כללי
קודם כל הקדמה שתקדים - אנחנו זוג עם שתי בנות קטנות, בת 4 (יובל) ובת 8 חודשים (נעה). מורגלים בטיולים ביחד בארץ, אבל זה הטיול הראשון המשפחתי שלנו בחו"ל, ולכן לא כלכך ידענו מספיק למה לצפות ואיך יהיה.
בגלל גילאי הילדות הכל היה איטי יותר ולקח מלא זמן, והימים נגמרו מוקדם יותר, אז הספקנו הרבה פחות ממה שאנחנו רגילים, וזה משמעותי לתכנון הטיול! מי שמטייל עם ילדים קטנים, חשוב לקחת את זה בחשבון.
כרגיל, לפני טיולים אני מכינה קובץ מפורט על היעד והאטרקציות השונות, שתמיד מכיל הרבה יותר ממה שיש לנו זמן בטיול, כך שנוכל לבחור בזמן אמת מה מתאים לנו. אני תמיד קצת לא שפויה בהכנת הקובץ, אבל מודה שהפעם אפילו אני הגזמתי - שילוב של חופשת לידה והעובדה שבהתחלה חשבנו לנסוע ליותר זמן. בנוסף, הוכנה מפת גוגל עם היעדים העיקריים.
התכנון היה בעיקר בעיקר בעזרת קבוצות הפייסבוק של רומניה, ולמנהלים (והמגיבים האחרים) מגיעות רוב תודות!! תמיד ענו, עזרו, ורק בזכותם הצלחנו לתכנן את הכל כמה שיותר נכון לנו.
מנהלות
טיסה - טארום - היה ממש בסדר, בהלוך יצאנו בזמן, בחזור עיכוב קל אבל לא נורא. הצוות נחמד. כסאות בטיחות בכבודה חריגה בלי תוספת תשלום, עגלה נתנו ממש בכניסה למטוס (גם בלי תוספת תשלום). במעמד הצ׳ק אין באינטרנט (שאפשר לעשות החל מ-30 שעות לפני הטיסה) אפשר לבחור מקומות, כאשר השורה הראשונה מאפשרת עריסה (עד גיל 9 חודשים), אז ממליצה להיכנס כמה שיותר מוקדם ולהזמין. בפועל, ביקשנו לפרוס את העריסה ואמרו לנו שרק אחרי ההמראה, ואחרי זה כל הזמן שכחנו מאיתנו ובסוף לא היה לנו כוח יותר להזכיר להם, וישנו עם נעה עלינו.
טיסה עם כסאות בטיחות לרכב - מי שאומר שזה בקטנה... לא יודעת, אולי היה לו מזל. לנו זה היה מעיק מאד. בנתב"ג לא לגמרי ידעו להתעסק עם זה (למשל לא נתנו לנו פתק כזה בביטחון כי אמרו שייתנו בצ'ק אין, אבל אחרי זה בהעמסה ביקשו את הפתק מהבטחון והתעצבנו עלינו שאין לנו), והתור לכבודה החריגה היה אחרי המזוודות והיה תור לא קצר. בכל זאת, לפי מה שקראנו, עדיף ככה מאשר להיתקע בלי כסא מתאים בחו"ל. מה שכן, בחזור טארום היו מאד יעילים, ולקחו אותם בעצמם לחריגה במעמד מסירת מזוודות רגילות.
מבחינה טכנית, הגענו עם האוטו להורדת נוסעים, שם הורדנו את הבנות והכסאות, עטפנו אותם קלות בניילון של מעבר דירה, העמסנו לעגלות של נתב"ג ואז בעלי הלך לחנות וחזר עם שאטל (ואני חיכיתי עם הבנות והמזוודות מלא זמן). בקיצור, קאדר, אבל אין ברירה...-
טיסות לילה - נבחרו גם בגלל מחיר אבל הרבה כי זה מה שהתאים לנו בזמנים. בדיעבד עם קטנטנות עדיף שלא! הגדולה עוד זרמה והשלימה שעות במלון, אבל הקטנה לא ישנה טוב והתעוררה אח"כ בבוקר בדיוק בשעה הרגילה שלה (7), מה שגרר גם אמא עייפה וגם תינוקת עם עייפות יתר כל היום!
לאחר התלבטות והתייעצות בפייס לקחנו לילה במלון בנמל (רין) - החלטה נכונה!! לא חכם להתחיל נהיגה ארוכה באמצע הלילה אחרי לילה לבן בארץ זרה.
רכב - קלאס וואגן. היה בסדר גמור. אפילו שינינו זמן איסוף ממש בערב לפני (בהתחלה חשבנו ללכת למלון עם השאטל ולחזור לאסוף את הרכב בבוקר, אבל כשראינו כמה מעיק עם הכסאות החלטנו לאסוף כבר בנחיתה, שינינו אונליין מנתב"ג, והרכב אכן חיכה לנו בזמן). מה שכן, מסתבר שכדי להגיע אליהם צריך להתקשר שיבואו לאסוף מנמל התעופה - עדיין לא היה לנו סים רומני, במזל הפלאפון של בעלי כן היה פתוח שם, אבל השיחה הזו עלתה איזה 30 שקל 🤦♀️
חניה - אפליקציית tpark בסינאיה ובבראשוב. שימו לב שלצורך הפעלה ראשונית נשלח סמס - אז או להתקין בארץ, או לדעת את המספר של הסים הרומני ולהכניס אותו בהרשמה. אני יודעת שיש ערים שהיא לא תקפה בהן, לא יודעת איזה.
מלונות
מסכמת בשורה תחתונה, במלל יהיה פירוט למי שמעוניין.
