שבעה ימי טיול בצפון יוון - זגוריה וצומרקה.
חבלי ארץ הרריים, ריקים מאדם ומלאים בטבע פראי וקסום. צומרקה וזגוריה נכללות, במחוז אפירוס, שבצפון יוון. ברכסי ההרים פינדוס וצומרקה טבע פראי, מפלים, נחלים, נהרות, כפרים ציוריים, גשרים עתיקים ושבילי הרים.
הרכב - שלושה זוגות בגילאי מינוס 60 פלוס. תאריכים - 14.4.25- 20.4.2514.5 ,
רכב – וואן פיאט עם הילוכים ידניים.
מלונות הוזמנו באמצעות בוקינג מראש.
14.4.25 יום ב'. הדרך לצומרקה.
נחיתת לילה מאוחרת בסלוניקי. לינה סמוך לשדה התעופה וחבירה עם בוקר לרכב השכור.
בדרך מזרחה עצרנו לכוס קפה, נישנוש ומאפה, ב מליקיMeliki . עיירת שדה קטנה ובה כיכר, בתי קפה, חסידה שבונה קן מול בניין המועצה המקומית בצד סדנת ריקוע, מעשנות בשר ועבודות מתכת.
ורגינה. כפר היושב על אתר ארכיאולוגי - "איגיאי- Aigai". עיר מלכי מוקדוניה הקדומה. לפני כ- 2400 שנים יצא מכאן אלכסנדר מוקדון לכבוש את העולם. מסע כיבושיו הנחיל את התרבות ההלניסטית לאנושות. עד היום אנחנו הולכים לתיאטרון ולגימנסיה, לומדים פילוסופיה וגיאומטריה ואפילו חיים בדמוקרטיה. ביקרנו בקבר פיליפוס, האבא של אלכסנדר מוקדון המצוי תחת לגבעה יחד עם מכלול קברים מלכותיים נוספים. האתר נחשף רק ב- 1977 ומוצגים בו שפע של ממצאים אותנטיים מהרכוש הרב, כלי נשק ותכשיטים, שלקחו אתם הנקברים לקבר. הלכנו גם למתחם הארמונות – חורבות מרשימות של ה"אקרופוליס" העיר העליונה, קילומטר וחצי כיוון. לסיום נכנסנו גם ל - Polycentric Museum of Aigai מוזיאון מודרני סמוך ובו תצוגות ממצאים מהאתרים הסמוכים. עלות כרטיס לכל האתרים במקום - 20 יורו לאדם. שווה.
המשכנו מזרחה. הבטן קירקרה. סטינו מעט מהכביש הראשי. עצרנו לארוחת צהריים בכפר ציורי בשם מצובו Metsovo. קידמו את פנינו עצי ענק, בתים העשויים מאבני חול ולהם גגות מרעפי ציפחה. נוף הררי, קמין בוער וארוחת מלכים במסעדת Galaxias שבמרכז הכפר. אחרי שיטוט קל במרכז הכפר המשכנו לצומרקה. צומרקה - Tzoumerka רכס הרים בצפון-מערב יוון, המהווה חלק מרכס הרי הפינדוס. בעקבות עזיבת הצעירים, כפרים רבים התרוקנו חלקית מתושבים. חלק גדול מהבתים נטושים ומתבלים.
החושך ירד והדרך התפתלה בסרפנטינות חדות על מדרונות תלולים. חוויה עוצרת נשימה. הגענו לכפר קטנטן בשם Ktistades שם נלון שני לילות. הכפר קרוב לכפר גדול יותר- Pramanta המשמש כנקודת יציאה למגוון טיולים בסביבה.
יום ג' – 15.4.25 צפון צומרקה.
נסענו לכפר פרמנטה, כדי לאכול ארוחת בוקר. מתעוררים כאן מאוחר. מצאנו מסעדה - ובה מישהי שמנקה. היא התקשרה למישהי אחרת שמדברת אנגלית שאמרה שנבוא לאכול בעוד חצי שעה. שוטטנו במרכז הכפר הציורי וקנינו קצת מצרכים לדרך. היה שווה לחכות, חביתות ענק, סלט יווני, לחם חם ישר מהמאפייה. מה עוד צריך הבנאדם.
המשכנו אל מנזר – קיפינס. Kipins . המנזר "דבוק" אל צוק ההר. שביל נוח מוביל אליו, דרך מרפסות תצפית מרהיבות. המנזר עצמו בנוי במערות חצובות ובהן איקונות חדרי תפילה וכנסיה בסגנון "נוצרי מזרחי". המשכנו אל "מפלי קויאסה. Kouiassa Waterfalls. השארנו את הרכב בעיקול חד ממנו יוצא שביל נוח עד למפל. ולידות מבנה בית קפה. מהמפל כדאי להמשיך עוד 250 מטרים עד לגן העדן הקסום של מפלי קויאסה. חצי שעה הליכה נוחה לכל כיוון.
