בורמה
מומלץ ביותר לפני שיהיה מאוחר. יש בבלוג תיאור כללי ואחריו רשימת טיפים מסודרת מהסידורים שלפני עד המקומות שהייתי בהם. כללי: בורמה נמצאת תחת משטר צבאי של ה"חונטה" מתחילת שנות השישים. בעקבות כך היא הייתה מבודדת מהעולם עד אמצע שנות ה90 ועדיין ברובה אין אישור לטייל. כמו כן היה עליה חרם כלכלי (שלמעשה נמשך עד היום על ידי מרבית העולם) אך ב15 השנה האחרונות החרם הופר על ידי סין, תיאלנד והודו ולכן המשטר ממשיך להרוויח את הכסף שהוא צריך כדי לשמור על השלטון. התוצאה היא מדינת עולם שלישי כמו שכבר אי אפשר לראות בשום מקום אחר. כלי התחבורה הנפוץ ביותר הוא עגלות רתומות לשוורים אך עקה הפלישה הסינית רואים יותר ויותר קטנועים(עניין של השלוש שנים האחרונות). השוורים גם משמשים לחרישת השדות והם גם ניסו ללמד איתם חינוך מיני אבל גילו שהם מתעייפים... מכונית יש בסוגים מיוחדים- בעיקר כאלו שמפיקים המון פיח ונוסעים לאט בידי. הקטע היפה הוא שהם עדיין לא החליטו באיזה צד עדיף שהנהג ישב ויש את שתי האופציות. חשמל בבורמה הוא עדיין מצרך נדיר. בערב יש אספקה קבועה למעט הפסקות חשמל רבות. בכפרים זה משתנה -; באחד יש גנרטור ולכן יש חשמל בין 6 ל 8 בערב כי הדלק יקר, בשני משתמשים בנחל המקומי לייצר חשמל עם דינמו ובשלישי אין בכלל. דוגמא יפה להסביר עד כמה בשבילם חשמל זה עדיין פלא- אם פעם זהב היה מיוחד ולכן כל הפגודות שלהם מכוסות זהב( או לפחות צבועות בצבע זהב) אז היום חשמל זה הלהיט ולכן הפגודות מעוטרות במנורות בשלל צבעים. יש מקרים שלכפר אין חשמל אבל הפגודה מוארת על ידי גנרטור קטן. תקשורת זה אפילו עוד יותר נדיר- דוכני טלפון יש ברחוב כי רק לעשירים יש בבית. פלאפונים זה עניין של העליתה ובקושי רואים אותם, והאינטרנט (שפעם עוד עבד סביר) היום מואט בכוונה על ידי הממשל כך שאפילו מייל פשוט קשה לשלוח- שלא לדבר על הפלות מכוונות של הרשת כל 15-20 דק'. בערים רואים יותר ויותר השפעה סינית (ע"ע הקטנועים) אך בכפרים המצב עדיין תקוע איפשהו בתחילת המאה ה20. האוכלוסיה ברובה מהיותר נחמדות שתמצאו. התיירות עדיין לא קילקלה את התרבות המקומית ורוב האנשים נחמדים ביותר. חלקם גם יודע אנגלית ברמה זו או אחרת. בהחלט חוויה מרתקת- לפעמים אתה מרגיש כאילו נסעת בזמן. רשימת טיפים: הוצאת ויזה: ויזה אפשר להוציא בשגרירות בורמה בארץ וגם בבנגוק( לדעתי אפשר גם בהודו,סין ובסינגפור אך אין לי מידע מדויק). הוצאת הויזה לוקחת בין 3 ל5 ימים אך אפשר לשלם תוספת ולעשות את זה תוך יום אחד. הוצאת ויזה בבנגקוק- שגרירות בורמה נמצאת מדרום למרכז סיאם. נסיעת מונית מהקוואסן עולה בערך 150 באט. בשגרירות יש למלא טופס בקשה ולצרף 2 תמונות עם רקע לבן וצילום של הדרכון (יש חנות צילום במרחק 3 דק' הליכה מערבה (ימינה ביציאה) שכבר יודעים מה לעשות