איך הכול התחיל?
לפני שלוש שנים קיבלתי מכתב מהחברה בה אני עובד המציין שיש לי יותר מדי ימי חופש ועלי לנצל 30 מהם עד סוף השנה לפני שהם הולכים לאיבוד!!!
חבר אמר שהגיע זמני לעשות טיול אחרי צבא (בגיל 39...) והמליץ בחום על אראונד אנאפורנה,
270 ק”מ ברגל, נקודת שיא של 5416 מטר מעל פני הים, היה נפלא. כבר אז אמרתי שעשר שנים קדימה אלו יהיו הטיולים ומאז עשיתי גם את האוורסט בייס קאמפ, כמעט איילנד פיק ועוד.
כאן אספר על הטרק/טיפוס שלי למרה פיק.
גילוי נאות, רק בפעם השנייה הצלחתי לטפס על המרה פיק,. בפעם הראשונה לא הייתי מוכן מבחינת הכושר הגופני.
יומיים בקטמנדו, סידורים, השלמות ציוד ואז אני הולך לסוכנות הטיפוס שם אני מקבל תדריך, כרטיס טיסה ומכיר את המדריך שלי אשוק. לאשוק זו תהייה הפעם העשרים במרה פיק!
כמה מילים על הסוכנות ששמה Himalayan R.S.T Expedition. מנהל הסוכנות ראנג'ן ואישתו שאראדה אנשים מאוד נחמדים, מסבירי פנים והם מקצוענים לגמרי כך שאתה מרגיש שהכול מטופל כראוי. ממליץ בחום על הסוכנות הזו:
לטרק הזה מתלווה אלי פורטר בשם KESAV וזו הפעם הרביעית בה אני מטייל איתו. בחור מקסים, קטן אך חזק כמו שור.
קצת אינפורמציה על המסלול:
למרה יש למעשה שלוש פסגות, צפונית, מרכזית ודרומית. הדרומית היא הנמוכה ביותר עם גובה של 6065 מטר.
גובה הפסגה הצפונית הוא 6476 מטר אך היא קשה מאוד לטיפוס ורק אלפיניסטים מגיעים אליה.
98% מהמטיילים מטפסים לפסגה המרכזית שגובהה 6461 מטר.
אורך המסלול: כ - 80 ק"מ, הלוך וחזור.
רום התחלה: 2858 מטר מעל פני הים.
רום הפסגה: 6461 מטר מעל פני הים.
סוג הטרקים האלו נקרא TREKKING PEAK
הפסגה הזו נחשבת לגבוהה ביותר ברמת החובבנים. גובה כזה מחייב התייחסות רצינית בכל מה שקשור למחלת גבהים שיכולה להופיע מגובה 3000 מטר ומעלה.
סיפור קצר בהקשר למחלת גבהים,
בטרק הראשון שעשיתי בנפאל אראונד אנאפורנה נשארנו יומיים בכפר בגובה 3000 מטר בו יש מרפאה של רופאים מתנדבים מכול העולם. בכול יום הרופאים עושים הרצאה על מחלת גבהים למטיילים. הלכתי לשמוע את ההרצאה ובסיומה הצגתי בפני אחת הרופאות קופסת סיגריות ושאלתי האם מהגובה הזה כדאי להפסיק לעשן? והיא בפנים קצת "עצבניות" אומרת שהיא שונאת שהיא צריכה לומר את זה אבל העובדה שאני מעשן כנראה מקטינה מאוד את הסיכוי שלי ללקות במחלת גבהים מפני שבתור מעשן כבד הגוף שלי רגיל לתפקד בסביבה נמוכת חמצן!!!
המסלול כולו בגוגל ארת'
חתך גובה של המסלול
הטרק מתחיל בכפר בשם לוקלה אליו מגיעים בטיסה מקטמנדו. שדה התעופה שם נחשב לאחד מארבעת השדות המסוכנים בעולם…
היום הראשון
מלוקלה מתחילים לצעוד לכיוון כפר בשם KHARKITENG דרך כפר בשם CHUTANG
כבר מההתחלה העליות חדות ואני מרגיש את הסיגריות (שתי קופסאות ביום...)
התכנית הייתה לישון בכפר CHUTANG אך מכיוון שהגענו לשם מוקדם המשכנו לכפר הבא. יצא שביום הראשון עלינו 1200 מטר!!!, לא קל.
הנופים מדהימים ואתה אפוף פסגות מכל עבר.
גובה התחלה – 2860 מטר
גובה סיום – 4099 מטר
היום השני
אנחנו קמים בשבע ויוצאים לדרך לכיוון הכפר הבא שנקרא Thuli Kharka.
