25-6-24 בוקר טוב איסלנד היום העשירי.
שמנו פעמינו מאגליסטייר - Egilsstaðir בירת מזרח איסלנד, לSeydisfjordur סיידיספיורדור. כפר נמל חינני בו עוגנות אניות קרוז ואליו מגיעות מעבורות מדנמרק. בדרך, עצרנו ליד סכר המחזיק אגם קפוא, שמפשיר עכשיו ומגיר כמויות אדירות של מים. בהמשך, גילינו "מפלון קטן" Gufu waterfall. שוצף וקוצף בעוצמה אדירה, דקה הליכה מהכביש.
בנמל סיידיפיורדור יש כנסייה לותרנית עם מדרכה ססגונית המובילה אליה בצבעי גאווה מקומית. בתי קפה, גלריות ותפאורת נוף הרים שלוגים וצונני פסגות. מאות התיירים שירדו מאניית הקרוז, שעגנה פה, אוירה בינלאומית של עיירת קיט.
חזרנו מערבה ופנינו דרומה לאורך חופי הפיורדים ובמנהרות תחת לשונות היבשה, אל עיירה קטנה בשם Stöðvarfjörður. רצינו לבקר במוזיאון האבנים המפורסם בביתה של פטרה. מסתבר שלא הכנו שיעורי בית. פטרה נפטרה לפני שנתיים, הבית למכירה. כך סיפרה לנו נערה איסלנדית חביבה שעשתה סאלטות על טרמפולינה בחצר הבית הסמוך. לא נורא, הנוף בדרך היה שווה הנסיעה.
המשכנו דרומה בדרך מתפתלת לעיירת נמל קטנה בשם Djúpivogur דיופיבוגור. על פי המלצות חמות נכנסנו לנמל למסעדת Langabúð, בית עץ צבוע בשחור, עם מוזיאון קטן בתוך המסעדה. כאן אפשר לאכול את מרק הדגים הכי טוב באיסלנד. התברר כי המסעדה פתוחה אבל המרק כבר נגמר. הסתפקנו בגלידה בנמל ובארוחה די טובה בביסטרו הסמוך.
אחרי האוכל, ביקרנו במיצג של ביצי ציפורים המקננות במקום ורכבנו על שלדי לוויתנים, ששימשו כדקורציה לבית על החוף.
סמוך למיצג ראינו חבורת מטיילים שוטפים רכב בצינור לחץ שאיש לא משגיח עליו. שאלנו אם גם אנחנו יכולים לשטוף אוטו שנסע כבר 2400 קילומטרים ומרוח היטב בשכבת בוץ דקה. "באיסלנד הכל חופשי", הייתה התשובה.
המשכנו דרום מערבה, לאורך החופים היפים.
ירדנו אל חוף הסלע הירוק. רצועת חוף עם סלעים געשיים בגוון ירוק יוצא דופן. חוף קסום ומרנין לב, ובו מקננות שחפיות ארקטיות, ביצניות, שחפים וברווזי ים.
המשכנו מזרחה על החוף ועצרנו ב Fauskasandur - חוף חול שחור שבו מונוליט - סלע ענק המזדקר מחוף הים.
חופי חול שחור המאפיינים את איסלנד נוצרים מסלעי לבה - בזלת המתגלגלים בנהרות ובנחלים האדירים באיסלנד מההרים אל הים. נשחקים, לאבנים קטנות המתאספות על החוף כחול בצבע שחור. דרך נוספת להיווצרות חופי החול השחור היא כאשר לבה חמה זורמת לים ומתקררת מיידית והופכת למוצקה. סלעי הלבה מתפרקים עוד יותר לגרגרי חול כשהם פוגעים בגלים הקרים והחזקים.
לאורך החוף שיייטו להקות עצומות של ברווזי ים מסוג- אידרית שחורת כיפה הנפוצה פה בעונה.
עצרנו גם בלגונת Hvalnes - רצועת חוף צרה עשוייה מחלוקי חוף זעירים באורך עשרה קילומטרים כולאת מי ים. על שמורת הטבע מגן שלט קטן - אין מעבר לרכב. אינני רוצה לחשוב מה היה צריך לעשות בארץ הקודש כדי להגן על נכס טבע כזה מפני תשוקת נהגי רכבי שטח.
בסוף היום הגענו להופן Hofn ללינה בנמל הקטנטן. בשנות הארבעים של המאה שעברה החזיקו כאן הבריטים והאמריקאים כוחות קטנים שנועדו להתריע על תנועת כוחות גרמניים, באיסלנד שהייתה חלק ממלכת דנמרק הכבושה.
קינחנו את היום הארוך בהליכה נעימה אל תצפית מערכת השמש הסמוכה. חתול מקומי קטן ליוה אותנו והפריח ציפורים מקננות בהמוניהן על הקרקע.