בה). טופס בקשה עולה 810 באט ובקשה לקיצור תהליכים עולה עוד 250 באט. הויזה הניתנת היא ל 28 יום מהכניסה ויש להיכנס לבורמה תוך חודש מהוצאת הויזה. כרטיסי טיסה: הכי זול לטוס עם אייר אסיה. הזמנה דרך האתר שלהם כשבועים לפני מועד הטיסה יוצאת הכי משתלמת כל עוד אפשר להזמין כרטיס פרומו. כמו כן כדי להזמין רק כרטים הלוך ולהזמין את החזור שוב פעם שבועיים מראש כי אחרת אי אפשר לקבל פרומו לשני הכיוונים. שימו לב שאתם לא מתבלבלים עם כל הטריקים באתר שלהם ולא משלמים על אוכל/שמירת מקומות/ביטוח טיסה. כניסה דרך מעבר גבול קרקעי: כרגע אי אפשר. אפילו המעבר שהיה פתוח עם סין נסגר. מה שאפשרי הוא להיכנס ליום אחד לשם הארכת הויזה לתיאלנד אך משם אי אפשר להתקדם לתוך המדינה. במקרה הטוב יאפשרו לך לטוס משם לינגון. במקרה הרע אפילו עם ויזה תקינה לא יאפשרו לך לשהות יותר מיום מעבר לגבול. אזורים שפתוחים לתיירים: לצערנו המקומות שאפשר לבקר בהם מוגבלים אך גם ככה בויזה של 28 יום אי אפשר להספיק את כולם. התוצאה היא שאת מעט המטיילים שאתה רואה -; אתה ממשיך לראות ולראות גם בהמשך הטיול. אבל זה חלק גם מהחוויה ולפעמים נתקלים באנשים מאוד מעניינים ודרכי חשיבה אחרות. לחלק מהאזורים אפשר להוציא פרמיטים בינגון די בקלות- לדוגמא לחופים המערביים. לחלקים אחרים הפרמיטים עלולים להגיע ל1000 דולר ליום והם רק לכאורה פתוחים לתיירים. כמו כן באזורים רבים לא כל דרכי התחבורה פתוחים לתיירים ואפשר לנוע רק בטיסות או לפעמים גם ברכבת. בכל מקרה ,כמו שכתבתי כבר, בויזה של 28 יום אי אפשר לראות גם ככה את כל מה שפתוח וככה בעוד מספר שנים יפתחו אזורים חדשים ואז הביקור המחודש בבורמה יהיה בתולי ומהנה שוב. כסף: בורמה זולה ביותר בכל דבר פרט לנסיעות. ארבעה שבועות של טיול תרמילאים יכולים להסתכם ב450 דולר ללא מתנות. ברגע שמתחילים לקחת טיסות פנימיות העלויות מזנקות בעיקר כי הטיסות הפנימיות יקרות באופן יחסי. לטיול תרמילאים מומלץ לבוא עם כ 600-700 דולר לבן אדם (הספייר כבר כלול בפנים). כדאי להביא את הרוב בשטרות של מאה חדשים וישרים אבל כדאי גם שיהיה שטרות קטנים לתשלום איפה שצריך כסף קטן. החלפת כספים אפשר לבצע בבתי מלון או בחנויות תכשיטים. השער הכי טוב שתקבלו יהיה בינגון בחנויות התכשיטים בשוק התירותי- בויוק אונג סאן. כמו כן כאשר תחצו את הרחובות בדרך אליו כבר יפנו אליכם הודים שישאלו בקול נמוך אם אתם רוצים להחליף כסף- אל תתפתו! הם יעבדו עליכם ואחר כך כבר לא תצליחו למצוא אותם. השער נכון לפברואר 2011 היה 850 צאט לדולר לשטר של 100 ופחות ככל שגודל השטר יורד. השער שתקבלו בערים אחרות יהיה נמוך ב20-50 צאט לדולר. לדעתי שווה להחליף כ 250 דולר לחודש של טיול כבר בינגון ואם צריך אז את השאר באחת הערים הקטנות. התשלום לאורך הטיול הוא בדולרים