טיול במרכז יוון –חודש ספטמבר
יום 1 - ( 3.9 ) - נחיתה באתונה בצהריים. נסענו עם הרכב השכור מערבה, לכיוון ארקובה. ארקובה היא כפר אלפיני ציורי, הנמצא כ-9 ק"N לפני דלפי. הכפר ממוקם גבוה - כ-1000 מטר מעל פני הים ובחורף משמש ככפר לגולשי סקי. הדרך לארקובה מאתונה אורכת כ-3 שעות, חלקה באוטוסטרדה וחלקה בדרך רגילה.
שכרנו חדר בארקובה (25 יורו ללילה כולל א. בוקר). מזג האוויר נהדר. בערב קריר.
בערב יצאנו, כמו כל המקומיים, לסיור רגלי במרכז הכפר - ולבסוף, התמקמות בטברנה לאכול ולשתות.
יום 2 - ( 4.9 ) – בבוקר – לדלפי. היות ודלפי קרובה מאוד לארקובה היינו בין הראשונים להגיע לאתר. אתר דלפי העתיקה נמצא ליד הכפר/ עיירה דלפי של ימינו. מומלץ להתחיל קודם במוזיאון ואח"כ לטייל בעתיקות – בגלל עומס המבקרים. הקדשנו לדלפי כ-3-4 שעות.
לאחר דלפי ירדנו לעיר גלקסידי, עיירה מתוקה השוכנת לשפת הים. התמקמנו על חוף ליד הכפר.
מדלפי לגלקסידי – בערך שעה נסיעה. הכבישים נוחים לנהיגה והשילוט טוב מאוד.
אחרי גלקסידי, נסיעה לנפ-פקטוס (כשעה וחצי נסיעה). בדרך המון חופים יפים וכפרים מקסימים. לא עמדנו בפיתוי וירדנו לים באחד מהם (איוס-ניקולאוס).
בשעות אחר הצהריים-ערב, הגענו לנפ-פקטוס. שכרנו חדר במלון ביציאה מהעיר (35 יורו ללינה וא. בוקר).
בערב- לצאת לבלות בנפ-פקטוס. בעיר ישנה טיילת יפה לאורך קילומטרים רבים, משני צידי הנמל העתיק. בטיילת אינסוף טברנות ובתי-קפה. העיר יפה בערב, ושורצת תיירים מקומיים. האיזור שליד הנמל העתיק הוא האיזור ה"אופנתי" יותר – ובו נמצאים, בד"כ, יותר צעירים. המחירים סבירים מאוד – כחמישה יורו לאדם לארוחת ערב. חצי ליטר בירה – 2.5 יורו.
יום 3 - מנפ-פקטוס – צפונה.
נסיעה מנפ-פקטוס דרך מסולונגי. עצירת קפה בעיירה אטוליקו. הנוף מוזר – העיירה בנוייה על מעין איים.
בהמשך נסיעה לכיוון אמפילוגיה. הדרך עוברת בקניון הררי. מצוקים גבוהים ולאחריהם נופים מיוערים. דרך יפה, קלה לנהיגה. כבישים טובים. אמפילוגיה – עיירה חמודה על הלגונה. אין סיבה להתעכב בה. ממשיכים לנסוע לכיוון פארגה, דרך ווניצה. ווניצה היא עיירת נופש הממוקמת על שפת הים בלגונה ענקית. עיירה יפה, מסעדות טובות על שפת הים. מחירים סבירים (ארוחה לזוג, כולל שתייה: 20-25 יורו).
מווניצה עוד כשעה וחצי נסיעה לכיוון פארגה.
יום 4 - פארגה
בכדי לראות ים שקוף ומים שקופים אנו נוסעים לאילת. אם רוצים את הים הנקי האולטימטיבי - נוסעים לסיני.
אז זהו, שלא.
