חלק א' - מה פתאום דרום קוריאה? מגיעים לבוסאן

חלק ב' - האי ג'ג'ו

יום 8 - 9.10 – יום רביעי – טיסה לסיאול, הגעה לגסטהאוס המדליק, ראמן חריף וסיור לילי בנחל המשוקם

את הטיסה לסיאול הזמנו ל 12:10 עם חברת Asiana, רצינו שיהיה לנו מספיק זמן לנסיעה לשדה"ת (כשעה +), להחזרת הרכב ולShuttle של חברת ההשכרה, שלוקח לטרמינל. לטיסה הזאת כבר עשינו צ'ק אין מראש והגענו מסודרים, כשעה לפני הטיסה, שהתעכבה מעט ויצאה באיחור מופלג של 10 דקות עם התנצלות של הטייס. גם הטיסה הזאת היתה טובה וקצרה כ 70 דקות ונחתנו בשדה"ת Gimpo, שהוא השדה הבינ"ל השני של העיר ונמצא הרבה יותר קרוב אליה מ Incheon. מהשדה הזה עלינו על הרכבת המאספת, שמתחילה ב Incheon וירדנו בתחנת Gongdeok ושם החלפנו לקו 6 של המטרו, שהגיע לתחנת הבית שלנו לימים הקרובים, Yaksu (בקוריאנית "מים מרפאים" ובאמת היו הרבה בתי מרקחת באזור). Agit Guesthouse, נמצא 2 דקות הליכה מהתחנה, שבה נפגשים קו 6 וקו 3 ומאוד נוח לצאת ממנה לנסיעות ברחבי סיאול הענקית. זוהי לנו הפעם הראשונה שאנחנו מתארחים ב Guesthouse ואחרי ההלם הראשוני של החדרים הצנועים והמגבות הקטנות (הקוריאנים לא משתמשים במגבות גדולות, רק במגבות בגודל של מגבות ידיים שלנו, זה קצת מוזר בהתחלה אבל אפשר להתרגל ויש לזה גם יתרונות של איחסון וייבוש) גילינו את בעלי הבית המקסימים ואת היתרונות, שבסוג הזה של לינה. הבעלים של ה Guesthouse הם בחור קוריאני ואשתו היפנית. הם עשו כל שביכולתם כדי לגרום לנו להרגיש בנוח ושיחקו עם בתנו הצעירה במשחקי קופסה במשך שעות. ב Guesthouse מסתובב גם ajeoshi (בקוריאנית "איש זקן", תכל'ס בחור בן 50 שנראה הרבה יותר צעיר), שיודע קצת יותר אנגלית ואיתו היו לנו שיחות מאוד מעניינות על תרבות, פוליטיקה, כלכלה, חינוך ועוד, היה מרתק. הוא גם לימד אותנו איך שותים את המשקה האלכוהולי הלאומי של דרום קוריאה:Somaek , שהוא Soju (מעין וודקה חלשה, שמיוצרת מאורז או מדגנים אחרים ומכילה בד"כ בסביבות 20% אלכוהול, הקוריאנים שותים כ 2 שוטים של Soju ביום בממוצע!) מעורבב עם בירה.

ב Guesthouse יש מקרר עם מדף משותף, שבו יש לחם, גבנ"צ, ביצים, חלב, חמאה וריבות. יש גם קפה וקורנפלייקס וגם אורז מוכן ב Rice Cooker 24/7. עשינו לנו ארוחות בוקר של חביתות או פרנץ' טוסט והיה נחמד מאוד. הבעלים הזמינו אותנו מספר פעמים לארוחות ערב ואנחנו סירבנו בנימוס, למרות שראינו ששאר הדיירים הצטרפו בשמחה. ביום האחרון בעלי והקטנה נענו להזמנה ואכלו Bulgogi ביתי וטעים מאוד. עוד נוחות שיש ב Guesthouse היא מכונת כביסה ומייבש, שבהם השתמשנו פעמיים במהלך השהייה שלנו. ה Wifi באמת היה חלש, אבל זה כבר בקטנה.

אחרי שהתמקמנו ב Guesthouse, יצאנו לחפש ארוחת צהריים-ערב ומצאנו בקרבת מקום מסעדת ראמן קטנה וחמודה, שממוקמת במרתף ועובד בה בחור אחד שתפעל את כל המסעדה. אכלנו 4 מנות של ראמן, שכולן היו טעימות מאוד (החריפה ממש חריפה, תשאלו את בעלי) ומנת עוף מטוגן ואורז לקטנה.