לרכבות, מלונות ואתרים, ובצ'אטים לאוכל, אוטובוסים ושאר ירקות. בגלל ירידת הדולר המחירים בדולרים עלו ביחס למה שרשום בלונלי של 2009 אבל המחירים בצ'אט כמעט לא השתנו. מחירים לדוגמא- קערת נודלס ברחוב- 500 צ'אט אורז ברחוב- 700 במסעדה 1000 במסעדה עם תפריט באנגלית 1500 לונגי(שמלת/חלוק גברים מקומי) 2000-4000 צ'אט מים מינרלים 300 צ'אט ינגון: עיר הבירה הקודמת. נוחתים בשדה התעופה הבינלאומי וישר מבינים שמדובר בסיפור אחר. נסיעת מונית משדה התעופה עולה 7 דולר ולוקחת כעשרים דק'. האתרים המרכזי בעיר הוא השוודגו פגודה- האתר הקדוש ביותר והמרשים ביותר -; כרטיס ליום שלם עולה 5 דולר ולא צריך לשלם על מצלמה כמו שכתוב בספר. הכי מומלץ להשקיע ולהגיע בשעה 4 בבוקר שהאתר נפתח- כך מרגישים את האווירה המיוחדת של המקום ויש שקט לשבת ולחשוב. אחר כך אפשר לצאת ולהיכנס עם אותו כרטיס לשקיעה בשביל תמונות יותר יפות . אך בשעות האלו האתר מלא תיירים בורמזים וזרים והאווירה נהרסת. יש בעיר מספיק שווקים זולים כדי להביא מספיק מתנות בחזרה. לינה- המלון המומלץ בלונלי הכפיל את המחירים- הם עדיין מאוד נחמדים רק לא זולים יותר. טיפ של אלופים- תשמרו את ינגון ליום האחרון לפני הטיסה חזרה- בכל מקרה אתם תגיעו לשם יום לפני וכך גם תוכלו לעשות קניות מבלי להיסחב. מנדלי: העיר השנייה הכי גדולה במדינה- להבדיל מינגון הישנונית במנדלי יש הרגשה של עיר אסיתית. קטנועים בכל מקום ומרגישים את זיהום האוויר. יש מספר אתרים בעיר אך עיקר חשיבותה הוא כנק' קישור לאזורים לשונים שאפשר ליסוע אליהם. אתרים סביב העיר- הגשר בארמפורה יכול להתברר כמלקודת תיירים אם מגיעים בשקיעה. שוב המלצה חמה להגיע בזריחה. לרצינים אפשר אפילו ללכת מתחנת האוטובוס אחרי שמגיעים למנדלי מינגון ב5 בבוקר. לוקח שעה וחצי הליכה אך מגיעים בול לזריחה. כך זה רק אתם והמקומיים. בשעה 9 כבר מתחילים להגיע התיירים ואיתם מתמלא הגשר ברוכלים ואפילו בקבצנים.כדאי ללכת גם לצד השני של הגשר ולהסתובב בכפר הקטן. אל תלכו לשעת האכלה במנזר- זה אירוע תירותי שחודר לפרטיות הנזירים ונראה יותר כמו שעת האכלה בגן חיות. חזרה למנדלי אפשר לעשות בפיק אפ תמורת 200 צ'אט לראש. שייט באירוואדי: השייט המומלץ בלונלי פלנט ממיצ'ינה למנדלי אכן מומלץ עממה הוא איטי מאוד ולא מתאים לכולם. תחילה צריך להגיע למיצ'ינה. אפשר לטוס ממנדלי או לקחת רכבת של 24 שעות. הרכבת עולה רק 10 דולר למושב פשוט אך מדובר במושב עץ בקרון צפוף עד אפס מקום. אתגר לא פשוט וכדאי להגיע מוכנים עם שמיכה וכרית. כמו כן אפשר לקנות כרטיס לקרון היותר טוב שיש בו מושבים כמו שצריך או לקרון השינה. יש גם מסעדה באחד הקרונות ובכל עצירה קופצים על הרכבת רוכלים עם אוכל. הרכבת היא חוויה מיוחדת וכדאי לקחת לפחות רכבת אחת בבורמה. מיצ'ינה- עיר