5.9 טסנו בUP של אל על – טיסה ישירה וטובה מאוד לבודפשט אליה הגענו ב11.30 בבוקר בערך. בזכות נהג מונית יצירתי מאוד הגענו מהר למלון תוך עקיפת פקקים רבים ובמחיר שווה לכל נפש במיוחד לאור העובדה שהיינו שני זוגות אבל אין ספק שהיה כדאי יותר מהשאטל או האוטובוס שהציעו בשדה.
הגענו למלון PARLAMENT (4 כוכבים) ברח Kalman Imre 19 - מלון בוטיק שהזמנו דרך BOOKING וכל מילת מחמאה לא תספיק. שירות מעולה, מצוחצח, ארוחת בוקר טובה מאוד, רגוע, מיקום מצויין , שניים שלושה רחובות מבית הפרלמנט והדנובה והליכה של כ-10 דקות למרכז העיר. לצד שדרת חנויות וקרוב מאוד לאחד הקניונים והעלות בעסקה של בוקינג הייתה כ-450 ₪ ללילה כולל ארוחת בוקר .
אחרי התמקמות יצאנו לסיבוב שכלל ביקור בבית הכנסת הגדול, מוזיאון יהודי. הליכה בסמטאות מרכז העיר – עיר נקיה, קלה להתמצאות, מבנים מרהיבים, אנשים חמים ואדיבים מאוד בכל מקום. מזג אוויר היה סגרירי וירד עלינו קצת גשם . נכנסנו לסמטה חביבה וישבנו בבית קפה בשם SPITER לצהריים – היה ממש גרוע – האוכל היה רע ובכמות קטנה ויקר לעומת מקומות בהם נאכל בהמשך, גם השירות היה גרוע ובעייתי כי לא דיברו מילה באנגלית. היינו חייבים לשבת שוב לאכול ועשינו זאת בפיצריה חביבה .
המשכנו למדרחוב ואצ'י המפורסם, תצפית לדנובה מהטיילת של פשט – הכל כל כך יפה !!! חזרה למלון לקראת ערב הרי גמורים מעייפות כי לא ישנו כל הלילה.
6.9 בודפשט ממשיכה להיות סגרירית גם בבוקר הזה. אחרי ארוחת בוקר מפתיעה מאוד לאירופה, צעדנו לכוון הפרלמנט המרשים ביותר, ענק ויפיפה. ראינו חילופי משמר מצחיקים עד גיחוך...משם הלכנו לאורך הדנובה על הגדה של פשט – שם ראינו לפתע מיצג שלא ידענו על קיומו, נעליים מפוסלות מכל מיני סוגים, של נשים, גברים, ילדים מונחות בכל מיני תנוחות על הגדה – תחילה לא הבנו מה זה למרות שהיה ברור שזה לזכר קורבנות כלשהם ואז גילינו כתובת מוטבעת על הרצפה בעברית בלבד (!!) ובה רשום:
"לזכר קורבנות שנורו ונרצחו ע"י אנשי צלב החץ על שפת הדנובה ב1944-1945 זכרונם לברכה " – הוקם ז' ניסן תשס"ה.
חצינו את הדנובה, וצעדנו ל"מצודת הדייגים" תוך עליות תלולות של מדרכות ומדרגות. מקום מרשים ביותר, תצפית מדהימה, רחבה יפה במתחם – מומלץ לא לשבת בבית הקפה שם סתם ...
הצד הזה של הגדה – בודא – בכלל שונה מאוד מפשט – האדריכלות, קצב החיים – זה פחות תיירותי אין בתי מלון במיוחד . כאן יש אתרים היסטורים ויותר אנשי עמל. המשכנו למה שהיה ארמון והיום הוא המוזיאון הלאומי לאומנות, נכנסנו לראות תערוכה זמנית של MODIGLIANI שהיתה מאוד מעניינת . המשכנו לטייל דרך החומות והגנים וחזרנו לפשט מגשר אחר, השעה כבר היתה 14.30 והחלטנו לבקר בשוק המקורה שבתחילת מדרחוב ואצ'י – שוק מרשים – ישבנו לאכול שם משהו.