הים בפארגה צלול מהים בסיני, כך שרואים את הדגים במים ללא משקפת. צבע המים בגוון טורקיז והחוף נראה כאילו צויר ביד אמן. מדרונות תלולים ומיוערים מגיעים עד לקו המים, במים איים קטנים. המים שקטים ומזמינים לשחייה. המקום משריש שלווה ויופי. אפשר לבלות בו מספר ימים. שכרנו חדר ממש מעל חוף הים (30 יורו ללילה). חדר קטן, אך סביר. שירותים צמודים – אך ללא מיזוג אוויר. מאוורר תקרה הספיק.
פארגה בערב
פארגה בערב מזכירה את איה-נאפה, אך ללא המוסיקה והרעש הבוקעים מכל פינה. סמטאות צרות. חנויות תיירים צמודות זו לזו; מסעדות ובתי-קפה. האווירה מאוד שקטה ורגועה. תיירותית לחלוטין – אבל זהו חלק מהקסם. מגוון מסעדות מכל הסוגים – יווניות; איטלקיות; סיניות; שווראמה...
ארוחת ערב, הכוללת בירה ויין – 10-12 יורו לאדם.
יום 5-6 - מפארגה לקורפו
מפארגה נסיעה לאיגומניצה, עיר הנמל ממנה יוצאות המעבורות לקורפו. איגומניצה מרוחקת מפארגה כ-30 ק"מ. הדרך מהירה – בהרים מיוערים ויפים. מעבורת לקורפו עולה חמישה יורו לנוסע ו-25 יורו למכונית. ההפלגה אורכת כשעתיים.
המעבורת מגיעה לעיר קורפו (קרקירה). אין שום עיכובים בירידה עם הרכב מהמעבורת. העיר קורפו היא אירופית ותיירותית לחלוטין. יש בה מבצר מימי השלטון הוונציאני ומבנים קולוניאליים. מי שעייף מערים אירופיות, המציעות לתייר את מיטב המזכרות (המיוצרות בסין ובהונג-קונג), מוזמן לוותר על קורפו. וויתרנו. נהגנו ישר לפלאוסטריצה. בעבר השני (המערבי) של האי. הדרך אורכת כ-20 דקות, בינות להרים מיוערים – ואז...
קחו את היופי של פארגה. הכפילו אותו. קיבלתם את קורפו. גם קורפו לא יקרה במיוחד. חדר ללילה עולה כ-30-40 יורו לזוג. ככל שתקופת השכירות ארוכה יותר, תקבלו מחיר נוח יותר. ככלל – לא מתלהבים להשכיר ללילה אחד בלבד.
יום 7-8 - חזרה ליבשת – יאנינה
כדי לשוב ליבשת יש לחזור לעיר קורפו ולקחת מעבורת חזרה לאיגומניצה (כדאי לתפוס את המעבורות המהירות). משך ההפלגה שעה ורבע.
מאיגומניצה ליאנינה – שעתיים נסיעה. הרים מיוערים ודרך מתפתלת. כביש טוב, אך לא קל לנהיגה.
יאנינה- פראמה
יאנינה – עיר כמו כל עיר. ראית אחת- ראית את כולן. טברנות; בתי קפה; חנויות... חיפה באיזור הדר, או מרכז ת"א. אין סיבה להתעכב בה.
צמוד ליאנינה נמצא פרבר בשם פראמה, בו נמצאת מערת נטיפים, המומלצת ע"י מדריכי התיירים. טיפה פחות ע"י התיירים עצמם. הסיור במערה אורך כשעה, ומערת הנטיפים בבית-שמש לא פחות יפה ואין שום ייחוד למערת פראמה.
אנחנו הגענו ליאנינה פראמה בשעות הערב. התמקמנו ללינה בפראמה. מלון – 35 יורו לחדר. למחרת - טיול באפירוס, כפרי זאגוריה.
יום 9 - כפרי זאגוריה
טיול שווה. נופים מיוחדים. הרים גבוהים; צוקים; קניון ויקוס וכפרי הזאגוריה. הטיול ארך יום אחד. בחלק מן המדריכים מקדישים לו יומיים. אנחנו הסתפקנו ביום אחד. זה הספיק – ולא היה קשה או לחוץ.
