כבר כמה שנים, אני רוצה לנסות לעשות שוב סקי, אחרי הפסקה של 18 שנים! בשנה שעברה כמעט נסעתי עם אחי וברגע האחרון לא הסתדר והשנה החלטתי, שהגיע הזמן וחייבים לעשות מעשה.

בתור פרטנרית גייסתי את בתי האמצעית (כמעט בת 13). אחותה הגדולה פחות בעניין ואת הקטנה (8) לא היה לי אומץ לקחת. פחדתי מהקיטורים (קר לי, קשה לי, כואב לי באצבע מהנעליים וכד'). בדיעבד, עשיתי בחירה מצוינת ועוד מעט תבינו מדוע.

האתר שנבחר, בנסקו בבולגריה. זול, קרוב ולכן נוח לסוף שבוע ארוך.

המועד שנבחר, סוף השבוע של פורים, שנפל השנה באמצע מרץ.

השיקולים העיקריים היו הפסד מינימלי של ימי עבודה ולימודים מצד אחד ומצד שני מספיק זמן כדי לתת לילדה הזדמנות לראות האם הסקי מדבר אליה.

בתחילה, רציתי להתעצל ולקחת חבילה מאורגנת, אבל כשבדקתי את האפשרויות, לא מצאתי משהו מתאים. בחברה אחת לא איפשרו 4 ימי גלישה, אלא רק 3 ובחברה אחרת, נתנו הדרכה קבוצתית מובנית בתוך החבילה, אבל כשביקשתי לקבל זיכוי על ההדרכה כדי לקחת הדרכה פרטית במקום, נאמר לי שזה לא אפשרי. זה השאיר אותי עם ארגון עצמי.

קודם כל סגרתי את נושא הטיסות עם Bulgaria Air, טיסה הלוך ביום חמישי ב 19:30 וטיסה חזור ביום שני, שלאחר מכן ב 23:20, מה שאיפשר 4 ימי גלישה מלאים.

אחר כך בדקתי את נושא המלונות וקיבלתי המלצה ממשפחה, שנוסעת לבנסקו כבר כמה שנים ברציפות, על מלון Pirin River. יצרתי קשר במייל עם קטרינה, בעלת המלון ודי מהר הבנתי שיש לי עסק עם מקצוענית, אדיבה ורצינית, שענתה על כל שאלותיי במהירות ובאופן מדוייק ונתנה פיתרון לכל נושא. מה שעשיתי בעצם הוא לתת לקטרינה לארגן את כל מה שצריך, החל מהסעה משדה"ת וחזרה עם נהג פרטי (הילדה מאוד התרשמה), המשך בשכירת ציוד סקי וסקי פס, שניתן לרכוש במלון (אחד מ 6 מלונות בבנסקו, שמאפשרים את זה) וכלה באירגון הדרכת סקי פרטית.

ביגוד סקי אספנו מן הגורן ומן היקב, לי היו מכנסי סקי, מעיל וכפפות בבוידעם. עבור הילדה שאלנו ביגוד, כפפות וגוגלס מבנות הדוד. קנינו סט תרמי וגרביים לכל אחת וגם שאלנו כובעי צמר מחברתי לעבודה.

בימים שלפני הנסיעה ישבתי על אתרי תחזיות השלג ומזג האוויר ולאט לאט ראיתי, שמתגבשת תמונה די אופטימית. אחרי ינואר מלא שלג ופברואר יחסית חלש, היה צפוי שלג ממש בזמן שהותנו בבנסקו, איזה כיף! emoji

עוד טיפת מזל קטנה לפי הנסיעה, סידרה פתיחה מוקדמת של תחנת רכבת השלום בתל אביב לתנועת רכבות (התחנה נסגרה בתחילת השבוע עקב עבודות חפירה של הרכבת הקלה). הפרנויות (וכנראה גם גנים של החצי הפולני) גרמו לי לארוז את כל ציוד הסקי בטרולי, שעולה למטוס (מעילי סקי היו עלינו), כדי להימנע מאיבוד מזוודה והתרוצצות אחרי ציוד בזמן המועט שהיה לנו.

ביום חמישי יצאתי לי בשעה מוקדמת מהעבודה ובעלי היקר (שנשאר בארץ עם מטלת התחפושת של הקטנה למחרת) הקפיץ אותנו לתחנת הרכבת. הגענו לשדה ריק כמעט (שינוי מבורך מנסיעות הקיץ והחגים, שאליהן אנחנו רגילים) ונשאר להעביר את הזמן עד הטיסה.

הטיסה יצאה לשמחתנו בזמן ונחתה אפילו קצת מוקדם מהצפוי בסופיה. המטוס די צפוף ומקבלים בקבוק מים, סנדוויץ' עם גבינה ושוקולד קטן. הדיילים עוברים עם עגלת שתייה פעם אחת. הטיסה נמשכת כשעתיים ורבע. השדה בסופיה היה גם הוא ריק ויצאנו במהירות אל הנהג, שחיכה עם שלט ועליו שמי (הרגשה של VIP).

