מקדוניה הצפונית - 7 ימים ברכב שכור

טיול למקדוניה 7 ימים - זוג צעיר בני 54 עם רכב בטיול עצמאי. 

24-7 נחתנו בסופיה (בולגריה) היות והטיסות לשם זולות וזמינות בהרבה מאשר למקדוניה.

שכרנו רכב מ- http://hiremycarbg.com סוכנות קטנה ואמינה. הם לא לוקחים עמלות נוספות על מסמכים לחציית גבולות. כמו בשנה שעברה, הרכב המתין והוחזר בדלת שדה התעופה. 230 יורו ל-7 ימים ברכב אוטומט קרייזלר.

שער הדינר במקדוניה 61 דינר ליורו. המחירים מצחיקים ביחס לארץ. חצינו את הגבול בלי כל עיכוב במעבר Gueshevo. ניווטנו בעזרת מפות גוגל ללא בעיות מיוחדות.

את הדרך מסופיה לסקופיה בירת מקדוניה נסענו בארבע שעות כולל מעבר גבול והפסקות קלות. הגענו מאוחר בערב למלון Hotel Square שבמרכז סופיה. המלון עלה 32 יורו לזוג. המיקום מצוין, כל השאר נסבל. הספקנו לצאת לשיטוט לילי בכיכר מרכז העיר ולאכול באחת המסעדות שלאורך נהר ורדאר Vardar החוצה את סקופיה. הכיכר עטורה פסלים של "אבות האומה" המקדונית. אלכסנדר הגדול רוכב על סוס גדול עוד יותר. אביו פיליפוס השני שאיחד את יוון לשלטון מרכזי. המלך סמואל, שמלך פה לפני 1000 שנים. האחים הנזירים, נחום וקלמנט הקדושים, ממציאי הכתב הקירילי, שמשמש את העמים הסלביים ונפוץ ברחבי העולם. יוסטיאנוס הקיסר שבנה את סקופיה כעיר ממשל ביזנטית. חצינו את הגשר העותומני שנבנה על יסודות גשר ביזנטי עתיק ומרשים בחזרה לכיכר ולמלון הסמוך.

25-7-19 יום הולדת שמח לחתום מטה. 

התייצבנו ל- free tour  שיוצא כל יום ב- 10:00 מהכניסה לבית הזיכרון של אמא תרזה, צמוד לכיכר המרכזית. טיילנו 3 שעות עם וסקו המדריך המקסים, באתריה העיקריים של סקופיה וברחובותיה. שם המדינה שונה לאחרונה ל"מקדוניה הצפונית" כתנאי להצטרפותה לאיחוד האירופי, בהסכמת יוון הסמוכה שלטענתה מקדוניה בכלל נמצאת בשטחה. המקומיים מביעים תרעומת אבל מוכנים למחול על כבודם כדי להתקדם ולהיות מודרניים. חוץ מאתנו, הקבוצה מנתה 15 מטיילים בני כעשרים וכמה כלבים חביבים, שליוו אותנו לאורך הסיור. הכלבים מסומנים בתג עירוני המוצמד לאוזן. העיר סקופיה, נבנתה מחדש לאחר שנהרסה כליל ברעידת אדמה ב-1963. גן אדריכלות מודרנית ופסלים ענקיים חדשים בסגנון עתיק המנסים לצור אתוס לאומי במדינה שזכתה לפני פחות מ- 30 שנים בעצמאות ראשונה מאז ימי אלכסנדר מוקדון. ביקרנו בחמאם היפה שהשתמר, בחאן המרשים, בבית הזיכרון של פלורנס נייטינגל, (מאמה תרזה), בתחנת הרכבת הישנה ובה שעון שנבנה ע"י העות'מניים. סקופיה נמצאת על דרך ראשית מיוון למרכז אירופה. העות'מניים ביססו אותה כעיר ממשל וכבסיס צבא גדול שאיים על האוסטרו הונגריים. הסיור הסתיים במרומי המצודה המשקיפה על מרכז העיר. חזרנו לכיכר דרך העיר העתיקה, אכלנו מנה של 10 קבבים, צ'יפס סלט ובירה מקומית חביבה .עולה 200 דינר מקדוני. (4.5 יורו). הסים מהארץ שבק חיים הפסיק לעבוד – (תודה ל- WORLD8). קנינו סים מקומי של 2 ג'יגה ב-10 יורו, שפעל מצוין לכל אורך הטיול.