הכל כל כך נקי !!! אין בדל סיגריה בשום מקום, שום נייר ושום שקית לא מתעופפים על שום מדרכה.
הליכה דרך מדרחוב ואצ'י לכוון המלון למנוחה. רוצים לצאת לראות את בודפשט הפעם גם בלילה.
הגענו על פי המלצות למלון MARRIOT ל.. "אכול כפי יכולתך ממבחר עוגות עצום " ...אבל ...זה נסגר – החגיגה הזאת נגמרה לעת עתה.
ההליכה לאורך הטיילת כמו בשעות הלילה ולראות את בודפשט מוארת זה סיפור אחר לגמרי. יפיפיה !!! הגשרים המוארים, המוזיאון (ארמון לשעבר) מצודת הדייגים והכל ממש ממש יפה.
מצאנו שוב את עצמנו במדרחוב ואצ'י וישבנו בבית קפה ANNA – שירות טוב, מנות כיפיות לבית קפה . חזרנו משם דרך אזור הבסיליקה ובו מסעדות, פאבים וגלידריה ייחודית שמגישה את הגלידה בצורה של פרח, ממש אומנות , במקום להכניס כדורי גלידה פשוטים בכל הנחה של כמות גלידה יוצרים עלה של פרח...
השעה כבר כמעט חצות הרגליים כואבות !!! הולכים לישון
7.9 היום נקדיש בעיקר לאי מרגיט – אי שכולו יריעה ירוקה של פארק רחב ידיים, מטופח ומלא פעילות למבוגרים ולילדים כאחד. שכרנו רכב גולף והסתובבנו בפארק העצום הזה על כל גניו ומתקניו למעלה משעתיים.
משם המשכנו ברגל (טעות ענקית) לאנדרטת המילניום / הניצחון / כיכר הגיבורים – הדרך היתה יותר מידי ארוכה להליכה וכשהגענו כבר לא היה לנו כח להשאר באזור , עשינו וי על האנדרטה שהיא מרשימה בהחלט ונסענו במונית למסעדה איטלקית il classico , ארוחה טובה מאוד, עצה ככלית -אל תאמינו כשאומרים לכם שיש מזגן כי אין מזגן ...
הערב זה הערב האחרון בבודפשט – יצאנו לקניון שמול המסעדה האיטלקית, לא מרשים ולא מצאנו שום דבר מיוחד זולת הדברים שרואים גם בארץ באותן פירמות ואגב באותם מחירים. מצאנו את עצמנו באזור שהיה כל כך שוקק חיים ביום אין מסעדות לשבת בערב, הסתובבנו בלי סוף ולבסוף שוב מצאנו את עצמנו באיטלקיה.
8.9 משכנו בבוקר את הרכב ששכרנו מבעוד מועד בארץ ויצאנו לכוון "ברך הדנובה" דרך כביש 11. העיירה הראשונה אליה הגענו היא קצת כמו שכונה מרוחקת של בודפשט (כ-20 ק"מ ממנה) בשם SZENTENDRE (סנטנדרה) על הגדה המערבית של הדנובה. עיירה ציורית, שוב הסמטאות המוכרות של העיירות שמקיפות אגמים או נהרות, כיכר מרכזית עם הבאר, מדרכות תלולות מאבני דרך, חנויות מעוצבות היטב, דברי מאפה ואומנות , מוזיאון מרציפן, במקום הוקמה בשנים האחרונות פינת זכרון גם לקהילה היהודית שהיתה במקום ונכחדה בשואה, היא הוקמה לרגל 70 שנה למלחמת העולם השניה בתרומה של נדבן יהודי. בעיירה יש גם מוזיאון של אומנית הקרמיקה מגריט קובאץ, עבודות קרמיקה בכל מיני טכניקות ובכל מיני נושאים. אחרי קפה ועוגה שהיו מחוייבים במציאות של המקום המשכנו לדרכינו. כאן המקום לציין שגם אם על פניו נראה שיש חניה במקום יש להקפיד ולראות היטב אם יש מדחנים ושלטים ברחוב, הם אמנם כתובים בשפה המקומית אבל דו"ח בטח יודעים לתת בכל השפות ולכן יש לשים לב כבר בכניסה לעיירה ובכלל לכל אורך הדרך. רצוי כמובן להיות מצויידים במטבעות מקומיים.