26-6-24 יום אחד עשר למסע באיסלנד.
התעוררנו ב"הופן - Hofn" . בזכות הבריטים שהחזיקו פה כוחות במלחמת העולם השניה ניתן לבטא את שם המקום .
נסענו מזרחה, אל לגונת הקרחונים Jökulsárlón Glacier Lagoon ואל חוף היהלומים - Dimonds Beach.
משמאל בדרום - הים. מימין, בצפון - הרים גבוהים ועליהם שוכן הקרחון הגדול באירופה כבר אלפי שנים. הקרחון - ואטניוקול Vatnajökull מכסה 10% משטח איסלנד ועכשיו הוא נמס.
עובי הקרחון -400 מטר בממוצע. במקומות מסוימים עומק קרח של קילומטר. תחת כיפת הקרח מתחוללות התפרצויות געשיות רבות. הלבה לוחצת על הקרח וממיסה אותו בדרכה. כך נוצרים נחשולי מים ענקיים ששוטפים ומתפרצים אל חופי דרום האי.
ביוקלסאולרון Jökulsárlón נכלאו קרחונים בתוך לגונה גדולה. פתח הלגונה צר ורדוד ומאפשר רק לקרחונים, קטנים, לזרום לים. בחורף הלגונה קופאת.
הזמנו מראש שייט ברכב אמפיבי, בין הקרחונים העצומים בלגונה. רק ראשיהם מציצים מהמים. קל להבין פה את המושג - "קצה הקרחון".
בתוך הלגונה חיים כ- 250 כלבי ים. פה הם מוצאים מחסה מהאוייב העיקרי שלהם - קטלנים - לוויתנים שזוללים כלבי ים. יש להם גם הרבה דגים, מטבעות , טלפונים של תיירים שנפלו למים ועוד.
הקרחונים בגוונים שונים - לבן, שקוף, כחלחל, אפור, ושחור מאפר וולקני שדבק בהם. השייט בלגונת הקרחונים, אחד משיאי הטיול.
בצידו השני של הכביש נמצא "חוף היהלומים". גושי הקרח נסחפים לים, נשטפים במי מלח וחוזרים עם הגלים אל החוף בתצורות גבישים ויהלומים מהפנטות. כאן אפשר לאבד את הזמן ולהתפעל ללא סוף, מה"יהלומים" הפזורים על החוף.
המשכנו מערבה אל פארק סקאפטאפל (Skaftafell).
השארנו הרכב במרכז המבקרים ויצאנו לטיול רגלי של 7 קילומטרים אל המפל השחור - Svartifoss ואל תצפית הקרחון - Skaftafell Glacier הגולש אל הים מההרים.
שווה כל גרם של מאמץ.
טובי לב ושמחים נסענו ללינה בויק VIK. בצד הכפר, אתר קמפינג ומלונאות ענק רוחש חיים ואלפי מטיילים. מוזר לחזור לציווילזציה אחרי שהתרגלנו לשקט ולבדידות.
27-6-24 יום שנים עשר לטיול באיסלנד!
התחלנו את הבוקר בחוף החול השחור של רייניספרה Reynisfjara Black Sand Beach. עמודי בזלת עצומים, מתנשאים מתוך הים סמוך לחוף. בעבר, היו עמודי הבזלת טרולים שמשכו ספינות מהאוקיינוס לחוף השחור. הטרולים קפאו והפכו לאבן כשהתמהמהו ונחשפו לאור יום.
הצוקים הפוטוגניים מככבים בסרטים רבים. אפשר לראותם מהחוף של ויק ומראש הצוקים שבהר Reynisfjall . המתנשא מעל החוף.
בקיר המצוק, בקצה החוף מערה גדולה וגבוהה Hálsanefshellir Cave , עם קירות משושי בזלת.
גלי ענק - "סוולים", התנפצו כל כמה דקות אל החוף הרטיבו וסיכנו את המטיילים המופתעים, למרות כל שלטי האזהרה.
על הצוקים האדירים קיננו אלפי עופות, חלקם מאד אגריסיביים כשמתקרבים אל הקינים שלהם.
עלינו (ברכב) אל המגדלור של דירהולי - Dyrhólaey Lighthouse. השקפנו מערבה, אל החוף השחור שלא נגמר The Endless Black Beach.
ירדנו נמוך יותר אל תצפיות "חור המנעול" צוק גדול החודר אל הים, כחצי אי ויוצר קשתות ענק מעל המים הגועשים. לידו איי בזלת סלעיים, משוננים עטורי עופות מקננים. זו הנקודה הדרומית ביותר באיסלנד.
המשכנו מזרחה על כביש החוף אל מפל הפלא סקוגפוס - Skógafoss.