במקום לעלות לכפרים סיראקו וקלאריטאס, Kalarites – Syrrako , בחרנו לנסוע למצוקי – Matsouki כפר נידח וציורי על צלע הר תלול. כדי להגיע אליו צריך לנסוע בדרך הררית, לחצות גשרים עתיקים ולעבור על פני גשר גבוה מעל מפלי מים אדירים. שוטטנו בכפר הקטן שפלגי מים זורמים בין סמטאותיו הצרות. מצאנו טחנת מים הידראולית משוחזרת ובצידה טחנת קמח. כמעט ולא ראינו אנשים. זוג קשישים חביב תקשר איתנו בחיוכים ובפנטומימה.
בדרך חזרה, עצרנו שוב בפרמאנטה, באותה המסעדה Very's Tavern לארוחת הערב. יודעים את העבודה פה. הצטיידנו במינימרקט ונסענו לבקתת קפלובריסו Kefalovryso כדי ללכת למפל הגבוה ביוון. זוג שחזר משם בישר כי המפל לא זורם (גם כאן היה חורף שחון משקעים) והדרך משעממת. אז עלינו לתצפית קרובה כדי לשכב על העשב ולהנות מהנוף ההררי הפנורמי שנפרש לרגלינו.
חזרנו למקום הלינה.
יום ד' 16.4.25 ראפטינג בנהר ארקאטוס (יש לומר במילעל). הזמנו יום קודם בסוכנות –
אלפין זון https://alpinezone.gr/rafting/
את ארוחת הבוקר הכנו בעצמנו על מנת להגיע לראפטינג עד עשר בבוקר. נקודת ההתחלה ליד גשר פלאקה - Plaka אליו נשוב בסוף היום. שישה בסירה ועוד נערה. צעירונת חמודה ומצחיקה בשם דידי, ניווטה, השיטה ובידרה אותנו אותנו במשך שעתיים וחצי. חמש סירות יצאו לדרך. ארבע מלאות בישראלים (פסח עכשיו). דידי מכירה כל פיתול, עיקול ומפל בנהר, פיקדה על הסירה ועלינו. השיטה אותנו ללא התהפכויות וללא תקלות. משני צידי הנהר התנשאו צוקים פראיים ומדרונות תלולים, שמתמוטטים מידי פעם לנהר. יש גם שביל הליכה מקביל לשיט 14 קילומטרים קסומים. לא צריך להביא לראפטינג כלום. הסוכנות מספקת ביגוד ואביזרים וכל מה שצריך לשיט במים הקפואים. חוויה, התרגשות, פליאה והתפעלות. בסיום השיט חזרנו בהסעה לנקודת ההתחלה. הלכנו לצלם את גשר פלאקה, המתנשא מעל נהר הארקטוס בקשת עצומת מימדים. אחד השווים.
עזבנו את צומרקה ונסענו צפונה אל יואנינה, בירת מחוז אפירוס אליו משתייכים צומרקה וזגוריה. עיר פסטורלית על שפת אגם. קהילה יהודית עתיקת יומין, עיר עתיקה על שפת אגם. התיישבנו במסעדה מומלצת. הרגו את הבשר עד יובש.
עברנו לזגוריה. נסיעה של 50 דקות הביאתנו לכפר קטן בשם קיוקוילי – Koukouli. שם נלון בשני הלילות הקרובים. לא היה קל למצוא את המקום - Mystic Lake Apartments. בית גדול עם חדרים להשכרה. ליליאן, צחקנית וחייכנית קיבלה אותנו עם תה חם. החדרים בסיסיים מאד והמים החמים במשורה. ארוחת הבוקר קלושה אבל הנוף המרהיב והסמטאות הצרות בכפר הציורי מפצים על הכל.
יום ה' 17.4.25 טיול רגלי – הגשרים של קיפי, דילופו, ויטסה.
אזור זגוריה ההררי, זכה לאוטונומיה בזמן השלטון העותמני. דרכים הרריות לחמורים ופרדות נסללו ואפשרו תנועה, מסחר ושגשוג. גשרים יפי קשתות ומיוחדים, נמתחו מעל לערוצי הקניונים והנחלים השוצפים. הדרכים נותרו כשבילי טיול רגליים. האזור מאד פופולרי לטרקים ולמסעות מיטיבי לכת. מרבית הגשרים המדהימים נשמרו וזיכו את האזור בתואר "אתר מורשת עולמית" מטעם אונס"קו. במהלך המאה העשרים ואחת מהגרים מכאן התושבים לערי יוון. הכפרים ננטשים ומתרוקנים מאדם.
