הולנד המפתיעה - ירוקה ושלווה

הגענו לאזור beemster

אז כפי שכבר אמרתי האזור הפך לאתר מורשת עולמית של אונסקו וכנראה עקב כך יש הקפדה על איך שהבתים נראים עד לרמת ההרגשה שאתה קצת במוזיאון

חלק מהבתים מוקפדים ברמה מוגזמת לעיתים - אבל זה מה שיפה.

הגינות מטופחות, הדשא גזום, הפריחה שופעת מכל מקום

העיצוב של החלונות ( דבר שאשתי שמה לו לב ) היה משהו יוצא דופן

בכל חלון יש וילון תחרה, תצוגה של עציצים, פסלים וכל דבר שאמור ממש להתחרות עם הבית השכן.

לאחר מכן הסביר לנו בעל הבית שייבוש הים חילק את כל שטח לחלק של קילומטר רבוע שהגבול שלו היה התעלות שסביבו

וכך בכל קילומטר כזה יש מרחבים חרושים לכל חלקה, עם פרות וכבשים, ממש פסטורלי.

במרכז העיירה יש מספר בתי קפה ציוריים

רק לקראת סוף הטיול גילינו במקום גם חנות עיצוב יפה ואפילו חוות גבינות מקומית

שלא הספקנו לבקר בהם

אבל במרכז המסחרי הקטן היינו כמעט כל יום וגם בו הסופר החנויות והמעדניות היו ברמה גבוהה

ובית הקפה המקסים Eetcafé Les Deux Ponts שהיה 10 דקות הליכה מהוילה שלנו גם נראה כאילו מהאגדות:

יום שלישי - אזור beemster

התחלנו בעיירה המרכזית באזור זה: purmerend

ברור שזה היה ביום השוק של העיירה!

עם תושבים מקומיים בלבד ללא אף תייר כמעט מלבדנו.

למרות הכיכר הגדולה של העיירה, השוק השתרע דווקא בסמטאות העיירה וסביב הקניון שהיה שם 

השוק נמשך עד לקטדרלה המקומית שמולה יש את המוזיאון של העיירה ושל ההיסטוריה של beemster.

לאחר מכן נסענו לטירת מיודן היפה

ממש מרגישים שם חלק מימי הביניים וכולנו התחלנו לזמזם כמעט בו זמנית את נעימת הסידרה של משחקי הכס - עד כדי כך זה אותנטי

גם הגנים שלו התגלו כמקום נחמד לטייל בו, לחלק מהקבוצה שלא רצה לטפס כל כך הרבה מדרגות ולשחק ב "אבירים"...

לאחר מכן התכנון ביום זה היה לעשות שייט ב broek un waterland, כיוון שעל השיט של חיטהורן וויתרנו. אך העננות והרוח הקרירה לא עשו לנו חשק להיכנס לסירה כל כך, אז עברנו בכפר השליו הזה בלבד.

( דרך אגב לנסוע ברכב ב 30 קמ"ש בדרכי בימסטר היה ה"שייט" שלנו... )

יום רביעי - ליידן ופארק מים

את ליידן היפה פתחנו שוב בעננות וקרירות ברמה כזו שאחת מהבנות הבוגרות שלנו פתחה את היום בשימלה קצרצרה ונשלחה לאחר הרמת קול של אימה לעריכת קניות מיידית ברשת מפורסמת כלשהי להחלפת הגרדרובה שכללה ג'ינס חולצה וסוודר...

במדרחוב, שעוד לא התעורר לגמרי, נתקלנו לראשונה ברשת מעדניות Dagelijks שמתהדרת שכל המוצרים שלה הם ב 1.80 יורו, סנדוויצ'ים טובים ושתייה - כדאי.

המדרחוב הוביל אותנו לכיכר יפה לאורך התעלה המקומית, שם למזלנו השמש הציצה קלות ונתנה לנו מעט רגעי חסד בבית קפה המקומי בכיכר.

חלקנו המשכנו לטחנת הרוח שמשמשת כמוזיאון קטן עם הסבר נחמד וטיפוס מעייף עד לראש הטחנה אך עם פיצוי נאות של תצפית יפה על העיירה

כיוון שמזג האוויר המשיך להיות אפלולי ולא נעים פנינו לכיוון פארק המים DUINRELL - חלקנו חיכה במסעדה בחוץ ושאר החברה הצעירים ניגשו להתגלש במגלשות המקורות.