נחמדה אך לא יותר- בשבוע השני של ינואר יש פסטיבל אזורי שנראה כמו חגיגות יום העצמאות בארץ לפני 50 שנה. ריקודי מעגלים, מוזיקה בקולי קולות, דוכני מזון, גלגל ענק(לא באמת ענק) הבנוי מעץ ומונע על ידי בורצמזים צעירים שקופצים ונתלים עליו- חוויה אותנטית נחמדה. הזמן הפסטיבל יש קצת יותר תיירים בעיר אז הגאסט הואס היחידי מלא וכדאי להזמין מקום מראש. כמו כן אפשר למצוא מנזר לישון בו ולתת תרומה קטנה בסוף. מצפון למיצ'ינה יש את מפגש הנחלים- נק' יפה ומעניינית בעיקר בשל כריית הזהב שהולכת שם. 4 שעות דרומה ברכבת ועוד שעתיים בפיק אפ נמצא אגם יפה שמומלץ לבקר בו אך כדאי לעשות זאת בדרך צפונה ברכבת ולא להגיע למיצ'ינה ולחזור. השייט- הרציף של העיר נמצא כ 6 ק"מ מדרום לאורך הנהר. כרטיס בסירה בינונית לסינבו (התחנה הבאה)- עולה 4000 צ'אט למקומיים ו8000 צ'אט לזרים- אפשר להתמקח. כמו כן כדאי לשבת מקדימה רחוק מהמנוע. לוקח כ8 שעות עד לסינבו ובאמצע יש עצירה לארוחת צהרים. סינבו- תחנה ראשונה בדרך- כפר קטנטן עם גאסטהוס אחד שעולה 2500 לראש. אין חדרים עם שרותים צמודים אז בהצלחה בבול פגיעה. יש בכפר רק שעתים חשמל מ6 עד 8 . אפשר להישאר שם יותר מרק לילה עם רוצים. היום השני של השייט הוא בין סינבו לבאמו. יום זה הוא החלק היפה ביותר. הנהר צר יותר. שטים בסירת עץ קטנה וצפופה עם מנוע. נרטבים אם יושבים בצדדים. בקיצור חוויה מעולה. כרטיס עולה 5000 צ'אט למקומיים ו7000 לזרים. אם תשלמו בגאסט הוס לא תוכלו להתמקח. אם תשלמו בסירה יהיה על מה לדבר. שוב יש עצירה לארוחת צהרים. אחרי 7 שעות מגיעים לבאמו. באמו היא כבר עיר. יש בא חשמל ותנועה תוססת. שימו לב שהזמנים שבהם יוצאת המעבורת מבאמו לא תואמים את מה שכתוב בלונלי. אך יש גם הרבה מעבורת משא שיוצאות מבאמו למנדלי ועליהן גם אפשר לעלות. הן אפילו קצת יותר מהירות כי הן מבצעות פחות עצירות. מחיר במעבורת על הדק הוא 9 דולר וחדר עולה בין 30 ל50 אך אל תצפו ליותר מידי. המלצה חמה- תקנו שמיכה חמה בעיר או תביאו שק"ש. ההפלגה מבאמו למנדלי לוקחת 3 ימים בעונה היבשה וחצי בעונה הגשומה. תכל'ס החלק הפחות יפה של השייט. בגלל גודל המעבורת שטים רחוק מגדות הנהר ולא רואים את "חיי הנהר" כמו ביומיים הראשונים. אפשר לרדת בקאטה(מגיעים לשם בליל השיט הראשון) ולהמשיך משם דרומה ברכבת או להביא שני ספרים ולקרוא על גג המעבורת- שווה בעיקר כי הרכבת דרומה מקאטה לא מהירה בהרבה(12-15 שעות). אופציה נוספת היא לקחת טיסה מבאמו למנדלי. אופציה נוספת לנועזים היא לרכוש סירה פשוטה במיצ'ינה ולרדת לבד לאורך האירוואדי. לא ניסיתי אך נראה שהזרם חזק מספיק ברוב הנהר ואפשר לעצור בחופים יפים ולישון באוהל. אם מוכרים את הסירה בסוף אולי אפשר אפילו לחסוך ככה קצת. תכל'ס ההפלגה היא חוויה טובה פלוס- רואים את "חיי הנהר" (כפרים שלמים שחיים על הנהר והוא בשבילם הכל- מים לחקלאות, כביש ראשי, מים לרחצה, מקור לאוכל(דגים), ולבסוף מים לשתיה.)