בערב יצאנו להסתובב בנחל המשוקם Cheonggyecheon. מדובר בנחל, באורך של כ 11 ק"מ, שהיה מכוסה בבטון וכביש עבר מעליו, עד שהוחלט על פרוייקט שיקום של הנחל בתחילת שנות ה 2000 ומאז שנפתח לציבור ב 2005, הוא מהווה אזור בילוי פופולרי, במיוחד לזוגות שבאים לטייל לאורך קטעים ממנו. אנחנו התחלנו את הטיול ב Cheonggye Plaza ומשם ירדנו לתוואי הנחל והלכנו קצת לאורכו. קצת התאכזבנו מהתאורה הדלה, אבל יכול להיות שבסופי שבוע זה יותר חי ומואר, בכל מקרה היו המון זוגות שטיילו במקום ונראו די מרוצים. עלינו חזרה לרחוב באיזור Insa-Dong, הסתובבנו קצת ברחובות ובחנויות החמודות וחזרנו ל Guesthouse.

חנות כובעים חמודה ב Insadong

מוכרים קוקטיילים To Go בשקיות

סתם שלט מצחיק ברחוב

יום 9 - 10.10 – יום חמישי – מחליפים משמר בארמון, אוכלים בפריז-באגט, מתפוצצים מצחוק במופע Cookin' Nanta ופוגשים חברים מישראל ברחוב ב Myeongdong
 הכנו לנו ארוחת בוקר של חביתות וטוסטים במטבח של ה Guesthouse ויצאנו לכיוון ארמון Gyeongbokgung, כדי לצפות בטקס החלפת המשמר, שמתקיים בשער Gwanghwamun פעמיים ביום, ב 10:00 וב 14:00, למעט ימי ג'. ארמון Gyeongbokgung הוא הגדול והמפורסם מבין חמשת הארמונות של שושלת Joseon, שנמצאים בסיאול. שושלת Joseon שלטה בקוריאה המאוחדת במשך כ 500 שנה, עד סוף המאה ה 19 וההשפעות שלה ניכרות במבנים ובאומנות בקוריאה. גם הכתב הקוריאני (Hangul) פותח ע”י אחד ממלכי השושלת במאה ה 15. הארמון נהרס בכיבושים היפניים, במאה ה 16 ושוב בתחילת המאה ה 20 ושוחזר ע" הקוריאנים אחרי המלחמה. בהמלצת משפחת שרמן, ויתרנו על כניסה לארמון הזה וביקרנו בארמון השני בחשיבותו, Changdeokgung , שבו ניתן למצוא מבנים וריהוט עתיקים יותר. טקס החלפת המשמר יפה מאוד וצבעוני מאוד ובהחלט מומלץ להגיע לראות אותו. כדאי גם להגיע יחסית מוקדם ולהתמקם בצד המזרחי של הרחבה, בסמוך לכניסה של החיילים. אפשר להצטלם איתם אחרי הטקס.

לפני הביקור בארמון השני עשינו סיבוב ב Bukchon Hanok Village, שהוא אזור עם בתים קוריאניים מסורתיים, שחלקם פתוחים לציבור וחלקם משמשים כגלריות או כמקומות לסדנאות יצירה או אפילו כבתי קפה. בשכונה יש המון עליות וירידות תלולות, אז קחו את זה בחשבון, אבל היא מאוד נחמדה ואפשר להתרשם ממבנה הבתים המסורתיים.

בדרך לארמון Changdeokgung עשינו עצירה קצרה בסניף של רשת בתי הקפה Paris Baguette, שרואים בכל פינה בסיאול. לא נרשמה התלהבות מהסנדביצ'ים והמתוקים שרכשנו, אבל הכל מאוד אסתטי ויפה לעין.

המשכנו לארמון Changdeokgung, כאן כבר הבנות התעייפו ואחרי סיבוב קצר בארמון המעניין, חזרנו ל Guesthouse למנוחה קצרה לפני מופע Cookin' Nanta, שהוזמן לשעה 17:00. בארמון Changdeokgung יש גם גן (Secret Garden), שמומלץ מאוד לבקר בו, כאשר הדרך היחידה לעשות זאת היא באמצעות סיור מודרך של כשעה וחצי. אנחנו ויתרנו מראש גם בגלל קוצר הזמן וגם כי לא חשבנו שהילדות יעמדו בזה.

בסביבות 16:00 יצאנו לכיוון רובע Myeongdong, לתיאטרון Nanta כדי לצפות במופע Cookin' Nanta. מדובר במופע שרץ כבר 30 שנים וסיפור המסגרת הוא על 3 טבחים, שצריכים להכין ארוחת חתונה מפוארת תוך שעה והבוס שלהם "מפיל" עליהם בנוסף את האחיין הלא-יוצלח שלו. המופע כולל תיפוף, ג'אגלינג, צחוק עם הקהל ועל הקהל, בקיצור, אם אתם בקוריאה אסור לפספס!!! יש הופעות גם בעוד אולם בסיאול ואפילו בג'ג'ו. רצוי מאוד לקנות כרטיסים מראש באתר הרשמי של Nanta, כמה שיותר סמוך לפתיחת התאריכים (כחודש מראש); זה יוצא הרבה יותר זול מקנייה ברגע האחרון וניתן לשנות תאריך או לבטל עד יום לפני. בתוך המופע אסור לצלם כמובן ואם מסתכלים על קטעים ב Youtube זה לא נראה מרשים אבל תאמינו לי שזה מופע אדיר וכולם צחקו ונהנו מאוד.

