באחור של שנה וקצת, אני מתחיל להעלות כאן את תאור המסע שעשיתי עם אישתי, בני הבכור בן 13 ובני הצעיר בן 11 ברחבי אירופה עם קראוון. מאחר והטיול שערכנו היה קצת ארוך (35 ימים) , נעלה אותו לאט לאט עם טיפים רלוונטיים. בכל יום אשתדל להעלות את היום המקביל בשנה שעברה.
כאשר התחלנו לתכנן את הטיול הגדול לאירופה (כאמור טיול ברמיצווה לבן + טיול יום הולדת 50 לאבא) ההתלבטות הייתה כיצד לשלב את הרצונות של כל בני המשפחה. בתוכנית הכללית רצינו לטייל במגוון מקומות, ולהגיע לבסוף למפגש הריינבו האירופאי שמיקומו הסופי היה בגדר סוד. ידעתי שבני המשפחה מאוד אוהבים לטייל, בעיקר כאשר אבא הוא זה שנוהג. אני מצד שני לא רציתי בשום אופן לנהוג כאשר אני עייף ולהיות לחוץ מבחינת לו״ז ושינויי תוכניות. ידעתי שאנו אוהבים נוחות בסיסית, ולמרות שבארץ אנו נוהגים לטייל עם אוהלים ולא מתפנקים מדי, הרי שמצג האויר האירופאי לא נראה היה שמתאים לסגנון זה. ידעתי שהילדים מאבדים מהר מאוד סבלנות בנהיגות ארוכות ומשתעממים ובעיקר חששתי מהעובדה שבני הבכור נוהג ללכת לישון מאוחר יותר ולהתעורר במידת האפשר בשעות הבוקר המאוחרות, בעוד בני הצעיר נרדם וקדם יחסית ומתעורר עם הנץ החמה. לכל השיקולים הללו נוסף התחביב המשפחתי - צילום. שתי מצלמות סטילס, שתי מצלמות ווידאו, מצלמת דרך ורחפן (שנותר מחוסר עבודה עקב הרוחות החזקות). על מנת לרוקן את כרטיסי הצילום וגם להספיק לשלב קצת שעות עבודה פה ושם, נוסף לרשימת הציוד מחשב המקינטוש + מסך + מחשב נייד. המחשבה על אריזה ופריקה של הציוד בכל פעם שעוברים ממקום למקום לא מצאה חן בעיני בלשון המעטה ואז עלתה האפשרות המושלמת - מסע בקראוון. ביית פרטי נייד המאפשר לשלב בקלות יחסית (או כך לפחות חשבתי) את הרצונות של כולם.
ובכן המסע החל כבר ביציאה מהבית לתחנת הרכבת כפתרון יעיל למדי לנושא השארת הרכב בחנייה. אמנם קצת פחות נוח עם המזוודות אולם בהחלט סביר. הטיסה עם חברת טורקיש ארליינס הייתה איכותית ונוחה, למרות שטסנו כמה ימים לאחר נסיון ההפיכה הכל עבד בצורה נהדרת. המתנה בשדה התעופה באיסטנבול שהיה מאוד מאכזב והציג בעיקר חנויות ממתקים ומזכרות. ממש שיעמום גורף. אזור מסעדות וקילומטרים של הליכה. למי שמקווה למצוא מציאות בזול שם, חבל על הזמן – עדיף כבר לקנות בארץ.
לגבי חברות הטיסה - אנחנו כאמור טסנו בטורקיש ארליינס, בטיסה איתנו היו כמה נוסעים של פגאסוס שביטלה / דחתה להם את הטיסה בהתראה של שעתיים ונאלצו לקנות כרטיסים יקרים מאוד בטיסה חלופית - מה שמוכיח שלא תמיד ״מבצעים״ יוצאים זולים. הטיסה עצמה הייתה נוחה מאוד, הילדים נהנו מסרטי קולנוע ואנחנו משקט.
שדה התעופה במינכן מרשים וגדול, הכל משולט אבל כמו במרבית גרמניה - בגרמנית. כדאי להצטייד מראש במפה של הטרמינל:
https://www.google.com/maps/d/viewer…
יש לשים לב למועדי יציאת השאטלים משדה התעופה למלונות ובמיוחד את המסלול המתוכנן. המלון שלנו היה במרחק 10 דקות נסיעה במונית אבל סיבוב השאטל היה אמור לקחת למעלה מחצי שעה - לשיקולכם. השיקול שלנו היה לקחת מלון קרוב לשדה התעופה וממנו לצאת לקבל את הקראוון איתו עשינו את המסלול. למי שרוצה לבלות במינכן עצמה לא מומלץ לבחור במלונות אלו מאחר ומרבית התחבורה הציבורית יוצאת לעיר משדה התעופה דבר שמחייב לקחת מונית או אוטובוס חזרה שדה התעופה ומשם לעיר. עדיף לחפש מלון בתוך העיר.