- אך היא קצת ארוכה ולא מתאימה לכולם. אם אתם לחוצים בזמן שווה לעשות רק את היומיים הראשונים ולטוס מבאמו למנדלי. אם יש לכם חשק לקרוא אז תביאו מספיק ספרים ותמצאו נק' שקטה על הגג. אוכל -; על הסירה יש דוכן אורז במחיר סביר ובחלק מהעצירות אפשר לרדת ולקנות משהו. בכל זאת כדאי לקנות קצת תוספות מראש. באגן: עיר המקדשים היא מישור עצום מלא פגודות ומקדשים בשלל צבעים וגדלים. אחד האתרים המרשימים במדינה אך הכל תלוי עד כמה אתם שבעים כבר מפגודות. מומלץ לשכור אופנים ולהסתובב עצמאית בין הפגודות הפחות מוכרות והיותר שקטות. המקדשים הגדולים הם באמת מדהימים אך מוצפים גם בתיירים וברוכלים. כמו כן אפשר לשכור גם כירכרה עם סוס אם רגליכם כושלות ועייפתם מלפדל. גאסטהוסים יש בשפע בעיירה מצפון למקדשים. כ חצי שעה על אופנים עד המקדש הגדול. אינטרנט הוא בעיה בעיר אז אל תבנו על זה. אתרי השקיעה והזריחה המומלצים בלונלי אכן יפים אך מלאים בתיירים- שם תשיגו תמונה טובה אם יהיו עננים יפים אך לא תמצאו שם שקט. בקלות אפשר למצוא מקדש אחר שאפשר לטפס עליו ולראות משם זריחה/שקיעה יפה בשקט. סיפו: העיירה סיפו נמצאת מצפון מזרח למנדלי כ 6 שעות באוטובוס או לחלופין 10 שעות ברכבת. כבר המלצתי על נסיעת רכבת אחת לפחות בבורמה והמסלול המומלץ והיפה ביותר הוא ממנדלי לסיפו. הרכבת מטפסת שיפועים אדירים ובאמצע חוצה גשר ארוך ויפה מעל קניון עמוק. כאן לא מומלץ להתפנק ולקחת מושב בקרון הטוב כי במחיר כפול נותנים לך מזרון פלציב על אותו ספסל עץ של הקרון הפשוט. העיירה עצמה נחמדה ויש בה שלושה גאסטהוסים זולים. השניים הטובים הם צארלס ונאם קאו נר אשר באם תקבלו גם ארוחת בוקר טובה במחיר סימלי. בשלישי האחראית אמרה לי שאין לה כוח להכין ארוחות בוקר אז אין. סביב העיר אפשר לבלות כמה ימים. אפשר לטייל לאזור המערבי ולהגיע למעיין אדיר ומפל עוד יותר יפה- כה יום טיול. הולכים על הכביש הראשי לכיוון מערב עד בית הקברות. לפני בית הקברות יש פיצול שבילים. אם לוקחים את הפנייה ימינה ממשיכים לאורך הנחל שמקורו במעיין. פשוט תלכו לאורך הנחל, תעברו את הגלגל שמייצר מים לכפר הקטן שיש שם, תעברו את הסכר ותמשיכו עד לנביעה. שימו לב שאתם לא מאבדים את השבילים בנק' שצריך לחצות את הנחל לקראת סופו (תחילתו) ותהיו מוכנים להירטב. כמו כן בשל הצימחיה והטופוגרפיה סביבו המעיין בצל כבר משעה 12 וקפוא בו- מומלץ להגיע מוקדם ולהרוויח כמה קרני שמש. אם לוקחים את השביל השמאלי -; חוצים את הבית קברות ממזרח למערב, עולים על גבעה מלאה בזבל ויורדים לעמק חקלאי בצד השני. ברגע שאתם בעמק פשוט תרימו את הראש בכיוון מערב ואתם תראו מרחוק את המפל. תמשיכו על