יוצאים מיאנינה לכיוון קוניצה. לאחר כ-30 ק"מ פנייה ימינה לכיוון פפינגו. פפינגו מרוחק כ-30 ק"מ מהכביש ובדרך עוברים דרך כפר בשם אריסטי. ממשיכים לכיוון פפינגו – שני כפרי פפינגו. מגאלו-פפינגו ("הגדול"), ומיד לאחריו – מיקרו פפינגו ("הקטן"). ההרים בדרך הם הרים של אבני צפחה ואבן גיר -"הרים של בלטות". בתי הכפרים בנויים מאבני הצפחה, וכך גם גגותיהם – צפחה במקום רעפים. מאוד יפה ומיוחד.
לאחר הפפינגו חוזרים בנהיגה לכיוון אריסטי. מעט לפני אריסטי – כ-500 מטר, יש פנייה ימינה (מזרחה) לכביש חדש שאינו משולט. הכביש הזה מוליך לכפרים ויצה ומונודנדרי. הנסיעה אורכת כארבעים דקות. ויצה כפר חמוד מאוד. שווה עצירה קצרה.
שתי דקות נסיעה בהמשך, מונודנדרי. במונודנדרי, לעשות סיור במנזר איוס-פרסקו, כארבעים דקות לכל כיוון. מהמנזר ישנה תצפית יפה מאוד לקניון ויקוס ואחריו שביל הליכה הררי. סה"כ כ-40 דקות לכל כיוון בהליכה נינוחה. הכפר מונודנדרי עצמו ממוסחר לחלוטין. כולו בתי הארחה ופנסיונים. ממונודנדרי המשכנו למצובו, נסיעה של כשעתיים. הגענו למצובו בערב, בערך בשש וחצי.
חדר במלון בכניסה למצובו- 40 יורו ללילה, כולל א. בוקר.
טיפ: ליום הטיול הזה כדאי להצטייד באחד הסופרים ביאנינה במעט מצרכים (גבינות; עלי-גפן; יין; לחם טרי). למצוא בדרך פינה ליד פלג או חורשה כלשהי וליהנות מארוחת צהריים בטבע.
טיפ נוסף: כל האזור הוא גבוה. קריר ונעים במשך היום – אך קר בלילה. להצטייד בבגד חם לשעות הערב – לפחות חולצה ארוכה או מעיל קל.
יום 10 - ממצובו למטאורה
מצובו מקום מקסים ושווה לקנות בו מזכרות ומתנות הביתה. הרבה חנויות של עבודות גילוף עץ במחירים סבירים מאוד. ממצובו נוסעים מזרחה למטאורה, דרך ההרים. הדרך אינה ארוכה (כ-60 ק"מ), אך נמשכת כשעה וחצי. הכביש מתפתל וארוך. מטפסים לגובה רב מאוד והטמפ' צונחות לכ-12 מעלות.
לבסוף מגיעים למטאורה. לפני מטאורה נתקלים בעיירה קלמבקה. עיירה סימפטית. אחריה הכפר קסטרקי. בשניהם יש מקומות לינה רבים.
טיפ לקלמבקה: קלמבקה (בניגוד למה שכתוב במדריכי התיירים) היא עיירה מאוד סימפטית. נקייה מאוד, טברנות ובתי קפה רבים. כמו כל העיירות היווניות, פתוחה ללא הפסקה. גם ב-11-12 בלילה אנשים רבים ברחובות ובטברנות. זהירות מהמלצרים בטברנות – הם דוברים קצת עברית! כשהתלבטנו מול התפריט הגיע המלצר והציע לנו, בעברית, חציל ממולא; פלפל ממולא – וניתן היה אפילו לקשקש איתו קצת בעברית. אחר כך התברר שהוא לא היה חריג בכך – אז זהירות....
למנזרי מטאורה עולים עם הרכב. אפשר גם ברגל, אך זה לבעלי נטיות התאבדותיות. הסיור במנזרים אורך כ-4 שעות. חלקם של המנזרים סגור במספר ימים. חלקם פתוחים רק בחלקו של היום. לבדוק את לו"ז המנזרים מראש, באינטרנט. שכרנו חדר בקסטרקי (40 יורו ללילה עם א. בוקר). פנסיון קטן עם ברכת שחייה. שחייה מרעננת בבריכה לנוף מצוקי מטאורה ברקע – תמונה חצי סוריאליסטית.