מסקופיה נסענו כחצי שעה לקניון מטקה. בתקופה הקומוניסטית נבנה סכר שיצר אגם ארוך הממלא את הקניון העמוק. בסכר תחנת כוח הדראולית. השארנו הרכב קרוב ככל האפשר לכניסה והמשכנו ברגל. אפשר ללכת לאורך הקניון בשביל נוח חצוב בסלע. אנחנו הפלגנו בסירה עד למערת נטיפים מרשימה. עלות 400 דינר לאדם. זול יותר ללא כניסה למערה. כל הסיבוב כולל הפסקת קפה וגלידה בסוף, שעתיים וחצי.

אחר הצהריים שמנו פעמינו לאוכריד שבדרום מערב מקדוניה. 3 שעות נסיעה הביאו אותנו אל עיר האגם היפה. לינה במלון Villa Milka. עשר דקות הליכה מהטיילת. המלון מציע בריכה קטנה ונעימה, ארוחת בוקר בסיסית וחנייה. זה מה שנותנים עבור 36 יורו לחדר זוגי ללילה. בערב הלכנו לאכול במסעדת Belvedere שהומלצה על ידי trip advisor . השארנו עבור צלחות פירות ים ענקיות, בירה, יין, וקינוח 1500 דינר. להקה מקומית הנעימה בשירים מסורתיים, את התיזלולת ואת הארוחה.

כדי להוריד האוכל הלכנו לאורך טיילת האגם שוקקת החיים. המוני תיירים ממקדוניה ומשאר העולם חוגגים את אמצע הקיץ במופעי שירה, ריקודים ועשרות דוכנים של מתוקים ותכשיטים ומזכרות תיירות.

26-7-19

לאחר ארוחת הבוקר (הבסיסית משהו) נסענו דרומה לאורך שפת האגם. עצרנו במפרץ העצמות. שוטטנו בכפר ניאוליתי משוחזר על כלונסאות הניצבים מעל מי האגם. בקתות חומר וקש, תנורים, עורות בעלי חיים וכלי עבודה של הלקטים-ציידים שחיו פה אי אז. במים המו ארכיאולוגים בחליפות צלילה, שתרו אחר עצמות וחרסים. בחוף הסמוך, ראינו חרסים , עצים ועצמות שנמשו הבוקר מקרקעית האגם. חמש מסיכות בנות אלפי שנים נמצאו במקום. אחת מהן מוצגת במוזיאון הארכיאולוגי של סקופיה.

המשכנו בנסיעה למנזר סנט נחום. המנזר שוכן בלב מתחם ובו – חוף רחצה, שפך נהר ובו מעיינות רבים מהם נובעים מים זכים המגיעים מאגם פרספה הגבוה ב-150 מטרים מאגם אוכריד. במנזר עצמו כמה כנסיות, מלון, תמשיחי קיר עתיקים וטווסים צבעוניים ולבנים (לבקנים) המשוטטים סביב. כאן קבור נחום הקדוש ותור גדול של מאמינים מחכה להשתטח עליו ולהאזין לפעימות ליבו שעדיין מהדהדות לאחר 1000 שנים. מהמסעדה אפשר לקחת סירה עם 10 מטיילים, לשיט בשפך הנהר ובמעיינות. העדפנו לקחת שיט פרטי במחיר 20 יורו. השייט שלנו התגלה כמדריך טיולים וצלם וחותר מיומן. מאידך לא הפסיק להתלונן על העבודה ועל המתחרים ועל המאפיה ועל החיים בכלל. מילא. הגדות הירוקות, המים הזכים שקופים, הטבע המדהים והמים הנהדרים (12 מעלות תמיד) פיצו על קיטורי השייט.