מלון רין בשדה התעופה. שורה תחתונה סבבה, אבל זה המלון שהכי פחות אהבנו - החדר לא תאם את מה שסגרנו (במייל), מזגן חלש, חנייה בתשלום. כולל א.בוקר. יש שאטלים מנמה״ת, אנחנו לא השתמשנו.
וילה קמליה בסינאיה - מלון חמוד, לקחנו דירת שני חדרי שינה. יחסית קרוב למרכז אבל בעליה. יש חניה. כולל א.בוקר.
בית חמים בראשנוב - וילה מדהימה, מומלצת בחום רב מאד!! 3 חדרי שינה, 2 סלונים, מטבח מאובזר, חצר עם בית משחקים, פטיו עם מקום לבשל, אמבטיה, מכונת כביסה...
הנוף בבוקרשט - דירה שסה"כ הייתה אחלה, אבל אחרי הבית בראשנוב... סלון נוח, 2 חדרי שינה, מרפסת יפה, אמבטיה, מכונת כביסה ומייבש. בניין מיושן, קומה שישית עם מעלית קטנה. אין חניה, אבל תמיד מצאנו ברחוב בקלות. די קרוב למרכז - כמה דקות מכיכר האוניברסיטה, 10-15 דקות מהעתיקה.
הטיול
אז כאמור, נחתנו בלילה, הצלחנו למצוא את קלאס וואגן וקיבלנו את הדאציה דאסטר שהזמנו. די נוחה, טיפה פחות מרווחת משאנחנו רגילים, אבל בבגאז׳ נכנסו 2 מזוודות גדולות, 2 טרולים ועגלה.
משם למלון רין זו נסיעה קצרה מאד, נעזרנו בגוגל מפס שפתחנו עוד במשרד של קלאסוואגן, שם היה וייפי.
בבוקינג לא היה למלון חדרים שמתאימים להרכב שלנו, אבל בעצת מיכל מהקבוצה בפייס שלחנו להם מייל, והם מצאו לנו חדר מתאים. לפי המייל היו אמורות להיות מיטת קינג-סייז ועוד מיטה לילדה, בפועל היו 3 מיטות נפרדות! לא היה לנו כוח לפנות בוקר להתווכח, רצינו להניח את הראש כמה שיותר מהר, אבל זה כן מבאס. בנוסף, המזגן היה חלש מאד, למרות שהגברנו אותו להכי חזק וטמפ׳ הכי נמוכה. ועוד אנחנו היינו ביוני, לא יודעת מה המצב שם באוגוסט... החדר והמלון כן היו נקיים ונעימים.
ארוחת הבוקר כמו שיש בכל מלון ממוצע - ביצים, נקניקים, גבינות, לחמים ודגני בוקר. נחמד, לא משהו יוצא דופן.
יש למלון חנייה, אבל רק ביציאה פתאום לקחו עליה כסף. אני לא יודעת אם זה אמור להיות ככה, כי גם במקרה הזה - לא התעכבנו לדבר עם אף אחד, פשוט שילמנו ויצאנו לדרך.
יום 1 - לסינאיה
כאמור ארוחת בוקר במלון, ויאללה לדרך. הנסיעה לסינאיה כשעה וחצי.
אנחנו עצרנו בדרך בקניון afi בפלוישטי - גם כדי לחלק את הנסיעה, וגם להצטייד בסים, מים וכו. הקניון הספציפי נבחר כי שם יש וודאפון, חוץ מזה הוא לא מעניין במיוחד. יש שם גם סופר להצטיידות קלה, קפה ושוב לדרך.
מה שכן, התעכבנו בקניון הרבה יותר משחשבנו - פה איזה מתקן קטן לילדה, פה היא רוצה משהו בסופר, פיפי, החלפת טיטול, הנקה, עד שזזים.... שוב, דברים שלא לוקחים בחשבון לפני שמטיילים עם ילדים פעם ראשונה.
כשמתקרבים לסינאיה הנוף מתחיל להשתנות, מתחילים לראות הרים, עצים, ולהבין למה טסנו לרומניה.
בסינאיה הגענו קודם כל למלון - וילה קמליה. את המלון סגרנו בהנחה דרך בחור ישראלי שמתעסק בטיולים ברומניה, דרך קבוצת פייסבוק (מי שמכיר יודע, אני לא בטוחה אם זה בסדר לפרסם פה...), שהיה זמין בוואטסאטפ והיה נוח מאד לסגור דרכו.
בניין יפה, הדירה שלנו עם כניסה נפרדת, שני חדרי שינה עם חדר שירוקלחת שמחבר ביניהם, ומין חדר כניסה עם ספה שמשמש כמיני סלון. נקי, נעים ונחמד. יש חלונות גדולים שפונים לאיזור שבו יש אורחים אחרים, ככה שאם רוצים פרטיות צריך לסגור את וילונות ההצללה, ואז חשוך קצת... לא נורא. בסך הכל היינו מרוצים מאד.
המלון אמנם קרוב יחסית למרכז העיר ולפארק, אבל הדרך בעלייה, כך שלרדת נחמד, אבל לעלות עם עגלה וילדה קטנה היה קשה. בפועל, נסענו לכל מקום ברכב, אבל מצאנו חנייה ממש בקלות ובמלון עצמו יש חניה (חינם), אז לא הפריע לנו בכלל.
משם ירדנו ברגל למרכז העיר לארוחת צהריים מאוחרת. מרכז העיר קטן אבל חמוד מאד.
