חלק VI.
תולעת, קבורת שמיים וקבורת מים .
כל כך הרבה לראות להבין ולהפנים. מלבד הנוף הפראי והמדהים, יש את הדת הבודהיסטית עם מנהגיה.
יש את האנשים הנפלאים, אשר למרות עול החיים, תמיד מחייכים ומזמינים לכוס תה טיבטי- שאיננו לטעמי,
אבל עושים כבוד למזמין ולפחות לוקחים לגימה של תה עם חלב חמאה ומלח . :(
התולעת - משהו כמו חיּ + צומח יחד,למעשה פטריה המוערכת מאד אצל הסינים כתרופה לכל מיני מרעין בישין.
היא נקראית גם ה"זהב של טיבט".
חודש יוני הוא החודש בו כולם יוצאים מבתיהם מטפסים על ההרים מי ברגל מי באופנוע, עם מכוש קטן, לאיסוף התולעת.
המכירה של התולעת מכניסה כסף רב לאיזור- שהנו אחד הידועים במסחר בתולעת.
בבוקר מוקדם בעיר SHARDA, נערך שוק כזה.
המלקטים באים על אופנועיהם וכן גם רוב הקונים . בודקים שוקלים משווים ומחליטים על מחיר , החלטה שבדרך כלל נעשית בצורה פרטית בתוך שרוול מעיל הצ'ובה.
כל אחד הוא לקוח פוטנציאלי- גם אם אינו סיני! אפילו תיירת ! :)
יש כאן מוסלמים סינים וטיבטים. מסחר עירני ביותר.
כך זה נראה אחרי שעבר טיפול הברשה ...... והורדת האדמה.
וכך נראה הרחוב בבוקר של ה'שוק'
צילמנו אותם, והם צילמו אותנו וגם הצטלמו איתנו. הוגן לא ?! :)
לא רחוק ממנזר הנסיכה וונשן ליד יושו, יש אחד המקומות המפורסמים בכל קאם לקבורת שמים.
עבורנו זה מצמרר המחשבה על מה שנעשה לגוף המת. אבל בהתחשב בפילוסופיה הבודהיסטית שמחשיבה את הנפש ולא את הגוף כעיקר, ובהתחשב בעובדה שקבורת אדמה כמעט ואיננה אפשרית, בחורף האדמה קפואה, וגם בקיץ אין בדיוק אפשרות לחפירה עמוקה דייה, קבורת השמיים נראית הגיונית ומעשית ביותר.
כמובן שלא ראינו קבורת שמיים, ואני גם הייתי רוצה לראות כזו. המקום לבד העלה בי צמרמורת.
אפילו צילום זה עשיתי מרחוק . ולא אחזור על ההסבר שניתן כיצד מבוצע כל התהליך.
שניים מן הנזירים המבצעים את הקבורה. הנזירים מתחילים מגיל צעיר- ההורים הם המיעדים את ילדיהם לכך.
מותר לנער אחרי מספר שנים לסרב להמשיך . הנזירים המבצעים את הקבורה- מאד מוערכים.
גשר המוביל לקבורת המים.
גיליתי מדוע רוב הטיבטים אינם אוכלים דגים- וממש נגעלים אם מספרים להם שאנחנו כן אוכלים דגים.
כאשר נפטרים תינוקות וילדים קטנים לא נערכת להם קבורת שמים, אלא קבורת מים.
אותו תהליך רק למים ולדגים ולא לציפורי השמים.
קבורת שמים - מרחוק .... מאד .
וממול , קבורת המים.
המשך יבוא.