כל המסלול כבר היה מוכן בגוגל ארת' עוד כשהייתי בארץ וליום הזה באתי עם רגשות מעורבים מפני שיש כאן קצת “בזבוז”, שעוברים פאס של 4600 מטר ואז ביומיים הבאים יורדים עד לגובה 3500 מטר בערך. הפאס לא קל, אתה קם בבוקר ורואה עלייה עצומה שממתינה לך.
אין תמונות מהיום הזה, לא היה לי כוח לצלם, פשוט הלכתי והלכתי…
גובה התחלה – 4099 מטר
גובה סיום – 4223 מטר
היום השלישי
יוצאים לכיוןן הכפר הבא KOTE.
היום הזה כולו ירידה, ירידה ארוכה שנדמית כחסרת קצה…
רוב היום הולכים ביער שלעיתים הופך לג'ונגל, עננים באים והולכים וירד גשם במשך כשעה.
באמצע הדרך כשיוצאים לרגע מהג'ונגל מתגלה פסגת מרה!!! הדרך אליה עוד ארוכה.
אפשר לראות בבירור שיש למעשה שלוש פסגות, אני הולך על האמצעית (כמו כולם...)
גובה התחלה – 4223 מטר
גובה סיום – 3577 מטר
היום הרביעי
מ KOTE יוצאים לכפר הבא THANANG
גובה התחלה – 3577 מטר
גובה סיום – 4267 מטר
היום החמישי
מ THAGNANG יוצאים אל KHARE
KHARE כבר נמצא כמעט בגובה 5000 מטר וכל צעד מורגש. יש למחלת גבהים סימפטום קל של המתבטא באיבוד תיאבון, בשלב הזה לא אכלתי דבר יומיים או שלושה ימים וזה עוד משהו שמורגש. כדורים למחלת גבהים אורמוקס לא עזרו.
בכפר הזה נשארים ללון שני לילות עבור האקלימטיזציה. אין הרבה מה לעשות קורא, מטייל בכפר ויושב להחליף חוויות עם מטיילים אחרים. רוב האנשים יוצאים לטפס קצת בסביבה, אני החלטתי לנוח.
KHARE
גובה התחלה – 4267 מטר
גובה סיום – 4903 מטר
היום השישי
מ KHARE יוצאים לבייס קאמפ דרך אזור שנקרא MERA LA
שעה וחצי עליות תלולות ואז מגיעים לקו השלג. נועלים מגפי שלג, שמים קראמפונים שזה מסגרת “שפיצים” ממתכת שמתלבשת עם המגפיים ומתחילים לטפס. כבר בהתחלה יש עלייה תלולה עם שיפוע של 50 מעלות להערכתי, לא קל אבל מכיוון שאני מטפס ממש בשיא העונה יש כמעט מדרגות שסללו המטיילים הקודמים. מדי פעם עובר ענן שמכסה את האזור לגמרי ואני מרגיש קצת כמו בסרט אוורסט… אחרי העלייה הזו יש קטע ארוך וישר פחות או יותר וקצת מדאיג לראות את העלייה שממתינה בקצה המישור, עלייה מושלגת עם שיפועים בין 40 ל-60 מעלות!!!
חמש שעות ארכה הדרך עד לבייס קאמפ. רוב האנשים ישנים כאן באוהלים אך אנו מצאנו מקום בבית תה שהיה פנוי.
יש הרבה אנשים כאן, ממש שמח ואתה פוגש אנשים רבים מהמון מקומות בעולם.
גובה התחלה – 4903 מטר
גובה סיום – 5387 מטר
היום השביעי
מהבייס קאמפ יוצאים להיי קאמפ – המחנה הגבוה.
פה יש קטע קצת מוזר, רואים את ההיי קאמפ מהבייס קאמפ ואליו הדרך שפשוט עולה ועולה אבל מה? אתה הולך והולך והולך ואתה לא מגיע!!! כאילו מישהו שם דוחף ומרחיק אותו. לקח משהו כמו שש שעות להגיע, המון עצירות קצרות מאריכות את הזמן.
הגענו אל ההיי קאמפ עייפים מאוד אבל מתחילה קצת התרגשות, היום באחת לפנות בוקר יוצאים לקטע האחרון בדרך אל הפסגה!!
במחנה הזה יש גם המון אוהלים, אנשים וכולם מתרגשים לקראת הלילה. קר מאוד וכבר לובשים את כל מה שיש,שני זוגות גרביים, שכבה טרמית, חולצה ארוכה, פליז עבה ומעיל נוצות שנקרא DOWN
JACKET.
