זהו בעצם סוג של יומן דרכים. משתדל לכתוב בסוף כל יום.
עד היום דווחתי מהטיול הראשון שלנו בקרוואן למערב ארהב בקיץ 2010, הטיול השני שלנו בקיץ 2014 לצפון מזרח ארהב, שוב כולנו בקרוואן, טיול חורף 2015 עם אחי ואבא לדרום הודו והטיול האחרון עם אבא לקובה בינואר 2016.
ארז
--------------------------------------------------------------------------------------------------
בסוף יולי 2010, יצאנו לטיול משפחתי במערב ארהב. יצאנו = יעל רעייתי, הבנות דנה 12, מיכל 9, נטע 6 ואנוכי ארז.
כמעט שנה של שאלות ותשובות בפורום צפון אמריקה, כך שלא היה ספק שאני חייב לדווח מהשטח. מפה לשם, יצא לי שדווחתי כמעט ברמה יומית על החיים בקרוואן ומסביבו (אבל בצורה של פוסטים בפורום).
על מנת להקל על הקריאה, ולבקשת יקירי פורום צפון אמריקה, העברתי את הכל לבלוג (כמעט ללא עריכה).
אז אם סתם מעניין לקרוא, או בשביל לאסוף עוד מעט טיפים, הכל כאן לרשותכם.
ארז
קרא עוד
מסיימים יום שני עייפים ומרוצים. התחיל בליל שימורים עבורי, ברדיפה אחרי כל יתושי השכונה (רק אני, השאר חרפו כמו שצריך) , עם כל עייפות הדרך, המשכנו בארוחת בוקר מאוחרת מאד בג'רמן בייקרי, משם הליכה רגלית דרך כל האטרקציות של הכפר. גוש הסלע הענק שעליו חרוטים פסלים, פילים וכו', הביצה הגדולה וכל הפארק מסביב, שבע הראטות. הכל כוסה.
אבא במצב רוח מרומם, עומד בעומסים, בחום ובלחות. מדבר עם כל מי שרק מוכן להקשיב ומתחיל עם כל הבחורות מסביב. אבא זכה בנהיגה על ריקשה (בעצמו) . פגשנו בחור ישראלי ואחיו שגר באורוויל עם המשפחה כשנתיים.
ירדנו בסוף הסיבוב לחוף הים ההודי, רמי אפילו טבל. חזרה לחדר ולסיום, ארוחת שחיטות במסעדה על הגג עם דג ענק בטיגון מאסאלה ושרימפסים מעולים. אפילו בירות קרות היו – חגיגה.
זהו, לישון ומחר מדרימים.