מונטנגרו 2014 עם ארבעה מתבגרים צעירים

טיילנו במונטנגרו בתחילת אוגוסט 2014. זוג הורים וארבעה ילדים בגילאים 12-15.

נעזרנו גם בכתבה של גיא הראל. להלן תגובות ותוספות שלי:

1. בצימר ביקשו מאיתנו יורו ולא היה אפשר כרטיס אשראי. בכלל בקרואטיה ובמונטנגרו הם מעדיפים מזומן. הבעיה היא שבקרואטיה הם לא מאפשרים להוציא יורו במקומות מסויימים. צריך להוציא קונות ואז להמיר ב"CHANGE'" ליורו. לכן כדאי לבוא עם יורו מהארץ.

2. במעבר הגבול לא צריך לשלם. עברנו גם בהלוך וגם בחזור במעבר הגבול שליד איגאלו IGALO)), בהלוך חיכינו רבע שעה ובחזור כמעט שעתיים. מיד לאחר מעבר הגבול מקרואטיה למונטנגרו, יש בנק להמרת יורו ובית קפה שהוא גם מינימרקט לעת מצוא. (סוג של "אלונית") עשינו שם הפוגה נחמדה.

3. מזג האויר – בהרים 15 מעלות וגשם לפרקים, בנהר טרה 25 מעלות ואומרים שלפעמים יש שם גשם בעונה הזו, בחוף – 30 מעלות ומעלה ולחות.

4. ביום הראשון נסענו ישר לז'בליאק. אחר כך חשבנו שהיינו רוצים יותר לטעום מהנופים בדרך ואולי היה נכון לנסוע בשלבים.

5. ז'בליז'אק (Zablijak):

עיירה חביבה ונעימה. בילינו בה 3 לילות.

א. לינה – היינו אצל זוריק ZORIK. מקום ל- 8 איש. חדר אחד כולל מיטה זוגית שסגורה מ-4 צדדים מקירות. חדר אחד עם שתי מיטות נוער ועוד עליית גג עם 4 מיטות נוער. לעליית הגג עולים בסולם מתקפל שיורד מהתיקרה. הדירה עצמה מרווחת עם סלון מאובזר. הבעיה שלנו היתה שהטלויזיה היתה מכוונת רק לערוצים מקומיים. בכלל בכל המקומות שהיינו, היו רק ערוצים מקומיים. במטבח לא היו קפה סוכר וכו' והיינו צריכים לקנות הכל מהבסיס. אחרי שקנינו הצטיידות מלאה בסופר שמרוחק 3 דק' הליכה, היה מקסים.

ב. נסיעות – כמעט הכל אפשר לעשות בעיירה ברגל. מי שרוצה, יכול ללכת גם לאגם השחור ברגל. מרחק של כ-2.5. ק"מ ממרכז העיירה.

ג. אנה- אנה מסוכנות SUMMIT – אישה מקסימה שמבינה היטב את הישראלים. ביום האחרון כשנפרדנו בנשיקות, היא כבר שאלה אותנו מתי ראש השנה והחגים שלנו, כי היא רוצה להתארגן. הזמנו מאצלה רפטינג בנהר הטרה, עם ארוחת צהריים מקסימה. הרפטינג + הארוחה עלו 50 יורו לאדם והיה שווה. רכשנו מאצלה גם טיול ג'יפים מסביב לרכס הדורמיטור (100 יורו לג'יפ). יש רק ג'יפים של 4 איש (אולי חמישה אם זה ילד קטן) ולכן שכרנו 2. בדרך דנילוב, הבן שלה לקח אותנו למסעדה בבית חווה מקסים. ניתן לשכור שם טיולי סוסי של שעה ב- 10 יורו. אפשר לקנות גבינה מלוחה מהממת ואפשר גם סתם לאכול ולנוח שם בנוף. אנחנו הסתפקנו בלתקשר עם הסוסים ולקנות גבינה. גם הרפטינג וגם הטיול של הג'יפים הסתיימו בערך ב שלוש בצהריים.

ד. אופניים – יש סוכנויות לשכירת אופניים בז'בליז'אק (למשל כדי לנסוע עד לאגם השחור ומסביבו) – לא אצל אנה.

ה. העיירה חביבה מאוד, ניתן לקנות מזכרות ואפשר להתעלם מהן.

