שמורת סינגלילה נמצאת בין בנגל המערבית סיקים ונפאל. בתוכה מספר כפרים קטנים נופים מגוונים ונקודות תצפית מרהיבות. ישנן מספר דרכים לטרק בשמורה ובין הכפרים. נפרט על המסלול שלנו שהתחיל בדרג'ילינג. יום 1- מדרג'ילינג לטומלינג 13 ק"מ: יצאנו בשעה תשע בבוקר מדרג'ילינג לאחר ארוחת בוקר. נסענו במשך שעה וחצי לכפר maneybhanjang ( כפר הולדתו של המדריך שלנו). לאחר התארגנות קצרה התחלנו לטפס על דרך ג'יפים סלולה בעלייה תלולה של 3 ק"מ, העלייה הייתה קשה אבל בקצה העלייה חיכה לנו מנזר מדהים המשקיף על הכפר. פמבה, המדריך שלנו עשה לנו סיור קצר במנזר ובו הסביר לנו על משמעות הצבעים של דגלי התפילה הטיבטים וקצת על היסטוריית המנזר. מהמנזר המשכנו בערך 2-3 דקות הליכה והגענו לבית מקומי שבו עצרנו להפסקת תה ועוגיות. לאחר ההתרעננות המשכנו בדרכנו לעבר הכפר טומלינג שבו ישנו בלילה. הדרך עברה בעליה די מתונה. לאחר שעתיים הליכה הגענו לבקתה נוספת ובה עצרנו לארוחת צהריים, האוכל היה מצוין- צ'וואומין (נודלס), חביתה, מרק ותה. המשכנו כשלכל אורך הדרך הלכנו בגובה העננים כך שאת הנוף לא ראינו, פמבה הסביר שבאביב כל הדרך מכוסה פרחים. המשכנו לעלות עוד שעתיים והגענו לקראת השעה 5 לטומלינג. ברגע שהגענו לכפר פמבה סידר לנו חדר ( אנחנו חייבים לציין שהוא היה יותר טוב מרוב המקומות שישנו בהם בהודו), הביא לנו דלי עם מים חמים למקלחת והזמין אותנו להצטרף למטבח. המשפחה הייתה נחמדה ודאגה לכל מה שרצינו, הדליקו בשבילנו את האח ופינקו אותנו בטוגבה ( הבירה המקומית). יצאנו לעשות סיבוב בכפר ולראות את השקיעה. הכפר עצמו נמצא אחרי הגבול עם נפאל, ורוב הבתים בו הן בקתות הארחה למטיילים. השביל המרכזי של הכפר משמש כגבול בין נפאל להודו. הנוף של השקיעה על רקע הקצ'נצ'ונגה היה מדהים וכשהגענו חזרה לבקתה חיכתה לנו ארוחת ערב חמה וטעימה מול האח.פמבה הביא לנו בקבוקי מים חמים והלכנו לישון עייפים אך מרוצים. יום 2- מטומלינג לסאנדקפו 19 ק"מ: קמנו ב- 5:45 והתחלנו ללכת לכיוון נקודת התצפית לזריחה, היה קפוא בחוץ וכל הדרך הייתה מכוסה בשכבה עבה של קרח מהלילה. הנוף היה מהמם. הקצ'נצ'ונגה והרכס מסביב( sleeping buddha) החליפו צבעים לפי צבעי הזריחה. חזרנו והצטרפנו למשפחה במטבח סביב פח עם גחלים בוערות, קיבלנו קפה וארוחת בוקר מפנקת נפרדנו מהמשפחה ויצאנו לדרך ב8:30. בתכנון היה ללכת עד kala pokhri שזה 15 ק"מ מטומלינג אבל פמבה הציע שנמשיך עד sandakphu אם נרצה ויהיה לנו כוח. אחרי שני ק"מ הגענו לשער של שמורת סינגלילה עצרנו כדי להירשם והמשכנו. הדרך הייתה נוחה מאוד יפה ועברה דרך יערות וגבעות, אחרי בערך שעתיים הגענו לירידה ארוכה חדה ושוברת ברכיים ובסופה עצרנו ליד בסיס צבאי כדי להירשם. ניצלנו את העצירה להפסקת תה ומומו ( מאכל מקומי של בצק ממולא ירקות או בשר) משם עלינו עלייה חדה של 2 ק"מ ולאחריה דרך מישורית (עליות וירידות קטנות נחשב מישור אצל המקומיים) לאחר 4 ק"מ נוספים הגענו לקאלהפוקארי ( קאלה- אגם, פוקארי- שחור) הכפר נמצא ליד אגם שחור וקדוש לבודהיזם, מוקף דגלי תפילה צבעוניים. עצרנו לצהריים והחלטנו שנמשיך עד לסאנדקפו ( הנקודה הכי גבוהה בטרק 3636 מטר). הדרך התחלקה לשני ק"מ של עלייה קשה וארבע ק"מ של עלייה יותר קשה וחדה. הנוף מהדרך היה מאוד יפה ועולים מעל פני העננים, בדרך המון מפלים קפואים ונחלים זורמים. הגענו לסאנדקפו קצת לפני שהחשיך, לא הייתה אפשרות לקבל מים חמים אז הסתפקנו במקלחת מגבונים קרה והלכנו לאכול. לא היה אח לכן אכלנו מהר והלכנו לישון מוקדם. יום 3- מסאנדקפו לפאלוט 21 ק"מ: השכמה ב5:45 לטיפוס של 20 דקות לגבעה ממנה רואים את הזריחה, הסליפינג בודהה קרוב וברור יותר הראות הייתה טובה וראינו את כל נוף השמורה לפנינו.