המסע בקראוון היה הרפתקאה מיוחדת במינה, שני הורים ושני בני נוער (11+13) ברכב של 6 מטר על שנים וחצי מטר נשמע מאוד קלאסטופובי אבל כפי שתראו בהמשך - חוויה יוצאת מהכלל.
את הקראוון הזמנו כבר מהארץ דרך חברת מוטוהום, התעקשתי על רכב דיזל עם הילוכים וטוב שכך. ההגעה לתחנת איסוף הקראוונים נעשתה דרך קו הרכבת S2 ובעקבות ההמלצות שקיבלנו המשיכה האישה עם הילדים לפארק החיות בפינג ואני נסעתי לבדוק את הקראוון.
לכל מי שמתכוון לנסוע בקראוון - הקפידו לקבל הדרכה כמה שיותר מפורטת על כל מרכיב ובעיקר לבדוק בשבע עיניים כל חבלה, סריטה או קילקול ברכב הענק. הגרמנים מאוד אדיבים ומאוד יסודיים. הם לא ידרשו ממך לבדוק את הרכב כאשר תיקח אותו, אבל יבדקו אותו סנטימטר אחר סנטימטר כאשר תחזיר אותו. כל תקלה או סריטה - תנוכה מהביטוח. גם אם תישבע בכל היקר לך שאין מצב שאתה אחראי לסריטה על הגג (גובה 3.30 מטר) שאותה לא עלה בדעתך לבדוק לפני שלקחת את הרכב - אם לא סימנת זאת בטופס ההשאלה - אתה אשם.
יש ספר הדרכה על הקראוון, אבל עדיף לקבל הסבר ולרשום או להסריט את הנושאים החשובים - החלפת בלון גז, מילוי מיים, ריקון מיים אפורים וריקון מיים שחורים (ביוב). לבקש הסבר על כל ההתראות (מיכל מיים אפורים מלא / מיכל גז מלא / סוללת מצבר מתרוקנת וכו) מרבית ההתרעות נשמעות אותו הדבר וזה מאוד מלחיץ אם אתה לא זוכר מה צריך לעשות בכל מצב.
נקודה חשובה נוספת - אסור לנסוע בקראוון לבד בדגמים בהם החלון האחורי חסום ואיןמצלמת רוורס, אתה לא רואה מה קורה מאחוריך.
מצ״ב מיקבץ רגעי חוויה עם הקראוון החל מלקיחתו מהסוכנות.
https://www.youtube.com/watch?v=bI1b40c34P0את הלילה הראשון העדפנו להעביר במלון קרוב לשדה התעופה, עלות המונית משדה התעופה הייתה סבירה וכך הגענו למלון MOXY Munich Airport
מלון קטן ונחמד שמשמש בעיקר את צוותי הטייסים והדילות. הבעייה היחידה שלא לקחנו בחשבון הייתה שהמלון שינה את שמו ימים ספורים לפני שהגענו, דבר שגרם להרפתקאה לא קטנה למחרת היום. למחרת הנחיתה במינכן, הגיע הזמן לנסוע לחברת ההשכרה של הקראוון. בתדריך המוקדם בחברת מוטורהום, המליצו לא למהר, לקבל את ההדרכה לאט לאט ובנחת, לבדוק טוב טוב כל דבר ובקיצור - לא למהר. לכן החלטתי לנסוע יחדברכבת S2 לרדת סמוך לתחנת ההשכרה של הקראוון, ולאחר שתי תחנות ירדו הילדים עם האישה לבילוי נעים בפארק החיות בפוינג - https://www.wildpark-poing.de/אמנם לא הייתי פיזית במקום אולם מהצילומים ומהחוויות של הילדים זו הייתה החלטה נכונה בהחלט. הילדים הסתובבו בין צבאים ואיילים ששוטטו חופשי,
ואפילו פגשו במשפחת זאבים שלשמחתי הרבה היו בשטח נרחב אך מגודר.
בצד ישנם מספר מתקני משחקים טכנולוגיים.
