינרליים שבה ובגייזר החם ביותר באירופה, מזרקת הגייזר שהינה סמל העיר נמצאת בתוך פארק קטן, המים פורצים מהמזרקה בלחץ רב, חבל שלא השאירו מקום לשכשך במים הידועים במעלות הריפוי שלהם... בעיירה שלוש מסעדות ומכלת... בחרנו לבלות את הערב באחת המסעדות שנמצאת בגינה קטנה ומטופחת , הזמנו 2 בירה, צלחת עמוסה בסרדינים וצלחת צ'יפס עם גבינת פטה כל זאת ב 10לבה... לכאן הגענו כדי לצאת בשעת בוקר מוקדמת לכיוון שבעת האגמים בהרי רילה...
יום ב' טרק שבעת האגמים
שבת בבוקר, יום יפה... התחזית הראתה שהיום הוא היום היחיד בשבוע ללא גשם... לאחר התארגנות של מוצרים וקפה לפיקניק וקניית מאפים במאפייה מקומית אנו יוצאים מצויידים היטב ובלבוש הולם לטרק שבעת האגמים. הדרך מספרבה בניה לנקודת הרכבל עורכת כ 20 דקות. התשלום בחניה 6 לבה והרכבל 18 לבה לאדם לשני כיוונים.הנסיעה ברכבל אורכת כ 20 דקות וכבר בדרך רואים את היופי של ההרים, העצים הענקיים והנחלים שמתחתנו. דרך נוספת להעפיל לפיסגה היא עם ג'יפים שממתינים ליד תחנת הרכבל ומעלים מעלה בעלות 10לבה לכיוון (כדאי לבדוק אם הם מעלים עד הפיסגה או לפני, ביום שאנו היינו הג'יפים עלו עד כ 3/4 מהדרך ואת הקילומטר האחרון השלימו הנוסעים ברגל). פיסגת הרכבל העליון בגובה 2300מטר מעל פני הים, הקרירות ואוויר הפסגות מורגשים היטב, מספר מסלולים ניתן לבצע מפיסגת ההר, המסלול המעגלי השכיח , אותו מסלול עם תוספת של כ3 שעות עם עלייה לתצפית מיוחדת או טרקים של מספר ימים. אנו בחרנו את המסלול הטבעתי המטוייל ביותר. השביל מסומן בצבע אדום ומאוד קל להתמצאות. מתחנת הרכבל פונים ימינה ומתחיל בטיפוס שנדמה שלעולם לא יגמר... לאחר עליה של כ 40 דקות נפרש הנוף ומתחיל לראות אגמים, נחלים שנשפכים אליהם ומעליהם, קרחונים שטרם נמסו וירוק ירוק סביב. איזה יופי של מראה!!!. לאחר כשעה של הליכה (עלייה) בחרנו נקודת תצפית יפה, פתחנו את ערכת הפיקניק, נס קפה ובתאבון. יש רומנטי מזה? מכאן הדרך והסימון האדום ממשיכים בדרך מישורית, בשלב מסוים ישנה צומת שבילים , אנו בחרנו את השביל הימני שאינו מסומן אבל מגיע עד לאגם גדול , קבוצת חבר'ה ישראלים ניסו להכנס למים אך נבהלו מהקור העז... מדוע אתם לא נכנסים שאלתי אותם, נראה שסיימתם צבא, לא? כן אבל אין לנו מגבת הם ענו. מיד שלפתי מגבת מהתיק ולהם לא נותר אלה להכנס לטבילת אומץ שזכתה למחיאות כפיים מהסובבים... ואני שמבוגר מהם בכ 30 שנה, לא נשארתי חייב וטבלתי גם, עד שרגליי נכנעו לכאב הקור... השביל ממשיך עד לקצה האגם ושם נקודת החלטה... מימין ישנו טיפוס של כשעה וחצי לכל כיוון לתצפית נפלאה ולעוד שני אגמים, כשאנו מסתכלים על גובה הטיפוס ומחשבים את גילנו וכושרנו מחליטים לוותר ולהסתפק ב 5 אגמים. מכאן הדרך מתחילה בירידה מתונה לאורך הנחל. הנחל שמתחיל איפה שהוא מעלה מעלה ונופל במספר מפלים עצומים עובר תחת קרחון ויוצא תחתיו , פריחה אביבית סביב ואנחנו בחודש יולי... השביל חוצה את הנחל פעם מימין ופעם משמאל, עוברים לגדות האגמים והמראות פשוט נפלאים. לכל אגם יש שם... אך השלטים מספרים את שמו של כל אגם רק בשפה הבולגרית ... חבל... ליד אחד האגמים בקתה המשמשת גם ללינה של אמיצים מאיתנו וגם מסעדה קטנה. לא מבחר ולא איכות של מסעדת שף אבל מרק חם בטמפרטורה של 10 מעלות (כשיוצאת השמש) מפצה על הכל. מהבקתה כבר מתחילים לראות את הסוף, עוד כשעה הליכה ואנו בנקודת ההתחלה- תחנת הרכבל. לנו ארך הטיול בדיוק 5 שעות, כולל עצירות וארוחות , כמובן שניתן לעשות את המסלול בהרבה פחות זמן כפי שנכתב במספר פוסטים שקראתי, אך המלצתי היא כפי ששר גידי גוב "קח אותו לאט את הזמן, העולם עוד יחכה בחוץ..." למה למהר, כל כך יפה פה! אל ספרבה בניה הגענו חזרה בשעה 17:00, עכשיו תכננו להגיע לספא שבעיירה לטיפול ומסג' משחרר אך בשעה זו לא נותרו מטפלים פנויים, פיספוס... מפצים בגלידה טעימה ברשת הגלידריות raffi שנמצאת בכל מקום בבולגריה. חוזרים לחדרנו הקט למנוחה קלה ויוצאים בשעות הערב לחפש מסעדה, המסעדות המומלצות מלאות כולן (אמרנו 3...) במקומיים צעירים שיוצאים לבלות בשבת בערב. כמעט מתוסכלים שאת ארוחת הערב נאלץ לאכול במכולת השכונתית, נתקלנו במסעדה קטנה עם שלט גדול בדמות של עוף בגריל, מנה של עוף שלם , סלט וציפס ב 15 לבה וטעים!!!
איזה יופי של יום!
יום ג'- מנזר רילה ובנסקו
בשעת בוקר אנו יוצאים לכיוון מנזר רילה, לפי ה gps אנו מרוחקים רק כ 20 קילומטר מהמנזר, אבל בקו אווירי , בכביש זה כ 70 קמ... מכיוון שרכב שכרנו אנו בוחרים את הדרך הארוכה והמתפלת. בסמוך לספרבה בניה ישנו מסלולון יפה אל מפל אוברטצי, מקום יפה להתחיל את היום. שווה ביקור אם אתם כבר כאן... לאחר כשעה וחצי של נסיעה בין כפרים מצוקים נישאים אל על ונהר הזורם לאורך הדרך הגענו למנזר רילה, היום יום ראשון והמקום עמוס במטיילים. שוטר מכוון אותנו לחניון המרוחק כקילומטר מהמנזר ... מהחניון יש שביל שצמוד לנחל הגועש , הדרך למנזר מטבלת את החוויה , עם הכניסה למנזר לפתע מתגלה גודלו ועוצמתו ומובן מדוע נחשב המקום ליעד תיירות מספר אחד בבולגריה, בהחלט מקום מרשים. בתום הביקור במנזר אוכלים מין מאפה מטוגן וחם (בשפתנו-ספינג'), איך מזהים את בית המאפה? לפי התור... צמוד למנזר ישנן מספר מסעדות ומלון, אחת המסעדות נושקת לנחל , מקום יפה ומיוחד לבירה וכמה נישנושים...
מכאן אנו בדרכנו לבנסקו, העיירה שוממה, אולי בשל שיום ראשון היום חשבנו ונסענו למלון green wood שהוזמן מראש. המלון הוא מלון הכל כלול, אבל מי שמצפה למלון בסגנון הקלאבים בטורקיה עלול מאוד להתאכזב... כאן הכל בקטן יותר, הבריכה החיצונית, הספא, הבריכה המקורה, כמות האוכל. יש הכל אבל בקטן…. בערב חוזרים לגיחה נוספת לבנסקו במחשבה שבמוצאי ראשון האווירה ברחוב תהיה תוססת , אבל מסתבר שבקיץ כך הוא המקום.