העיירה הבאה היא VISEGRAD (וישגראד), במרחק 24 ק"מ מסנטנדרה, כל הנסיעה בתוך חורש, כבישים מפותלים, רק מידי פעם רואים תצפית לדנובה. בעיירה הזאת יש מעט מאוד חיים, לא רואים בה אנשים כמעט , עלינו לפסגת הר למגדל סולומן – מבצר ממנו יש תצפית יפה. בחיפוש אחר מסעדה לצהריים הגענו לבית מלון בשם SILVANUS בתוך חורשה ועל צוק שמשקיף בדיוק על העיקול של הדנובה. נוף יפיפה, במלון יש גם ספא ואנחנו, אחרי 3 ימים של הליכה בלתי פוסקת ולא הרבה שינה, כשעדיין מחכים לנו הרבה ימי נסיעה החלטנו להשאר ולהינות ממה שמציע המלון הזה, ב90 יורו ללילה חצי פנסיון. מגיעה לנו קצת מנוחה .... דחינו את ארוחת הצהריים עם קפה ועוגיה וארוחת הערב של המלון בשעה מוקדמת סגרה לנו את הפינה... בערב רצינו לראות אם בכל זאת יש משהו בעיירה אבל מצאנו רק רוחות רפאים...
9.9 בבוקר היינו הראשונים להגיע לאתר המרכזי של המקום - מצודת FELLEGVAR – בהחלט שווה ביקור. נשקף ממנה נוף עוצר נשימה, מכל זווית רואים את הדנובה מוקפת בכל פעם בנוף אחר. המצודה עצמה יפה ומטופחת מאוד. בכביש היציאה מהעיירה הבנו שיש גם שרידים של ארמון אבל התרשמנו מהמקום רק מבחוץ והחלטנו לדלג על זה. המשכנו בדרכנו לESTERGOM. לא מצאנו הרבה עניין בעיירה הזאת מלבד מבנה עצום בגודלו שהוא הקטדרלה שהיתה המרכז הנוצרי של הונגריה. המבנה ממש עצום, קשה לתאר את גובהו אבל מרגישים ממש גמדים לצידו. בעורף של המבנה רואים את הדנובה כשהגדה השניה היא סלובקיה וגשרים מחברים בין שתי המדינות. במרכז העיירה יש גם שוק קטן, מוזיאון היסטורי ועוד אבל אנחנו צריכים היום להגיע לוינה ויש לנו עוד כשעתיים וחצי נסיעה ואנחנו עדיין בלי מלון ללילה .המשכנו לנסוע בכבישים כפריים מפותלים ורק אחרי כ40 דקות התחברנו לכביש המהיר לוינה. הגענו לשכונה וינאית מרוחקת בשם FAVORITEN וחיפשנו שם מלון – מצאנו את מלון BOSEI שנמצא במעין מתחם ספורט מלא חדרי כושר, מגרשים, בריכת שחיה, מגרשי גולף – נראה על פניו שזהו אזור אליו מגיעים הוינאים בסוף שבוע לפעילות ספורטיבית. הכוונה להיות מחוץ למרכז היתה לא להכנס עם רכב ולהסתבך עם חניות וכו – המלון נמצא כ-15 דקות ברכבת ממרכז וינה. הבעיה היא שבלילה אין מה לעשות בסביבה הזאת אבל מצאנו את עצמנו במסעדה בלבו של פארק, השירות היה מעולה והאוכל טוב, אווירה נהדרת – שם המסעדה DAS CHADIM – מומלץ
10.9 בבוקר כבר הגענו ברכבת לוינה – רכבת זמינה ומהירה. וינה עצמה מרשימה ביותר, מבנים מדהימים, בית האופרה, הקטדרלה, הרחובות עצמם עם חנויות היוקרה שלהם. האמת שהעיר הרגישה לי כמו חנות יוקרתית נורא שאינני יכולה להכנס אליה ...קצת קרה ומרוחקת אבל יפה מאוד. היה יום חם במיוחד – די בלתי נסבל ועשינו טעות גדולה לעלות על אוטובוס של סיור תיירים. היה כמו חממה לוהטת, לא היה נעים בכלל והסיור הפך למעיק במיוחד כשעברנו לקו הארוך שנוסע גם אל מחוץ לעיר לתצפית ולשכונת היקבים . אפשר בהחלט ללמוד מהטעות שלנו ולדלג על זה במידה וחם כי זה ממש לא כיף. מה גם שעיקר האתרים החשובים של וינה נמצאים אחד ליד השני במרכז העיר. ביקרנו גם בHunderwasser village היה נחמד מאוד לראות את העבודה שעשה האומן הגדול הזה במקום.