הילדים נהנו מחוויה ואכן זה מעניין להסתובב בבגדי ים במקום מחומם כשמעבר לזגוגית אתה רואה גשם יורד...

לאחר מכן חזרנו לוילה למסיבת יום הולדת לבן שלנו שהגיע ל 20...

( בזכות יום ההולדת שלו גם קיבלנו הנחה באפטלינג... )

יום הולדת בוילה עם הפתעות שקנינו בליידן ומרתון ביליארד...

יום חמישי - האג ודלפט

בכל טיול יש כמה פספוסים של ימים שהיו צריכים להיות יפים והתפקששו

מצד שני יש ימים שהפתיעו לטובה.

היום של האג היה מסוג הימים הפחות טובים.

התחלנו אותו במבול שירד כל הלילה, רוחות בבוקר ונסיעה עד להאג הרחוקה בגשם שוטף.

פעם ראשונה שקיבלתי התראת מפגעים בוויז של: "זהירות - הצפות בכביש"

ואכן הניקוז זה לא הצד החזק שם והרכבים משפריצים אחד על השני מים באמצע האוטוסטרדה וזה היה מפחיד...

הרעיון היה להסתובב תחילה בהאג, במבני הממשלה במדרחוב ובשוק הפשפשים המקומי ובמקום זאת מצאנו מסתור זמני בקניון מקומי שגזל לנו את מרבית הזמן והגשם לא פסק.

החלטנו לגשת לפנורמת מסדאך. הדרך לשם כולל מציאת חנייה ואפילו המבנה שבו נמצאית הפנורמה היו ממש מייאשים ולא גילו לנו שמץ של רמז איזה פלא אנחנו עומדים לראות:

ברגע שנכנסנו למקום אתה מרגיש שהגעת לעולם אחר ( יחסית לשלוליות שבחוץ ).

ברקע אתה שומע את האיוושה של גלי הים, נאקת השחפים והתמונה שמולך מגמדת הכל.

לא מובן איך ציור כזה נעשה בידי אומן אחד ( פלוס עזרה של אשתו ועוד כמה עוזרים... ) בפרק זמן של מספר חודשים.

אם לא ממהרים ( ואנחנו בלל לא מיהרנו לצאת... ) אפשר להתעכב במקום לראות כל פרט ופרט בציור, להאזין להסבר בעברית ולהתענג על אומנות שכזו.

השילוב של הציור עם ההצגה שלו, האלמנטים המוחשיים שפזורים פשוט מהמם

כשיצאנו הסתבר שהתחזית שאמרה על "ממטרים פזורים שייפסקו בצהריים"

כלל לא קלעה למטרה והגשם לא הפסיק לרגע

פנינו בלית ברירה לכיוון דלפט שממנה ציפינו להרבה אך הגשם לא נתן לנו הזדמנות להנות ממנה וחוץ מתמונות חורפיות שקצת מרמזות על מה שהפסדנו שם לא נותר לנו מזכרת משם

כנראה שמוזיאון ורמיר ימתין לנו לפעם הבאה בהולנד...

לא רצינו לסיים את היום בתחושת החמצה ופנינו לכיוון הוילה שלנו והמשכנו לאחר מכן כ 10 דקות נסיעה אבל אחת היפות שהיו לנו לכיוון hoorn

הנסיעה הייתה לאורך החוף והנמלים של הורן ואנקהויזן התגלו לנו באופק והיה מחזה יפה.

מדובר היה ביום חמישי שבו החנויות כמעט בכל רחבי הולנד פתוחת עד 21:00 והחלטנו לנסות להוציא מהלימון לימונדה מהיום החמוץ הזה ( ברור.. חוץ ממסדאך ).

הגענו להורן וראה זה פלא אחרי כמעט 24 שעות של גשם התחילה ההפוגה.

הצלחנו לטייל במדרחוב היפה של העיירה והכיכר שבה מתקיימים שווקי הגבינה מדי יום חמישי בצהריים, הייתה אחת הכיכרות היפות שראינו עם מבנים עתיקים סביבה.

הפסקת קפה קלה בכיכר הייתה מרעננת ממש לסגירת היום

יום שישי - אפטלינג ו zaandam

אחרי הסערה של היום הקודם, יום זה התחיל בסימן מעודד חלקי והחלטנו לפצל כוחות ולרדת לאפטלינג ( ביום זה גם עברנו מיוני ליולי והפארק ייפתח עד מאוחר... )

ירדנו ברכב אדרנליני במיוחד לכיוון הפארק

ושני רכבים ירדו לעיירת הקניות זאנדאם.

