חתונה קמבודית
גבר קמבודי לא יעלה על דעתו להגות בחתונה אם אין ברשותו את האמצעים לכך. הגברים עובדים כאן קשה כדי לממן את חתונתם. מימון הטקס , המוהר והמתנות דורשים הון עתק במושגים הקמבודיים. משהו כמו 3000 עד 5000 דולר. משכורת חודשית של פועל ממוצע נעה בין 40 ל - 100 דולר.
אין זה מקובל שהורי החתן ייגשו ישירות להורי הכלה ויבקשו את ידה. זה נראה זול, זה אפילו פוגע. מהלך שכזה נתקל מיד בסירוב של הכלה. את מלאכת "בקשת היד" מטילים על שכן המוכר לשני הצדדים. אם התשובה היא חיובית, הורי החתן נכנסים לתמונה ונפגשים עם הורי הכלה כדי לדון בעניין המוהר, מועד האירוסין והחתונה. בעלי ממון שוכרים את שירותיהם של אולמות ואמרגני אירועים. עניים ובני המעמד הבינוני נוטלי על שכמם את מלאכת הארגון והחתונה מתקיימת בבית החתן. החתונות המתקיימות בחצר הבית מזכירות לי את מגדל העמק של ילדותי ויש בהן הרבה תום. קרובי משפחה, שכנים ובני הבית נרתמים כולם למלאכת הבישול והארגון, כל אחד יודע את תפקידו בכוח. טקס החתונה המסורתי בקמבודיה התרחש בעבר במהלך 7 ימים, היום, כשהפרוטה אינה מצויה, דחקו הכל ליום אחד. המוזמנים מעניקים לבני הזוג תשורה כספית נאה ביודעם שהחתן טרח קשה כדי לממן את האירוע. הטיפול באמצעי הגנה נגד שדים ורוחות שיכולים לפגוע בבני הזוג במהלך חייהם, מוטל על הזקנות של השבט. הן נוהגות לקחת פיסות של עלי בננה ולהכין מהם ח'מסה המזכירה כף יד. את הח'מסות מצמידות הזקנות לפרוסות אותן הן חותכות מגזעי בננה טריים. הקמעות הללו יונחו בסוף הטקס בחדרם של בני הזוג עד לקמילתם. במהלך טקס החתונה נוהגים הורי החתן והכלה לקצוץ גדילי שיער מראשיהם של בני הזוג ולהשליך אותם למים כדי להרחיק מהם את העין הרעה. בני בקר, עופות וחזירים מהווים את המרכיב המרכזי עליו נשענת הסעודה והמשקאות החריפים נשפכים כמים. הטקס מתקיים בשעות היום, החל מהבוקר ונמשך עד הלילה. בלילה מתחילים הריקודים שנמשכים עד אור ראשון.
