טיול לארונצ׳אל פרדש היה ברשימה מאז ומתמיד ! למה כי אין הרבה מטיילים כי לא פשוט להשיג פרמיט – כי קשה לטייל שם 😂 כי………

כאשר רציתי להגיע בפעם הראשונה 2010, נאמר לי ע״י החברה/הסוכנת – צילה אי אפשר לבד וקשה לארגן הכל – בעיקר פרמיט לבד…

אבל רציתי משהו שונה , אז הגעתי לנגלנד! לא אחרי שהחברה עשתה תחקיר לעומק למלווה המקומי שמצאו לי!😜.

נגלנד- גם כן בצפון מזרח הודו – מה שהיום החברה קוראים לה אחת מ7 האחיות- והפכה להיות משא נפשם של הצעירים… היה מענין ושונה ולא הרבה תיירים מערביים.

גם בארונצ׳אל לא היו הרבה תיירים בתקופה שהיינו מרץ השנה.

כמה צרפתים ; איטלקייה אחת וקצת הודים …

טיסה -

לDibrugarh השם בא מהמילים Dibruh. Mukh. פי הנהר הברמהפוטרה שזורם ליד העיר.

העיר הראשית של מדינת אסאם ידועה גם כעיר התה של הודו .

עיר הודית טיפוסית עם כל מה שזה אומר- בליל שפות פרצופים – הרבה מלוכסני עיניים חומי עור – מזרח הודו .

חנויות שמוכרות הכל מכל – ילדים מתרוצצים , רכבים, אופניים קטנועים סבלים , כלבים .

המולה של הודו.

נסעתי עם ידידי ,השרפה יודן – שטיפל בכל הלוגיסטיקה – שעיקרה היה למצוא נהג ורכב מתאימים-

למנוע ממני להתעצבן על הבירוקרטיה ההודית – ובעיקר להיות חבר נעים לטיול , שהתברר כלא קל.

התחלנו בנסיעה ל Roing , Lower Dibang valley.

הזמנו שתי בקתות אצל Jibu ; Mishimi Hils Camp.

על שפת אחת מזרועות המים שזורמים לברהמפוטרה…

המקום צריך להיום מקסים …… כאשר לא יורד גשם זלעפות והרוח לא נושבת דרך קירות הבמבוק מהן עשויה הבקתה… האירוח היה נעים , היו מים חמים – אבל , אחרי לילה רטוב וקר החלטנו ש לטייל כאן בגשם לא ניתן .

רצינו לעלות ל Anini- אבל לא מצאנו שום מקום ללינת לילה במחצית הדרך , ולא ניתן היה לעשות זאת ביום אחד- ויתרנו גם על עליה לפאס Mayodia .

בדיעבד הצטערתי כי אניני והסביבה , אמורה להיות מדהימה .

המשכנו לכיוון Along- Aalo. היות והיו יומיים שלא ניצלנו הציע יודן לעצור ב Passigaht – שם ידע על מקום ליד הנהר ללינה וחוויה על גדת נהר הברהמהפטורה … הגשם לא פסק – התאור של מנהל המקום להגיע אליו לקח זמן – והדרך ליעד – שלא נדע …

אבל לא הצטערנו …

בעיר עצמה יש ערב רב של נציגים מכל שיבטי צפון מזרח הודו – חנויות , ניתן להטעין את כרטיס הסים במקום – יושב לו תחת שימשיה ברחוב, בחור נחמד ומטעין – גם פטנט הודי שעד היום לא הבנתי איך הוא עובד . יש ATM צריך לחפש אחד שעובד.

יש שוק שיש בו מכל וכל כולל עכברושים צלויים ותולעים – למעונינים … אבל כמובן גם פירות וירקות ושאר מצרכים אכילים.

המקום מדהים בלב הג'ונגל – עם אוהלים ענקיים וכמה חדרים בבנין המרכזי –

טבח נפאלי – איך לא – מעולה וצוות נחמד ! בעיקר מנהל המקום Tapir- מדריך בעצמו…

יש להזמין דרך חברת האם Abor Country Travels , יושבים ב Itanagar.

הדרך לשם לא הייתה פשוטה בחלקה נסענו דרך ערוץ נהר רחב ויבש ברובו – עם גשרים מנפל של חוטב עצים -

בסיגנון. DIY .... ואחר כך חצינו גשר שמתחתיו היו מים ששמו Ranaghat ;

את הברמהפוטרה !

על מנת להגיע למקום …

גשם בוץ וקר – אבל טיול קצר לג׳ונגל ומפגש עם עלוקות.

היה נחמד – לא מתנגדת לחזור למקום ….

Aalo /Along

גם וגם אפשר .

הדרכים קשות ! מפולות אבנים בוץ! עבודות.

בכביש , הרבה המתנות למעבר כלי רכב מכיוון נגדי ובעיקר משאיות של צבא הודו!

בכל זאת לא רחוק מגבול סין!

נחתנו אחרי יום קשה אצל Reyi Homestay.

מקום מדהים – חווה ,שהבעלים Liduk Ete. הקים במשך שנים ;

חדרים עם מקלחת חמה ; החדר המרכזי עם האח במרכז החדר שמחמם ; מעלה הרבה עשן וגם משמש לבישול . מעליו מתלה לאיחסון כלים מצרכי מזון ועישון בשר.

רוב התושבים הם אנימיסטים Donyi Polo.

לכל בית דגל לבן עם עיגול כתום – שאומר למיסיונרים הנוצרים : לא ! כאן אתם לא רצויים.

ישנם עדיין כפרים אותנטיים שניתן לבקר בהם רגלית מה הום סטיי.

אנשים חייכנים רובם דוברי אנגלית . גרים בבקתות עץ ובמבוק – עם כל מיני פסלים מאותם חומרים לפני ולצידי הבית – נגד עין הרע.

משם צפונה למנצ׳וקה Menchuka .

Menchu= מים מרפאים. לא ניסיתי שם אבל אומרים שאפשר.

מה שכן – אחרי דרך קשה וארוכה עם נהג גרוע – מה שהביא אותי לנהוג חלק מהדרך – לתדהמת המקומיים, הגענו מאוחר בלילה ל Gayboo's Traditional Homestay.

לא מדהים – עם מקלחת חמה – אבל השמיכות לא נגעו במים מיום שיוצרו!

האוכל גם לא משהו ; אבל אנשים נחמדים .

היה יום שמש מדהים והנוף שנשקף מהגומפה למעלה – עוצר נשימה ;

מקום שכדאי להתעקב בו למספר ימים ולטייל רגלית באיזור ; לצערי אנחנו לא עשינו זאת.

עשינו את אותה דרך חזרה שוב לנו אצל Liduk ואישתו Lingam.

המשכנו חזרה לדיברוגה מתוך כוונה להפטר מהנהג ולמצוא אחר לחלק השני של הטיול…

שיעלה אותנו עד מעבר לפאס של. 4170 בשלג לטאוואנג על גבול סין.

האיזור כולו בתהליך של הרחבת דרכים צפונה – קטע בנוי קטע הרוס . מפולות , אנשים לצידי הדרך שוברים חצץ- מפזרים אותם , מכונת זפת – שאותו יוצקים ביד עם פחית – הודו …

אבל עמקים ים יערות ירוקים – הרבה צעירים על אופנועים עם רובים צלובים על הגב – צייד על כל מה שעף רץ זוחל או מקפץ…

עירוב של מסורת שיבטית וחיים מודרניים-

איזור מענין ומרתק…

לא מתנגדת לחזור לטיול נוסף.