חלק VIII
http://jimpatravel.com/en/ בזכותו הגעתי, ראיתי, נפגשתי, וחוויתי 5 ימים בדרך.
סוף של הטיול כמעט , חוויה נהדרת ומרשימה. של נופים אנשים ותרבות. הכל השאיר טעם של עוד.
מי יודע , אולי עוד אצליח לחזור ולטייל באיזור GOLOK והרי ה AMYNE MACHEN, בטרק רגלי.
מעל לשנה ש JIMPA , בחור טיבטי משינינג , ואני היינו בקשר מיילים . חוזרים ועוברים על כל האפשרויות - בין סיום הטיול בנגנצ'ן , לבין החזרה הביתה.
הוא תמיד ענה מהר, ולענין. אמין והוגן. ממליצה עליו מכל הלב.
תכננתי כ 7 ימים לטיול זה, כאשר ידעתי שרובו יהיה בנסיעות ארוכות.
הנהג שאמור היה להסיע אותי - דובר אנגלית, פרש עקב בעיות משפחה.
ג'ימפה עצמו היה עסוק עם קבוצת תיירים.
החלטתי לוותר ופשוט לנסוע יבשתית משינינג לצ'נגדו במקום לטוס.
מאד הצטערתי, אבל יש אילוצים, ואין טעם ל"הכריח" את הקרמה . :) זה מה יש!
מאד נהניתי מנסיעה ברכב מאד נוח לבד עם ג'ימפהת שהיה חבר נעים לדרך.
במיוחד לאחר שהטיול הקודם התחיל עם 6 אנשים והסתיים עם 4.
הצ'ורטן שנבנה מחוץ לשינינג- רחוק על צלע ההר, מאחר והסינים לא אישרו את בניתו במרכז העיר.
עיר סינית מודרנית עם כבישים טובים.
ביציאה קנינו פירות לדרך - מבחר עצום של אפרסקים, שיזיפים, מלונים ואבטיחים - סוכר!!!
תחנה ראשונה, מנזר לרגלי צוקים שהגשמים והרוחות הצליפו בהם.
ישנן מערות קטנות עם פסלים אליהם עולים הטיבטים לרגל. ישנן גם מערות מדיטציה.
כמובן שהחלק מן המערות נהרס עם הזמן - האבן מתפוררת והחול עף ברוח.
האמונה היא , שבמנזר קברו את הקשת שממנה נורה החץ שהרג את המלך הטיבטי האחרון.
החץ נורה ע'י נזיר בעת פסטיבל דתי. במאה ה 9.
ומאז למעשה הדלאי למה שולטים בטיבט . הראשון , הוא גם זה שבנה את הפוטלה- הדלאי למה ה 5.
. LHO DORJEE DAK שמו של המנזר. 
המנזר לא משהו, אבל המיקום וההר עם המערות הקטנות מעליו, מאד מענין.
מזג האוויר היה עדיין חם והשמש חמה ביותר.
הכביש עד כה היה טוב, עקב אחר הנהר הצהוב בחלקים של הדרך.
באחד הפיתולים ראיתי את כלי השיט הזה מרחוק ..... אבובים על הנהר הצהוב.
בדרך , תהלוכה דתית בודהיסטית. יש לתת כסף- כך נאמר לי, נתתי, וכאשר רציתי לצלם- רק הן הסכימו- וזה כבר היה לקראת סוף התהלוכה.
הגענו לטונגרן- ג'ימפה סיפר לי על מוזיאון ובית ספר לטאנגקות וכמובן שמיד אמרתי בטח!!
הציירים כמו בכל מקום לציורי טאנגקות, כולם טיבטים. גם את הציורים הדתיים במנזרים , רק טיבטים מציירים וצובעים. הבניה עצמה, נעשית בדרך כלל ע'י סינים.
אפילו במנזרים מרוחקים באזורים הנדחים ביותר- יש "קבלן" שמביא את העובדים לעונת בניה. (נשמע מוכר??)
הציורים נהדרים! הפרטים הקטנים והשימוש בצבעים מדהימים.
הציירים מבלים בין 8 ל 10 ש' בישיבה וציור.
הפיתוי לקנות את אחת הטאנגקות היה עצום! 
מן המוזיאון הגדול, עברנו ליד המנזר, שעובר שיפוץ ותוספות של מבנים חדשים ומכוערים.
ישנם מנזרים חדשים או מחודשים שממש לא מדברים אלי. גם הטיבטים לא מתלהבים מהם.
חלק ממומן ע"י הממשל- כמו למשל מנזר קומבום ליד שינינג, כך גם כאן מבנים חדשים- שלא צילמתי- מכוערים, ובלי כל חן כמו של המנזרים הישנים.