שבילים קטנים בין שדות אורז ותגיעו למפל. יש בו ברכה מעולה לרחצה אך גם כאן בשל השטח כבר יש צל ב4 אז תגיעו לפני. תכנון יום מומלץ הוא לקנות פירות בשוק בשמונה. לצאת ב9 מהעיירה. להגיע ל10 וחצי למעיין. ב12 לעזוב אותו ולהמשיך חזרה דרך בית הקברות למפל- תגיעו אליו בערך ב13 וחצי ואז תוכלו להתפנק עד שימאס לכם. תמונות זריחה- סיפו יושבת על נחל וכל בוקר יש ערפל סביב הנחל שמכסה את העיירה ומתפוגג רק ב8-9. אם רוצים להשקיע ולראות זריחה מדהימה פשוט צריך למצוא נק' שהיא מעל הערפל ואז מרוויחים תמונות זהב. אופ' לנק' כזאת נמצאת כ עשרים דק' נסיעה מהעיר בכיוון מערב. אפשר לשכור קטנוע או לשכנע את האוטובוס שיוצא למנדלי ב5:30 בבוקר לקחת אותכם מרחק קצר תמורת תשלום סמלי. נוסעים מערבה עד שחוצים את הנחל בגשר וישר אחר כך יש עיקול ימינה שישר אחריו עוברים תחת גשר של הרכבת. מנק' זה יש חצייה נוספת מעל פסי רכבת והכביש מתחיל לטפס. ממשיכים עם הכביש עד שעולים מעל הערפל ואז יורדים לשטח ומחפשים רגלית נק' עם מפתח יפה. אם עברתם את כל הגשרים והגעתם לפגודה קטנה וזהובה מימין לכביש אז עברתם כבר את הנק' אך זה יכול להשתנות מיום ליום. טיול מסיפו לנמשן- המקומיים אומרים שנמשן היא ה"שוויץ" של בורמה אך היא מזכירה יותר את הגליל. בכל זאת כדאי ומומלץ אך לא חייבים לעשות עם מדריך ואם כבר אז עדיף לרדת מנמשן לסיפו ולא לעלות. תחילה תמצאו טרמפ לנמשן כי אין אוטובוס סדיר. לפעמים אפשר לשכור ג'יפ תמורת 5000 צ'אט לאדם אך זה תלוי כמה שותפים יש לכם. הנסיעה לוקחת 5 שעות אך בימים אלו(פב' 2011) מרחיבים את כל הכביש אז אולי זה יתקצר. נמשן עצמה היא עיירה נחמדה. היא בנויה מרחוב ארוך שיושב על קו רכס ויש בה כמה נק' תצפית יפות. יש בעיר גאסטהואס אחד שעולה 3000 צ'אט ללא שרותים צמודים(אין אופ' אחרת) ומגוון מסעדות נחמדות. עם עליתם רגלית ואתם מחפשים גיפ חזרה כדאי לא לסמוך רק על בעל הגאסטהואס( שמנסה לשדך את התיירים לאחד החברים שלו) ולחפש בעצמכם. אם אתם מחפשים מדריך שיקח אותכם למטה אז יש אחד מעולה עם אנגלית טובה שגר כפר אחד לפני נמשן- כשעה הליכה בכיוון מערב לאורך קו הרכס. אם אתם רוצים לעשות את זה עצמאית אני אתן הוראות לפי יציאה מסיפו- תחילה הולכים כשעה על הכביש הראשי שיוצא צפונה. אחרי שתעברו את מגרש הגולף משמאל אתם צריכים לחפש פיצול לשמאל. מדובר בשביל עפר די גדול ואם אתם לא בטוחים תמתינו שם עד שיעבור מישהו ותשאלו אם זאת הדרך ל- קון הוק. זה השם של הכפר היותר גדול שהמצא בעמק ובו תוכלו גם לישון. יש שם מישהי שכבר תיקח עליכם חסות ברגע שתגיעו ויש לה גם מסעדה. ביום השני תבקשו הכוונה למה- נה -;גואה שזה הכפר השני שבו אפשר לישון במנזר. ביום השלישי פשוט תבקשו הכוונה לנמשן. מדובר ב25-30 ק"מ ביומיים הראשונים ועוד 20 בשלישי. לא