הנסיעה ארכה כשעתיים, בעיקר על כביש מהיר. אני התיישבתי ליד הנהג ודיברתי איתו כדי לוודא שלא יירדם בדרך. מסתבר שהבחור למד בשיקגו חצי שנה בתוכנית חילופי סטודנטים ומצטער שחזר לבולגריה ולא נשאר באמריקה. המצב הכלכלי בבולגריה לא מזהיר וצעירים רבים עוזבים ועוברים לארצות העשירות יותר של אירופה, בעיקר אנגליה וגרמניה.

בסביבות 1:00 בלילה הגענו למלון. שם חיכתה לנו הפתעה נעימה בזכות שידרוג לדירה גדולה יותר עם נוף להרים ופתק בכתב יד מקטרינה, שהודיעה לנו ששיעורי הסקי למחרת יתחילו ב 12:00 (כמו שסיכמנו מראש כדי שנוכל להתאושש מהנסיעה) וכן שהשאירה לנו בדירה מרק פטריות ולחם למקרה, שאנחנו רעבות מהדרך (היא כתבה שהמרק השני באותו יום היה עשוי מבשר חזיר והיא לא היתה בטוחה שאנחנו אוכלות...מאוד מתחשב). הדירה היתה חמימה ונעימה, אכלנו את המרק, שהיה מצויין והלכנו לישון במיטות הנוחות.

בבוקר קמנו בסביבות 8:00 וירדנו לקבלה. מי שפגש אותנו הוא יארו, בעלה של קטרינה, שהודיע לנו שקטרינה חולה עם חום גבוה ובמיטה ולמעשה פגשנו אותה רק ביום האחרון ממש לפני שעזבנו, קצת חבל, אבל עדיין קיבלנו שירות מצויין מהמלון ומכל אנשי הצוות, שהיו מאוד נחמדים ומוכנים לעזור.

ארוחת הבוקר של המלון טובה מאוד, יש מגוון של מאכלים, ארוחת בוקר אנגלית, מאפים מלוחים ומתוקים, קורנפלקס, גרנולה, יוגורט, פירות, ירקות, לחמים, ריבות, קפה, שוקו ומיצים. במסגרת הדיל עם המלון היינו צריכות לקחת שתי ארוחת ערב לפחות, או לשים כסף על החשבון בבאר של המלון. אני בחרתי בשתי ארוחות ערב, כי חשבתי (ודי בצדק) שלא יהיה לנו כוח לצאת בערב אחרי יום של סקי. בדיעבד, כנראה שהיינו צריכות ללכת על האופציה של החשבון בבאר של המלון כי ארוחות הערב היו מאוד בינוניות. אמנם היה מגוון יפה, אבל חלק גדול מהמנות היו יבשות (עקב חימום חוזר כנראה) וחלק היו תפלות.

אחרי ארוחת הבוקר התלבשנו בבגדי הסקי וירדנו לקחת ציוד בחדר הסקי של המלון. קיבלנו את הנעליים (קצת יותר נוחות ממה שזכרתי אבל עדיין לא אושר גדול) ואת המגלשיים והמקלות (סקי קלאסי חברים, סנובורד לא בשבילי). כשיוצאים מחדר הסקי החוצה לרחוב, חיכה לנו נהג המיניבוס, שנמצא כל היום על הקו, שבין המלון והגונדולה (הרכבל הראשי). זה סידור מצויין וכמעט בכל פעם הנהג חיכה לנו ואולי פעם אחת חיכינו לו בגונדולה 7 דקות.

התור בגונדולה היה בסביבות 20-25 דקות בכל הימים והעלייה ברכבל נמשכת גם היא כ 25 דקות. יש תחנת ביניים שבה אפשר לרדת ולעלות, אבל בדרך כלל, עולים עד התחנה השנייה והסופית, שם פוגשים גם את מדריכי הסקי.

בשל הזמן הקצר שהיה לנו וכן בגלל המחירים הזולים של ההדרכה, החלטתי, כאמור, לא לבזבז זמן על הדרכות קבוצתיות ולקחתי 3 שעות של הדרכה פרטית ביום לשתינו. עשינו בדרך כלל שעתיים בבוקר, שעה הפסקה ושעה נוספת אחה"צ. זה לו"ז די עמוס ותובעני, אבל אני חושבת, שהיה טוב עבורנו ועזר לילדה להתקדם במהירות ולהגיע לרמה, שבה היא יכולה להנות ממסלול כחול. אני גיליתי שסקי הוא כמו אופניים, הגוף זוכר מה צריך לעשות ואני נמצאת באותה רמה (בינונית) שאליה הגעתי לפני 18 שנים.