היו כמה מסעדות שהומלצו לנו (נמצאות בקובץ ובמפה), אבל לא היה לנו כוח וזמן לחפש, אז פשוט בחרנו במסעדת המבורגרים מתוך מחשבה שגם יהיה לנו מה לאכול וגם יהיה זריז... בפועל זו הייתה מסעדה רגילה ולקח למנות זמן רגיל להגיע 😅
בסיום הארוחה כבר היה 3 וחצי אז התלבטנו מה לעשות, כיוון שגם הרכבל וגם הארמון נסגרים ב-5. אני רציתי למחרת להספיק לסוע לאגם בולבוצ׳י, ולכן חשבתי "להספיק" אטרקציה אחת בערב ואחת בבוקר ואז לסוע לאגם... מה שהתברר כמחשבה לא נכונה, ומה שיתחיל את ההבנה שלי שעם הבנות הקצב איטי אפילו יותר משחשבתי, והתוכניות צריכות להיות בהתאם, ובאופן כללי שלא כדאי לנסות להספיק איתן דברים.
בקיצור, אורי הלך מהר להביא את הרכב (כאמור, בעלייה, החלטנו שזה יהיה יותר מהיר מלעלות כולם), והגענו לרכבל - טלגונדולה סינאיה קצת אחרי 4, ומיהרנו לקנות כרטיסים. ידענו שיש עד 1400 ויש משם להמשיך ל-2000, וכל ההמלצות הן להגיע ל-2000. המוכרת לא דיברה אנגלית טוב בכלל, אמרה לנו שזה עד 5, ובכלל לא הצליחה לענות לנו אם הכרטיסים שהיא מוכרת לנו הם עד למעלה.
כשהגענו ל-1400 מסתבר שאנחנו לא יכולים לעלות ל-2000 בשעה הזו, ובדיעבד לפי מחיר הכרטיס היא גם מראש מכרה לנו כרטיסים רק עד ה-1400.
העליה הייתה יפה מאד, ויובל נהנתה להסתכל על הנוף, אבל חייבת להודות שבעצירה ב-1400 לא היה משהו מעניין במיוחד, לא הייתה תצפית יפה... בקיצור, יובל כבר רצתה שוב לרכבל, אז ירדנו בחזרה. חבל, וחשוב מאד להגיע מספיק זמן לפני הסגירה!
לאחר שירדנו הוחלט ללכת לקצת לפארק דימיטרי גיקה, ולחפש ארוחת ערב בסביבה. שימו לב שמסתבר שאחרי 6 לא צריך לשלם חניה ברחוב. חנינו באיזור של הפארק שקרוב למרכז העיר, וגילינו מתקנים נחמדים בתשלום, וגם גן שעשועים חמוד. עוד בדיעבד - כבר היה עדיף מראש ללכת לאחה״צ רגוע וכיפי בפארק במקום לחפש אטרקציה נוספת. לגמרי אפשר להעביר בו איזה שעתיים רגועות בכיף, לשתות קפה, לנשנש משהו...
קצת קפיצה בטרמפולינות, קצת גן שעשועים, והחלטנו לפנק את הגדולה בקינוח במקום ארוחת ערב. בחרנו במסעדת קינוחים שנמצאת ממש מול הפארק, ויושבים בה בבועות חמודות, עם דובונים ענקיים 😅 היו מלא קינוחים לבחירה, היה מתוק מאד אבל נחמד.
יום 2 - טירת פלאש ונסיעה לראשנוב
ארוחת בוקר בקמליה - סבבה סה"כ, בסיסית, פה אפילו לא היה מבחר מאפים (רק לחם רגיל) ולא היה איזה מיץ או משהו מעניין. אבל הקפה היה יותר טעים.
התחלנו את היום בארמון פלש. תשלום על חניה (כמו שנלמד בהמשך, ברוב האטרקציות משלמים בנפרד גם על החניה, שזה קצת מעצבן), חונים ליד איזה מלון וממנו ממשיכים לעלות ברגל. העלייה בין עצים וליד נחל, ממש נחמדה ויפה. אבני מדרך קצת קשוחות לעגלות, אבל הסתדרנו. בדרך נשים שמוכרות סלסלאות עם תותים, דובדבנים או פטל. החלטנו לקנות אחרי הסיור בארמון, כדי לא להיתקע עם זה כשנרצה להיכנס. באמצע יש מסעדה, לא ניסינו אותה.
לפי המלצות שראינו קנינו כרטיסים לקומה ראשונה בלבד - לילדה שלנו היה ממש מספיק. בהתחלה התלהבה לראות את הדברים והחדרים ואיך חיו מלכים, ממש לקראת סוף הסיור מיצתה - בדיוק בזמן.
שימו לב שאי אפשר להכניס עגלות לארמון! וצריך לשים ערדליים על הנעליים.
מחוץ לארמון גנים מאד יפים, אבל ליובל לא הייתה סבלנות להסתובב בהם אז ויתרנו.
בירידה קנינו סלסלת תותים כמובטח, שהייתה מאד טעימה ושימחה מאד את יובלי 😄
עוד בירידה, עצרנו להסתובב במין סימטה עם דוכנים חמודים. לא מצאנו משהו מרגש מדי לקנות, אבל היה נחמד להסתובב שם.
סיימנו את הביקור והסיבובים כבר אחרי 12, אז הוחלט פשוט להמשיך לכיוון הדירה בראשנוב, ולאכול שם צהריים.
הגענו למסעדה המומלצת בראשנוב - La Promenada. גם אנחנו ממליצים! מסעדה חמודה, ממש ליד גן שעשועים, וגם המנות היו טעימות, והשירות טוב. ממליצים במיוחד על המרקים (הבת הגדולה אהבה את מרק העוף, אבא את מרק הפטריות המוקרם, ואני את מרק הירקות), והדג עם אורז שחור שלהם מצוין! נעה הקטנה מאד אהבה גם את הפולנטה.