בחוף השתרענו על מיטת שיזוף והתפנקנו עד אחר הצהריים בשמש הטובה ובמים הנעימים (מחוץ לשפך הטמפרטורה גבוהה). ראינו סירות טיילים המגיעות מאוכריד לביקור במנזר וחוזרות.

בארץ אומרים שהכנרת היא האגם היפה בעולם. אגם אוכריד יפה יותר וגם נחשב לאגם העתיק בעולם.

אחר הצהריים חזרנו לעיר אוכריד המכונה - "ירושלים של הבלקן". חנינו בכניסה לעיר העתיקה העליונה. משם הלכנו ברגל למצודת סמואל השני. עלינו לשוטט על חומות המצודה ממנה נשקף נוף האגם והעיר. העיר והאגם הוכרזו כאתר מורשת עולמית בשנת 1980.

יוסטיאנוס הקיסר בנה כאן כנסיות רבות בתקופה הביזנטית ומאז משמשת אוכריד כמרכז דתי מהחשובים בנצרות המזרחית. . על פי האגדה נבנו 365 כנסיות כמספר ימי השנה. הסתובבנו בעיר העליונה, ביקרנו באתר פלאושניק – (Plaoshnik) בו כנסיה שנהרסה על ידי העותומאניים ונבנתה שוב בעת החדשה. הנזיר קלמנט ייסד פה את האוניברסיטה הראשונה בעולם (לטענת המקומיים) ובה למדו 3500 תלמידים. ירדנו לתיאטרון הרומי המרשים בו נערכים מופעים גם כיום. בצד הדרך צמחו שזיפי בר. הבחנו בהם לאורך הדרכים ועכשיו הגיע זמן הליקוט והטעימה.

עלינו לכנסיית מרי הקדושה הסמוכה לשער העיר. מחצר הכנסייה, זכינו בתצפית אדירה על העיר התחתית. האקוסטיקה אפשרה לצפות ולשמוע מופעי מחולות אתניים, שנערכו על שפת האגם. יולי הוא חודש החתונות במקדוניה. בכל אתר , תצפית או מקום יפה , הצטלמו כלות וחתנים לקראת יומם הגדול. חזרנו למלון למנוחה. המקומיים המליצו על מסעדת בשרים בשם – הממוקמת במדרחוב המוביל לעיר העתיקה בשם - Стар . לא נחזור לשם.

27-7-19

שמורת הטבע גליציצ'ה נחשבת לאחת האטרקטיביות באירופה ומשתרעת על רכס ההרים המפריד בין אגם אוכריד לבין אגם פרספה במזרח. נוגעות בו 3 מדינות – יוון, מקדוניה, אלבניה.

נסענו שוב דרומה על שפת האגם. לאחר עשרים דקות פנינו מזרחה ליד Trpejca. בכניסה לשמורה שילמנו 110 דינר. 30 לאדם ועוד 50 עבור הרכב. הדרך זימנה נופים מדהימים, המסיחים עיני הנהג בקלות . נסענו בזהירות במעלה ההר 20 דקות עד נקודת ההתחלה – LIPOVA . מכאן יצאנו לטיול רגלי לנקודת מגארו – MAGARO המשקיפה על שני האגמים ברום 2250 מטרים. הטיול מעגלי – לולאה, 600 מטרים הפרשי גבהים במצטבר, למיטיבי לכת. השביל מסומן מצוין באדום לבן לכל אורכו.

עלינו להר בתוך יער סבוך. לאחר כמה מאות מטרים עצר אותנו שומר יערות שבדק אם אנחנו מאופסים, ויש מספיק מים וגם ביקש לדעת כמה שילמנו בכניסה. מסתבר שהיינו אמורים לשלם 200 דינר לאדם עבור המסלול הרגלי. הצענו לשלם אך הוא סירב בתוקף ורק נתן לנו להרגיש לא בסדר עם עצמנו.