מכיוון שאני ירדתי לאפטלינג, העברתי לידי זוגתי את מלאכת הניווט עם מפה שהוכנה מראש, כולל שיעורי בית עם האיש הצהוב הקטן בגוגל מאפס.

למרות הרפתקה קטנה שבה לא הרשו להם להחנות במקום החנייה שהוגדרה מראש עקב פסטיבל כלשהו ( פסטיבל בגשם ???? )

ולמרות גשר שהתרומם להם לפתע והשאיר חצי בצד אחד וחצי בצד השני

הרי שהניווט עבר טוב ומסע הקניות הוכתר בהצלחה.

היו קצת רוחות פרצים בחנייה שהייתה פתוחה לנהר וחוץ ממדרחוב עמוס חנויות מדובר במבנים ארכיטקטורים מיוחדים.

החצי שאיתי הגענו לאפטלינג והודות לתיאור המפורט הנהדר והמדוייק של לי

היינו מוכוונים ויודעים בדיוק מה לעשות:

החצי הסוער ( שני הבנים הגדולים ) פנה מייד לעולם ההרפתקאות והחצי הרגוע ( אני עם סבתא וילדה ) פנינו לעולם הפיות וליער האגדות

היער מהמם לילדים קטנים והטעות שלי הייתה שלא עשיתי שיעורי בית לגבי האגדות ולא ידעתי לספר לילדה את הכל...

בסיבוב מקסים היינו בכל היער עד שהגענו לאטרקציות של עולם הפיות

הבנים במקביל סיימו את הטרקציות שלהם ונפגשנו בעולם הכתום ( עולם המסעות )

שם עשינו מספר מתקנים ביחד וירדנו לעולם האלטרנטיבי להפסקה, מנוחה אוכל ואטרקציות אחרונות.

הדבר היחיד שפגם באווירה ( הפעם זה לא היה הגשם שרק טיפטף קלות ) אלה היו התורים הענקיים כמעט 30-40 דקות בכל מתקן ובמתקן החדש - 1898 למעלה משעה

רק כדי לסגור את היום הקודם

אציין כי רק בזכות נער/גבר היום הולדת הזמנו מראש 4 כרטיסים בעלות של 25 יורו בלבד הודות ל טיפ שנכתב פה - תודה !

ותמונות של הפארק ניתן למצוא בכל הרשת אז אצרף רק תמונה אחת:

גם מתחתנים שם...

יום שבת - אוטרכט

את יום שבת התחלנו מוקדם מהרגיל

מסתבר שצבא ההגנה לישראל לא היה יכול לוותר על שירותיו של בננו ליותר משבוע.

אז אותו בחור שמספר ימים קודם השתובב לו במגלשות מים.

שיומיים קודם חגגנו לו 20.

ושביום הקודם צרח לו ברכבות ההרים של אפטלינג.

נאלץ לשוב וללבוש את ארשת הפנים הקשוחה שלו

ולחזור לפקד על כיתת לוחמי חילוץ והצלה בפיקוד העורף.

התעוררנו אשתי ואני לפנות בוקר ורגע לפני שהגבר שלנו נבלע בשערי סכיפהול

עוד הספיק לזרוק לנו: "אני לאמסטרדם עוד אחזור..."

קרן האור היחידה ( תרתי משמע ) מהנסיעה הזו היא שבחזור ראינו בפעם הראשונה משהו שלא ראינו עוד בהולנד:

זריחה!!

שמש בבוקר זה עוד לא היה וזה היה סימן שהתקופה הגשומה שהייתה לנו מאחורינו ( כמעט )

מסתבר שכדי שיום יהיה מוצלח צריך לא רק מזג אוויר יפה...

את אוטרכט התחלנו ברגל ימין בחנייה בכיכר Janskerk שם התקיים לו שוק פרחים נחמד.

על שוק הפרחים של אמסטרדם וויתרנו, והשוק הזה, למרות, ( או אולי בגלל ) שהיה קטן ומקומי היה מעניין מאוד.

לאחר מכן המשכנו לשוק הבדים שמתקיים כל יום שבת

בדים שלדברי אשתי ( המקצוענית בתחום ) היו גם זולים גם יפים וגם איכותיים

ורק פה הוספנו למזוודותינו עוד כמה קילוגרמים…

וכמו שאמרתי קודם כגודל הציפיות גודל האכזבות

הרבה שמענו על אוטרכט והקדשנו לה יום שלם והיא ממש ממש ממש לא ענתה על הציפיות.