מהכפר קיוקולי בו אנו לנים יצאנו למסלול רגלי, מסומן באדום, רובו על שבילים נוחים. ירדנו אל הכפר קיפי.
מעל יובל גדול של קניון הויקוס vikos מתנוסס, גשר לאזרידי Lazaridi Bridge המרשים.
בכפר קיפי מצאנו בית קפה פתוח, בכיכר המרכזית. רכב מסחרי ובו לחם וירקות הגיע ומכר לתושבים מעטים, שיצאו מהבתים את מרכולתו. המשכנו אל גשר הטחנה - Mylos Bridge וביקרנו בטחנת הקמח המשוחזרת. פנינו מערבה בחורש עד לגשר Plakidas Bridge המרשים בעל שלושת הקשתות.
במים הצלולים שזרמו עסקו שתי צפרדעים בהבאת הדור הבא לעולם. ראינו שרשרות ביצים שחורות נמתחות מהנקבה למים. עוד מעט יהפכו לראשנים.
עלינו ברגל אל הכפר דילופו – Dilofo בכיכר המרכזית מצאנו כמה תיירים. עץ ענק ושום דבר פתוח. ירדנו (ברגל) בשביל תלול אל הקניון ועלינו לכפר ויטסה – מצאנו כאן טברנה, תחת עץ ענקי ונוף מהמם. התיישבנו לארוחת צהרים מאוחרת. עוד פעם הרגו את הבשר. כנראה כך נהוג בהרי זגוריה. לצלות עד יובש. בשלב זה, מיצינו את נושא ההליכה ברגל. בעל המסעדה הזמין לנו מונית שהקפיצה אותנו לקיוקולי. בחזרה ללינה.
יום שישי 18.4.25 תצפיות קניון ויקוס. Vikos
קניון ויקוס vikos העמוק באירופה, יש האומרים בעולם, מגדיר את צירי התנועה , את מיקומי הכפרים ואת מסלולי הטיול בסביבה. מצוקי הקניון מתנשאים לגובה של יותר מקילומטר. נסענו לתצפית. באלוי –Beloi.
בדרך עצרנו לסייר בכפר קפצובו. Kapesovo רעפי הציפחה המיוחדים שמכסים את גגות הבתים עשויים מאבן חול קלה, מסוג – Flysch סלע משקע חולי. הנפוצה מאד באזור. במדרגות ורדטו Vredato בהן אפשר לטפס על צלע ההר התלול ולחזות בנוף הקניוני. אנחנו המשכנו ברכב אל הכפר ורדטו ממנו יצאנו בשביל נוח ברגל, (שני ק"מ לכל כיוון) עד לתצפית Beloi המדהימה. בדרך ראינו עקבות כף רגל ענקית של דב. חזרנו לקניון העליון ועצרנו ליד גשר - Kokkorou המתמתח מעל לקניון תחת צוק ענק.
לתצפית הבאה – מנזר פרסקבי, יצאנו מהכפר מונודנרי – Monodendri . שביל נוח של קילומטר עד ל- Saint Paraskevi. אל מרפסת התצפית, נכנסים דרך המנזר שתלוי מעל מצוק הקניון. הכפר מונודנרי גדול יחסית ויש בו מלונות, מסעדות טברנות, מינימרקט, חנויות מזכרות כאלו ואחרות. התיישבנו לאכול. גם פה חורכים ומייבשים בשר משובח ללא רחמים.
לא הרחק מהכפר (15 דקות נסיעה) מתנוססת תצפית אוקסיה – Oxya לדעתי, השווה מכולן. חנינו במגרש קטן . שביל נוח של 100 מטרים הביא אותנו לתצפית תפארת מסחררת על קניון ויקוס במעוף הציפור.
בדרך חזרה, שני קילומטרים מהתצפית עצרנו ביער האבנים. שכבות הסלע יצרו תצורות מטורפות. הסתובבנו ברגל בין הפסלים, גלי האבנים, הנקיקים והנקרות המוזרות.
משם נסענו ללון ב – Melissopetra כפר קטן בצידו הרחוק של עמק האוס קרוב לגבול אלבניה. בדיעבד קצת רחוק ממוקד הטיול. VILLA REA שם מקום הלינה.
יום שבת 19.4.25 מערב זגוריה.
ראשית נסענו לגשר קלידוניה. Kleidonia כאן זורם נהר הוידומאטיס שבתוך קניון ויקוס במלא עוצמתו. זו נקודת הסיום של הראפטינג על הוידומאטיס ושל השבילים שיורדים לאורך הקניון.