הגעתי לתחנת Markt Schwaben וממנה הליכה של כעשר דקות עד לחברת ההשכרה https://www.drm.de/station-muenchen
קישור לסירטון המתאר את ההליכה מתחנת הרכבת לחברת ההשכרה - https://www.youtube.com/watch?v=Dl9JY_3Y5DU
בחברה עצמה קיבלתי הסבר גרמני למשעי, כל דבר הכי קטן הוסבר, הודגם וכל שאלה נענתה. השתדלתי לרשום כל דבר אולם לצערי היה כל כך הרבה להבין וחלק מהדברים שכחתי דבר שעלה בלחצים מיותרים בהמשך. ממליץ להקליט או אף לצלם בוידאו את ההסבר ולצפות שוב בשעת הצורך. הקראוון היה מצוחצח למשעי, בהתאם לעצות שקיבלתי בחברת מוטורהום בדקתי לאט לאט כל סנטימטר בקראוון. כל סריטה או שיפשוף צילמתי ווידאתי שנרשמו וסומנו בחוזה ההשכרה. למרות המראה המצוחצח נמצאו הרבה מכות וכיפופים שעלולים היו לעלות מאוד ביוקר אם לא היו נרשמים.
במיוחד יש להקפיד על בדיקת הגג. לא להתבייש, לבקש סולם, לקחת פנס כיס ולהאיר את הגג שבדרך כלל יותר מוצל (בתוך החנייה) בזוית. כל הסריטות שנגרמות מענפי עצים נמוכים וכדומה מתגלות לפתע במלוא הדרן. ושוב, אל תתביישו לעשות זאת, מאחר ומנסיון כשתחזירו את הקראוון זה בדיוק מה שיעשה נציג חברת ההשכרה וכל סריטה שהוא ימצא תרד מהפיקדון של 1,500 יורו שנידרשנו לשלם. שימו לב לכיסוי הביטוחי של הקראוון, בידקו מה עלות ההשתתפות העצמית, מה כולל הביטוח ומה לא (למשל אם נכנסתם לשביל לא סלול או ליער והקראוון נסרט, שקע בבוץ או נפגע בחלקו התחתון - הביטוח לא מכסה זאת אלה רק נסיעה בכבישים סלולים.
גובהו של הקראוון שלנו היה 3.30 מטר. רוחבו 2,80 מטר כולל מראות צד ואורכו למעלה משישה מטרים.
שזה הרבה יותר מממדי הפג׳ו 360 בה נסעתי באותה תקופה. בכל גשר שעברנו מיהרתי לבדוק מה הגובה המקסימלי, תופתעו לדעת, לא בכל מקום יש סימון. הפיתרון הטוב ביותר הוא להמתין לאוטובוס שיעבור במקום, אם הוא עבר אתה יכול לעבור.
קישור לאלבום תמונות הקראוון - https://www.facebook.com/media/set/…
לאחר קבלת הקראוון יצאתי לדרך לאסוף את המשפחה מפארק החיות, אולם אז התחילה הבעייה. במסלול שנקבע ע״י הוייז, התקיימו עבודות שיפוצים שלא איפשרו מעבר, במסלול חלופי היה צורך לעבור מתחת גשר שגובהו רק 2.80 וכך מצאתי עצמי בהרפתקאת ניווט שלקחה כשעה עד שהגעתי לפארק. ואז החל חלקה השני של ההרפתקאה. לחזור למלון ולקחת את המזוודות. רשמנו את שם המלון בוייז - אין תוצאות, בגוגל מפות - שוב אין תוצאות. ניסינו לחזור על פי הדרך בה הגענו אולם מאחר והגענו ברכבת זה לא ממש עבד. ניסינו לחזור לשדה התעופה (למזלנו אותו הוייז מצא) וממנו לחזור למלון כמו נהג המונית בלילה הקודם, אולם גם זה לא ממש עבד. אחרי למעלה משעתיים של נסיונות (כולל למרבה הבושה לשאול אנשים היכן מוקם המלון שלנו, אבל גם הם לא ידעו) כמעט נכנענו אבל פתאום עבר לידנו האוטובוס איתו נסענו בבוקר מהמלון לתחנת הרכבת. כמו חיילים ממושמעים החלנו לנסוע אחרי האוטובוס, לעצור אחריו בכל תחנה (נהג האוטובוס בטח חשב שאנחנו משוגעים) עם סיבוב בכל אחת מהשכונות באזור עד שלבסוף בשעה תשע בערך (במקום בחמש לפי התכנון) הגענו בחזרה למלון ואז גילינו שהמלון שינה את שמו ממלון מריוט למלון מוקסי יומיים לפני שהגענו. העמסנו הכל לקראוון ויצאנו לדרך לכיוון התחנה הבאה במסלול - העיר אוגסבורג.