משם לדירה בראשנוב - וואו! מומלצת בחום רב!
בקומת הכניסה סלון מרווח ונעים, עם תיבת צעצועים ממש חמודים מעץ, וחדר אוכל עם שולחן ל-8 אנשים אם אני לא טועה. חדר האוכל מחובר למטבח עם כל מה שצריך, כולל מכונת כביסה. יש אפילו עוד סלון קטן (שלא השתמשנו בו). יציאה לפטיו אחורי עם מקום לבשל ועוד שולחן אוכל. חצר קדמית עם דשא ובית עץ עם משחקים לילדים. למעלה 3 חדרי שינה גדולים ומרווחים, שבכל אחד מהם גם ספה, וכן מקלחת ואמבטיה. יש חימום, שהודלק לבקשתינו בערב. דבר אחד אולי לציין - הרצפות למעלה מעץ וקצת חורקות. לא העיר את הקטנות שלנו, אבל למי שזה מפריע...
בעלת הבית מאד נחמדה, זמינה ומגיבה מהר, גם בערב למשל כשביקשתי להדליק חימום (למרות שכששאלה בצ'ק אין אמרנו לה שלא צריך).
אז נחנו לנו בבית הנהדר. אחהצ הוחלט לצאת קצת לדוכנים בבראן (ולחפש ליובל גלידה שביקשה). גלידה לא מצאנו, אבל הדוכנים נחמדים להסתובבות, והטירה יפה מבחוץ (לא נכנסנו). לצערינו התחיל גשם, אז לא הספקנו לטייל שם הרבה.
בחזור עצירה בסופר להצטיידות נורמלית, ולמיטות!!
יום 3 - בראשוב
יום ראשון בשבוע. הוחלט לנסוע לבראשוב. התכנון היה - טיול בעיר, רכבל טמפה, ג׳מבו, אולי דקתלון, סיום בפיקניק וסירות באגם נואה. רחוק ממה שהספקנו...
מסתבר שבראשון לא צריך לשלם על חניה (לפחות איפה שאנחנו חנינו, קצת מחוץ לחומות).
הלכנו את המסלול הרגיל - מתחילים מבית הכנסת (Beth Israel), משם לרחוב הכי צר (Strada Sforii), ואז לכיכר המרכזית (Piața Sfatului) והכנסיה השחורה (The Black Church). בדרך סוף סוף מצאנו את הגלידה שהובטחה לגדולה! עם קפה לא רע בכלל.
הסיור העירוני לא ריגש את הילדה כמובן, ואחרי הגלידה, קצת צחוקים איתנו, ומשחק במזרקה שלא פעלה, היא מיצתה ממש, אז הוחלט לאכול ולהמשיך ליעד הבא.
אכלנו באיטלקית ממש על הכיכר (נדמה לי D.O.C), שהייתה טעימה ונעימה.
משם אני מאד מאד רציתי לעלות ברכבל לטמפה, למרות עייפות כללית של המשפחה. לא ידענו ולא לקחנו בחשבון - ההליכה לשם מהמרכז כוללת עליה לא קטנה בכלל (אמנם בטיילת יפה, אבל בכל זאת). בימי ראשון עמוס שם גם במקומיים, ויש תור ארוך וצפוף. הרכבל עצמו הוא מין קרון עמידה, שמכניסים אליו הרבה אנשים, אז צפוף ולא באמת רואים את הנוף. מהירידה מהרכבל ועד לתצפית יש לפחות 10 דקות הליכה.
בגלל כל אלה, וביחד עם העובדה שגם לפני כן הגדולה כבר התעייפה מההליכה בעיר, כשהגענו למעלה כבר ממש ממש לא היה לה כוח ללכת. התחלנו להתקדם קצת, אבל ראינו שזה לא ילך, והחלטנו לרדת מיד, למרות שלא ראינו כלום.
בקיצור - מבחינתנו לא היה שווה את המאמץ (והמחיר). כדאי לקחת את כל אלה בחשבון.
מה שכן, מתחת לרכבל יש טיילת מאד נחמדה בין העצים, שלא קראנו עליה בשום מקום. מדי כמה מטרים יש ירידה לגן שעשועים. אם היינו יודעים מראש אולי היינו לוקחים אותה בחשבון ביום.
כשאנחנו ירדנו כבר היה כמעט 4, וכאמור הייתה עייפות כללית. כיוון שהבטחנו לגדולה חנות צעצועים, נסענו ישר לג׳מבו.
אז קצת על הג׳מבו - זו באמת חנות ענקית, רק כדאי לקחת בחשבון שהיא בנויה במין מסלול שעובר בכל האגפים (כולל דברים לבית וכל מיני דברים בסגנון מקס סטוק), ומסתיימת בקופות. כמו איקאה. זה משמעותי, כי אצלנו הגדולה כל הזמן לא לקחה משחקים כי היא רצתה להמשיך לראות (הסכמנו מראש משחק בינוני אחד ועוד קצת שטויות קטנות), ובסוף כשהגענו לקופות זה כבר היה רחוק 🤦♀️ המתוקה כבר רצתה להסתפק בכמה דברים קטנים (הייתה כבר מבולבלת ובעומס גירויים מהמבחר), אבל אבא חזר מהר מהר להביא משהו נחמד.