אכלנו ארוחת בוקר מהירה ויצאנו מוקדם, בדרך המון גבעות ירוקות ושדות ,עדרי יאקים, יערות ופסגות מושלגות. הלכנו 14 ק"מ עד שהגענו ל3 בקתות שהיו ריקות שם אכלנו ארוחת צהריים שארזנו מראש והמשכנו לכיוון פאלוט עוד 7 ק"מ בדרך ג'יפים מלאה בשלג, בדרך עברנו על יד אגם קפוא ולאחר עלייה אחרונה לאותו יום של 2 ק"מ הגענו עייפים ומותשים לפאלוט ( 3600 מטר) שם כבר חיכו לנו כוס קפה ופופקורן. הצטרפנו למטבח והתחממנו ליד המדורה כשהאקשן התחיל - אישה נפאלית לא מהאזור הגיעה התחילה לשבור חלונות לגנוב שמיכות ולזרוק אותן בחוץ בשלג, ישר התחיל מרדף אחריה שנמשך עד הלילה ונגמר כשהיא הצליחה לברוח עם השמיכות.אכלנו ארוחת ערב מעולה: בשר, אורז,תפוחי אדמה אפויים וברנדי. יום 4- מפאלוט לגורקה 14 ק"מ: כרגיל קמנו לפני השמש וטיפסנו עלייה של 500 מטר ( העלייה הכי קשה והכי קרה בכל הטרק) הנוף מלמעלה היה משגע! הסליפינג בודהה נראה כבמרחק נגיעה, ראינו את האוורסט ואת מקאלו ( מספר 5 בעולם) והראות הייתה כל כך טובה שראינו את הרכס עד בהוטאן. חזרנו לארוחת בוקר ולקחנו את הזמן, יצאנו ליום קליל וקצר לכיוון גורקה( כפר שנמצא בעמק לכן חם שם יותר) הדרך עברה ביערות אורנים ובמבוק וכבר לאחר שעה הליכה הרגשנו את הבדלי הטמפרטורות והתחלנו להוריד את הבגדים החמים. הגענו לגורקה ב12 בצהריים. הכפר ממוקם על שפת נחל המשמש גבול בין בנגל המערבית לסיקים. הכפר עצמו מדהים ,מלא בטרסות לגידול תירס, בתים ציוריים ואנשים נחמדים בקיצור נפלא. אכלנו צהריים יצאנו לחקור את הכפר והתחרדנו בשמש עד הערב. בערב פמבה לימד אותנו להכין מומו ועד מהרה השיעור הפרטי הפך למוקד בידור של כל הכפר. שתינו בירה אכלנו מומו והלכנו לישון. יום 5- מגורקה לרימביק 21 ק"מ: לגורקה אין נקודת תצפית לכן יכולנו להתפנק במיטה עד מאוחר, לאכול ארוחת בוקר במרפסת ולהנות מהשמש. התכנון היה ללכת 14 ק"מ עד srikhola לישון שם ולמחרת ללכת 7ק"מ עד לרימביק. יצאנו לדרך ונהננו מדרך מלאה בכפרים ונוף נפלא. הגענו לכפר raman ושם עצרנו לתה ועוגיות, הכפר משקיף על מדינת סיקים המלאה טרסות וכפרים. המשכנו בירידה לכיוון סריקולה והגענו בשעה 13:00 אכלנו צהריים ומהר מאוד הבנו שהבעלים של הלודג' לא הכי נחמד ולמרות שהכפר עצמו מאוד יפה החלטנו להמשיך לrimbick. ההליכה לרימביק נמשכה שעתיים וכשהגענו חיכה לנו לודג' מפנק עם מקלחת חמה אוכל טוב וברנדי. קמנו למחרת ונסענו חזרה לדרג'ילינג כארבע שעות. סיכום וטיפים: הטרק מאוד מומלץ, יש בו חלקים קשים של עליות וירידות אבל הנוף והאווירה עם המשפחות המקומיות מפצה על הקושי. הטרק מתאים לכל אחד, אפשר לחלק את ההליכה לימים קצרים ונוחים יותר ואפשר לפרוס את הטרק עד 8 ימים. אנחנו בדקנו בכמה סוכנויות בדרג'ילינג לכולם רצו 2500-3000 רופי ליום בלי השכרה של שקי שינה וכו'. סוכנות אשמיטה לקחו לנו 2000 ליום כולל: שקי שינה, מקלות הליכה, לינה,ארוחות,הפסקות תה וחטיפים,דמי כניסה לשמירה ונסיעות.המדריך שקיבלנו בסוכנות, פמבה, היה מצוין ומקצועי. מים מינרליים- אפשר להשיג כמעט בכל הדרך ובמקומות שאין יש מים מורתחים. חשמל- לא בכל המקומות יש ועדיף לא להסתמך על זה. עונה- העונה היא בין ספטמבר לדצמבר ומרץ למאי. אנחנו טיילנו בינואר-פברואר וחוץ מזה שהיה קר היה בסדר גמור. שקי שינה- אנחנו לקחנו, אבל לא השתמשנו. קחו בחשבון שבשיא העונה אין מספיק שמיכות בחלק מהבקתות אז עדיף להתעדכן בסוכנות לפני. דרכונים- חייבים להביא , יש מספר עצירות הבסיסים צבאיים שבהם צריך להירשם.
סינגלילה טרק- בנגל המערבית נפאל