שמחת עניים
העובדים המתגוררים במחנה מספר 1
סיימו לכרות את היער. ניר חשב שזו סיבה למסיבה. השמחות אינן רובצות לפתחיהם של עניים, ניר כל כך אנושי וכל הזדמנות הנופלת לידו שיש בה כדי להעצים את החיוך הנסוך על פניהם של עובדיו, הופכת לחגיגה. שומר הלילה מטיב לבשל ושבחי מטעמיו מתגלגלים במחנות העובדים. ניר גייס אותו והצמיד לו עדת נשים בשלניות . מנהל המחנה ועוזרו האישי של ניר ניהלו את האירוע. נשות המחנה קפצו על המציאה והחליפו את הפיג'מות שהן לובשות תדיר בבגד ססגוני, אין להן הרבה הזדמנויות בהן הן יכולות לראות ולהראות. הן טרחו להלביש את התינוקות והילדים במיטב מחלצותיהם. סככה ססגונית נבנתה במרכז המחנה וקושטה בפרחי פלסטיק ובבלונים. שולחנות וכיסאות פלסטיק הולבשו גם הם במפות ובריפודים ססגוניים וכל המחנה עטה חג. הטבח ועדת הנשים החלו במלאכת הבישול. קערות אלומיניום ענקיות הונחו על מוקדי גחלים. נתחי בשר בקר בושלו ברוטב קארי. דגי נהר טוגנו במרחשת כשמתוך פיהם בצבצו עלי לימונית ריחנית. ירקות נקצצו לסלט ונתחי בשר שהשחימו על מנגאלים נחתכו ביד מיומנת לפרוסות דקיקות והונחו על הסלט. השולחנות היו עמוסים בשתייה קלה ובשתייה חריפה. הגברים של מחנה מספר 1 הסבו לשולחנות . הגברים תמיד לחוד. נשים הצטרפו למעגלי נשים וילדים. גברים שותים עד לבלי הכר וכשהם שותים לשו![שמחת עניים]()
![שמחת עניים]()
![שמחת עניים]()
כרה, נפרצים![שמחת עניים]()
סכרי פיהם ואין זה יאה שנשים תשבנה בחברתם. הכוסות מתרוקנות ומתמלאות עד מהרה, כוסות מונפות אל על והכל מתרחש במעודנות קמבודית, לא מרימים כאן את הקול. וכאילו שלא די בארוחה הדשנה, שומר הלילה ועדת הנשים טרחו על מנת הקינוח, דייסת אורז מבושלת בפרוסות זנגביל כשעליה הן בוזקות ירק קצוץ דק. צוות הבידור טעה בדרך והגיע אל המחנה באיחור. הייתה זו משאית עמוסת רמקולים מאובקים וגנראטור שנבנה על ידי מכונאים מקומיים. הם פרקו את הכבודה. הערימו את הרמקולים זה על גבו של זה וקשרו את כולם בחבל. סמוך לרמקולים הציבו במה ועליה הניחו מסך טלוויזיה מיושן שעליו הקרינו את מילות השיר. נדרשה מיומנות גדולה בהפעלת הגנראטור. תחילה, הוא סרב לעבוד ופלט שובל עשן שחור שנישא באוויר גבוה מעל צריפי המחנה. מכונאי הטרקטורים של מחנה העובדים נחלץ לעזרה ורוקן לקרבו של הגנראטור שמן טיגון. בחלוף שתי השתנקויות , הגנראטור התעורר לתחייה והמוזיקה הדהדה בכל המחנה והתגלגלה לעבר היער. נשים, גברים וילדים הצטרפו למעגל ריקוד ופיזזו לקצב המנגינה. התנועות היו מונוטוניות . נפנוף מעודן של הידיים וצעדים פשוטים. השמחה נמשכה כל היום וגלשה לתוך הלילה. שמן הטיגון שהזין את הגנראטור נגמר. המוזיקה נפסקה באחת וזה מה שקורה כשגנראטור מכתיב לנו את הקצב של החיים. צוות הבידורית שחרר את הרמקולים מהחבל החובק. הנשים שנותרו מפוכחות גררו את הגברים לתוך הצריפים לא לפני שהם שפכו עליהם דליי מים. למחרת היום השכימו העובדים ליום עמל כשהם הלומי ראש אבל המציאות מהר מאוד טפחה על פניהם והחזירה אותם לקרקע המציאות.