כנראה שכולם הסתגרו כל השבוע בבית עקב הגשמים וברגע שהשמש זרחה כולם באו לעיר. היא הייתה עמוסה לעייפה, כל הרחובות מהכיכר הראשית לנהר עמוסים

כל הרחוב לאורך הנהר והמסעדות מפוצץץץץ

צפיפות של אנשים שפשוט אי אפשר ללכת.

התכנון בשלב זה היה שתהיה התפצלות: חלק יילכו למוזיאון הרכבות

וחלק ימשיך ברחובות ויילך למוזיאון תיבות הנגינה

אך עקב המצב עשינו סיבוב אחרון בכיכר טעמנו משהו טעיםםם ( וופל בלגי מפורר עם נוזל קרמל מעליו ) ונסענו כולם למוזיאון הרכבות.

המוזיאון יפה, הכניסה מרשימה, המיצגים יפים והילדים נהנו.

נכנסנו להצגה בהולנדית על האוריינט אקספרס והכי נהנינו בסימולטור ( לא לפספס )

חוץ מזה מוזיאון נחמד...

לאחר מכן החלטנו לתת לעיר עוד הזדמנות ולאחר חיפוש ארוך של חנייה הגענו שוב למדרחובים העמוסים....

אכלנו וברחנו

צר לנו אוטרכט אולי פעם אחרת

בדרך עוד הספקנו לעבור בטירת דה האאר רק מבחוץ ( גם כי היה מאוחר )

וחזרנו ל beemster הרגועה

אפילו כשמלאנו דלק בתחנת דלק של העיירה הזו היה מעניין לראות את הבתים שצמודים לתחנה...

ותמונה אחרונה ממה שהיינו יכולים להנות מאוטרכט בזמן אחר ובסיטואציה אחרת...

יום ראשון - ההה יום של הטיול

עשינו בו כל כך הרבה דברים כך שאין לי כותרת עבורו אבל הוכתר כיום היפה של הטיול:

התחלנו את היום בכפרי הדייגים והגענו ראשית ל marken.

מרקן ביום ראשון בבוקר הייתה שקטה וכמעט ללא תיירים.

סיבוב בכפר היפה והגעה למזח וזכינו למנת ההולנד שהשתוקקנו לה מיום האתמול

ברגע שהגענו למזח עמדה לצאת ספינת שייט לוולנדם ותפסנו אותה ברגע האחרון

12.5 יורו לשייט הלוך חזור כולל קפה ופאי תפוחים.

היה שייט רגוע, עם מנוחה קלה ואפילו הפאי עם הקצפת היו טעימים

הגענו לוולנדם העמוסה אומנם אך עם מזכרות זולות יחסית ולאחר סיבוב קליל על המזח עצמו ירדנו לסמטאות הכפר שם כלל לא היה עמוס והמקום התגלה כפנינת חמד ממש

עוד קצת מוולנדם

ועוד קצת, היה יפה...

היעד הבא היה משהו שנתקלתי בו באקראי ברשת וזה פסטיבל אוכל נודד

אנחנו קראנו לו: פסטיבל משאיות האוכל אווירה של שנות השבעים, רכבים ישנים שחודשו והוסבו למסעדות נודדות שנפגשים כל פעם באתר אחר בהולנד

האווירה מיוחדת, אוכל טוב ומגוון, מוזיקה ברקע.

בעלתדוכן ההמבורגרים לא האמינה שהגענו לפסטיבל במיוחד מישראל

למי שאוהב אני ממליץ

לא רצינו לסיים את היום הזה

מכיוון שהשמש זרחה למרות שעת הערב

החלטנו ( כדי שלא ניכווה שוב עם הגשם ) לשנות כיוון ולנסוע שעה ארוכה לפארק הוחה פלואה לרכיבת אופניים.

לאחר שעת נסיעה וברבור קל ( הוויז הפנה אותנו לשער שהיה סגור בפארק )

הגענו, חנינו, עלינו ורכבנו.

לפרוטוקול: הילדים הכריזו שהיה יותר כיף מאפטלינג...