אחרי המופע הסתובבנו קצת ב Myeongdong, האמצעית מצאה דיסקים שחיפשה ואכלנו במסעדה סינית מוצלחת ובדיוק בכניסה ל McDonald's, שם רצינו להשלים לקטנה את ארוחת הערב, פגשנו את חברתי, שגרה ברחוב שלנו בישראל ואת בנה (ידענו שהם נמצאים בסיאול, כמובן וגם חשבנו להיפגש אבל הפגישה באמצע רחוב מלא קוריאנים ותיירים אחרים היתה משעשעשת ומפתיעה).

אחרי שנפרדנו והקטנה קיבלה נאגטס וצ'יפס, הלכנו לאכול Bingsu לקינוח של יום מלא וגדוש.

יום 10 - 11.10 – יום שישי – שוק גדול וביקור עם סטייל ב Gangnam

לאחר ארוחת הבוקר נסענו Namdeamun market, שהוא השוק הגדול ביותר בסיאול ואומרים עליו שאם לא מצאת את זה ב Namdeamun, אז זה לא קיים. השוק באמת גדול ומתחיל להיות עמוס מהר מאוד. הקטנה באה נחושה לקנות קשתות לשיער והיא הוסיפה עוד 3 קשתות מעניינות לאוסף שלה. השאר התעניינו יותר ב Dumplings, שמכרו באחד הדוכנים והם באמת היו מעולים. השוק ענקי ויש בו המון סימטאות וכן חנויות וקניונים שלמים, שנמצאים בקומות שמעל החנויות שברחוב. המחירים לא מאוד זולים וכישורי המיקוח שלי כנראה לא מספיק טובים, כי המוכרים לא זזו מהמחירים שלהם. חלק מהחנויות בשוק כבר היו מוכנות לליל כל הקדושים (Halloween).

השוק נמצא ליד השער הדרומי העתיק של העיר, שגם בו ביקרנו.

אחרי שסימנו את הסיבוב בשוק, נסענו לרובע Gangnam (כן, מהשיר של PSY). רובע זה נמצא מדרום לנהר Han, שחוצה את העיר והוא נחשב לאזור של משרדים ומגורים של עשירי סיאול.

כדי להרגיש חלק מהשכונה, התיישבנו ב Dunkin' Donuts המקומי לשתות קפה עם כל הקוריאנים המחוייטים ומעונבים, שנמצאו באמצע יום העבודה.

אחרי ההפסקה, היעד הראשון שלנו באזור היה מרכז Samsung D'light, שהוא גם חנות של מוצרי סמסונג וגם מעין מרכז של תצוגות קונספט של החיים בשילוב הטכנולוגיות (של סמסונג). בכניסה מקבלים (אם רוצים) צמיד זיהוי ועוברים בין תחנות שונות, שבהן עושים משימות ובסוף מקבלים איזה ניתוח בשני גרוש של האישיות והיכולות שלך (די בולשיט לדעת כל בני המשפחה). הדבר הכי כיפי שם היה סימולטור D4 של רכבת הרים, שנמצא בקומה התחתונה ונראה לא פעיל אבל כשמגיעים אליו יש מישהו שעוזר לשבת בכיסאות, לשים את המשקפת ולהיחגר.

היעד הבא באזור היה מקדש Bongeunsa , שנמצא בקצה השני של הרובע. האפליקציות שלנו הראו שהדרך המהירה ביותר היא נסיעה באוטובוס וזה מה שעשינו, למרות שעמדנו לא מעט בפקקי שעת העומס של Gangnam. המקדש עצמו נמצא בשיפוץ ונראה קצת כמו אתר בנייה, מה שפגם בחוויית הביקור. עם זאת נראה שזה אכן מקום מאוד יפה וכשיסיימו את השיפוצים יהיה בוודאי נחמד לבקר בו.

בתוך המקדש היו לא מעט מתפללים ולא ממש רצינו לחלוץ נעליים ולהפריע להם ולכן המשכנו לפסל הידיים המפורסם של PSY ול Coex Mall הסמוך אליו (שניהם במרחק הליכה מהמקדש).

ה Mall ענק ויש בו חנויות מכל הרשתות המוכרות ושפע של מסעדות. אני התמקדתי בחנות Uniqlo עם הגדולה והקטנה ואבא שלה הלכו לבדוק את הקישקושים ב Daiso. האמצעית ישבה קצת לנוח עם ה Wifi. אחרי שסיימנו את הרכישות התקדמנו לכיוון תחנת המטרו ובדרך ראינו הופעת רחוב חמודה מאוד של קוסם משעשע.