למחרת בבוקר טיילנו ביתרת המנזרים שהיו סגורים ביום הקודם.
טיפ: לשים לב לציורי הקיר והתקרה במנזרים. ציורים רבים, המתארים כריתות ראש, עינויים, קיצוץ גפיים. לאחר שמתרגלים לזוועה זה מתחיל להיות משעשע. הצווארים הכרותים מתיזים פרצי דם ומסבירים את מקום ההשראה של טרנטינו ליצירת "קיל ביל". בסביבות השעה 11:00 יצאנו לכיוון פליון.
יום 11 - ממטאורה לחצי האי פליון
שעתיים ורבע נסיעה. כבישים טובים, אוטוסטרדות ברובם. הנסיעה היא דרך מישורי טסליה. איזור משעמם, חקלאי; מישורי. מגיעים ל-וולוס בצהריים. וולוס- העיר הראשית בפליון. לאוהבי מאכלי ים: שווה לנסות את המסעדות שעל הטיילת למול המרינה. להזמין: "צ'יפורו" – כוס אוזו עימה מגיעה צלוחית של מאכלי ים. עם כל כוס נוספת מגיעה צלוחית נוספת – ובכל פעם משהו אחר: שרימפס; תמנונים; דגים ועוד.
המשכנו להר פליון. חצי שעה נסיעה לערך ומגיעים לחאניה. חאניה היא עיירה אלפינית בראש הר פליון. אם בוולוס היה קיץ – בחאניה חורף. היא בהרים למעלה. גשום, קר. 8 מעלות בחוץ. שכרנו חדר במלון (50 יורו כולל א. בוקר) – חדר עם אח עצים. כל כך קר בערב, עד שהדליקו לנו את האח.
יצאנו מהמלון ברגל, לתור את העיר. העיירה קטנטונת ואין בה מה לעשות. בילינו את הערב בטברנה מקומית, עם אוכל ביתי ויין מקומי.
יום 12-13-14 - חצי האי פליון, מחאניה לחוף המזרחי
בבוקר בחאניה עדיין חורפי לחלוטין (7 מעלות, קר ורטוב). שעה נסיעה ומגיעים לחופים המזרחיים. הבדל עצום בטמפרטורות. הנסיעה היא בנוף הנראה כאירופי לחלוטין. יערות עבותים; פלגי מים; עצי דולב; מטעי תפוחים בלי סוף. נסיעה דרך זגארה (כפר יפה ששווה עצירה קצרה) לחורפטו – חוף ים שווה. בהרים קפוא, או בחורפטו הלכנו לשחות.
מחורפטו דרך צנגראדה לעוד כמה חופים, ואחה"צ נסיעה לצד המערבי של הפליון דרך מילאס. שעה נסיעה לערך. התמקמנו בכפר-עיירה אפיסוס, במלון דירות צנוע (20 יורו ללילה). באפיסוס חוף רחצה; מעגן סירות דיג; טברנות; בתי קפה. בעבר הייתה עיירת דייגים. בהווה – עיירת תיירים.
למחרת, לאחר נסיעה קצרה דרומה, מגיעים לחופים מדהימים. לנסוע דרומה עד חורטו. לעצור בחוף הים ולהמשיך דרומה. הכביש עובר לאורך החוף. חופים מקסימים ושוממים. ניתן לרדת לים בכל מקום.
הים משגע, מים שקופים וטורקיזיים. כמו קורפו, אבל בלי הרגשת המסחור. לטעמנו, יותר קוסם מקורפו.