יום ד'- היום יום הולדת!
היום יש לי יומולדת!! ולכן מתכננים יום עמוס בחוויות שאני אוהב... משפחה בולגרית מאוד נחמדה שאנו מכירים במלון ממליצים לנו על מספר מסלולים פחות מוכרים בהרי פירין , אנו בוחרים באחד המסלולים שנקרא אגם dobrinishte . העיירה הקטנה שנקראת ע"ש האגם (או הפוך) שוכנת כשתי קילומטר בלבד מבנסקו אבל שונה ממנה כל כך, הרגשה שב 5 דק' נסיעה חזרנו בזמן עשרות שנים, חוצים את העיירה לכיוון תחילת המסלול, שילוט ברור מכוון למעלה ההר, לאחר כ-10 קילומטר של נסיעה בכביש תלול בתוך יער צפוף ובצמוד לנחל גועש, אנו מגיעים לתחנת רכבל עתיקה וחורקת, מסביב מספר מסעדות, אנשי הרכבל מודיעים לנו שהרכבל עובד רק עד התחנה האמצעית בלבד ומשם יש כשעה הליכה ברגל, יש אפשרות להעפיל מעלה בג'יפים, אנו מחליטים לבחון את יכולתנו הפיזית ולעלות ברכבל וברגל , העלייה ברכבל מרשימה, אנו בגובה העצים הענקיים ומתחתנו נחל זורם, בתום העלייה ברכבל מתחילה העלייה ברגל... שעה ורבע של טיפוס מזכירים לי שאני כבר בשנות ה-50 שלי... וסיבולת לב ריאה כבר לא מה שהיה... ולבסוף אנו מגיעים לאגם. וואו איזה מראה מרשים, הנופים, הנחלים והמצוקים סביב, אנו שולפים את ערכת הקפה ועושים פיקניק על גדת האגם, מכאן טיול קצר סביב האגם ומתחיל בירידה חזרה... הירידה קלה לנו הרבה יותר ותוך כ 40 דקות אנו בתחנת הרכבל. שעת צהריים וזה הזמן לאוכל! אנו בוחרים במסעדת דגים שראינו בין העיירה לתחילת המסלול , המסעדה שוכנת בתוך יער ועל שפת הנחל, מקומות הישיבה בחצר גדולה ומטופחת , דגי הפורל והסלמון שוחים להם בבריכות הדגים, בעל המסעדה שולף דגים מהבריכה ע"פ הזמנות הסועדים. יופי של מקום. (עלות מנת דג 7-11 לבה). מכאן אנו חוזרים למלון, וכאן הפתעה... החדר מקושט בבלונים,, סלסלת פירות ובקבוק שמפניה וברכת יום הולדת שמח.. יורדים לבריכה, נהנים מהספא ומקנחים במסג' מרגיע ומפנק שהוזמן מראש, ארוחת הערב במלון עשירה במבחר מנות מהמטבח המקומי. לפתע מפתיעים אותנו אותה משפחה שהכרנו עם עוגה ונר ושרים לי שירי יומולדת! , איזה כיף!!!. את המשך הערב אנו חוגגים בבר עם בירות וכמה שוטים... (הכל כלול, כבר אמרנו?) כיף לחגוג כך יומולדת!
