היום שני – 27/7
בתכנון: עליה ל Aiguille du Midi, סכר אמוסון Lac d'Emosson ומפל בראר Cascade de Bérard
בהתאם לכל ההמלצות השכמנו קום וכבר בשבע וחצי היינו על יד הקופות. חנינו בחנייה בכניסה לשאמוני בכתובת הזאת:
Parking Grepon, Chemin À Batioret, 74400 Chamonix-Mont-Blanc
משם יש מעבר תת קרקעי קצר ומגיעים לקופות הרכבל.
תיאור המקום:
עומדים בתור לקניית כרטיסים. אחר כך תור נוסף לעלייה לרכבל: קרונית גדולה שבה נדחסים עד אפס מקום. בתחנה הראשונה יש מסעדה קטנה לארוחות קלות ושתייה מתחנה זאת יוצאים למסלולי טיולים. בתחנה יש גם מרפסת המשקיפה על הנוף המעלף.
לתחנה העליונה עולים ברכבל נוסף. (גם שם יכול להיות תור) אין מילים לתאר את היופי והעוצמה של הטבע. שם אפשר לצפות על האנשים שמשום מה מטפסים על ההר ועל המשוגעים הגמורים שיושבים על פי תהום כדי לאתגר את עצמם...
ואז יש מעלית קטנה שמעלה את מי שרוצה לנקודה גבוהה יותר (נכון... גם שם יש תור. בשעה שהגענו התור קצר, כשירדנו מההר ראינו שהתור כבר ממש ארוך) מגיעים למרפסת תצפית צרה ולאטרקציה שנקראת: Step into the Void. זו מעין תיבת זכוכית תלויה שאליה נכנסים בעיקר כדי שאחת מעובדות המקום תצלם אתכם במצלמה שלה (ניתן אחר כך לקנות את התמונות שצילמה) או/ו במצלמה שלכם .
כמה תמונות מההר המקסים להתרשמותכם:
המצלמה לא מצליחה לקלוט את עוצמת המקום אבל בכל זאת:
הרכבל לתחנה העליונה:
בתוך קופסת הזכוכית:
תובנות מ Aiguille du Midi :
- נהדר! נוף מרשים ועוצר נשימה. לא לוותר למרות המחיר היקר. זה מבחינתנו היה אחד משיאי הטיול.
- כמובן שיש להגיע רק אם הראות טובה. אין מה לעשות על ההר ביום ערפילי או מעונן.
- תאמינו לכל ההמלצות: תגיעו מוקדם ותחסכו לעצמכם עמידה מתסכלת בתור. למגזימים: הקופות נפתחות בשש וחצי... אנחנו הגענו בשבע וחצי ולא היה כמעט תור בשום תחנה. כשירדנו מההר הבנות שלנו, שבבוקר רטנו על ההשכמה המוקדמת, הלכו לבדוק את אורך התור כדי לראות אם ההשכמה השתלמה. בהחלט השתלמה! לנו לא היה כמעט תור וכשירדנו בסביבות 10 היה תור ארוך ואנשים רבים זרמו לקופות מכל עבר.
- בפורום היו שהמליצו לא לעלות מיד לתחנה השנייה כדי להתרגל לגובה. עלינו הגובה לא השפיע והרגשנו טוב ולכן עלינו מיד לפני שייווצר תור לרכבל העולה לתחנה השנייה. כשירדנו הסתובבנו בתחנה זאת, ישבנו בבית הקפה הנחמד שנמצא שם והשקפנו בנחת אל הנוף המדהים. מומלץ.
- בתחנה העליונה באטרקציה Step into the Void עמדנו בתור של כ- 30 דק'. ההמלצה שלנו לעלות לנקודה העליונה, אך לוותר על האטרקציה הזאת. זה לא מצדיק את העמידה בתור. את הנופים המדהימים אפשר לראות גם ללא כניסה לתא הזכוכית וממילא נמצאים דקה בתוך התא ולא באמת מצליחים להתרשם מהנוף הנשקף ממנו. חבל על הזמן.