באיזור הקופות יש ביגוד, אבל האמת שאני בניתי על השלמת חוסרים לתינוקת ודי התאכזבתי - אין הרבה מבחר, ומה שהיה לא היה כזה יפה... כמו שאמרתי, השפע, ההליכה בחנות, ביחד עם העייפות מכל היום בלבלו לגמרי את יובל, ויצאנו משם עם עומס קוגניטיבי גדול. אז במקום לנסוע לאגם חזרנו לארוחת ערב והירגעות בדירה.
אנקדוטה, כשחזרנו לדירה לארוחת ערב, כיוון שלא הספקנו את הפיקניק שתכננו באגם נואה, אלתרתי למשפחה פיקניק בחצר הדירה, וזה היה אחד הרגעים הכיפיים בטיול! סתם, לימד אותי שלפעמים להספיק עוד אטרקציה שמישהו המליץ עליה זה פחות חשוב מלעצור ולהינות עם המשפחה, גם אם זה "סתם" בדירה.
יום 4 - נסיעות ונופים
נוסעים לקניון דמבוביצוארה.
האמת שהתלבטתי לגבי היום הזה. הבנות שלי לא מתות על נסיעות, וזה יום שהוא באופן כללי בעיקר נסיעות. החלטנו ללכת על זה כי ממש רציתי לראות את נוף ההרים והכפרים. בסוף הלך טוב והיה לי יום כיפי ממש! הבנות בעיקר זרמו איתי 😂 הקטנה ישנה, והגדולה קשקשה איתנו, ומתישהו קיבלה את אחד הפלאפונים עם משימה לצלם דברים יפים מהחלון (כמו שאמא עושה). תמונות מרשימות לא יצאו מזה, אבל היא הרגישה חלק ותורמת...
כיוונו את תחילת הנסיעה לשינת הבוקר של הקטנה. כבר כשעוברים את בראן וסימון מתחילים נופים מדהימים של כפרים עם בתים מפוזרים בין ההרים. נהדר.. כשמתחילים לטפס יש מלא נקודות עצירה יפות לתצפית.
בכניסה לקניון עצמו משלמים איזה 3 ליי לאדם, ואז מתחילים בנסיעה בקניון. מרשים.
אנחנו נסענו למערה, למרות שקראנו שהיא לא מעניינת, בעיקר בשביל שתהיה נקודה לחלץ עצמות, ובשביל הגדולה שלא הייתה במערה מעולם. ואכן, היה לא מרשים מבחינתנו, אבל נחמד לגדולה.
חשוב לדעת, שמדובר בכביש בתוך הקניון. אנחנו חשבנו למצוא נקודה לפיקניק, אבל לא ממש מצאנו מקום שאפשר לחנות בו את הרכב ולטייל קצת ולמצוא מקום בטבע... יכול להיות שאם היינו ממשיכים הייתה, אבל החלטנו במקום לנסוע לצהריים במסעדה מומלצת בפשטרה.
את הנסיעה הזו החלטנו לעשות ממש דרך הכפרים ולא דרך הכביש הראשי - היה מהמם! אבל בהחלט נסיעה קשוחה, עם הרבה סיבובים, כבישים צרים.. רק למי שזה מתאים ואוהב לנהוג. אנחנו נהנינו.
המסעדה בפשטרה בהחלט מומלצת! אמנם הגענו בין היתר בגלל שקראנו שיש מתקנים לילדים, וכשאנחנו הגענו לא היו (ראינו שיש באיזה איזור בחוץ, שבזמנינו לא פתחו, כנראה בגלל מזג האוויר), אבל האוכל היה טעים, והנוף… מדהים. מומלץ במיוחד מרק הגולש.
לאחר היום הקודם הבנו שלמשפחה שלנו (ובעיקר לילדות) נדרשת מנוחת צהריים קלה כדי להצליח לתפקד בכיף ובלי טנטרומים. אז לאחר מנוחה קצרה בדירה, החלטנו לנסות שוב פיקניק - היעד הנבחר היה פארק נואה.
מדובר באגם מלאכותי, לא איזה נוף אגמי מטורף, אבל בהחלט יפה ומוקף הרים וירוק. מסביבו פארק עם שבילים, גני שעשועים (אנחנו היינו באחד שמול פארק אוונטורה, אבל ראינו שיש עוד אחד בצד השני), וסירות לשיט על האגם. כמובן שדווקא כשאנחנו הגענו היה טיפונת גשום, אז הסירות לא עבדו ולא כלכך היה נעים להתמקם לפיקניק ארוך. החלטנו להתחיל בגן שעשועים ולראות איך מתקדם מזג האוויר.
היה נחמד מאד בגן השעשועים, ופרסנו בכל זאת את שמיכת הפיקניק בשביל הקטנה. אחרי זמן מה התחיל גשם רציני יותר, אז התקפלנו מהר מהר. שוב היה מאוחר מדי לדקתלון, וחזרנו הביתה לארוחת ערב קלילה ולישון.
יום 5 - דינו פארק!
היום שיובל חיכתה לו.
צ'ק אאוט זריז מהבית הנפלא שהיינו בו, שלום לזקנה החמודה, ומגיעים לדינו פארק כבר לפני 10.
המחיר, גם פה, בנפרד לחניה, לטרקטור עם הקרונות שמעלה לפארק, ולפארק עצמו.
משלמים לעלייה בטרקטור (חשבנו שאנחנו משלמים גם לכניסה לפארק), אבל העגלה לא עולה בו אלא אם נקפל אותה, ונעה בדיוק בדרך להירדם, אז אורי מחליט לעלות איתה ברגל, ויובל ואני בטרקטור. הטרקטור עולה גם לדינו (תחנה ראשונה) וגם למבצר.