שינסנו מותניים בעליה, שהפכה תלולה יותר ויותר. הלכנו ביער צפוף וירוק. 45 דקות עליה מההתחלה הביאו אותנו לשטח חשוף ולנקודת מרכז הלולאה. פנינו ימינה במעלה התלול. הנופים המרהיבים של אגם אוכריד נפרשו לרגלינו. צעד צעד טיפסנו. עברנו ליד שלט חוצות ענקי. השד יודע מי מיקם אותו שם ולמה. שעתיים מההתחלה הגענו ל"נקודת מגארו", שהיא שיא המסלול. מגובה של 2250 מטרים נשקפו נופים פנורמיים אדירים. בדרום, יוון. במזרח אגם פרספה ולאחריו פסגת הר פליסטר המתנשאת מעל לביטולה. עיר בה התקיימה קהילה יהודית חשובה ותוססת מאז גירוש ספרד ועד להשמדתה בידי הנאצים במרץ 1943. בצפון – הרכס המפריד בין האגמים פרספה ואוכריד. במערב אגם אוכריד המדהים. בפסגה הקטנה עצרנו להפסקה קלה ומשם התחלנו לרדת בנקיק חבוי שהוביל אותנו מטה אל נקודת הפיצול בלולאה.

משם המשכנו בירידה. הדרך כולה נמשכה ארבע וחצי שעות. רמת הקושי גבוהה. סיימנו עם שרירים תפוסים , ברכיים דואבות, לב שמח ונפש צוהלת. את מנוחת הצהריים בילינו בבריכה שבמלון. אין כמו טבילה ושחייה קלה להרגעה ושחרור שרירים.

בערב הלכנו לטיילת. בכיכר ליד פסל סנט קלמנט (הנזיר שהמציא את הכתב הקירילי) , פגשנו את חברתנו המיוחדת אוסי. מדריכת תיירים במקדוניה. אוסי לקחה אותנו לעיר התחתית, בין סמטאות ושבילים הצמודים אל המים. בשער העיר התחתית שמענו קולות שירה מוכרים. להקת זמר של בעלי מוגבלויות (מזכירים את להקת שלווה מהאירוויזיון) שרה להנאת הקהל המקומי "מישהו שלח לי מתנות קטנות". עברנו ליד מסעדת KANO המומלצת אבל התיישבנו בבר על שפת המים. על הצוקים מעלינו ראינו את כנסיית קנאו (Kano Church) . הכנסייה הפוטוגנית מככבת בתמונות תיירות רבות של אוכריד.

28-7-19 

עזבנו את אוכריד הקסומה ונסענו לצידו המערבי של האגם לכפר הדייגים רדוזדה. Radozda. עצרנו ליד מסעדה על חוף האגם כדי לשאול איך עולים למנזר חצוב בסלע. התשובה הייתה מפתח למערת הקבורה ולמנזר. לאחר חמש דקות של עליה במדרגות שממנו נשקף נוף מקסים. חזרנו למסעדה והתיישבנו לכוס בירה צוננת על שפת האגם.

עשר דקות נסיעה צפונה הגענו לקאלישטה kalishta - מנזר יפה המצוי על שפת האגם ובו עץ אלון עתיק בן 700 שנים. מעיין מים קדושים, כנסיה מרשימה חצובה בסלע , מלון וחוף רחצה מפנק.

סטורגה struga עיר מוסלמית ברובה ממוקמת על מוצא נהר דרין drin המנקז את אגם אוכריד. שוטטנו לאורך גדות הנהר ובמדרחוב. חצינו את הנהר על גשר המשוררים, עליו נערכות הקראות שירים בקיץ . ישבנו בבית קפה על שפת הנהר וצפינו בבני התשחורת המקומיים המזנקים שוב ושוב מהגשר למים הצוננים.