יום 11 - 12.10 – יום שבת – חנות Line Friends, שופינג וחדר בריחה ב Hongdae

בבוקר נסענו לשכונת Itaewon, שנחשבת לשכונת ה"זרים" בסיאול. בעבר, השכונה היתה נותנת שירותים (כולל שווקים עם סחורות מזוייפות, בארים, מועדוני חשפנות ועוד) לבסיסי הצבא האמריקאי הסמוכים, שנשארו באיזור אחרי מלחמת קוריאה בשנות ה 50 של המאה ה 20. הבארים נשארו ועדיין מהווים אופציית בילוי שנותנת פייט לא רע ל Hongdae (שבה נבקר בהמשך היום) אבל הפוקוס הוא על מלונות ומסעדות בינ"ל יותר וכמובן על חנויות מיוחדות כמו חנות הדגל של Line Friends, שבה היינו חייבים לבקר לדרישת הגדולה והקטנה. Line Friends, הן דמויות חמודות שנוצרו במקור עבור אפליקציית המסרים המיידיים Line (חברת בת יפנית דווקא של ענקית האינטרנט הקוריאנית Naver). כיום יש חנויות של הדמויות הללו בערים מרכזיות בעולם וב 2017, נוצר חיבור בין Line ללהקת הבנים הפופולרית בעולם כיום, BTS (אם לא שמעתם עליהם, אתם במיעוט) וחברי הלהקה עיצבו דמויות עבור Line, שאותן ניתן למצוא בחנות המשותפת ב Itaewon. היינו חייבים לרכוש כמה מתנות וכמה פריטים קריטיים כמו פתקיות, כרית ובובות לתלייה על תיקים. בחנות יש כמה איזורים עם דמויות בגודל מלא עם ריהוט, מתאים לצילומים.

קליפ להיכרות עם BTS (הגדולה שלי טוענת שאין להם ממש שיר מייצג)

כשיצאנו מהחנות ראינו שברחוב מתכוננים לאיזשהו הפנינג, עם דוכני אוכל בינ"ל וכל מיני פעילויות לילדים ולמבוגרים. הקטנה קיבלה ארנב שעשוי מבלונים והמשכנו לכיוון רובע Hongdae.

עיצוב סביבתי בסתם תחנת מטרו

Hongdae נחשבת לשכונת הסטודנטים והמסיבות של סיאול. השכונה נמצאת בסמוך לאוניברסיטת Hongik ויש בה שפע של חנויות בגדים זולות, מסעדות ובתי קפה מיוחדים. אנחנו הזמנו חדר בריחה (Escape Room) בשכונה, כמו שאנחנו עושים כמעט בכל טיול לחו"ל. לפני המשחק הסתובבנות קצת ברחובות ההומים של השכונה (סוף שבוע) והגדולה אפילו הספיקה לקנות כמה פריטי לבוש אופנתיים במחירים מצחיקים.

עומדים בתור לחנות של NIKE ב Hongdae שימו לב שהתור ממשיך אחרי הכניסה לחנייה (הקוריאנים מצטיינים בנושא הזה):

אחר כך ישבנו לאכול עוד שני מאכלים קוריאניים מפורסמים, שטרם התנסינו בהם – Bibimbap, שמורכב מאורז, ירקות, אצות וביצת עין ו Cold Noodles, שמגיעים עם רוטב מעניין ועם קוביות קרח, היה טעים מאוד. במסעדה הזאת פגשנו עוד תרמילאית ישראלית. אחרי הארוחה שיחקנו בחדר הבריחה, שהיה קשה מאוד ומורכב בעיקר ממציאת צירופי מספרים למנעולים (ז'אנר פחות אהוב עלינו). לא הצלחנו לצאת מהחדר בזמן המוקצב וקצת התאכזבנו מהחוויה, למרות שהיו שם כמה רעיונות לא רעים. החלטנו להמתיק את התחושות מהמשחק בקפה ועוגה באחד מבתי הקפה המגניבים בשכונה. ישבנו בבית קפה קטן ומקסים, שתופעל ע"י בחור אחד ובניגוד לאפשרויות השתייה הרבות שהוצעו, באגף העוגות נשארו לו רק שני סוגי טירמיסו (רך וקשה), כמובן שהזמנו את שניהם ולא התחרטנו. הקפה הגיע עם קצף מצוייר ומושקע.

הצלחתי לתפוס תמונה של אחד הטירמיסו לפני שחוסל

יום 12 - 13.10 – יום ראשון – המוזיאון "של אמא", תצפית על סיאול ומוזיאון אשליות אופטיות