ו. האגם השחור – בילינו בו אחה"צ מקסים – אפשר סתם להגיע לשם ולשבת על הספסלים ואפשר להקיף אותו ברגל – מרחק של 4 ק"מ לערך. בכניסה לאגם השחור צריך לשלם 3 יורו לאדםומי שבא עם רכב, גם חניה 2 יורו. האגם פתוח 24 שעות ביממה, כך שאפשר לעשות טיול בוקר מצד אחד וטיול לילה קסום מצד שני. במתחם מוכרים פירות יער, דבש, תירס חם ועוד..... ויש גם מתחם חבלים אתגרי לילדים בסגנון פארק החבלים בכפר בלום.

ז. אוכל –

• בכל יום התארגנו לנו ל- 2 ארוחות שאנחנו הכנו מהמטעמים בסופרמרקט ועוד ארוחה בעיירה.

• ערב אחד הלכנו למסעדה שאנה המליצה – היה מקסים, אבל בעיית העישון במסעדות, מאוד מחריפה במקום הזה. שילמנו כ- 40 יורו ל- 6 איש. טעים ומגוון.

• יום אחר הלכנו לפיצריה המקומית שנמצאת ממש בצד השני של הצומת המרכזית באלכסון מהסופרמרקט - איתגרנו אותם כשלא רצינו תוספות בשריות ונתנו להם הוראות מדוייקות מה לעשות ואיך, הם עמדו בזה בכבוד והיה ממש כיף וטעים.

• יום אחר הלכנו למסעדה לונה LUNA)), שנמצאת ממש מול הסוכנות של אנה. היה טעים וממש לא יקר. הבעיה היא שמגוון הפחמימות אצלכם נע בין ציפס לציפס, ואם לא בא לך ציפס?..... תקבל ציפס.... 20 יורו ל- 6 אנשים רעבים.

6. נסיעה מז'בליאק לבר ביום אחד – בדרך עצרנו בנהר הטארה במקומות שונים ובמנזר מוראצ'ה וגם עשינו את המסלול באגםבפארק Biogradska. 

זה היה קצת ארוך ליום אחד והגענו לבאר ב10 בלילה די רצוצים, אבל באמת עמוסי חוויות ומרוצים. שוב בפעם הבאה עדיף לחלק את הנסיעה אולי ליום וחצי.

• בנהר טארה יש חנות מזכרות מאוד זולה יחסית לשאר המקומות שראינו בטיול, בדיעבד, כדאי לקנות שם מזכרות ומתנות למי שמעוניינים ולשכוח מזה לשאר הטיול.

• בפארק Biogradska יש מקום ממש מסודר ללינה באוהלים ומאוד מקסים שם. אפשר היה לבלות שם יום שלם בכיף. לדעתי לא לוותר. מאוד נהננו שם, למרות שהיינו כבר אחרי האגם השחור והדורמיטור.

7. החוף והעיר בר (BAR):

• עיר חוף חביבה וכפי שראינו יותר כיפית מערים אחרות באיזור ופחות מתויירת ומדוגמת מבודווה.

• לינה – לנו במלון אדריאה ADRIAS HOTELS – מלון 2 כוכבים משפחתי ונעים. נמצא על התחלת ההר, הם מקפידים להסיע את האורחים לים ברכב חוף חביב. יש שם אורחים שמגיעים עם הרכב שלהם ולא מזיזים אותו כל זמן שהותם במקום. המלון הוא מלון משפחתי כיפי. יש בו 2 בניינים מחוברים. אחד לחדרי זוגות + ילד ואחד לחדרים שמכילים 4 אנשים. המשפחה שמפעילה את המלון, מאוד חמה ואכפתית. למשל בלילה הראשון הגענו אחרי נסיעה ארוכה והם שמרו לנו ארוחת ערב וארחו אותנו באהבה ואחר כך גם לא הסכימו לקבל על זה תשלום ואמרו שזו המתנה שלהם לנו. בכל חדר יש חבלי כביסה ואטבים כך שלא צריך לדאוג לזה.

• אין בריכה במלון וגם (כמו בהרבה מקומות) הטלויזיה מכוונת רק לערוצים מקומיים, כך שמראש יש לארגן לדור צעיר מה לעשות במלון/ בחדר. מכיוון שאצלנו זה נוער, הרי שהם קראו ספרים והתחברו מעט לאינטרנט (שלל הפעילויות שלנו לא אפשרו להם יותר מקצת).