רכבנו שעת ערביים ( ככה היה נראה, בפועל זה היה 19:00 )

היינו כמעט לבדנו ביער. הרכיבה, היום היפה, מזג האוויר, הכל היה לטובתנו וסיימנו יום מהמם נוסף בהולנד

לא תאמינו אבל כשחזרנו בשעה מאוחרת יחסית לוילה ( לדעתנו... )

זה היה האור בחוץ - שעה 22:00

ולילדים עוד היה כח לקפץ להם

יום שני - הארלם וזאנסה סאכנס

התחלנו בהארלם ( ביום השוק שלה, אם תהיתם ), קראנו על הארלם שנחשבת כעיר יפה במיוחד בעיני ההולנדים, לדעתנו יפה כמו שאר העיירות ולא יותר. התחלנו בכיכר המרכזית למרגלות הקטדרלה וטיילנו מס' שעות ברחובות העיירה בין הסמטאות, עיר אכן יפה ונעימה ומצאנו אפילו מעין כיכר פנימית שדומה לבחינהוף באמסטרדם.

לזאנסה שקלנו מאוד אם להגיע כיוון שידענו שהיא תיירותית מאוד, אך כיוון שבכל הולנד בקושי זכינו לראות כמות נכבדה של טחנות רוח החלטנו ללכת בכל מקרה והגענו לקראת סוף היום.

בדיעבד המקום היה מוצלח מאוד ויפה להסתובבות.

הגענו בשעה 16:00 כשהתחיל להתרוקן והיה נעים,

המקום פתוח עד 18:00 וניתן לשכור אופניים עד 17:00, אך טחנות הרוח החלו להיסגר מוקדם יותר.

אנחנו נהנינו מהאווירה, הגדולים שכרו אופניים והסתובבו במקום להנאתם.

חוות הגבינות למי שאוהב אומנם תיירותית למדי אך התצוגה והמבחר גדול ויפה

וקצת מזאנסה...

השמחה למזג האוויר הנעים הייתה מוקדמת מדיי

למחרת הגשם ואיתו הרוחות והקור חזרו...

התכנון היה ליומיים אמסטרדם והנה אני מתחיל להרגיש שהיא בורחת לי בין האצבעות.

נכון שהיו לי במגירה מוזיאונים בעיר, אך ההתנהלות בקבוצה כזו במזג אוויר כזה זה לא פשוט. לכן שינינו תוכניות ופנינו שוב לעיירה הסמוכה לנו פורמרנד ליום השוק שלה ( יום שלישי מי שזכר... ) והקניון שנתן מענה למי שלא רצה להסתובב בשוק עם מטריות.

אפילו הייתה אפשרות למשחק שח קצר

לאחר מכן נסענו לחוות הגבינות "קטרינה הובה" רשת עם מספר חוות גבינה באזור, דומות אחת לשנייה והאמת הייתה דומה גם לחווה שהיינו בה יום קודם בזאנסה, גם במראה וגם במחירים.

למרות זאת גם פה הועמסו עוד כמה קילו גבינות למשקל העודף שלנו...

לסיום נסענו שוב לעיירה זאנדם שגם היא הייתה קרובה לנו.

לאחר מכן נסענו לעוד השלמת קניות ולהסתובבות נוספת בעיירה שלנו בימסטר כשסוף הטיול כבר בפתח

אך נכונו לנו עוד יומיים מלאי הפתעות לפנינו…

יום רביעי - אמסטרדם !

השמיים נענו לתפילותיי והעננים פינו את מקומם ל: "מעונן חלקי עם חשש לממטרים"

ממטרים לשמחתי לא הגיעו בסוף ונתנו לנו יום אמסטרדמי יפה שמיצינו אותו טוב טוב.

ההתחלה לא בישרה טובות:

הכיוון הפעם היה דרום העיר כשמלכתחילה היה לנו דיון אם לחנות בחניון P+R לנסוע בטראם ולחסוך כסף, או לחנות במרכז בעלות מפוקפקת של 42 יורו לכל היום.

החלטנו שניסע לחניון של האצטדיון.

אך תוכניות לחוד ומציאות לחוד:

באותו יום התחילה אליפות אירופה לאטלטיקה קלה שהתקיימה כמובן בחלקה גם באצטדיון...

אז הדרך לשם עברה חלק אבל השומר בכניסה לא הותיר מקום לספיקות: תמשיכו הלאה...

גם החניון השני ששמרתי לעת הצורך למקרים כאלה היה חסום ע"י טרקטורים ומשאיות שהחליטו לשפץ את החניון דווקא עכשיו

כדי שלא נבזבז זמן שמנו בוויז את החניון היקר שליד חווית היינקן וחנינו שם

מהחניון הגענו לשוק אלברט קואופ המפורסם

הרבה קראנו על השוק הזה, חלק אהבו, חלק לא, חלק אמרו שהוא מיוחד וחלק אמרו שהוא עמוס.