ביום הזה היינו אמורים לנסוע לסיור מאורגן ב DMZ, הוא אזור הגבול המפורז שבין דרום לצפון קוריאה. לצערנו, התגלתה באזור הזה שפעת חזירים כשבוע לפני כן ונאסר על הסיורים להגיע לשם. נאלצנו לבטל את הסיור (עם החזר כספי מלא וללא ויכוחים) ולמצוא לנו תוכנית ב'. למען האמת אני חיכיתי להזדמנות לבקר במוזיאון הלאומי של קוריאה, שהיה אצלי בתוכניות הגיבוי. מדובר במוזיאון גדול מאוד, שחלקו מוקדש להיסטוריה קוריאנית מהתקופה הפרהיסטורית ועד המאה ה 20 וחלקו מוקדש לאומנות ותערוכות אורח מתחלפות. הכניסה הבסיסית למוזיאון היא חינמית! תערוכות חיצוניות שונות דורשות לעתים תשלום. המוזיאון נמצא בתוך פארק מקסים, שנמצא מעט צפונה לנהר ה Han. באותו יום לא היה סיור באנגלית בבוקר (11:00) ואני גם ידעתי שלא ניקח סיור בכל מקרה (לא לכל הילדות יש סבלנות לזה) אבל כדאי בהחלט לתכנן הגעה לסיור כזה לפי אתר המוזיאון. בכניסה למוזיאון יש דיילות שמנחות איך להוריד את האפליקצייה של המוזיאון באמצעות ה Wifi (המצויין). חובבי ההיסטוריה שבינינו (בעלי, הגדולה ואני) הסתובבנו בין החדרים והשתדלנו לקרוא את כל המידע (האפליקצייה קצת חופרת מדי). האמצעית והקטנה השתעממו, אבל לפחות היה Wifi טוב. מוזיאון מרתק לחובבי היסטוריה ויש בו גם עוד חלקים, שאליהם פחות הגענו, כולל מוזיאון ילדים (לילדים צעירים יותר משלנו) ועוד. זו בהחלט יכולה להיות אופציה ליום גשום בסיאול.

בסיום הביקור במוזיאון הלכנו לאכול בשכונה ה”יפנית” של סיאול, Ichon-Dong, שנמצאת ממש מדרום לפארק. מצאנו מסעדה של "שניצלים" יפניים (Tonkatsu), שבה לא דיברו כמעט מילה אחת באנגלית, אבל הצלחנו להזמין בשילוב של תמונות, שברי אנגלית של אחת המלצריות וגוגל. ההגשה של המנות היתה יפה מאוד וגם חכמה (השניצל הוגש על רשת כדי שיישאר פריך) אבל הטעם לא היה מדהים ודווקא התוספות היו יותר מעניינות וטעימות.

אחרי הארוחה נסענו לרכבל Namsan, שעולה לכיוון מגדל סיאול לתצפית על העיר. הגענו לשם בסביבות 15:30 – 16:00 ועמדנו בתור של כ 40 דקות. אפשר לעלות ברגל, אבל בחרנו לעשות את הדרך ברכבל. אני הייתי ממליצה לרדת ברגל. הירידה לא נראית קשה והיא מספקת נופים יפים. כשהגענו למעלה החלטנו להסתפק בנוף מההר ולא להמשיך לעמוד בתור ולעלות למגדל סיאול. הסתובבנו קצת על ראש ההר, צילמנו את העיר מכל הזוויות וירדנו למטה ברכבל. יש שם קטע מטורף עם מנעולי הזוגיות, הם פשוט לקחו את זה לאקסטרים…

כשירדנו מההר, החלטנו להתפצל, הגדולות רצו לחזור לגסטהוס והקטנה ממש רצתה ללכת למוזיאון האשליות האופטיות (Trickeye) שלא הספקנו אתמול. הגדולות חזרו אם כן לגסטהאוס, לבד במטרו (קצת מלחיץ אבל ניסינו לשכנע את עצמנו שחייבים לשחרר מתישהו, נערות בנות 17 ו 15, שמצויידות בכרטיס תחב”צ וטלפון נייד) עם הנחיות לעדכן אותנו בכל שלב ואנחנו נסענו עם הקטנה בחזרה לשכונת Hongdae, בה ביקרנו אתמול, למוזיאון ה Trickeye. הגדולות עידכנו אותנו שהגיעו בשלום לגסטהאוס ואחרי שנרגענו, יכולנו להתפנות להנאה מהמוזיאון החמוד. הרעיון מאוד נחמד ויש להם אפילו אפליקצייה חביבה, שמציגה אפקטים נוספים שלא קיימים במציאות ומאפשרת לצלם אותם יחד עם האנשים אבל המוזיאון הזה דורש קצת יותר הנחיות על זוויות הצילום ותאורה יותר מוצלחת. הקטנה נהנתה מאוד ובסוף הסיבוב במוזיאון, המשכנו ל"מוזיאון קרח" , שכלול במחיר הכרטיס ושם היו פסלי קרח, חדרים מקרח ואפילו מגלשת קרח והקטנה היתה בעננים. לילדה היה ז'קט וגם לי היה איזה סוודר בתיק אבל בעלי, שהסתובב כל היום עם חולצה קצרה (בצדק) קפא וברח החוצה אחרי דקה, היה שם ממש קפוא!