לא הרחק מסטרוגה בכיוון צפון מערב נמצא הכפר ווצ'אני –Vevchani הכפר הקטן והציורי התפרסם בזכות דרישתו לעצמאות מדינית עקב מחלוקת עם השלטונות המקדוניים. בקצה הכפר פארק מעיינות קטן וחביב. מים נובעים ממעיינות. הביקור נמשך כשעה. ירדנו לכיכר והתיישבנו ללגום קפה בכיכר המרכזית. תושבי הכפר התקבצו בבגדי חג. לפתע החלו נגנים לנגן בתופים ובחלילים ובכלי מיתר. מעגל גדול של רוקדים הקיף את החתן והכלה במופע אותנטי מיוחד.

מווצ'אני נסענו לאורך הנהר, שהתרחב לאגם מלאכותי גדול שבקצהו. חלפנו על פני העיר דבאר dabaer . פנינו צפונה ונכנסנו לשמורת מברובו. Mavrovo . הכביש התפתל במעלה קניון רדיקה Radica בין הרים תלולי צוקים. בין הערביים הגענו ל- ג'אנסה – janche . כפר קטנטן על מדרון תלול. התאכסנו ב B&B PANORAMA VILLA JANCHE חדר נהדר ומענג ברמה של 5 כוכבים עם נוף מרהיב במחיר של 56 יורו. מלון TUTO הסמוך מפעיל את המקום ושם אכלנו ארוחת ערב טעימה ומיוחדת. במלון מוזיאון אותנטי קטן של חיי הכפריים במברובו.

29-7-19

אחרי ארוחת בוקר מלכותית מול נוף קסום נסענו למפלי הדוף DUF . בעליה לכפר רוסטושה rostushe מגיעים לבית חולים. נוסעים במעלה, עוד 150 מטרים. בקצה בית הקברות שלט המסמן על תחילת המסלול המסומן באדום לבן. אחרי עשרים דקות של הליכה ביער הגשם הגענו למפל המדהים שגובהו 28 מטרים. המפל חתר ארובה בסלע ושוצף למטה בשתי מדרגות. יפה מאד. על השביל זחלו חלזונות ענקיים עם קונכיות בגודל אגרוף של ילד.

חזרנו לרכב ונסענו למנזר יוחנן ביגורסקי. Saint John Bigorski Monastery. פנינת תיירות מהחשובות במקדוניה. המנזר משקיף על קניון רדיקה מעל צוק. נבנה במקור במאה ה-11 על ידי יוחנן ביגורסקי – נזיר שהגיע למקום על מנת להתבודד. יום אחד התגלה בפניו יוחנן המטביל ולכן בנה הנזיר את מנזר יוחנן המטביל. מרשים מאד האיקונוסטזיס, (מחיצה מעץ המפרידה בין אולם הכנסייה לחדר התפילה של הכמרים) שעליו מגולפות בעץ אלפי דמויות.

המשכנו בכביש המתפתל בנופים הירוקים, לאורך נהרות ואגמים. שפע המים סביב מעורר קנאה. הגענו לאגם מברובו. ליד הסכר המחזיק את מי האגם הוקם פסל ענקי של "האדם החוצב". הקפנו את האגם בנסיעה איטית תוך עצירות רבות באתרים, שבילים ונקודות תצפית מהממות. היינו כמעט לבד בשמורה הירוקה.

אחר הצהריים נחתנו מלון גולדן פאלאס. Golden place שעל שפת האגם. הדבר היחיד הטוב במלון הוא נוף האגם המדהים הנשקף מהחדר. ירדנו לשפת האגם והלכנו על הגדה עד לכנסייה העתיקה ההרוסה שטובלת במים. חזרנו למנוחת צהריים, חופש לא? בערב נסענו לקצה האגם לאכול ב- GLAMOUR - מסעדה ביתית מגניבה וחביבה. סוזאנה הצוהלת הושיבה אותנו לאכול. שמענו להמלצות שלה על המנות ושמחנו בכל רגע. תבשיל בשר, נקניקייה מיוחדת, עגבניות מהגינה שלה, התוספות והקינוח כבר היו מיותרים. יופי של מקום לאכול במברובו.