אז בתור חובבי שווקים, כשביננו יש כמה שוקולוגיים מקצועיים השוק הזה הוכתר כאחד השווים.

שוק ענק, לאורך כל הרחוב, ססגוני, מגוון, מלא שמחה, מוזיקה, יד שניה, ביגוד, אוכל, ובצידי הרחוב גם חנויות בתי קפה וכל מה שניתן לצפות משוק כזה.

החברה הלכו הלוך חזור ולא פסחו על אף דוכן ומסתבר שגם דיירי הרחוב אהבו את השוק באותו יום ואף צילמו אותו...:

התכנון לאחר השוק היה שנתפצל שוב.

אך כיוון שהתחלתי לזהות שלא הולך להיות "לאחר השוק" בקרוב, החלטנו להתפצל ואשתי שוב לקחה את שרביט הניווט, חלקנו המשיכו במסעות הדוכנים וחלקנו לקחו טראם לכיוון מוזיאון נמו המדובר.

בדרך למוזיאון עברנו בתחנת המרכזית היפה והעברנו מספר שעות במקום כשכל מיצג נבדק ונוסה ע"י הילדים כשרק השפה מנעה מלהשתמש בחלק מהם.

בקומה האחרונה של המוזיאון יש תצפית יפה עם בית קפה ומספר מתקני מים שהילדים ההולנדים השתובבו להם בבגדי ים כשניתן היה לחשוב שבחוץ יש 40 מעלות…

נקודת המפגש בחזור הייתה כיכר המוזיאונים עם התצלום ההכרחי בשלט

I AMSTERDAM

אחרי מנוחה קלה במדשאה הסמוכה, כל מי שפספס את מוזיאון נמו, נכנס למוזיאון ואן גוך ואילו אני גיליתי שתחרויות האטלטיקה הקלה הגיעו גם לכיכר זו ובמקום התנהל גמר אליפות אירופה לזריקת כידון.

תפסנו מקום ביציע המכובד וראינו את התחרות

הלטבי ניצח למי שלא יכול לעמוד במתח...

ולמי ששאל את עצמו מי מחזיר את כל הכידונים שזורקים אז קבלו:

לאחר הפעילות של כולם כל אחד הגיחו ממקום אחר: מהמוזיאון, מהתחרות, מהכיכר, מהדשא, מהרחובות

הלכנו לכיכר ליידספליין היפה להתמזג באווירה ולהתפנק בבית קפה המקומי.

כשכל מי שרצה לעשות סיבוב אופניים אחרון בהולנד הלך לפארק הסמוך VONDEL שלצידו יש חנויות להשכרת אופניים כשהכי קרוב לפארק מנוהל ע"י ישראלי.

השכרנו אופניים ויצאנו לרכיבה בפארק.

אחרי רכיבה בהוחה פלואה בה היינו לבד ביער

ורכיבה בזאנסה בה היו מעט אנשים לקראת סגירה

החוויה פה הייתה שונה:

אלפי אנשים הולכים ושבים בפארק

חלקם עושים ספורט בריצה, רכיבה, הליכה וכל מה שניתן

חלקם יושבים בבתי הקפה הפזורים בפארק

חלקם שוכב על הדשא ואף ראינו מספר מקומות של מנגל ( יש דבר כזה בהולנד ? )

המקום גדול ומכיל את כולם, מדשאות, אגמים ומזרקות.

חוויה חובה לכל מי שבא לאמסטרדם

חזרנו לרכבים וחזרנו לקפה וצ'יפס אחרון במרכז המסחרי שבאזור בימסטר

לפרידה רשמית לקראת העזיבה שלנו למחרת.

מחר מחכה לנו יום אחרון אך מהנה ומפתיע כאקורד סיום מיוחד לטיול הזה שלנו

א

יום אחרון - schagen

בוקר היום האחרון שלנו לטיול הבטיח רבות.

השמש זרחה בשמיים, היום נראה יפה ולמעשה סגר לנו את מסגרת הטיול שהתחילה בשמש והסתיימה בשמש, ( רק באמצע שלא נדע... ).

בדיעבד זה היה היום הכי חם שלנו בטיול, הטמפ' הגיעו ל 21 מעלות ללא אף ענן ובסוף היום חלקנו אף נשרפו קצת בפנים - אז יש יתרונות לימים מעוננים.