יום 13 - 14.10 – יום שני – מועמד חזק ליום הכי כיפי בטיול – פארק השעשועים Lotte World

כשהעליתי את הרעיון ללכת לפארק השעשועים Lotte World, נתקלתי בתגובות מעורבות, הגדולה, הקטנה (ואני) היינו בעד אבל בעלי והאמצעית לא התלהבו. אחרי קצת שיכנוע הוזמנו כרטיסים דרך אתר Klook ממש בערב לפני. זו נקודה מאוד חשובה, משום שהאתרים האלה (Klook, Trazy ועוד) מוכרים כרטיסים מוזלים לזרים ל Lotte World (זרים = בעלי דרכון שאינו דרום קוריאני). ההנחה היא משמעותית ומגיעה ללמעלה מ 40%, משתלם מאוד וכאמור, אפשר לעשות גם ביום לפני ואולי אפילו ממש באותו יום, כך שלא חייבים לקבע את התוכניות מראש.

את הפארק פותחים ב 9:30 והוא נמצא בצד הדרומי של הנהר, בשכונת Jamsil, שנמצאת ממזרח ל Gangnam. יצאנו יחסית מוקדם והצלחנו להגיע לקופת איסוף הכרטיסים בשער הדרומי של הפארק (Southgate) קצת אחרי 9:30 (הנסיעה היא בקו 2 לתחנת המטרו Jamsil ומשם יש שילוט מצויין לשער הדרומי). הראינו לקופאית את ההזמנה בטלפון הנייד וקיבלנו כרטיסי נייר לכניסה, פשוט וקל.

הפארק גדול, נקי ויפה והוא מחולק לשני איזורים מרכזיים, Lotte World Adventure (בתוך מבנה) וMagic Island (בחוץ), כך שבימי גשם וקור, החלק המקורה שבפנים עובד (ומאוד עמוס). אנחנו היינו ביום יפה ועלינו על מתקנים בשני החלקים. בחלק שבפנים יש יותר מתקני VR ובחלק שבחוץ, יותר רכבות ואקסטרים. אנחנו יכולים להמליץ במיוחד על רכבת ההרים Atlantis בחלק החיצוני. מדובר ברכבת הרים קלאסית, שטסה במהירות מפחידה, אבל היא בהחלט לא נוראית וגם האמצעית, שכזכור לכם לא התלהבה מהרעיון של הפארק, ירדה ממנה באקסטזה. מתקנים מומלצים נוספים הם בפנים וכוללים את Wild Jungle (חלק משלישייה של מתקנים, שכוללים הדמייה של שייט בסירה, נסיעה בג'יפ בג'ונגל וטיסה), Fly Venture (עם גרפיקה יפהפיה) ו The adventures of Sinbad. הגדולה ואני ניסינו למצוא את רכבת ההרים French Revolution, ללא הצלחה וממש עכשיו גיליתי ששינו לה את השם ל French Revolution 2 VR ושיש בה באמת אלמנט של VR. טוב, בפעם הבאה כבר נדע 😊

הפארק היה מקושט ממש מקסים לקראת Halloween ועם החשיכה, אחרי 18:00 בערב כל החלק החיצוני נהפך לאזור, שבו זומבים רודפים אחרי המבקרים בפארק (לילדים קטנים ונשים בהריון מומלץ להישאר בחלק הפנימי). הגדולה ממש רצתה להישאר ולחוות את זה אבל נשברנו בסביבות 17:00.

הקוריאנים מאוד מסודרים ויש מקום לכל דבר, גם בפארק שעשועים:

אווירת Halloween בכל מקום בפארק:

בערב, אחרי שנרגענו קצת מהפארק, יצאנו מצויידים בכמה המלצות של החבר'ה מהגסטהאוס למסעדת ברביקיו קוריאני. כאן נתקלנו בפעם הראשונה והאחרונה בטיול, ביחס לא יפה לזרים. הלכנו למסעדה מאוד נחשבת, שהיתה חצי ריקה. הצוות הוציא אותנו החוצה ואמר שצריך להירשם בדף בכניסה, אבל אחרי שעשינו את זה, נכנסו זוג קוריאניות והן הושבו מייד בפנים. אחרי שראינו את זה עזבנו את המקום והגענו למסעדה השנייה שהומלצה, שבה לא שיחקו משחקי כבוד ופשוט הגישו אוכל מצויין!

יום 14 - 15.10 – יום שלישי – שוק אוכל ומזכרות, ניסיון כושל למצוא את שוק האלקטרוניקה וביקור באנדרטה המרשימה לחללי מלחמת קוריאה

זהו, הגיע היום האחרון של הטיול ומחר יש רק טיסות (והרבה). החלטנו לבקר, בהמלצת "איש זקן" מהגסטהאוס בשוק Gwangjang, שהוא אחד השווקים הוותיקים של סיאול וההתמחות שלו היא אוכל רחוב ומזכרות, בדיוק מה שהיינו צריכים! עשינו סיבוב די קצר בשוק, השלמנו עוד שני מאכלי רחוב שלא אכלנו קודם: Tteokbokki, שהן עוגות אורז ברוטב אדום קצת חריף, לא משהו לטעמנו ו Bindaetteok, שהן לביבות עשויות ממחית של שעועית מש, אותן אהבנו. מצאנו כמה מתנות מיוחדות למשפחה המורחבת ואפילו קנינו צ'ופסטיקס ממתכת, שבהם משתמשים בקוריאה (בניגוד למקלות מהעץ, שבהם משתמשים בסין וביפן).