30-7-19

קמנו אל נוף האגם הקסום. לאחר ארוחת הבוקר, נסענו לגליצניק – Galichnic . הדרך התפתלה במעלה ההר. כפר קטן וציורי בגובה 1500 מטרים. סביבנו רעו כבשים, שחצו את הכביש מידי פעם. בעמק גבוה דהרו סוסי פרא. הכפר ההררי ציורי משמש כנקודת מוצא לטיולים רגליים או רכובים על סוסים או על רכבי שטח. בקצה הכפר מלון בשם NEDA קצת אחריו הגענו לרחבת עפר שם השארנו הרכב. שביל הררי יורד מגליצניק ל- ג'אנסה – הכפר בו לנו שלשום במרחק 4 קילומטרים. שעה וחצי לכל כיוון ברגל. ברכב זה סיבוב של 50 קילומטרים ב-שעה ורבע.

השביל התפתל וירד במדרון התלול. ירוק ירוק ירוק ועוד קצת ירוק . בצידו השני של קניון רדיקה, מתחת לעננים, ראינו כפרים הרריים במדרונות הירוקים . – Skudrinje , Prisojnica אליהם מתפתלת דרך סרפנטינות מרשימה.

חזרנו לגליצניק לביקור בכנסיית סנט פול ופטר והתחלנו את הדרך בחזרה לסקופיה, נסיעה של שלוש שעות כולל הפסקות. בלילה האחרון בסקופיה-מקדוניה לנו במלון ibis חוויה טובה בהרבה מהמלון הראשון במיקום מצוין הכולל חנייה לרכב.

הספקנו לבקר במוזיאון השואה החדש. התצוגות מודרניות וסיפור העם היהודי מוצג בו מיציאת מצריים , דרך בית ראשון , שני , גירוש ספרד ועד להשמדת קהילות מקדוניה והבלקן על ידי הנאצים. משך הביקור כ-שעה.

בערב יצאנו לשוטט שוב בסקופיה, בעיר העתיקה. סמוך לכיכר קניון גדול ובו סופר בו הצטיידנו באיבר – ממרח פלפלים טעים – מעולה ולא חריף, שנמצא בכל ארוחה במקדוניה. לדברי וסקו המדריך, משפחה מקדונית כותשת חמישים קילו פלפלים כדי להכין הממרח לשנה.

את ארוחת הערב סעדנו בפליסטר Pelister מסעדה הנמצאת בכיכר המרכזית. סיום ראוי לחוויה קולינרית מקדונית חיובית. כבר מתגעגעים לטעם ולמחירים המגוחכים. 1500 דינר – 25 יורו לזוג שהגיע רעב ולא יכול היה לגמור את המנות.

31-7 . יצאנו בעשר בבוקר כדי להגיע לטיסה בסופיה בחמש אחר הצהריים. בדרך נזכרנו שהשעה בסופיה מוקדמת מהשעה במקדוניה. כדי להוסיף על הלחץ, מעבר הגבול בחזרה ארך כ-40 דקות. הגענו לשדה התעופה בשלוש אחר הצהריים והחזרנו הרכב לבעלת הסוכנות שכבר נלחצה. רצנו פנימה לאולם הנתיבות כדי לגלות שהטיסה נדחתה בשעה.

בשמונה וחצי בערב נחתנו בריאים מרוצים מחויכים ומסופקים מטיול של שבוע במקדוניה הצפונית כך יש לומר כיום. נתקלנו באנשים חביבים, מכניסי אורחים נחמדים יעילים ומנעימי שהות. אף אחד לא ניסה לרמות אותנו או לגנוב. ניסיונות לנהל מו"מ על מחירים נתקלו בהרמת גבה ובחיוך.