מאחר והיה יום שבת החנויות נסגרו ב18.00 כך שישבנו בבית קפה ובזה נגמר העניין שלנו עם וינה. חזרה למלון ובערב לימוד מפות ותכנון קצר להמשך.
11.9 עזבנו את המלון ותוך 10 דקות מצאנו את עצמנו בתוך ארמון SCHONBRUM – שהסתבר היה ממש קרוב למלון שלנו . ארמון מדהים, היה שייך לשושלת האוסטרו-הונגרית-צרפתית. יש בו גנים עצומים ויפיפיים, אולמות בסגנון רוקוקו, המון זהבים...מזרקה מרהיבה – בכלל השטח של הארמון וגניו עצום – קשה לתאר במילים. חובה לבקר בו.
יוצאים לדרך לכיוון זלצבורג דרך עמק הווכאו. מלא הפתעות חיכו לנו בדרך, קצת לפני העיירה KREMS ראינו מרחוק מבנה מרשים על פסגת הר, לא ידענו על קיומו ולא הופיע בשום מדריך טיולים, עלינו לפסגה ומצאנו את עצמנו במנזר בנדיקטי בשם SIFT GOETWEIG, מבנה מרשים אבל הכי חשוב הוא הנוף שמתגלה ממנו.
הגענו לKREMS ומאחר וזהו יום ראשון כל החנויות ברחובותיה הציוריים סגורות אבל הרווחנו לעומת זאת חגיגת רחוב. בכיכר שבכניסה לעיירה ניגנה תזמורת ומסביב להם אנשי העיירה לבושים בביגוד אוסטרי מסורתי אוכלים ושותים בירות ושרים ושמחים ובכלל כיף היה להצטרף לחגיגה ולבירות גם. בהמשך אנו יוצאים שוב לדרך עדיין בעמק ווכאו לכיוון LINZ כשבדרך כפרים קסומים מלאים בכרמים, ככה עברנו דרך כפרים כמו ROZZALS, MITTERANSDORF, OBERANSDORF, AGGSTEIN והרשימה ארוכה....ואז עצרנו בעיירה בשם GREIN ממש על הדנובה, בכיכר העיירה מישהי מדרבנת אתנו להכנס לתוך מבנה שהתברר כתיאטרון קטנטן שקיים ממשנת 1791 – בפנים באותה עת עמדו על הבמה הקטנטנה 2 גברים ששרו א-קפלה בעידודם של קבוצה שהיתה איתם ושימשה קהל אוהד– אחר כך אפשר היה לסייר בחדרי התיאטרון – היה ממש נחמד לראות את חדר התלבושות וכו. לא היה קל למצוא מסעדה במקום אבל התמזל מזלנו ונכנסנו לחצר של בית ושם פעלה מסעדה איטלקית טובה מאוד (בכלל רובנו צמחוניים אז אכלנו הרבה אוכל איטלקי במשך הטיול). כל כך נהנינו מהיום הזה שלקחנו לעצמנו את הזמן יותר מידי וכבר מתחיל להיות מאוחר ואין לנו מלון הלילה ואין לנו מושג איפה נלון ומתי. הגענו כבר בחושך מוחלט לעיר WELS – שעה לפני זלצבורג – היינו כבר ממש עייפים וחיפשנו מלון, הגענו למלון אחד שמרוב עייפות היינו מוכנים כמעט לכל אבל זה היה ממש לא מוצלח ומצחיק בטירוף – הרגשנו בהודו ( גם הפקיד בקבלה המאולתרת היה הודי), למה מאולתרת ? כי זאת היתה מסעדה עם חדרים ובכלל לא היתה קבלה של מלון אלא פינה בתוך המטבח. בקיצור ברחנו משם ונפלנו על מלון מחוץ לעיר באזור הייטק כלשהו – שם המלון אליו הגענו MAXLHAID - החדרים ממש ערוכים לאנשי עסקים מודרניים – יצא לנו הכי יקר בטיול ללון בלית ברירה במלון הזה. בקיצור – טיפ לכל למי שאין לו מלון בדרכים לא לחכות ללילה – גם כשהחלטנו שלא יקרה לנו – זה קרה ...