הגשר העתיק מתמתח בקשת מרהיבה מעל המים הצבועים בגווני כחול מרהיבים. שוטטנו קצת בסביבה ונכנסנו למרכז המידע שבמקום כדי ללמוד עוד קצת
על הגיאוגרפיה של זגוריה , גיאולוגיה, בעלי החיים הצמחים וההיסטוריה.
המשכנו אל הכפר אריסטי ממנו טיפסנו בצידו המערבי של הקניון לכפר הקטן ויקוס, שהעניק את שמו לקניון המפואר או להיפך. זו התצפית הרביעית והאחרונה על הקניון. אפשר לרדת מכאן למעיינות הוידומאטיס ולבחור לעלות חזרה, לצעוד למונודונרי או לרדת לכיוון גשר קלידוניה ואריסטי.
על התצפית פגשנו שתי נערות ישראליות שטיפסו יום קודם אל אגם הדרקון וחזרו. למחרת ילכו את הקניון מכאן ועד למונודנרי. התיירים שיש כאן כעת הם יוונים או ישראלים. מדברים עברית בכל מקום. יש פרצופים שפוגשים אותנו כבר פעם רביעית השבוע.
חזרנו לאריסטי, כפר גדול ומרכזי שם הצטיידנו במצרכים לפיקניק.
חצינו את הנהר לצד המזרחי של הקניון על גשר חדש יחסית ומשם טיפסנו בכביש מפותל ורב סרפנטינות, לכפרים מגאלו פאפיגו ומיקרו פפיגו. ביניהם, באחד העיקולים אפשר לחנות וללכת למסלול מפלים, ובריכות בשם "גבי רוגובו" Rogobo מסלול קצר ואתגרי הביאנו לראש מפל מפתיע וחזק שזורם בתוך "ארובה". הקפנו אותו במעלה התלול (לא לכל אחד) והמשכנו לאורך הנחל השוצף במפלונים ופלגי מים. הגענו לפינת חמד עם ספסלי אבן, מקום למדורה, זולה לתפארת שמישהו הקים לזכר מישהו. מקום יפה לפיקניק וקפה. חזרנו למכונית ועלינו למיקרו פפינגו. החנייה מחוץ לכפר. אחרי שיטוט קליל בין הסמטאות, תצפיות הנוף והבתים המיוחדים התיישבנו לכוס קפה, בירה ומצב רוח.
בדרך חזרה עצרנו ליד גשר החוצה את נהר הוידומאטיס. מכאן מתחיל הראפטינג לכיוון גשר קלידוניה בו ביקרנו בבוקר. הלכנו במסלול קצר על שפת הנהר "פליאו-גפירי" שמו. מכאו נסענו לקוניצה, עיירה בעמק האוס. במרכז העיירה, כאן דווקא מצאנו מקום עם המבורגרים טובים עסיסיים כמו שצריך.
חזרנו לוילה ריאה שם חיכתה לנו בעלת הבית עם מרק כבש שהכינה במיוחד לכבוד שבת האור. טקס קבלת והעברת האש הקדושה מכנסיית הקבר שבירושלים. זה מה שהטלוויזיות משדרות בכל מקום.
יום ראשון 20.4.25 יואנינה וסלוניקי.
עם בוקר שמנו פעמינו ליואנינה. עיר המחוז היפה החיננית. לקחנו מעבורת לאי ניסאקי שבאגם Pamvotida - פמבוטידה.(2.5 יורו לכיוון). שפע של חנויות, בתי קפה ומאפה קידמו פנינו. אחרי שיטוט קל נכנסנו למוזיאון עלי פאשה. שליט המחוז בתקופת עות'מאנית, בה ידעה העיר פריחה כלכלית ותרבותית. עלי היה שליט אכזר ולא שגרתי. המוזיאון מציג את חייו ואת מותו, כלי נשקו, מיטתו, תכשיטיו ומלבושי גבירותיו. במרתף אחד הבתים, סרטו מזעזע ''the drawning'' המתאר הטבעת אישה וחברותיה. על פי האגדה, מכיוון שלא נענתה לחיזוריו, של עלי פאשה והושלכה על ידו לאגם עם אבן קשורה לרגלה והוטבעה בו
.
נכנסנו לעיר העתיקה כדי לראות את בית הכנסת העתיק (היה סגור) מבחוץ והמשכנו בנסיעה חזרה לסלוניקי.
יום ראשון, חג. אחר הצהרים. הכל סגור והעיר ריקה. בכיכר המרכזית, מצאנו ג'ירוס פתוח, שפתר את נושא הרעב. בערב יצאנו לטברנה Palati Thessaloniki, מוכרת אהובה טעימה מנגנת ושמחה.
למחרת חזרנו לארץ הקודש. לחמסין, לשרב, למלחמה שלא נגמרת, לחטופים שעדיין בעזה.