החוף המערבי הוא מאוד יווני – והחוף המזרחי ("האירופי") הוא יפה ופראי, אך פחות "יווני". למי שרוצה יוון, או תחושה של אי יווני – יקסום החוף המערבי. בערב חזרנו ללון באפיסוס. זה היה "יום חופים". החל בחוף אפיסוס ודרומה – עד טריקרי. לא להיבהל. כל הנסיעה (עד קצהו הדרומי ביותר של הפליון) אורכת בסך הכל כשעה. בערב – טיול רגלי באפיסוס. אמצע ספטמבר והכפר חצי-נטוש. עונת התיירים מסתיימת באוגוסט – והכפר הולך ומתרוקן. הכלל: מקומות טובים להתמקם בהם בחוף המערבי של הפליון (לאוהבי ים, כמובן) הם הכפרים אפיסוס (באמצע הדרך בין וולוס לבין טריקרי), או הכפר מילאנה, בדרום חצי האי.
אפיסוס הוא נקודה טובה ליציאה לטיולים או לנסיעה לבילוי בערב בוולוס. בסך הכל כעשרים דקות נסיעה – ובסביבתו חופי ים יפים. מילינה, רחוק מוולוס, רחוק ממסלולי הטיול, אך קרוב לחופים פראיים, בהם ניתן למצוא רצועות חוף פרטיות.
שהייה מינימלית בפליון, למי שאוהב שקט, ים וכפרים קטנים: שלושה ימים. לא פחות.
יום 15 - מפליון לאתונה
נסיעה של כ5-6 שעות. לשים לב לשלטים: בחלק מהדרך לא מופיעה אתונה על השלטים, אלא ערים המקדימות אותה.
הגענו לאתונה בסביבות 14:00. אתונה קשה לנהיגה; עמוסה מאוד; רועשת. מלון במרכז העיר, סימפטי ונקי: 60 יורו לאחר מיקוח קצר. ככלל: שווה להתמקח בכל מקום. המיקוח – בעדינות. לא באגרסיביות.
אם נוסעים מחוץ לעונה ניתן לקבל מחירים נוחים.
יום 16 - אתונה
אתונה היא בסגנון מרכז תל אביב, רק גדולה פי 20. המולה ללא הפסקה, רעש של מכוניות ואופנועים בכל שעות היום והלילה. קשה לנהוג ולהתמצא עם רכב בתוך העיר. אין סיבה מיוחדת להתעכב באתונה, פרט, אולי, לביקור באקרופוליס. רובע הפלאקה המפורסם ציורי אך תיירותי מאוד. משרה תחושה של הצגה לתיירים.
אתונה היא יוון "אחרת". הנהגים חסרי סבלנות (הפעם הראשונה ששמענו צפירות של מכוניות מאז שנחתנו ביוון).
טיפ לאתונה: תתרחקו ממנה.... אל תבזבזו עליה זמן ועצבים.
יוון של מחוץ לאתונה היא אחרת לגמרי. האנשים אחרים, האווירה אחרת. מי שטוב לו בתל אביב אולי יאהב גם את אתונה.
עדכון – ספטמבר 2016
לקח 15 שנה לחזור לפליון – והיה שווה לחזור.
בילינו חופשה משפחתחת נהדרת בוילה שכורה ליד אפיסוס (8 ימים) ולאחר מכן 3 ימים באתונה.
להלן העידכונים:
- מערכת הכבישים השתפרה ללא הכר. מערכת של אוטוסטראדות נוחות (אם כי טיפה יקרות). נסיעה מאתונה לפליון אורכת 4 שעות, לעומת 5-6 שעות בעבר.
- הפליון מדהים כמו בעבר. חופים משגעים, הפלגות ביאכטות, אוכל נפלא, מה עוד?
- אתונה הפכה להיות עיר מדליקה. למרות מה שקוראים בעתונות – במרכז העיר לא פגשנו כלל מהגרים/מסתננים/מוסלמים וכו'. רובעי הפלאקה ומונסטראקי (הצמוד לפלאקה) תוססים, נקיים, כייפיים. אתונה בהחלט שווה 3 ימי שהייה !
סעו ליוון, שעתיים טיסה והגעתם לגן עדן.
והמחירים? חצי מישראל. חצי ליטר בירה מחבית יעלה 3.5-4 יורו, ארוחה (כולל מנה ראשונה, עיקרית ויין/בירה) כ 15 יורו.