• במרפסת שבה אוכלים ארוחת בוקר, שומרים שולחן לכל משפחה, ואף אחד לא מורשה לשבת בשולחן הזה לאורך כל השהיה שלנו שם.

• באיזור המלון יש מספר מינימרקטים נחמדים. שרק בזה שקרוב למלון מקבלים כרטיס אשראי, בשאר – רק מזומן.

• הסעות קבועות לים וכן חזרה מהעיר – בשעות מסויימות (מקבלים לו"ז) על חשבונם ועד המלון.

• בילוי – חוף הים מקסים. המיידי הוא חוף שושן, אבל יש חופים מקסימים לכיוון העיר שהם פחות צפופים. ניתן לקחת שיט לבודווה של יום שלם ב- 10 יורו לאדם. יוצאים ב- 8:15 (הם מדייקים על הדקה) וחוזרים ב18:15. נשמע כמו יום מקסים וחוסך אחר כך גם חניה בבודווה, אנחנו לא ניסינו את זה. מהמלון המליצו על הספינה "דלפין" DELFIN.

• העיר העתיקה של בר – מקסימה. יש אוטובוס שלוקח מהחוף עד לשם (1 יורו לאדם, לעומת זאת מונית עולה 3-4 יורו ל4- אנשים). היינו בשקיעה והיה מרהיב. כניסה – 2 יורו לאדם. יש שם המון נקודות תצפית מעניינות ומוזיאון ממש נחמד. ואפשר לבלות שם לפחות שעתיים שקטות וכיפיות.

• בודווה באמת כמו יפו ויקרה להחריד, מדובר בסמטאות זרועות בחנויות, עד כי קסמה של הסמטה קצת מתקלקל. אבל נעים להסתובב על חומותיה בערב כשיש תאורה. נכנסנו למסעדונת קטנה ולא יקרה בקצה העיר העתיקה, אכלנו גלידה ונהננו מהמזגן (ככל שמתקרבים למצודה, המחירים עולים ללא פרופורציה). מרכז העיר ללא תשלום, אבל כניסה למצודה עצמה – 2.5 יורו לאדם. אחרי שטיילנו נרחבות בעיר העתיקה של בר, על חומותיה ותצפיותיה המרהיבות, לא חשבנו שעליה רק למצודה בבודווה מצדיקה כזה מחיר ועלו רק 2 מאיתנו – הדיווח הוא שהנוף מהמם, יש שם מוזיאון עם מסמכים חשובים, אבל הכל קטן מאוד.

• אוכל – ערב אחד אכלנו במסעדה הראשונה בעיר העתיקה LUKA. לפני שבחרנו בהם, שוטטנו במעלה ובמורד הרחוב של המסעדות וראינו שיש מגוון חנויות מעניין , אבל רק שם ראינו את הדברים שחיפשנו. אמנם המסעדה לא זולה – 50 יורו למשפחה והם לא הסכימו לתת מים שלא בבקבוקים, אבל המזון היה באיכות ממש גבוהה והיו מנות מאוד מעניינות ומסורתיות (למשל כבד בקר עשוי בצורה עדינה במיוחד, או מגוון ירקות בתנור עם במיה ובשר כבש) והיה ממש שווה וכיף. המנות שם ממש ענקיות ואין בעיה לקנות שם 2 מיקסים של בשר (הבעלים מוסלמי, אז מראש אין שם חזיר). ל-6 איש. אנחנו גיוונו גם בירקות מהתנור ואחד הזמין גם קבב, ולא הצלחנו לגמור את הכל ולקחנו איתנו כמעט מנה שלמה.

ערב אחר אכלנו במסעדה במרכז העיר – מהצומת המרכזי (שליד הרמזור המוביל למרינה וליד הכיכר המרכזית), הולכים לכיוון העיר העתיקה, עוברים מסעדה יפנית/סינית (פנסים אדומים), יקרה להחריד וממש מול תחנת האוטובוס של המרכז יש מסעדה שכל המרפסת שלה עשוי מעץ מרהיב. ארוחה ענקית וטעימה ומנות מעניינות. לא דוברים אנגלית. תקשרנו ברוסית, בפנטומימה וב.... עברית.

• קניות – במרכז העיר בכיכר – יש חנות ענקית לבגדים, תיקים, נעליים, צעצועים וכל מה שרק תרצו במחירים זולים להפליא.