יובל נהנת מהנסיעה, אך כשאנחנו מגיעות לא מוצאות את אבא ונעה! מסתבר שהם עלו עוד, עד למבצר 🤦♀️ בגלל שהוא בשיפוצים אני לא לקחתי אותו בחשבון, אבל אורי מדווח שיש משם נוף יפה, אז אולי באמת שווה לשקול קודם להמשיך עד למעלה, להתרשם קצת מהנוף, ואז לרדת לדינו.
משלמים גם פה, וסוף סוף ונכנסים.
כבר בכניסה יש גן שעשועים במין ספינת פיראטים - מאד מלהיב את יובל, וקצת קשה לשכנע אותה להתקדם לפארק. בסדר, נותנים לה להינות קצת, אנחנו לא בלחץ. אגב, איזו תודעת שירות - עוברת עובדת של הפארק עם גליל נייר, ומנגבת את המגלשות מהגשם של הלילה.
עוד בכניסה יש עלייה למין ביתנים עם כל מיני דברים על דינוזאורים - חדר קול עם רעשים שלהם (הפחיד את יובל), חדר תמונות, חדר גורים... בעיניי לא מלהיב ולא מתוחזק, אבל יובל נהנית להסתובב בין החדרים ולשאול אותי שאלות על דינוזאורים.
מתחת לחדרים יש מקום להשאיר עגלות, ופה אנחנו מבינים שבאמת יהיה קשה מאד לטייל עם העגלה בפארק, שכן הדרך לא סלולה, בתוך היער. אז באיחור רב אורי יורד בחזרה לאוטו להביא את המנשא. כדאי לשים לב ולהיערך מראש!
מתחילים להסתובב - יתר הפארק הוא בעצם שביל בתוך החורש, עם פסלי דינוזאורים, ומדי פעם איזו פעילות קטנה (הר געש שמתפרץ, ״משקפות״ שמקרינות דברים...). באמצע הדרך יש עוד איזור משחקים קטן עם איזו מגלשה ובית משחק.
מצטלמים עם כמה דינוזאורים, עוצרים למנוחה קלה מאד באיזור המגלשות, ולקראת סוף המסלול יובל כבר מאבדת עניין - כמה דינוזאורים יכולה לראות ילדה אחת? ועדיין, בסוף הטיול המקום יוכתר כמקום שהיא הכי אהבה! (אפילו יותר מהטרמה).
הכל כולל הכל (כולל לרדת להביא מנשא, משחקים, צילומים) לקח לנו כשעתיים, פלוס כעשרים דקות העלייה והבלבול לפני. מניחה שעם יותר ילדים שגם מתעסקים ומשחקים ביניהם, זה יכול לקחת יותר זמן.
ארוחת צהריים שוב במסעדת la promenada שממש קרובה ומאד נהנינו בה, ויוצאים לדרך לבוקרשט!
הנסיעה לבוקרשט קשה. בגלל עבודות בכביש הצפי של הווייז הפך למעל ל-3 שעות. וכאמור, הבנות שלנו לא בקטע של נסיעות ארוכות. בהתחלה נעה נרדמת לשנ״צ (תואם ככה בכוונה כמובן), ויובל גם נחה וגם מעסיקה את עצמה. אבל אחרי כשעה וחצי הקטנה מתעוררת והגדולה גם מתחילה לאבד סבלנות. שולפים את אחד מיעדי העצירה שהוכנו מראש - קופצים לאגם בקמפינה (Lacul Miresei/Lacul Bisericii).
זהו גם אגם מלאכותי, ממש לא מרשים ולא שווה עצירה אם אין צורך. מבחינתנו זה כן טוב לחילוץ עצמות והתרעננות. יש גם מסעדה על האגם, לא בדקנו אותה.
הבעיה שהמשך הנסיעה עוד ארוך, והבנות כבר לא בנחת. אני יושבת מאחורה ומעסיקה אותן, ואחרי כ-40 דקות נאלצים לעצור שוב באיזו נקודת עצירה למשאיות באמצע הכביש המהיר. עוד עצירת תדלוק (אגב - פעם ראשונה בכל הטיול! הדאציה חסכונית מאד בדלק), ונכנסים לבוקרשט הצפופה והפקוקה.
אין לי טיפים מיוחדים בנושא, זו באמת הייתה נסיעה קשה, בה השתמשנו בכל משחק וצעצוע שהיה לנו, ועשינו עצירות לפי הצורך. פשוט לקחת בחשבון שזה בקלות יכול לקחת יותר זמן ממה שמתוכנן. אם יש יותר ימים ומסתדר בתכנון, אולי עדיף לצאת על הבוקר, ולעצור לאטרקציה בדרך (נניח משהו שלא הספקתם בסינאיה...). לנו זה לא הסתדר כאמור.
בבוקרשט מצאנו בקלות את הדירה, ואפילו מצאנו חניה באפור ממש בכניסה (אין חניה מיוחדת לדירה). הבניין מיושן כזה, כמו רוב הבניינים באיזור, עם מעלית משנות ה-80, כזו שצריך לסגור את הדלתות הפנימיות כדי להפעיל. את המפתח השאירו לנו במין כספת בכניסה, ושלחו לנו את הקוד ותמונות עם הסברים. היה פשוט למצוא ולפתוח. הדירה עצמה אחלה - אמנם מורגש שהיא דירה עירונית (פה ידית שבורה, שם מטבח קטן כזה בלי מגירת סכו״ם), אבל עם סלון מרווח ונעים, שני חדרי שינה לא קטנים, אמבטיה גדולה, אפילו מכונת כביסה ומייבש, מדיח ומרפסת נחמדה. היינו מרוצים.