ביום הראשון היינו עם מדריך, קצת צנון ולא מחייך וכשחזרנו למלון ביקשנו להחליף למישהו עם קצת יותר גישה לילדים ושמחייך מדי פעם. ב 3 הימים הבאים היינו עם מדריכה בשם Radost (מבטאים רדושט, משמעות השם "אושר" או משהו בסגנון), שהיתה קצת יותר חייכנית (לא בהרבה) וללא ספק מדריכה טובה מאוד (לטענתה היתה בנבחרת הסקי הלאומית של בולגריה במשך שנה, תותחית).

האתר בבנסקו מצויין למתחילים. יש שם 2-3 מסלולים כחולים חביבים ודי ארוכים, שאותם חרשנו עם המדריכה וגם את המסלול, שיורד עד העיירה (The ski road) שהוא מסלול מאוד רגוע והיה ממש נחמד לעשות אותו לבדנו, בלי המדריכה בסוף היום האחרון. הבעייה העיקרית של האתר היא העומס הגדול במסלולים עצמם (במעליות פחות). המדריכה שלנו אמרה, שמה שאנחנו רואות זה כלום לעומת מה שהלך שם בפברואר! smiley

מבחינת השלג, למזלנו, ירד שלג באתר למעלה כל יום (לא סופה עם רוחות, פשוט שלג קל ונעים) והשלג במסלולים היה מצויין. בלילה שלפני היום האחרון שלנו ירד שלג אפילו בעיירה למטה. השלג שירד בשבוע הזה כנראה יספיק לבנסקו עד סוף העונה (באמצע אפריל) אבל זה לא כך בכל שנה והיה לנו מזל בנושא הזה.

לגבי אוכל על ההר, יש כמה מסעדות בתחנה האחרונה של הגונדולה ואכלנו שם בעיקר פיצה. אני הייתי ממליצה לנסות את המסעדות, שפזורות ברחבי האתר ולא "להיתקע" בעומס ובבלאגן של האזור המרכזי. לנו פשוט לא היו אנרגיות אחרי השיעור של הבוקר, אבל המסעדות האחרות נראות פחות עמוסות ויותר רגוע לשבת שם ולהעביר את ההפסקות.

הילדה החזיקה מעמד יפה ב"טירונות", שהעברתי אותה ומאוד נהנתה מהגלישה ומהחוויה של השלג, שאותו חוותה בפעם הראשונה (ילדת מישור החוף). בסוף החופשה היא הצטערה שכבר נגמר ושאלה אותי לאן נוסעים בפעם הבאה...אכלתי אותה, הילדה נדבקה בחיידק. blush

מה עשינו אחרי הסקי? במלון עצמו יש בריכה חביבה (לא מחוממת מדי) שהיתה ריקה, כשהגענו אליה באחד הימים בסביבות 15:30-16:00. יש גם סאונה ואפשר להזמין מסאז'ים בתוספת תשלום. העיירה חביבה ומלאה בעיקר בחנויות של ציוד וביגוד סקי, דוכני מזון מהיר ודוכני החלפת כספים. המלון נמצא במרחק של כ 10-15 דקות הליכה רגועה מהמרכז, כך שהוא גם מאוד שקט וגם לא רחוק. סופר, יחסית גדול, מצאנו בכניסה לאזור המרכזי ליד הגונדולה (Aldo).

בערב השלישי שלנו, הלכנו לאכול במסעדה בשם Steak House Lazur, שבה אכלנו סטייק מצויין (אני) ופסטה טעימה (הילדה) עם מנות ראשונות, קינוח ושתייה במחיר של פחות מהסטייק בישראל. המסעדה מומלצת מאוד, יש בה שירות טוב, אווירה נעימה ואפילו הפסקול מצא חן בעיניי (שני שירים של Sade על ההתחלה והמשך שירי שנות ה 80). ביום האחרון, הלכנו לפאב אירי בשם The Irish Harp, שנמצא 5 דקות הליכה מהמלון שלנו ושם אכלנו המבורגר (אני) ומנת עוף (הילדה) שהיו טובות מאוד. הפאב הזה קצת יותר יקר, אבל גם כן עם אווירה נעימה, אוכל טעים ביותר ומבחר בירות סביר ובמחירים מגוחכים.

לסיכום, בנסקו מומלץ ביותר כאתר למתחילים וגם כאתר לסוף שבוע למתקדמים יותר (יש שם כמה מסלולים שחורים שנראים מסמרי שיער). המסלולים טובים ומתוחזקים, ההדרכה זולה וטובה והעיירה חביבה ומספקת מה שצריך במחירים טובים מאוד. לדעתי לא כדאי להגיע בשיא העונה (פברואר) בשל העומסים, הן בעלייה לאתר והן במסלולים עצמם וכדאי להמתין לאמצע מרץ ולראות מה מצב השלג.