היה מישהו שמדד מינוס עשרים מעלות בלילה אבל הבגדים האיכותיים והאוהל המצוין עשו את העניין לסביל בהחלט.
היי קאמפ – האוהל הצהוב שלי
גובה התחלה – 5387 מטר
גובה סיום – 5780 מטר
היום השמיני
מההיי קאמפ יוצאים לפסגה.
יצאנו באחת לפנות בוקר, יוצאים מוקדם מכיוון שרוצים להגיע יחסית מוקדם לפסגה ואמורים לחזור עד לכפר הראשון מהכיוון הזה KHARE.
חשוך לגמרי, כולם עם פנסי ראש ואני רואה שביל אורות של אנשים שיצאו לפני. העליות מאוד מאוד קשות, הגובה כבר מעל 6000 מטר ומורגש מאוד בכל צעד, היו פעמיים או שלוש שתהיתי אם אני צריך להמשיך עד הסוף… בשלב הזה כבר הייתי אחרי חמישה ימים ללא אוכל, פשוט איבדתי את התיאבון לחלוטין!!! עייף מאוד ועל סף תשישות אבל אמרתי לעצמי שאני לא חוזר בלי תמונה בפסגה, פשוט התרכזתי בצעד אחרי צעד אחרי צעד. ביום הזה אני קשור למדריך עם חבל מכיוון שיש נקיקים רבים מוסתרים עם שלג וזה די מסוכן. אני חייב לציין את העובדה שהמדריך האלוף שלי ממש משך אותי בכמה קטעים מאוד קשים.
הגעתי לחלק האחרון בערך בשעה שמונה בבוקר. החלק האחרון הוא למעשה הר קטן בגובה של 40 או 50 מטר. היו הרבה מטיילים והשטח בראש הפסגה קטן למדי כך שנוצר תור. אנחנו ממתינים ואנשים שיורדים מסתכלים עלי במבט מוזר, אני היחיד שמעשן שם…
ירד הלחץ ואנו מתחילים לטפס, כאן זה ממש טיפוס עם גרזן קרח וחבלים. לא היה קשה מדי ואני מניח שזה בגלל ההתרגשות והאדרנלין, אני כמעט שם!!!
עשר דקות טיפוס ואני בפסגה, עשיתי את זה!!! 6461 מטר מעל פני הים!!! השטח למעלה אכן קטן משהו כמו 20 מטר על 6 מטר. יש שם חבל קבוע מעוגן לקרח וכולם נקשרים אליו, רוחות מטורפות ודי מחליק.
אני מדליק את הטלפון הלווייני ומתקשר לבעל הסוכנות, הוא שמח מאוד לשמוע שהצלחנו.
ב KHARE אמרו לי שבמשך שלושה ימים לפני שהגעתי אף אחד לא הצליח לעלות בגלל סופת שלגים ורוחות חזקות מדי ולאחר מכן התברר לי שגם במשך יומיים אחרי ההצלחה שלי איש לא הצליח לטפס מאותה סיבה. לי היה מזג אוויר מושלם עם שמיים כחולים לחלוטין, פשוט מזל גדול!
מצלמים המון תמונות, וידאו ואחרי עשרים דקות מתחילם לרדת מפני שהרוחות מתחזקות ומנסות להעיף משם את כולם.
קצת פרספקטיבה:
גיל: 42
משקל: 110 ק”ג
אורח חיים ספורטיבי: מה???? אפס ספורט
תוספות מחזקות: שתי קופסאות סיגריות ביום (גם לאורך כל הטרק)
מה אני רוצה לומר? כוח רצון יכול לגרום לך לעשות דברים שנראים לעיתים בלתי אפשריים!!!
ותמונות מהיום שהיה קשה ונפלא כאחד!!!
זוכרים את התמונה מלפני כמה ימים בה רואים את הפסגה מרחוק? עכשיו אני על הפסגה בצד השני!!!
הזריחה מגיעה
הקטע האחרון
בינתיים נחים
תמונה עם הלוגו של החברה, להשוויץ בעבודה!!!
שטח ממש קטן למעלה
אני והמדריך שלי אשוק, הפעם העשרים שלו בפסגה
הנוף מלמעלה
הפסגה הצפונית, רק כמה טרים יותר גבוהה אך ממש לא נגישה למטפס החובב
הירידה
עכשיו החלום הוא לחצות את קו 7000 המטר וכבר בחרתי פסגה רק שהפעם אצטרך קצת יותר הכנות כושר…
קוראים להר HIMLUNG וגובהו 7126 מטר, באמת חלום!!! מקווה שבשנה הבאה אוכל לכתוב כאן את יומן המסע הבא.