טונגרן = Guchucafe בצפון העיר. מקום מענין! Zemtar . ג'ימפה משמאל.
עצרנו אצל חבר של ג'ימפה שיש לו בית קפה- עם קפה נהדר! ושירותים נקיים!!! + WIFI
כמובן שגם פרחים ראיתי בדרך .
נוף הרבה נוף. הרים ועמקים ירוקים - תענוג.
וגם אנשים, נשים קשי/ות יום, עובדים בכביש, אבל תמיד מחייכים.
כאמור רוב הכבישים במצב טוב, אבל יש גם קטעים שהכביש פשוט שקע לתוך בורות ותעלות ויש למצוא דרך חלופית
. הסיבה העיקרית הן משאיות הענק העמוסות וחוסר תחזוקה באזורים מסוימים.
מאד הופתעתי, כי בטיבט ובנגנצ'ן, הכבישים היו כולם מתוחזקים.
הגענו ללברנג מקום הנמצא על פרשת דרכים . נמצא בו אחד המנזרים החשובים ביותר מחוץ לטיבט.
מנזר שהיו בו היו בזמנו... אלפי נזירים. אוניברסיטה ובית דפוס לכתבי הקודש של הבודהיזם. במקום עדיין מדפיסיםאת הספרים על דפי נייר אורז- ידנית. יש במקום ספריה גדולה המאכלסת את הספרים למעשה מלבני עץ מהוקצעים עליהם מורחים בגלגלת דיו, מניחים פס נייר,
ומעבירים כרית קטנה מבד על פיסת הנייר- והדף מודפס.
הכל נערך , נצבע ומסודר ביד. אפילו כרטיס הכניסה עשוי מאותה פיסת נייר מלבנית.
נהנתי משיחות עם הנזירים, שהיו מאד סקרנים. השווינו את הכתב העברי לטיבטי, גם האות המודפסת וגם את האות הכתובה. גם קצת הסטוריה, ופוליטקה- בזהירות. הם רצו להמשיך ולשוחח, אך הדרך קוראת לנו.
הקפת המנזר בקורה ארוכה על הבוקר. מאוחר יותר סיור מודרך ע'י נזיר בתוך המנזר.
מכל המבנים והחצרות, וכאלה יש הרבה, התרשמתי מבית הדפוס והנזירים שעבדו בו, וחדר אחד בו היו פסלים העשויים מחמאת יאק .
כל זה מצבעים טבעיים וחמאת יאק!
בדרך כבר תפס אותנו הגשם.
שדות המרעה הירוקים עם עדרים אוהלים ונשים טיבטיות רכובות על סוסים יפים.
הדרך ארוכה מאד, וקשה לשבת ברכב הרבה זמן, במיוחד אם רגילים לטרק ..... אבל תמיד יש משהו שתופס את העין וגורם לחיוך והנאה. אז סובלים קצת .... ועוצרים מדי פעם להזרים את הדם לרגליים.
הן למדו שכובע עוזר ! יש להן כובעים מדהימים לפעמים לטיבטיות! עם תחרה וקישוטי פרחים .
מתאימים לפעמים
יותר לקוקטייל או חתונה , מאשר חיים ב"גראסלנד".
לנגמוסי- לא עשיתי טרק סוסים- לא היה זמן. אבל גם כך נהניתי מן החלק הישן של עיירה.
בחלק המתחדש-בונים כמטורפים- מגורים וחנויות ל'האן" - אין כבישים הכל חפירות מלא אבק בורות וערימות של אבנים ושקי מלט.
יש מנזר חדש וישן , ובנינים חדשים שבונים הפעם הטיבטים מאדמת חימר אותה מהדקים בעזרת מוטות עץ בעלות משטח מחובר בתחתית המוט .
מהדקים ושרים" או מני פד מה הום" בקול רם ובתיאום יחדיו. מדהים!
עשינו טיול רגלי של בוקר מחוץ לכפר לתוך עמק צר ויפה עם נחל. בכניסה ישנה מערה , שנקראית מערת הפייה.
סיפורה קשור לתקופה הטרום בודהיזם- דת הבון- שיש לה עדיין הרבה מאמינים באיזור זה.
לצ'ורטן של ה BON - אין שמש וירח בראש המבנה.
גם אותו/ה פוגשים בנחל.
ובהמשך הדרך .... כלנית מקומית אדומה ונהדרת.
זהו, נותרה עוד תוספת קטנה על מקום מדהים קטן ומוצנע , פארק שאיננו מלא בסינים, ואיננו נופל ביופיו מג'יאוזאיגו.
בקרוב.
טיבט והרמה הטיבטית : བོད་ . משינינג - לצ'נגדו ב QINGHAI עם JIMPA.
עודכן:
1,073
4
יעדי הפוסט
אהבת את הפוסט?