חנות פרחים ביציאה מהשוק

חנות שמוכרת Hanbok, הבגדים הקוריאניים המסורתיים בקניון, שנמצא בתחנת מטרו:

כשסיימנו להסתובב בשוק נסענו לחפש את שוק האלקטרוניקה Yongsan Electronics Market, אבל במפתיע לא הצלחנו למצוא אותו או שמצאנו והוא לא היה דומה למה שחשבנו. אחרי שהתייאשנו, פתחתי את Google Maps וראיתי שהאנדרטה לזכר חללי מלחמת קוריאה נמצאת לא רחוק מאזור שבו היינו והתחלנו ללכת בכיוון. הבעייה היתה שלא ניתן היה ללכת ממש בכיוון שאותו הראתה המפה כי היה שם צומת ואוטוסטרדה שלא נראו עבירים ונאלצנו לעשות סיבוב די גדול, בדיעבד היינו צריכים פשוט להיכנס למטרו ולנסוע תחנה אחת או שתיים, אבל לא עשינו את זה וצעדנו ברגל. זה לא היה ממש מסע נוראי (פחות מ 2 ק"מ) אבל כולם היו קצת עייפים ורעבים ולא ראינו בדרך מקומות נחמדים לשבת בהם. כשהגענו כבר ממש ממול לאנדרטה, ישבנו בבית קפה נחמד והזמנו קפה וכריכי טונה וסלט ביצים. כריך הטונה עוד היה סביר אבל בכריך סלט הביצים פשוט שפכו סירופ סוכר! זה היה כמובן בלתי אכיל אבל זה הטעם הקוריאני, הכל מתוק, חלק גם חריף. נורא משעשע היה לראות את אנשי העסקים עם החליפות והעניבות שותים להם משקאות קפה או מוקה קרים בצבעי פסטל; נראה לי שבישראל, גבר מעל גיל 30 לא היה מרשה לעצמו להיראות עם משקה בצבע כזה, בטח לא באמצע יום העבודה, עם הקולגות...

אחרי שישבנו קצת ונחנו יכולנו לסייר באנדרטה המרשימה יותר בנחת (זה לא אומר שנכנסנו למוזיאון שבמקום, לא צריך להגזים). מדובר במתחם גדול שבו יש מספר פסלים מרשימים, תצוגה גדולה של כלי נשק, מטוסים, תותחים, טנקים ועוד מהמלחמה ומהתקופה שאחריה ומוזיאון, שאליו כאמור לא נכנסנו (טוב, חייבים לשמור משהו לפעם הבאה 😉).

יום 15 - 16.10 – יום רביעי – פרידה וטיסות

בבוקר נפרדנו ממארחינו בגסטהאוס, אחרי ארוחת בוקר מסכמת. יצאנו לדרך במטרו בסביבות 8:40, כאשר הטיסה ממריאה ב 13:00. גם ככשאלנו את החברים בגסטהאוס, המטרו + הרכבת המאספת לשדה נראו כאופציה המועדפת. בסמוך לגסטהאוס יש גם Airport Bus, אבל העדפנו לא להסתכן בפקקים. החלפנו מהמטרו לרכבת המאספת ובסביבות 10:30 הגענו לטרמינל 2 בשדה"ת Incheon. בשדה הספקנו לפדות את הכסף שנשאר על כרטיסי הנסיעה (יש עמלה של 500 וואן על הפעולה הזאת בחנות הנוחות) ולקבל החזר מע"מ על חלק מהקניות שלנו (החנויות הרלוונטיות נתנו לנו טפסים שאותם מילאנו והגשנו בדלפק בשדה). את ההחזר מקבלים במזומן במטבע שתיבחרו, אצלנו הסכום היה קטן ולקחנו וואנים, שאיתם קנינו מים ומזכרות אחרונות בשדה (מחירים די סבירים למוצרים המקומיים).

עשינו צ'ק אין לטיסה מראש ובכל מקרה היו לנו מקומות מוזמנים, כך שלא היתה כל בעיה, קיבלנו כרטיסי עלייה למטוס לשתי הטיסות והפקדנו את כל המזוודות והטרולים שלנו במטען (מקסימום יגיעו כמה ימים אחרינו). הטיסה מסיאול למוסקבה היתה מצויינת והגיעה בזמן, למרות שיצאה באיחור בגלל עומס בשדה בסיאול. הבעיה היתה בביקורת הדרכונים ובשיקוף במוסקבה, שם התעכבנו למעלה משעה בגלל שלא היו מספיק אנשי צוות של השדה במקום. קחו את זה בחשבון בקונקשנים בשרמטייבו ואם יש לכם קונקשן מאוד קצר, לכו לראש התור ודברו עם הצוות. הטיסה לישראל כבר היתה מלאה עד אפס מקום (חול המועד) והמסכים של מערכת הבידור התקלקלו, כך שלא הצלחתי לראות את הפרק האחרון של העונה הראשונה של The Marvelous Mrs. Maisel, שאת רובה ראיתי בטיסה הקודמת (אל דאגה כבר השלמתי אותו בבית 😂). הקטנה הצליחה לישון במשך רוב הטיסה, השאר ממש לא. אחרי נסיעת מונית, הגענו הביתה,תם ונשלם!