המפל הינו אקורד הסיום של נהר סקוגה (Skógá) הזורם אל הים מקרחוני הענק. רוחבו 15 מטר גובהו 60 מטר. התקרבנו התקרבנו עד שנרטבנו, מרסס המים. האויר התמלא בקשתות ססגוניות לצילום.
עלינו במדרגות אל תצפית ראש המפל. משם יוצא טרק מפורסם לאורך נהר סקוגה. הטרק אורכו 3 ימים. בלב כבד ויתרנו וירדנו בחזרה אל המכונית.
כדי לפצות עצמנו, נסענו צפון מערבה אל הלגונה הסודית - Secret Lagoon . בריכה גיאותרמית עם גייזר מתפרץ, שנוצרה בשנת 1891. האתר מתיימר להיות הראשון מסוגו באיסלנד. סביב הבריכה המרכזית, בה רחצנו, שביל נוח שלאורכו נביעות מים לוהטים וגייזרים קטנטנים. על הדשא ראינו בתי הוביטים מיניאטוריים. חממת ירקות סמוכה ניצלה את החום של המים. התקשינו לצאת מהמים הנעימים ומהאתר המפנק. רק הרעב שהתפתח גרם לנו לעזוב המקום.
נסענו למלון, Hótel Skálholt שבו כמעט מסעדת שף טעימה. המלון דווקא טוב יחסית למה שהורגלנו. הצוות מצ'כיה ופולין. מנהל המסעדה מהנדס אזרחי מקרקוב.
הופתענו לגלות כי בצמוד למלון נמצא אתר מורשת לאומית איסלנדית חשוב מאד. קתדרלה נאה, אתר ארכיאולוגי ושביל הליכה עם תחנות והסברים על מה שהתרחש כאן בעבר.
איסלנד נפרדה מעבודת האלילים סמוך לשנת 1000 לספירה. כאן נקבע מקום מושבם של הבישופים שניהלו את החיים הנוצריים האסלנדיים. כאן קבור seint Þorlák, שהיה הבישוף של Skálholt והקדוש היחיד של איסלנד.
כאן נפרדה איסלנד מראשיהם של הבישוף הקתולי ARASON ושל בנו ועברה לנצרות לותרנית ב 1550.
החושך לא ירד אז הגפנו הוילונות ונרדמנו, מצפים למחר 🙂
28.6.24 יום שלושה עשר למסע באיסלנד.
התעוררנו במלון בסקאלהוט. פתחנו הוילונות, שבלעדיהם אי אפשר לישון. שמי תכלת ושמש מלטפת קידמו את פנינו מבעד לחלון. כשיצאנו לאויר הפתוח התקבלנו על ידי רוח חזקה מקפיאת עור ועצמות.
נסענו לגייזיר. האב הקדמון שנתן את שמו לכל הגייזרים בעולם. גייזר עצמו כבר לא פעיל מאה שנים. סמוך אליו מתפרץ כל כמה דקות סטרוקור. Strokkur לשמחת המטיילים הצוהלים. פארק גייזיר יושב על איזור גיאותרמי. מי תהום באים במגע עם סלע לוהט. מתחממים, רותחים, מתפרצים, מבעבעים מבעד לפני האדמה.
נמלטנו מהרוח אל מרכז המבקרים המודרני ולחנויות המזכרות, הביגוד הקפה וכל מה שצריך לקנות בכאלו מקומות.
עשרה קילומטרים משם נמצא מפל גולפוס, הוא מפל הזהב!
מפל איקוני שונה ומיוחד. בעוצמה מרשימה של 140 קוב בשנייה, מגובה של 32 מטרים בשתי מדרגות, נופל גולפוס לתוך קניון ארוך ומתיז רסס בכמויות אדירות לקרבתו. אין גישה לתחתית המפל. התצפית מעליו, יוצרת אשליה כי המפל זורם אל מתחת לאדמה. שווה להגיע לתצפית צריך לעבור בשביל רסס המים ולהירטב קצת. זאת למרות הרוח הקרה שהמשיכה להצליף, ולמרות שזה היום ה-14 לטיול ולמרות שכבר ראינו מפל או שנים באיסלנד.
בדרך למעלה ראינו לוח הנצחה לגיבורה מקומית !
מפל גולפוס היה בסכנת היעלמות ממשית, בשל ניסיונות של אנשי עסקים לנצל את האנרגיה שלו לטובת הקמת ותפעול תחנת כוח הידרואלקטרית.