אנו התחלנו את היום לאחר סגירות אחרונות במזוודות והעברת משקלים ( שהצטברו להם מרחבי השווקים ההולנדיים ) מאחד לשני על מנת לא לחרוג יותר מדי.

לאחר 12 יום כמעט ללא ארועים בריאותיים הילדה הקטנה שלנו החליטה להוציא את ארוחת הבוקר שאכלה ברחבי הרכב ועל בגדיה ( בשונה מפרובאנס - שם מי שזוכר כמעט כל המשפחה חטפה וירוס מעצבן... )

ללא איבוד עשתונות נכנסנו איתה מייד לחנות כלבו HEMA המקומית והבגדים הוחלפו והתחלנו את היום מחדש כאילו לא קרה כלום.

פה המקום לציין את הרשת הזו - HEMA כל בו בשילוב סופר מרקט, שנתקלנו בו כמעט בכל עיירה.

דברים לבית, בגדים, מתנות במחירים סבירים וכמעט בכל סניף מסעדה זולה וטעימה שהשתמשנו בה לעיתים 

בטיפ נסתר וקטן פה בלמטייל קראנו על אירוע פולקלור מקומי בעיירה סכגן ושמנו פעמינו למקום.

זו הייתה אחת העיירות שהכי אהבנו.

כרגיל ברחבי הרחובות התפרש לו שוק מקסים שאפילו אני התחלתי לשוטט בו ולהנות.

אך לפתע התחלנו רואים תושבים הולנדיים בלבוש של ימי הביניים מסתובב בעיירה ומנהל את חייו כבשיגרה...

הם קנו בשוק, הסתובבו לאיטם, דיברו ביניהם, ישבו בבתי קפה ממש כאילו אנחנו בהולנד של לפני 500 שנה.

כשהגענו לכיכר המרכזית שם הבנו מה קורה וראינו הופעות של שירים וריקודי עם הולנדים.

כשכל קבוצה באה עם שיר אחר, ריקוד אחר ומנפנפת בדגלים שונים ( מדובר בדגלים של כל מחוז ).

כולם היו בגילאי שיבה וכנראה כל קבוצה היא מבית אבות אחר...

לאחר שריקודי העם הסתיימו הגיעה קבוצה נוספת עם לבוש משנות השבעים ושרה שירים מתקופה זו והאווירה הייתה פשוט משגעת.

ישבנו בבית קפה בכיכר ופשוט התענגנו לנו על כל רגע ורגע.

למעשה העברנו שם כמעט את כל היום ( האחרון לטיול להזכירכם )

התוכניות לשאר היום נדחקו ופשוט נהנינו לנו מהמקום

ועוד מקבץ הולנדיים מימי הביניים:

וההופעות שהיו למרגלות הקטדרלה:

בדיוק כשתהינו איפה הדור הצעיר, הגיחו החמודים האלה מעבר לפינה:

נוער משום מה לא ראינו בלבוש הזה, אולי הם ברחו מהבושות שעשו להם ההורים שלהם

לאחר הארוע המקסים הזה עברנו שוב במעגן הסירות של HOORN כשהכיוון שלנו הוא סכר Houtribdijk התכנון המקורי היה לחצות אותו ולהגיע לספינת בטאביה ואאוטלט בליילסטאד אך הזמן כבר הגביל אותנו.

נסענו עד אמצע הסכר, נסיעה יפה ושונה מהנוף הרגיל, ממליץ מאוד

באמצע הסכר יש בית קפה להפסקה קלה וחזרנו לוילה להתארגנויות סופיות

כמעט סיום...

קנינו מתנה צנועה למארחים שלנו עם ברכה שכתבנו עליה מספר מילים

וקבענו איתם לשעת הערב לפרידה ( אנחנו צריכים לצאת ב 03:30 לכיוון שדה התעופה )

בעל הבית כל כך התרגש מהמתנה שהבאנו לו, הלך וחזר עם אשתו, שאמרה לנו שזו פעם ראשונה מזה 10 שנים שהם מארחים, שמישהו מביא להם מתנה ( ??? )

היה ערב נחמד, העברנו חוויות, גילינו פרטים על המארחים שלנו והשארנו טלפונים למקרה שנזדמן שוב למקום, או שהם יזדמנו לארץ.