תובנות ועלויות

דרום קוריאה היא לדעתנו, יעד מצויין לטיולים, הן בהרכב משפחתי והן בהרכב זוגי, בכל גיל. יש בה המון מה לראות ולחוות, המדינה מודרנית, התחבורה הציבורית מצויינת, האנשים נחמדים מאוד, האוכל טעים והמחירים שפויים.

אינטרנט – להפתעתנו ה Wifi שנמצא בכל מקום ולרוב בחינם, אינו מספיק טוב ויציב. מומלץ להגיע עם חבילת גלישה או לשכור "ביצת" Wifi, שמאפשרת גלישה בכמה מכשירים (ניתן לשכור בשדה"ת, לפעמים מקבלים מהמלון/דירה כדאי לבדוק; כלכלית, כנראה עדיפה חבילת גלישה מישראל).

כסף – ברוב המכריע של המקומות (מלונות, מסעדות, חנויות נוחות, אתרים) ניתן לשלם באשראי. מזומן חייבים בטעינת כרטיסי התחבורה הציבורית, בשווקים ובדוכני האוכל ברחובות. כספומטים בינ"ל אינם מאוד שכיחים ולוקחים עמלה של כ 10 ₪ לפעולה, ללא קשר לסכום המשיכה ולכן כדאי להוציא סכום גדול יחסית במזומן בפעם הראשונה ולראות אחר כך אם צריך עוד.

ניווט - Google Maps מצויין לניווט בתחבורה ציבורית. הוא לא עובד בדרום קוריאה בנהיגה ברכב ולא בניווט רגלי, אפילו אם יש גלישה. מצאנו אפליקצייה אחת בשם Maps.Me, שנתנה פיתרון מסויים אבל לא תמיד היתה אמינה (שאר האפליקציות הרלוונטיות הן בקוריאנית בלבד). בג'ג'ו שכרנו רכב עם GPS מובנה ונראה לי שזו הדרך, גם אם שוכרים רכב בחצי האי עצמו.

תחבורה - לא הייתי נוהגת בערים הגדולות, יש שם פקקי ענק וחוץ מהנהיגה המסובכת בתוך העיר, נראה שזה פשוט ייקח הרבה יותר זמן להגיע ממקום למקום, שלא לדבר על חנייה. התחבורה הציבורית מצויינת וזולה ויש הנחות לילדים ולנוער. בג'ג'ו כדאי מאוד לשכור רכב, משום שהמקום קטן יחסית, אין ערים גדולות והרכב נותן גמישות ומאפשר להגיע לכל מקום באי.

שפה – הקוראנים במיוחד מחוץ לאזורי התיירות לא יודעים אנגלית בכלל ולא תמיד יש שילוט או תפריטים באנגלית. לימוד ה ABC הקוריאני (לא קשה במיוחד) מאוד יעזור למצוא מסעדות ולקרוא שלטים. גוגל טרנסלייט יכול לעזור.

עלויות עיקריות

טיסה מישראל לקוריאה באירופלוט – 1,100 דולר ממוצע לכרטיס פרימיום אקונומי.

טיסות פנים – 20-100 דולר לכיוון, יש לשים לב למגבלות מטען.

רכבת מהירה KTX מסיאול לבוסאן – כ 50 דולר למבוגר.

שכירת רכב בג'ג'ו – כ 50 דולר ליום, כולל כל הביטוחים ו GPS מובנה.

נסיעה בודדת בתחב"צ – כדולר אחד למבוגר, בכרטיסי הנסיעה יש הנחה קטנה ולילדים ונוער יש הנחות משמעותיות מאוד.

מלונות – המלון היקר ביותר עלה לנו כ 540 ₪ ללילה לשני חדרים (חדר זוגי +חדר לשלושה) עם ארוחת בוקר.

ארוחות במסעדות – בממוצע כ 150 ₪ לארוחת ערב ל 5 אנשים.

אוכל רחוב – בין 3 ל 10 ש"ח למנה.

Lotte World – כרטיס למחזיקי דרכונים זרים ב Klook – 26 דולר לכרטיס יומי.

Cookin' Nanta – כ 33 דולר לכרטיס, בהזמנה באצר הרישמי חודש מראש.

סיור ל DMZ – כ 42 דולר לאדם, כ 6 שעות, כולל הסעה מסיאול וחזרה, ללא ארוחות.

כניסות לאתרים – משהו כמו 4-5 דולר, יש לרוב הנחות לילדים, חצי מחיר.