12.9 יצאנו בבוקר לזלצורג – איזו עיר יפה !!! מדרחוב ממש מרשים, מלא מותגים בכל מקום, סמטאות יפיפיות – טיילת נעימה ליד הנהר , גשרים עמוסי מנעולי אהבה אבל מסודרים להפליא, הכי יפים שראיתי עד כה בכל גשר שהוא. קצת שופינג, קצת בית קפה-קונדיטוריה שהתברר לנו שהיא הותיקה בזלצבורג ושם הומצא לראשונה השוקולד הכדורי (לימים מוצארט) – ניסינו ללא הצלחה להגיע למבצר הוהנזצלבורג מה שסיבך אותנו בכל מיני סמטאות צרות ללא מוצא ומאחר וכבר היה בעייתי לחנות שוב נאלצנו לוותר. גם ככה עדיין מחכה לנו דרך ארוכה לצ'כיה . ממשיכים...
על כביש A1 בין זלצבורג ללינץ עצרנו לתצפית על אגם MONDSEE - נוף יפה של אגם מרשים מוקף הרים בכל מיני צבעים, עמק ירוק ובתים ציוריים. בספרי התיירות רשום שמומלץ להכנס לעיירה עצמה אבל מפאת חוסר זמן אנו חייבים להמשיך, אין מצב ששוב נתפתה להיות עוד לילה בחיפוש מלון ... הדרך נמשכת דרך כפרים קסומים של צפון אוסטריה. הכבישים מצוחצחים, המשאיות נקיות כאילו יצאו זה עתה מהיצרן – זה מדהים אותנו כל הזמן .
הגענו לצ'כיה – כבר במעבר אפשר לראות את הנוף המשתנה, הירוק כבר לא אותו ירוק, הכבישים כבר לא אותם כבישים, הנקיון כבר לא אותו נקיון , הגענו לעיירה בשם CESKY KRUMLOV – לא ידענו באותו רגע שזאת הולכת להיות “ההפתעה הכי גדולה “ של הטיול שלנו. חיפשנו מלון והתאכסנו בHOTEL BELLEVUE למי שיגיע אליו מומלץ להתעקש על בדיקת גודלם של החדרים כי יש כל מיני סוגים ומאחר והמקומות האלה אינם ממוזגים הקפדה על גודל החלונות למשל או קומה הוא נחוץ כדי לא לסבול מחום.
העיירה פשוט מהממת אין מילים לתאר את היופי שלה. חוצה אותה נחל צלול , סמטאות ציוריות ונדמה לעיתים שכל המקום הוא תפאורה של סרט כלשהו. מעניין כמה מעט ידענו עליה מספרי התיירות ולבסוף רק כשהגענו ארצה הבנו שהיא אחת מ-7 העיירות היפות ביותר באירופה ואחת המתויירות ביותר. בערב יישבנו לאכול וזה היה במחיר מצחיק וטעים מאוד .
13.9 בבוקר קמנו לעיירה ממש תוססת, מלאת תיירים, ביקרנו במצודת קרומלוב שהיא מרשימה ביותר !!! גדולה מאוד ונשקפים ממנה מראות מפתיעים מהעיירה ומהמצודה עצמה. למצודה יש גם "עיר שלמה" מתחת לאדמה – אסור לדלג על העיירה הזאת !!!המשכנו לטייל בסמטאות העיירה עד לשעת עזיבת המלון ונשארנו עם טעם של עוד...