יום ה'- פלובדיב- סופיה
לפנינו נסיעה של כשעתיים וחצי לפלובדיב, לכן אנו מתייצבים בשעה מוקדמת בכדי לעשות צ'יק אאוט, מנהלת הקבלה נוקבת במחיר שעלינו לשלם, אבל מתקשה להסביר לנו באנגלית הבסיסית שלמדה את פירוט החשבון... , היא מתקשרת לחבר טלפוני, מזעיקה את הברמן, את החדרנית וכולם מתייעצים על החשבון... לאחר כחצי שעה הכל נפתר ואנו יוצאים לדרכנו, הכביש מבנסקו לפלובדיב מתפתל בין הרים ובין סלעים, חוצה עיירות קטנות, בחלקן מסגדים הרומזים על ההשפעה העותמנית באזור, איכרים בשדות ונשים העוסקות במקצוע הקדום ביותר בצידי הדרכים... את הטיול בפלובדיב אנו מתחילים בעיר העתיקה, הטיול בעיר הוא כמו מסע בזמן, העיר העתיקה נראת כמו כפר קטן מימי הביניים, מבני ציבור רומיים כמו תאטרון והיפודרום, מסגד עתיק בן 500 שנים והעיר החדשה עם מדרחוב מפואר, חנויות אופנה, בתי קפה וגלידריות.. היום אנו בוחרים לאכול ברשת המסעדות happy שכל כך מומלצת בכל הפורומים, ואכן אנו לא מתאכזבים מנות גדולות , שירות מצויין ומחירים סבירים בהחלט. מכאן לסופיה הבירה... כשעה וחצי נסיעה, הפעם בכביש מהיר, הראשון שאנו פוגשים...ובשעת ערב אנו מגיעים לדירה שהזמנו דרך airb&b, בעל הדירה ממתין לנו ומעניק לנו בקבוק יין "זה לכבוד יום הולדת " הוא מברך , אבל אני חושב שזה פיצוי על שלא היה כתוב שהדירה בקומה רביעית ללא מעלית... הדירה מעוצבת ומאוד נוחה וממש במרכז העיר, בעל הדירה אינו מוותר להעביר לנו את כל הטיפים שיש לו על סופיה, מסעדות, מאפיות, סופר מרקט ואיך להזמין מונית... את הערב בסופיה אנו מבלים במדרחוב העצום, שיטוט לאורכו ולרוחבו וארוחת פיצה טעימה.
יום ו'- סופיה
את היום האחרון בבולגריה, אנו מנצלים עד תום, יוצאים בבוקר מהדירה וצועדים ברגל דרך כל "אתרי החובה" האוניברסיטה, קתדרלת אלכסנדר נבסקי, שוק פשפשים, בית הכנסת הספרדי הגדול (למה לגבות דמי כניסה, למה?) , השוק, הכיכרות, חילופי המשמרות בארמון הנשיא. קפיצה קטנה לקניון the mall לבדוק את בהלת הקניות שסיפרו לנו ישראלים בטיסה... ומסתבר שאמנם זול יותר מהארץ אבל אין כאלה מציאות (לטעמי). בשעות הערב אנו חוזרים לחדר, מתארגנים לבילוי הלילי לפני טיסת הבוקר המוקדמת, ע"פ המלצות הגענו לאחת הטברנות בעיר, מסעדה יפה ואותנטית המגישה אוכל מקומי , מסורתי ונגנים שעוברים בין האורחים ושרים משירי ארצם, כך שרו לנו הבה נגילה וכל המקומיים פצחו בריקוד ומחיאות כפיים, כמובן שאנו "נאלצנו" לשלם טיפ עבור המחווה, לצערנו המנות העיקריות שהזמנו נשכחו... ולאחר שעה של המתנה ועייפות גמורה ביקשנו לבטל את ההזמנה... איזה אכזבה! המנות נראו טוב ומאוד מפתות , בשעת חצות הגענו לחדרנו, למספר שעות שינה וב 4 לפנות בוקר התיצבנו בשדה התעופה וסיום הטיול.
ולסיכום- בולגריה לא הארץ היפה ביותר, הערים לא הנקיות ביותר, המונומנטים לא המפוארים ביותר והמלונות לא הגדולים ביותר... כאן אין רשימת "אתרי חובה" שחייבים לראות... אז למה כן בולגריה? דווקא בגלל זה... כי בולגריה עדיין שומרת על האותנטיות, על הפולקלור ועל המסורת, כאן תוכלו לטעום מטעמים קולינריים במחירים שפויים, כאן תוכלו למצוא עגלת חציר רתומה לסוס ומכונית פורשה חדישה שעוקפת אותה, כאן תמצאו אנשים חמים ושירותיים שבאמת משתדלים לרצות ולעשות למען התייר במגבלות שיש להם, לכן כל תקלה היא נסלחת... וכן גם בגלל המחיר הטיסות, הלינה, האוכל במסעדות והבירה! שזולה יותר מבקבוק מים אצלנו בסופר. כבר מתכננים את הטיול הבא לבולגריה!