בתו של בעל קרקע המפל, סיגריד טומסון לא הייתה מוכנה לראות את המפל נעלם. יצאה למאבק משפטי וציבורי והלכה יחפה שוב ושוב ברגל עד לרייקאוויק, מרחק של מעל 100 ק”מ לכל כיוון. סיגריד גם איימה לקפוץ למפל אם תחל הבנייה בו. בשנת 1929, המאבק הסתיים בהצלחה. מפל גולפוס נחשב לאירוע סביבתי מכונן במדינה, אשר בעקבותיו כל המפלים באיסלנד מוגנים לפי החוק.
נסענו מערבה אל הפארק הלאומי Thingvellir. חנינו ליד מרכז המבקרים וירדנו לתוך הבקע שמפריד בין הלוחות הטקטוניים של אירואסיה ושל אמריקה. תנועת הלוחות "התרחקות" זה מזה. הנקיק שמפריד ביניהן, מתרחב בכל שנה ב-2.5 ס”מ. ברווח שנוצר חודרת מאגמה ממעמקי כדור הארץ וככה נוצרה איסלנד.
בשנת 930 לספירה נוסד הפרלמנט הראשון בהיסטוריה כאן בתינגווליר . משמעות שמו - “שדות הפרלמנט”. המתיישבים הראשונים באיסלנד היו נפגשים כאן בקיץ כדי להסדיר את היחסים ביניהם, לסחור, לכרות בריתות, ולארגן שידוכים. חלק מהם היו "פושעים" שהוגלו לכאן מאירופה ולא הסכימו להכיר בעליונות מלך.
כאן נמצא בית הקיץ של ראש ממשלת איסלנד אותו הוא חולק עם מנהל הפארק ועם אנשי רשות הטבע של איסלנד.
אגם Þingvellirvatn, - האגם הטבעי הגדול ביותר באיסלנד ובו שפע של בעלי חיים -הזן הגדול ביותר בעולם של דג הפורל, שועלים ארקטיים, והרבה מיני ציפורים.
לא מעט סצינות מסדרת “משחקי הכס” צולמו בפארק. , נקיק Almannagjá הופיע בה מספר פעמים, בתור שער הכניסה ל”קן הנשרים”. גם האגם משמש כרקע לכמה סצינות.
נסיעה "קצרה" במונחי איסלנד הביאה אותנו בחזרה לעיר הבירה רקייאויק. אחרי שבועיים בטבע, עיר, חנויות, מוזיקה, הבנות יצאו משליטה ו"קרעו" את העיר הקטנה והסמפטית. אני התמקדתי בצילום גרפיטי. ביקרנו בכנסייה וברחובות הסמוכים לנמל. מחנות ספרים בקעה מוזיקה. התברר כי זהו פאב, עם להקה שניגנה גרסאות כיסוי של להקות רוק, שהרקידה אותנו ואת הקהל- תערובת של מקומים, משפחות ותיירים. הפתעה מקסימה לערב סיום הטיול.
האיסלנדים קוראים לעצמם "עם הספר". על קירות הפאב, מדפי ספרים המייצגים כמות כותרים אדירה ביחס לאוכלוסייה הקטנה של האי. רשמתי לפני לקרוא בשנית את "גם הדג ישיר" של הלדור לכסנס חתן פרס נובל איסלנדי. מתאר את החיים לפני עידן התיירות, בגובה העיניים באיסלנד.
29-6-24 שבת, יום ארבעה עשר, סיום המסע באיסלנד.
הטיסה הביתה נדחתה בתשע שעות. במקום להתעורר ולרוץ לשדה התעופה, זכינו בעוד יום טיול. התעוררנו לאיטנו במלון דירות - Downtown Reykjavík Apartments. אחרי ארוחת בוקר יצאנו לשוטט בנמל ובשוק הפשפשים - Kolaportið.
פגשנו שם ישראלית שמוכרת תכשיטים בעיצוב אישי. הבנות חרשו את הדוכנים השונים והבנים ישבו עם כוס בירה מול מסך ענק עם סרטוני טבע מאיסלנד. אין מה לקנות אבל האוירה נחמדה. בצהריים נסענו ל-Sky Lagoon מתקן ספא מקומי ברמה בינלאומית על שפת הים. שרצנו במים החמים עם כוס יין ביד. מתבוננים במקומיים שנופשים פה בסופ"ש, בים ומתחילים לעכל את החוויה הנהדרת לה זכינו.
(תמונות סקי לגון מהרשת) כי לאף אחד לא היה חשק להכניס טלפון לבריכה החמימה נעימה.
בערב הזמנו מקומות במסעדה איסלנדית מומלצת - Reykjavik Kitchen
מנות מקומיות משובחות לקינוח המסע.
משם נסענו להחזיר הרכב, לסוכנות Lotus ליד שדה התעופה.
באור היום, בחצות הלילה המראנו חזרה לארץ הקודש.
למלחמה, למיתון, לחמסין, ולתקווה שיבואו ימים טובים.