מומלץ ללכת על הכביש הראשי בעיקר בגלל שמרחיבים אותו ועד שתגיעו תגלו כביש סלול דו נתיבי. קלאו: אולי האזור הכי יפה בבורמה. רמה הררית עם מצוקים גיריים שמתנשאים מעל שדות חקלאיים - שדות קטנים שמושקים בהצפה, חרישה עם שוורים, קציר עם מגל- פשוט מדהים. העיירה יושבת בגובה 1500 מ' בין כיפות מיוערות בעיקר באורנים. האזור פותח לפני שנים על ידי הבריטים ולכן גם היום העיירה יחסית מפותחת ביחס לבורמה. האטרקציה העיקרית באזור היא מסלולי הליכה בגבעות ובשדות ורבים מגיעים כדאי לעשות את הדרך מקלאו לאגם אינלי. תכל'ס האזורים הכי יפים לטיול נמצאים סביב קלאו. המסלול השכיח לאינלי מסתובב יומיים סביב קלאו ורק ביום השלישי יורד לאגם. כאשר הנופים ביום הזה פחות יפים. המלצה- תעשו מסלולי יום היוצאים וחוזרים לעיירה. מסלול1לכיוון דרום מזרח לכיוון נק' התצפית. אומנם מלכודת תיירים וכולם מגיעים לשם אך באמת נק' יפה וגם האוכל טוב אם כי קצת יקר. יוצאים מהעיר לכיוון הניי פאיה. ממשיכים מערבה בשביל שעוקף אותה מצפון והולכים על דרך עפר עד שרואים פיצול שבילים. שם כבר יהיה שילוט שמאלה לנק' התצפית. אפשר גם לקחת ימינה לשני כפרים יפים. אחרי שאוכל צ'אפטי בתצפית אפשר לחזור כמו שבאתם או להמשיך דרומה עד מסילת הרכבת. איתה לזרום מזרחה ולחזור צפונה עד קלאו. יום טיול ברגוע- 15 פלוס ק"מ. מסלול2 לכיוון דר' מערב. המסלול המומלץ. יוצאים מהעיירה לכיוון מזרח על מסילת הרכבת. עוברים את הבסיסים הצבאיים שמדרום למסילה וברגע שהם נגמרים יש מרעול שעולה דרומה על שלוחה מלאה אורנים. ממשיכים דר' מזרחה על המרעול דרך כמה כיפות ולבסוף יורדים לעמק חקלאי יפה. שם הדרך כבר רחבה ויש כירכרות שוורים אך הכיוון הכללי דר' מז' נמשך. אחרי כ שעתיים וחצי תראו מדרום את הר מאין מה טי. מדובר בכיפה מצוקית שהיא הכי גבוהה באזור. הטיפוס למעלה די מפרך אך הנוף מהפסגה שווה כל טיפת זיעה. מלמעלה גם אפשר לתכנן את המשך המסלול . אפשר לחתוך מערבה וכאשר מגיעים למסילת הרכבת לחתוך שוב צפונה לעיר. אפשר גם להאריך וללכת דרומה דרך עמק חקלאי מופלא. אחר כך לחתוך מערבה וצפונה די עוד כמה כפרים ולבסוף לחצות את המסילה ולחזור לקלאו. הנוף מפסגת ההר המצוקי היא היפה ביותר באזור ושווה את המאמץ. כמו כן המסלול המזרחי תחום על ידי כביש שהולך צפ' דר'. לא שווה לחצות אותו אם לא מתכוונים להמשיך לאינלי. מסלול 3 לוקח לגבעות שמצפון לעיירה אך אותו לא עשיתי אז לא אוכל לארחיב. המסלול מקלאו לאינלי- למעשה המסלול הוא שילוב של מסלול 1 עם 2 כאשר ביום השלישי יורדים מזרחה לאגם. אם רוצים לעשות לבד זה אפשרי אך צריך לברר באיזה כפר אפשר לישון בין מסלול 1 ל2. בלילה השני ישנים במנזר בכפר שנקרא טי טי אין. זה גם המקום שכל הטיולים המודרכים מגיעים אליו והם רגילים לזרים. בתכל'ס אם