מנהגים קמבודיה
כשאתה מגיש משהו למישהו, הנתינה צריכה להתבצע תמיד בשתי הידיים. נתינה ביד אחת כפי שאנחנו נוהגים, היא חצי נתינה. גם המקבל צריך שיקבל בשתי הידיים. ידיים עובדות בשתיים. יד לוחצת יד.
הכפריים נוהגים לקבור את מתיהם בחצרות הבתים. המתים ממשיכים לתפקד במעגל היצירה הקוסמי. הסביבה הטבעית שבה נולדו מעניקה לרוחות שלווה ורוגע, בני המשפחה מקיפים אותם. הם מעורבים בחיי היצירה של המשפחה, נוטלים חלק בשמחות ובעיצבונות. הביחד הזה מבטיח שהיחידה המשקית נשארת נחלתה של המשפחה לדורות. הכפריים מתקשים למכור נחלה שבה קבורים אבותיהם. איש אינו מוכן לקנות נחלה שמעורבות בה רוחות של אחרים. היו מקרים שבהם כפריים עניים בשל צוקי העתים, מכרו את נחלתם. רוחות המתים התעמרו בקונים, הופיעו בחלומם, הציקו להם, עד שנאלצו לנטוש את הנחלה. נחלה לא מוכרים, נחלה היא מורשת משפחתית.
צעירים, לעולם לא יסבו לארוחה לפני הקשישים, הם יתחילו לאכול רק אחרי שהמבוגרים יסיימו.
קהל יושב, אנשים ממתינים. החלל מלא בנוכחותם. לא מנומס לחצות את החלל. ואם אתה חייב וזה קורה בכנס, בכיתה, באולם, בהרצאה, באירוע משפחתי. המקומיים יכופפו את פלג גופם העליון וישלחו את שתי ידיהם כשהן שלובות קדימה, כאומרים : במחילה מכבודכם, ברשותכם, אני מבקש לעבור״ .
מישהו דיבר בך סרה, הסב לך נזק ואתה לא יודע מי הוא ה ״מישהו״ הזה. אז הקמבודים נוהגים לקחת ביצה, להניח אותה בכף היד, לכתוב עליה את שמו של זה שאתם חושדים בו, או לספר לביצה את צרותיכם. אם אכן חשדכם התאמת ושמה של הישות המזיקה נכתבה על גבי הביצה, הרי שהביצה תזדקף מאליה על חודה. והמקומיים נשבעים שזה מה שקורה. בצים בקמבודיה, הם לא רק שקשוקה
חוטים אדומים הכרוכים כצמיד על זרועות הידיים, הם לא המצאה בלעדית של חצר המקובל באבא סאלי. אין לך אדם בקמבודיה שאין על זרועו שניים או שלושה שכאלה. בפולקלור של יהודי המזרח ואחיהם בני אשכנז, היה נהוג לכרוך חוט צמר סביב קברו של קדוש. החוט היה מתקדש מכורח המגע בקבר הקדוש. כדי להעביר את הקדושה לאחרים. נהגו לגזור את החוט ולכרוך אותו על הזרוע או על הבטן (לעקרות ולמקשות ללדת) . וגם כאן זה קורה. אני מתנהל כאן עם שניים. את זה שכרוך על זרועי השמאלית קבלתי מנזיר קמבודי שעלה לאוטובוס שבו נסעתי ואני שלמתי עבורו את דמי הנסיעה. בדרכו לרדת, הוא הניח במעודנות בתוך כף ידי צמיד שזור שגונו ירוק ובחלקו העליון משולבת צינורית נחושת. ואת זה שכרכתי סביב זרועי הימנית קבלתי מנזירה ששהתה במנזר ״הנזירות בלבן״.