עלינו לראות את חצי גמר היורו גרמניה צרפת

ולאחר 13 ימים נהדרים, עלינו לישון 

רגועים ושלווים….

רגועים ושלווים ???!!!

כדי לצאת ב 03:30 צריך לקום ב 03:00

אבל לא כשאתה 13 איש

בפאניקה התארגנו, התלבשנו ויצאנו לדרך באיחור של כמעט חצי שעה.

הוויז שתיזמן לנו את הדרך הזו תמיד ב 25 דקות עלה ל 45 דקות לאחר שנחסם כביש עקב שיפוצים

הורדנו את כולם בשערים ורצנו להחזיר את הרכבים

עכשיו מגיע הקטע !

מי שזוכר ביום הראשון עם הבירבור של הרכבים שעזר לנו מאוד ברגעים קריטיים אלו:

לחנות בחניון התת קרקעי, לעלות למסוף, ללכת מרחק נצח עד ל KEY BOX של המפתחות

ומשם לעלות שוב לשערים שם כולם המתינו לנו.

אם לא היינו עושים את המסלול הזה שבועיים קודם, היינו עושים את זה בחצי שעה, עכשיו זה לקח 10 דקות.

חסכון עצום של זמן

היינו המשפחה האחרונה שעשו לה צ'ק אין ( בכלל לא שקלו מזוודות - לא היה זמן - ואנחנו דאגנו כבר כמה ימים על המשקל העודף... )

ורצנו לאורך שערי היציאה ( אני לא מגזים 10 דקות הליכה !!! )

נראינו כמו המשפחה בסרט: "שכחו אותי בבית 2" שרצה בשדה תעופה

טוב שלא שכחנו מישהו באמת...

נכנסנו למטוס ולא עברה דקה והמטוס ניתק את השרוול והתחיל בנסיעה

פיווווווווווווווווו

עשינו זאת - לא נורמליים

פעם הבאה שעתיים מרווח בטחון !!!

ועכשיו סיום

יעד מלחיץ - תלוי איך מתכננים אותו ( את הקטע המלחיץ של השדה תעופה אני מייחס לארץ לא להולנד חחח )

יעד משעמם - ממש ממש ממש לא

מקום נהדר למשפחות

מקום נפלא לזוגות

רק לצאת ולחוות.

היה כיף לטייל

היה מאוד כיף לספר

להתראות בטיולים הבאים

ארז

לכל מי ששאל איך מסתדרים בקבוצה כזו

אז אני יכול להוסיף שהדבר הכי גרוע שהיה לנו היה זה:

שמייד הפך לזה:

ולהלן מספר מילים חמות של בני המשפחה:

אתי – ארז ממש נהניתי מכל רגע, מעורר געגועים… כתוב להפליא, מצחיק ושנון

רחל – אין לי מילים… כתוב ברור, מהנה וכיף לחזור למחוזות היפים שהיינו בהם. הסיקור על הסבתות מבריק, מה אומר רק תודות

עידן – אני בשוק ממה שכתבת!!! כל הכבוד, אי אפשר לתאר את ההערכה שלי כלפיך ועל הארגון שלך.

מרים – כל הכבוד. כתוב יפה שעושה חשק לחזור לשם…

מוקי – קראתי מההתחלה ועד הסוף והייתי מרותק מהסיפור כמו באגדות… היה כיף לחוות את הטיול שוב מנקודת הראות שלך. מנוסח בצורה מהממת, כל הכבוד לך, היה כיף בזכותך. נראה לי שעשית חשק לכמה משפחות להגיע לבימסטר…

סימה – אני קראתי ונהניתי, כל יום הייתי מחכה לעוד קטע עד שהתקבל הסיפור כולו… ועכשיו איזה תענוג לקרוא הכל ביחד…. כמו ספר טוב – ועוד הסיפור שלנו !

רונית – נהניתי לקרוא את הטיול שלנו וחזרתי להולנד שוב בזכותך. הכתיבה יוצאת דופן ומתארת בצורה מדהימה את הטיול. תודה מקרב לב על טיול מהנה, מושקע ומיוחד. שאפו, מצדיעה לך! והתמונות הוסיפו לתיאור כיף גדול – כשאלמוג יגדל אסביר לו הכל.

תודה משפחה יקרה

הקריאה שלכם והברכות שלכם מרגשות מאוד והיה שווה גם לעשות את הטיול וגם לכתוב את הסיפור עבור רגשות כאלה שאקבל מכם.

הטיול הבא כבר מתבשל לו...

ארז