העובדים המתגוררים במחנה מספר 1
סיימו לכרות את היער. ניר חשב שזו סיבה למסיבה. השמחות אינן רובצות לפתחיהם של עניים, ניר כל כך אנושי וכל הזדמנות הנופלת לידו שיש בה כדי להעצים את החיוך הנסוך על פניהם של עובדיו, הופכת לחגיגה. שומר הלילה מטיב לבשל ושבחי מטעמיו מתגלגלים במחנות העובדים. ניר גייס אותו והצמיד לו עדת נשים בשלניות . מנהל המחנה ועוזרו האישי של ניר ניהלו את האירוע. נשות המחנה קפצו על המציאה והחליפו את הפיג'מות שהן לובשות תדיר בבגד ססגוני, אין להן הרבה הזדמנויות בהן הן יכולות לראות ולהראות. הן טרחו להלביש את התינוקות והילדים במיטב מחלצותיהם. סככה ססגונית נבנתה במרכז המחנה וקושטה בפרחי פלסטיק ובבלונים. שולחנות וכיסאות פלסטיק הולבשו גם הם במפות ובריפודים ססגוניים וכל המחנה עטה חג. הטבח ועדת הנשים החלו במלאכת הבישול. קערות אלומיניום ענקיות הונחו על מוקדי גחלים. נתחי בשר בקר בושלו ברוטב קארי. דגי נהר טוגנו במרחשת כשמתוך פיהם בצבצו עלי לימונית ריחנית. ירקות נקצצו לסלט ונתחי בשר שהשחימו על מנגאלים נחתכו ביד מיומנת לפרוסות דקיקות והונחו על הסלט. השולחנות היו עמוסים בשתייה קלה ובשתייה חריפה. הגברים של מחנה מספר 1 הסבו לשולחנות . הגברים תמיד לחוד. נשים הצטרפו למעגלי נשים וילדים. גברים שותים עד לבלי הכר וכשהם שותים לשו
כרה, נפרצים
סכרי פיהם ואין זה יאה שנשים תשבנה בחברתם. הכוסות מתרוקנות ומתמלאות עד מהרה, כוסות מונפות אל על והכל מתרחש במעודנות קמבודית, לא מרימים כאן את הקול. וכאילו שלא די בארוחה הדשנה, שומר הלילה ועדת הנשים טרחו על מנת הקינוח, דייסת אורז מבושלת בפרוסות זנגביל כשעליה הן בוזקות ירק קצוץ דק. צוות הבידור טעה בדרך והגיע אל המחנה באיחור. הייתה זו משאית עמוסת רמקולים מאובקים וגנראטור שנבנה על ידי מכונאים מקומיים. הם פרקו את הכבודה. הערימו את הרמקולים זה על גבו של זה וקשרו את כולם בחבל. סמוך לרמקולים הציבו במה ועליה הניחו מסך טלוויזיה מיושן שעליו הקרינו את מילות השיר. נדרשה מיומנות גדולה בהפעלת הגנראטור. תחילה, הוא סרב לעבוד ופלט שובל עשן שחור שנישא באוויר גבוה מעל צריפי המחנה. מכונאי הטרקטורים של מחנה העובדים נחלץ לעזרה ורוקן לקרבו של הגנראטור שמן טיגון. בחלוף שתי השתנקויות , הגנראטור התעורר לתחייה והמוזיקה הדהדה בכל המחנה והתגלגלה לעבר היער. נשים, גברים וילדים הצטרפו למעגל ריקוד ופיזזו לקצב המנגינה. התנועות היו מונוטוניות . נפנוף מעודן של הידיים וצעדים פשוטים. השמחה נמשכה כל היום וגלשה לתוך הלילה. שמן הטיגון שהזין את הגנראטור נגמר. המוזיקה נפסקה באחת וזה מה שקורה כשגנראטור מכתיב לנו את הקצב של החיים. צוות הבידורית שחרר את הרמקולים מהחבל החובק. הנשים שנותרו מפוכחות גררו את הגברים לתוך הצריפים לא לפני שהם שפכו עליהם דליי מים. למחרת היום השכימו העובדים ליום עמל כשהם הלומי ראש אבל המציאות מהר מאוד טפחה על פניהם והחזירה אותם לקרקע המציאות. 