- אנחנו לא קנינו את המולטי פס: כרטיס המאפשר לעלות על כבלים באזור ביומיים/ שלושה רצופים או לא רצופים. בתכנון שלנו היה רק ה- Aiguille du Midi כדאי מאד לבדוק אם משתלם כי הכרטיס מאד יקר. למשפחה בהרכב שלנו ובתכנון שלנו- זה לא השתלם.
- לצערנו הרב הרכבל העובר לאיטליה Panoramic Mont-Blanc Helbronner היה מושבת לשם שיפוצים. על פי התיאורים שקראתי- אם תהיה לכם אפשרות מומלץ לנסוע בו. הרכבל לא כלול בכרטיס המולטי פס והעלייה אליו היא מהתחנה השנייה.
- בשאמוני היה חם. אך למעלה על ההר היה ממש קר. לבשנו פליז, מעילים דקים ואפילו כובע וכפפות. לזה ייחלתי, אך זו הייתה הפעם האחרונה שהשתמשנו בבגדים ארוכים.
- בקיץ אין טעם לארוז הרבה בגדים חמים. במיוחד אם אתם לא מתכננים עליות מרובות להרים.
מכיוון שהשכמנו קום היה לנו זמן לראות מקומות נוספים.
המשכנו לסכר אמוסון Lac d'Emosson:
הסכר הענק והיפה הוא מיזם משותף של שוויץ וצרפת. נסענו אליו משאמוני בכביש D1506. דרך יפיפייה. היום היה בהיר והראות מצוינת. ניתן להגיע אליו בכמה דרכים. אנחנו נסענו עד לסכר. ניתן לטייל על הסכר, לשבת במסעדה באתר שממנה נשקף הנוף היפה. קנינו כרטיסים לרכבת החמודה שבאתר אליה יורדים בפוניקולר. הרכבת עם קרונות פתוחים נראית כמו רכבת בלונה פארק. היא נוסעת על שולי ההר, עוברת במנהרות קצרות כשתהום מצד אחד והנוף נפלא! מגיעים לתחנה בה יש גם מסעדה (יקרה ולא כל כך טובה, אך צופה לנוף הנהדר) שם ניתן לרדת לעיירה Le Chatelard עם פוניקולר גדול שנחשב לתלול ביותר באירופה. אנחנו חזרנו חזרה באותו מסלול לסכר ולרכב שלנו. בסכר ניתן לטייל במסלולים שונים בדרגות קושי שונות. אנחנו המשכנו הלאה.
יש כאלה שעשו את המסלול אחרת ובכיוון ההפוך: קודם הגיעו לעיירה Le Chatelard ומשם עלו בפוניקולר אז לרכבת ולבסוף לסכר. יכול להיות שזה מסלול טוב יותר.
כמה תמונות להתרשמותכם:
הרכבת החמודה והנופים מסביב:
היעד הבא שלנו היה מפל בראר Cascade de Bérard. שמים בוויז את היעד ונוסעים. לא פשוט למצוא. אז למעוניינים הרי ההסבר שלנו מהסכר לכיוון שאמוני:
עוברים את הכפר Le Buet כ- 500 מטר אחרי הכפר בצד ימין יש דרך עפר בה עולים עד לחניה קטנה. עולים בערך קילומטר של עלייה מתונה עד שתיראו בצד ימין שלט קטן שמספרו 317 המצביע על כך שיש לעלות למעלה לבית קפה ולמפל. הצעתינו: אל תעלו למעלה. התצפית הטובה והקרובה ביותר למפל היא דווקא כאשר פונים ימינה. כמה מטרים אחר כך בצומת תפנו שמאלה עד שרואים גשרון מתכת עם כמה מדרגות המוביל למפל. המפל יפה ולמרות זאת המסקנה שלנו הייתה שזה לא שווה את העצירה. בהמשך הטיול ראינו מפלים יפים יותר. יכול להיות שביום עמוס פחות היינו חושבים אחרת..…
על התכנון והביצוע של היום השלישי בטיול בפוסט הבא