בשעות אחר הצהריים הגענו לפראג ישר למלון AMARILIS מלון שהזמנו מראש בBOOKING – המיקום היה מצויין המלון נח – לא אמליץ עליו באותה התלהבות כמו המלון בבודפשט אבל הוא בסדר גמור. החזרנו את הרכב ואחרי התמקמות יצאנו לסיבוב התחברות עם העיר.
כאן המקום לציין שכל חיי שמעתי אנשים אומרים "פראג – העיר הכי יפה בעולם" – "פראג מדהימה וכו'" והרבה השוואות משום מה בינה לבין בודפשט שלא לגמרי מובנות לי. ובכן, חייבת לציין שבאור יום פראג אכזבה אותי ובטח אם משווים אותה לבודפשט.
היא עמוסה נורא בתיירים, היא לא נקיה כמו בודפשט או וינה ופסליה ובנייניה לא שמורים באותה מידה. המדרכות קצת הרוסות ובהרבה מקומות יש שיפוצים של כבישים ושל בניינים – בקיצור במבט ראשון לא התאהבתי ...
אבל אז הגענו למרכז העיר העתיקה והתחיל להחשיך ועם החושך הגיע כל הקסם. העיר תוססת, חיה ובועטת, הבניינים מוארים ויפים, הופעות רחוב , מסעדות ובתי קפה, פאבים ומועדונים בכל מקום, ומה לא ... לעומתה בודפשט היא "היפיפיה הנרדמת " בקיצור האכזבה של היום שינתה את פניה וגילינו עיר כיפית למדי.
14.9 בבוקר יצאנו להליכה בכל סמטאות העיר, גשר קרל, סיור בתוך מכונית עתיקה שסיפקה הצצה לכל נקודות החובה. בהמשך עלינו על קרונית (היינו בטוחים שזה ולה למצודה אך מהר גילינו שטעינו בגדול !!!) מצאנו את עצמנו בתוך יער טבעי על פסגת גבעה שמשקיפה על העיר וירדנו את כל הדרך חזרה ברגל בתוך החורש ...מיותר ובזבוז זמן – פשוט טעינו בדרך אבל אין רע בלי טוב כ אז מצאנו בית קפה ממש חביב על גדות הנהר בשם BELLA VIDA CAFE וכך ממש הרגשתי – כמה יפים החיים כשאתה ממלא את החושים שלך בחוויות, טעמים ומראות...משם חזרנו לרובע היהודי אבל החלטנו לדלג עד למחרת כי עדיף לנו לנוח קצת היום ולהינות מחיי הלילה של העיר.
בלילה ישבנו במסעדה נהדרת בחצר פנימית של את הסמטאות בעיר העיקה (בטעות לא רשמתי את שמה – סליחה) השירות והאוכל היו נהדרים ואחרי שבוע של הליכה מפרכת טוב שנחנו ויצאנו לבילוי לילי.
15.9 זה היום האחרון הפעיל של הטיול – נסענו למצודה !!! זאת בהחלט הפנינה של פראג, גם נוף גם מבנים מרשימים, קטדרלה מגלומנית ומטורפת – בכל פעם שאני רואה כנסיות כאלה זה מעורר בי הרבה תמיהה ושאלות מוסר – מי צריך את העושר הזה ??? מדוע עמים שלמים היו מוכנים לשלם כל כך הרבה כסף לכנסיה – מדוע דת מטיפה לצניעות לא צנועה יותר בפולחן ?? אבל נו – מי אני שאתווכח ??
בקיצור המצודה מחייבת חצי יום ובחצי השני הפעם כן ביקרנו ברובע היהודי, בבתי הכנסת השונים, מוזיאון יהודי, בית עלמין שבו קבור הרמח"ל, מרגש .
ישבנו לאכול צהריים ממש על הכיכר ואז יצאנו לשופינג שהיה די מאכזב. לא זול יותר מהארץ ולא מפתיע.
בערב יצאנו לבית קפה לארוחה קלה – קינחנו עם שמפניה וסיכמנו את טיול
16.9 הטיסה בבוקר המריאה בדיוק בזמן – הגענו הביתה בשלום
היה טיול ממש כיפי עם זוג חברים מקסימים שהפך את הטיול לנעים עוד יותר