רוצים לישון בכפר אז כדאי לשלב רק בין שני הימים הראשונים ולחזור לקלאו -; כאשר את המסלול השני עושים הפוך. אם בוחרים לעשות טיול עם מדריך אז המחירים הם כ12-15 דולר לאדם ליום כאשר מקבלים ארוחות ולינה. המדריכים המומלצים נמצאים במסעדה של סאם. הם מוציאים רק קבוצות קטנות וגם יותר זולים. המדריכים בגולדן לילי די מציקים ,מוציאים קבוצות בגודל של טיול שנתי וזה גם עולה יותר. באותה נשימה גם כדאי להימנע מהגאסטהאוס הזה מאותן סיבות. אם בחרתם טיול מודרך רק תוודאו שהמדריך לא מתעצל לטפס את ההר ביום השני כי לרוב הם מוותרים עליו. המלצה אחרונה לקלאו- תשקיעו ותקומו לזריחה. בגלל הגובה של העיירה לרוב יש עננים יפים והצבעים בזריחה מעולים(בעיקר 20 דק' לפני שהשמש עולה). אגם אינלי: אחד האתרים היותר מתויירים בבורמה אך הוא מצדיק את זה. מבחוץ אולי תחשבו זהוא מזכיר את הכנרת אבל ברגע שמסיירים אותו עם סירת מנוע קטנה מגלים עולם ומלואו. מדובר בביצה בגובה 30 ס"מ עד מטר בעונה היבשה(החורף שלנו) שהמים עולים הב עד לגובה 3-4 מטר בעונה הגשומה. סביב האגם ובתוכו כפרים שלמים על קלונסאות של במבוק. כלי התחבורה היחידים בין הבתים הם סירות מנוע וקאנו ועכשיו לא צריך לחתור במים אלא רק לדחוף את הבוץ עם המשוט. כמו כן הם מגדלים ירקות ב"גינות צפות" שהן למעשה איי בוץ שעולים ויורדים בהתאם למפלס המים ועליהם יש גידולים מפליאים. חובה לשכור סירת מנוע ולהסתובב יום באגם. ברגע שתלכו ליד הרציף כבר יגשו אליכם והמחיר ליום הוא כ 12,000 צ'אט לסירה שמכילה עד 5 תיירים. שווה להתחיל מוקדם בבוקר והנהג כבר ידע לאן לקחת אותכם. מסלול מומלץ נוסף הוא לשכור סירה לטיול ארוך יותר ולהמשיך דרומה עד סנקר. באזור הדרומי יש אגם קטן יותר והוא פחות מתויר וגם פחות מפותח. כמו כן מומלץ לצאת לטיולי יום בגבהות המזרחיות. הנוף מהפסגות מעולה והחקלאות העתיקה משגעת(בדגש על שדות חיטה בשיפועים מטורפים על גוונים שמשתנים בהתאם למפנה מול השמש) האטרקציות בצד המערבי פחות מרשימות. כאשר המעיינות החמים לא באמת חמים והגבעות פחות תלולות. סיכום: בורמה היא אחד המקומות היחידים שעוד אפשר לראות בהם עולם שלישי שלא הושפע כליל מהגלובליזציה העולמית. מומלץ ביותר להגיע לפני שגם הוא יהרס- למרות שכאשר אתה שם יש הרגשה שהדברים בבורמה לוקחים יותר זמן ועדיין שנים בתוליות רבות לפניה. תביאו מדריך לונלי, תבואו לויזה מלאה של 28 יום וכך תוכלו לחוות את המדינה כמו שצריך. אם תבואו רק ל10 ימים תצטרכו לקחת יותר טיסות, ללכת רק למקומות המתויירים ולמהר יותר. כך תפסידו את חיי הכפר הכה מיוחדים ולמעשה לא תרוויחו מבורמה את מה שיש לה להציע. לעוד פרטים אפשר ליצור איתי קשר ישירות - יונתי [email protected]
בורמה- מידע עדכני לפב' 2011
עודכן:
1,526
2
יעדי הפוסט
אהבת את הפוסט?
