בסוף חודש יוני חזרנו מטיול של שבוע בצפון – מזרח איטליה, במחוז פריולי-ונציה-ג'וליה.
נחתנו בטריאסטה. חילקנו את הטיול בין האזור המישורי והאזור הררי.
הטיול בהרים יכול להיות יומיים- שלושה. להלן רשמינו מהטיול בהרים הקרניים, מזרחית לדולומיטים:
יום 1
עלינו מאזור Udine להרים.
(בדרך יש מרכז קניות גדול בשם Citta’ Fiera, כולל סופר גדול של Coop).
עצרנו במפלי קרוסיס . (Cascate Crosis)מדובר במפל שחסום בסכר, שלעיתים פתוח יותר או פחות. יש חניון קטן מימין במעלה הכביש ואז צריך לחצות ולחזור קצת אחורה, או לחנות משמאל על העפר ליד הירידה לנחל. אין כמעט אנשים ולכן אין בעייה לעשות זאת.
הירידה לנחל היא בדרך עפר קצת תלולה אשר חסומה במחסום לרכב. יורדים ברגל בזהירות במשך 5 דקות. הרגשנו כאילו גילינו מקום סודי. טבלנו רגליים ונהנו מהנוף. המים קרים מאוד!
המשכנו ל – Pesariis. כפר קטן וציורי שמפורסם בשעונים גדולים ומיוחדים שמפוזרים לאורך הרחובות שלו. יש חניון בכניסה לכפר. בפנים מטיילים רגלית. רוב הבתים נטושים, אבל נחמד להסתובב כשעה. מכיוון שישנו בעיירה הזו לילה אז הספקנו גם לטייל לכיוון הנהר הצמוד. יש שביל טיול מסומן שמתחיל ליד הכנסייה. מסלול קליל ונחמד.
עקרונית לא מומלץ לישון שם. אנחנו ישנו במקום בשם Sot la Napa. שקראנו שהמסעדה שלו מומלצת. לחלוטין לא! חדרים פשוטים, אוכל לא טעים עם שירות איטי להחריד. ארוחת בוקר דלה ביותר ובלילה רעש מהבר של המקום.
יום 2
התמקמנו מחדש בעיירה Sutrio. עיירה יפה ונעימה, שמפורסמת באמנות גילופי העץ. מקום הלינה נקרא: Osteria Da Alvise. מכיל גם חדרים וגם מסעדה. אנחנו ישנו בחדרים חדשים ומעוצבים במבנה נפרד. נהנו מאוד, אבל יכול להיות שגם החדרים הישנים בסדר גמור.
ארוחת הערב במסעדה – מעולה! וכמוה גם ארוחת הבוקר העשירה. המסעדה סגורה בימי ראשון בערב. ולכן ביום הזה אכלנו בפיצריה בכניסה לעיירה בשם Acqua e Farina . שמגישה הכל, לא רק פיצות. מצויין.
אגב, המאכל המסורתי של האזור הוא פריקו Frico. זוהי מעין לביבה של תפוחי אדמה וגבינה. כמו כן יש השפעה אוסטרית חזקה, אז גם השטרודל תפוחים מצויין, לצד הטירמיסו האיטלקי.
נסענו ל- Sauris. יש סאוריס עילית (Sopra) ותחתית (Sotto), השוכנת ליד אגם. השם הגרמני העתיק של המקום הוא Zahre. בכפר התחתי ממוקמים שני יצרני נקניקים (Salumificio) . המפורסם הוא Wolf. המקום סגור בין השעות 13:00-15:00. לכן נכנסנו אל יצרן נקניקים לא פחות מצויין בשם Zahre. נהנו מהסברים מפורטים, קנינו, וכמובן הזמנו פלטת נקניקים עם בירה מול הנוף המקסים. כמו כן יש בכפר העילי יצרן בירה מקומי מפורסם שגם הוא נקרא Zahre . ניתן לשבת מול הנוף ולשתות אותה עם נשנושים בחנות שם המקום הוא: Khelder הכתובת: Sauris di Sopra 50 בפעם הבאה.
משם המשכנו ועלינו לפסגת ההר מעל העיירה עד לגובה 1800 מ'. מעבר ההרים נקרא: Sella de Razzo.
בעצם האזור שייך למחוז ונטו. הנוף הפנורמי מקסים עם הרים ירוקים ופרות רועות באחו. בדיוק שם נמצאת מסעדה וחנות גבינות בשם Malga Casera Razzo, שמשמשת את כל המטיילים בסביבה. מקום ממש נחמד. קנינו קצת גבינות.
יום 3
נסענו לכפרון מיוחד וקטן בשם Borgo Lussari שנמצא על פסגת ההר Monte Lussari.
העלייה היא בעזרת רכבל (אלא אם כן אתם מטפסי הרים) לגובה 1,760מ'.
חשוב: הרכבל יוצא מהכפר Camporosso, שם יש חניון גדול וחופשי ליד תחנת היציאה להר.
הנוף מראש ההר מדהים, אנשים משתמשים בו כנקודת קפיצה למצנחי רחיפה. יש שם כנסיה, בתי קפה וחנויות מזכרות. מאוד תיירותי, אבל מוצדק בהחלט.
משם המשכנו מזרחה ועברנו דרך העיר Tarvisio. שמענו שיש שם שוק שוקק. למרות שהיינו ביום ראשון היו שם בעיקר דוכני בגדים. מיותר.
המשכנו לאגמי פוזינה (Lago di Fusine), אך מזג האויר השתנה והתחיל גשם חזק. לא יכולנו לטייל. בכל אופן, ניתן להקיף את האגמים בטיול רגוע. ליד האגם התחתון יש מסעדה מאוד מומלצת עם נוף לאגם בשם Capanna Edelweiss . אגב, הבנו שמומלץ יותר לשחות באגם העליון.
המשכנו לנסוע לכיוון מעבר ההרים Sela Nevea ובדרך החלטנו לעלות להר בשם Altopiano Montasio עליו נמצאת מחלבה מפורסמת בשם Malga Montasio. הנוף מקסים, וכולל פסגות מושלגות גם בקיץ. במקום יש מסעדה נחמדה וטובה.
בדרך חזרה לסוטריו גילינו פנינת טבע: מפלי גוריודה (Goriuda Cascate). בשם הרשמי: Il Fontanone di Goriuda .יש חנייה בצד ימין. חוצים את הכביש לעבר השלט המכוון אל האתר ועולים בשביל בין העצים כ- 10 דקות עד שמגיעים למפל גבוה ובריכה מקסימים. המפל נופל מעל מערה פתוחה שאפשר לעמוד בתוכה.
חזרנו לסוטריו. ולמחרת חזרנו לאזור המישור לקראת החזרה לארץ.