הגענו מאוחר, ואחרי הנסיעה הארוכה והקשה לא היה לנו כוח ללכת לשום מקום, אז הוחלט להרדים את הקטנה ובינתיים לחפש להזמין אוכל לנו. מסתבר שיש אפליקציה למשלוחים בבוקרשט, כמו וולט. הבעיה שלא הצלחנו להפעיל אותה, למרות שיש לנו סים רומני עם מספר רומני. הטעות שלנו הייתה שהמשכנו לנסות, וכבר נהיה מאוחר, ועד שאורי ויובל ירדו לחפש לנו אוכל (אני נשארתי לשמור על נעה הישנה), רוב המסעדות בסביבה נסגרו (מסתבר שהרבה פועלות רק עד 20:00ֿ, חלק עד 22:00, מיעוט ממש פועלות אחרי). בסוף הלכו עד לאיזור האוניברסיטה למצוא איזה מקדונלדס 😂 ארוחה זריזה, ולישון!
יום 6 - בוקרשט
לא התארגנו מראש על ארוחת בוקר, אז לפי המלצות רבות שקראתי, ירדתי עם הקטנה להביא ארוחת בוקר שחיתות פחמימות מ-LUCA המפורסמת. זוהי מאפייה שמפורסמת בעיקר בבייגלים שלה, עם כל מיני מילויים (ובמקרה יש סניף שלה ממש ליד הדירה). הכי אהבו אצלנו - הבייגל הרגיל עם השומשום, וכמובן הבייגל נוטלה. אני אהבתי גם את הבייגל עם הגבינה. יאמי.
היום הוקדש לסיבוב בעיר. הבעיה - בבוקרשט חם, ולהגיע ממקום למקום זה הרבה הליכה, כך שבת ה-4 התייאשה די מהר. לקחנו את זה בחשבון, ותכננו לראות קצת מהעיר העתיקה, לאכול איזו גלידה, ולחזור בתחב״צ.
אז באמת הגענו לעתיקה, היה נחמד להסתובב בסמטאות, אבל עם ילדה בת 4 שממצה את ההסתובבות די מהר, לא הקדשנו לזה הרבה זמן (אם היינו לבד בטוחה שהיינו מסיירים הרבה יותר). כן נכנסנו לחנות הספרים Carturesti, שאכן הייתה מרשימה מאד (וממוזגת 😅), אבל לא זולה...
משם כמובן גלידה (ובירה לאבא), והמשכנו לכיוון כיכר Unirii. עצירה בסטארבאקס שליד, ראינו שכולן עייפות והחלטנו ללכת לצהריים, ואז לחזור לדירה. כן כן, אפילו בלי לראות את ארמון הפרלמנט המפורסם. כבר הפנמנו שאנחנו לא בקטע של להספיק, ויותר חשוב לנו שיהיה נעים לכולן.
אכלנו צהריים ב-Hanu' lui Manuc המפורסמת. זוהי מסעדה ״מסורתית״, במבנה יפה עם חצר פנימית גדולה. שמענו עליה המלצות רבות, אבל גם דיעות שהיא תיירותית מדי... מבחינתנו מומלצת מאד! קודם כל, הלבוש המסורתי והעיצוב של המקום, גם אם הוא תיירותי, בעינינו מאד יפה ומכניס לאווירה. שנית ויותר חשוב - האוכל היה באמת טעים. יש גם עסקיות משתלמות מאד.
בסוף החלטנו להתמודד עם רבע שעה הליכה ולא חיפשנו תחב״צ, אז אין לי המלצות בנושא. הגדולה התמודדה עם ההליכה בגבורה.
כבר היה מאוחר, אז הוחלט הפעם לנסות לקפוץ למנוחה בפארק. לפני כן היה חשוב לנו בכל זאת להספיק לדקתלון, אז קפצנו לזה שבאיזור של הפארק הזה, באיזה קניון שם באיזור. לא הסתובבנו בקניון עצמו אז אין לי המלצה עליו, אבל הדקתלון אכן במחירים משתלמים, קצת יותר זול מבארץ (לדוג׳, נעלי הטיולים שקניתי עלו כ-50 ש״ח פחות מדקתלון בארץ).
אח״כ לפי ההמלצות שמנו פעמינו לפארק Tineretului. הומלץ לנו ע״י מעוז בקבוצת הפייסבוק, להגיע לכניסה של האגם וגן השעשועים, ואז לבחור לאיזה מהם ללכת. הוחלט לדגום את גן השעשועים. כבר בכניסה נעים מאד, שבילים יפים בין העצים, ומיד בהתחלה מגיעים לגן שעשועים חמוד ממש, עם מתקנים לילדים ומתקן שמעוצב כמו טירה. הילדה נהנתה מאד, ואנחנו נהנינו לנוח בצל.
התנדבתי להמשיך לתוך הפארק לחפש קפה, שם גיליתי גן שעשועים גדול עוד יותר, עם מלא מגלשות במלא קומות. קראתי לאבא ולגברת שבאו מיד. קפה, אגב, לא מצאתי, אבל יש שם כמה דוכנים עם כל מיני שטויות כמו ארטיקים וכאלה.
איכשהו בת ה-4 הזהירה בד״כ תפסה איזה אומץ לא ברור, והחליטה לטפס ולהתגלש במגלשות הכי גבוהות. כיוון שלהרגשתי זה לא מותאם גיל, נאלצנו לטפס איתה 🙈 מה אני אגיד, I'm too old for this s**t.
בסוף נהיה מאוחר, ונאלצנו לגרד אותה בחזרה לאוטו ולדירה לאכול ולישון, כך שלא ראינו את החלק עם האגם, וגם לא את הצד עם המתקנים בתשלום (שלהבנתי מהעצות מתאים לגילאים קצת יותר גדולים משלנו). בקלות אפשר לבלות שם כמה שעות טובות....
הפעם היינו חכמים יותר וקנינו אוכל בדרך לדירה - פיצה מ-Calderon 18 הייתה טעימה ומומלצת.
יום 7 - טרמה והביתה
אחרי ההצלחה של אתמול, גם היום נפתח בטיול ללוקה (הפעם עם שתי הבנות) וארוחת בוקר פחמימתית.
היום תוכנן כך שנסיים בטרמה ומשם ניסע להחזיר את הרכב (17:30) ולטיסה (20:45). התכנון היה להקדיש לטרמה 3 שעות.
כיוון שהטיסה רק בערב, נשאר זמן בבוקר. אחרי הרבה התלבטויות הוחלט בכל זאת לדגום קניון, והוחלט על קניון AFI בשל הג׳ימבורי. מה יש להגיד, קניון... כבר הבנתם שלא אנשי קניונים אנחנו, אז גם במקרה הזה לא עפנו. הג׳ימבורי חמוד - מתחם עם מתקנים, מסכים עם משחקים וכל מיני שטויות, שלהורים אין כניסה אליו. מסתובבות שם עובדות של המקום שעוזרות לילדים אם צריך, והיו ממש נחמדות ואפילו הצליחו לעזור ליובל למרות מחסום השפה. בכל מקרה, ניתן לשבת על ספסלים מבחוץ ולראות הכל. הכניסה 50 ליי לכל היום - לא זול לדעתנו.
כהרגלנו, לא חישבנו זמנים נכון, ועם הזמן שלקח לנו לעשות צ׳ק אאוט + נסיעה + הזמן בג׳ימבורי, לא נשאר הרבה זמן לטרמה... מהר מהר נשנשנו במתחם fast food שליד הג׳ימבורי, והחלטנו בכל זאת לנסוע לטרמה למרות שנשארה רק שעה וחצי בערך.
הטרמה.... מה עוד לא נכתב על הטרמה?? גם אנחנו התלהבנו מאד. לדעתנו עם ילדים קטנים אפשר בכיףףףף להעביר שם גם יותר מ-3 שעות. אכתוב שוב את החוקים למי שלא מכיר, מי שמכיר יכול לדלג פסקה - החוק הוא לא להיכנס עם שום דבר מבחוץ, להחליף לכל מה שמכניסים לתוך הבריכות רק אחרי הכניסה למתחם. כלומר, צריך שיהיו בתיק בגדי ים, כפכפים ומגבות. בתוך הטרמה מותר להסתובב רק בבגדי ים ומגבות, בלי חולצות/מכנסיים מעל. לא, לא מעניין אותם אם אתם שומרים צניעות (או סתם מתביישים). למי שאין מגבת, ניתן לקנות במקום (לא יודעים כמה עולה, קנינו בדקתלון). בכניסה מקבלים צמיד, איתו ניתן להיכנס למתחם שבחרתם - גלקסי זה מתחם הילדים עם המגלשות, ויש עוד שני מתחמים למבוגרים עם כל מיני דברי ספא (לא יודעת בדיוק כי לא היה רלוונטי לנו). עם הצמיד הזה משתמשים בכל דבר במתחם - פותחים את הלוקרים, נכנסים ויוצאים, משלמים על אוכל ושתייה אם רוצים (אסור להכניס אוכל ושתייה מבחוץ!)... ביציאה מחזירים אותו, ואם משתמשים בו לקנייה של משהו, משלמים על ההפרש. גם אם נשארים יותר מהשעות ששילמנו עליהם בהתחלה, משלמים על ההפרש ביציאה (אין קנס או משהו, נטו ההפרש בין מה ששילמנו למה שבפועל). על השעון יש מספר - זהו מספר הלוקר. ממול כל קבוצת לוקרים יש תא הלבשה, לצורך החלפה לבגדי הים. בכניסה למתחם הגלקסי עצמו עוברים דרך המקלחות (כביכול כדי להתקלח לפני הכניסה ולהיכנס נקיים, בפועל אנחנו השתמשנו בהן למקלחת אחרי כדי להגיע לטיסה נקיים).
יש בגלקסי בריכה פנימית, בריכת תינוקות פנימית, בריכה חיצונית (עם בר), איזור פופים, עוד איזור עם כמה ממטרות כאלה לקטנטנים ולידו כסאות עם מנורות חימום, עוד בריכה פנימית עם בר, איזור אוכל, וכמובן המגלשות. אנחנו היינו רק במגלשות של הקטנים - יש מגיל 4 ויש טיפה יותר גדולות מגיל 6. היתר לגדולים יותר ולא בדקנו.
בקיצור, העברנו שם כשעה וקצת בשיא הכיף, כשהגדולה לא הפסיקה להתגלש במגלשה היחידה שלה שוב ושוב ושוב ושובבבבבב.... ואנחנו היינו בתורות עם הקטנה בבריכה שליד.
אין לנו משם תמונות כי בחרנו להשאיר את הפלאפונים בלוקר, וככה לא לדאוג כל הזמן להסתכל על הדברים שלנו. תכלס, מומלץ.
משם מקלחת זריזה, החזרת האוטו - בגלל ששילמנו על ביטוח 0 השתתפות עצמית לא בדקו לנו כלום, ממש הגענו ומיד העברנו את הדברים לשאטל. בחזור כאמור היו דווקא יותר יעילים עם הכסאות והצ׳ק אין... וזהו, הביתה!
היה כיף!
.jpeg?width=818&height=1604)
.jpg?width=64&height=64)
.jpg?width=818&height=1604)
