פרולוג (או 'קדימון' בעברית. כי אין לנו ארץ אחרת).
בקיץ 2014, כשניצן היה בן שנה ועשרה חודשים, טיילנו שבוע וחצי באלפים הברניים.
זה היה טיול מושלם, או ליתר דיוק כמעט מושלם - בעיקר בשל מז"א נוראי שהיה לנו באותו טיול שכלל 4 ימים רצופים של גשם ללא הפסקה, קור, ראות גרועה, ערפל, ושאר מרעין בישין.
בנוסף - לטייל עם פעוט בן פחות משנתיים, עם טיולון מכוסה בניילון, הוא לא חווייה כיפית במיוחד.
ברם, הימים היפים בטיול ההוא (והיו!) השאירו בנו החלטה ש-'יום נבוא וניתן לשוייץ הזו לפצות אותנו...'
השנים חלפנו, ושוייץ, בעיקר מסיבות עלויות, נדחתה ונדחתה והשנה הגיעה תורה!
וכן! (ספויילר מז"א - ע.ע פרולוג 2) - היה לנו סהכ מז"א מעולה וחוויה מתקנת!
פרולוג 2 - מז"א, יוקר המחייה, רכב, לינה, ושתי אפליקציות שאי אפשר לטייל בלעדיהן בשוייץ!
לינה
הטיול שלנו היה ארוך יחסית - 17 לילות - שהתחלקו לשלוש נקודות לינה:
6 לינות בכניסה לגרינדנוולד: בדירת airbnb המהממת הזו - זו דירת 2 חדרים מהממת המתאימה לזוג + ילד, מאובזרת עד הפרט הכי קטן שאפשר לדמיין, עם מרפסת עם נוף מטריף לאיגר - פשוט כיף ענק לסגור את היום עם בקבוק יין או קפה כשהאיגר המושלג בתוך הפרצוף.
4 לילות על יד אגם לונגרן בדירה הזו
דירה ענקית - ניצן קיבל מפלס ענק משלו כולל נטפליקס והיה מאושר עד הגג - המיקום של הדירה מדהים - דקותיים צעידה מהאגם, אבל זו היתה הדירה שאהבנו הכי פחות מהשלושה בעיקר בגלל שלא היה לה מרפסת.
7 לילות בכפר bauen על אגם לוצרן - בדירה הזו.
למעשה, כל הטיול תוכנן סביב הגחמה הטיפשית שלי 'לגור' בבאוון...
ראיתי ביוטיוב איזה סרטון על המקום שנה לפני, והחלטתי שאני חייב לגור שם כמה ימים.
אחכ התברר שיש מעט מאד דירות להשכרה בכפר, וזו שמצאתי מחייבת שהות של שבוע - מראשון עד ראשון, אז קודם הזמנתי את הדירה, שנה מראש, ואחכ קניתי כרטיסי טיסה ובניתי את שאר המסלול...
בכל אופן - דירה מטורפת במחיר מגוחך במחירי שוויץ של 500 ש"ח ללילה. 3 חדרי שינה, 2 מפלסים, מרפסת ענקית עם נוף מטורף לאגם. פשוט וואו.
באון עצמה מטריפה ביופיה - אממה - מחייבת נסיעה של כמעט רבע שעה לכל כיוון על 'כביש גישה' כל יום. בכפר אין כלום חוץ מנוף מטורף - אפילו לא חנות מכולת.
עלויות והתנהלות כלכלית
לא אחדש דבר לאף אחד אם אומר ששוייץ יקרה רצח וגורמת לישראל להראות כמעט בעלת מחירים שפויים (למעט - גבינות, שוקולד, ויינות...)
אנחנו גם לא מאד 'מחשבנים' בטיול - בעיקר לא רכבלים/אטרקצייות/אתרים.
ובכל זאת - כמה טיפים שאולי יעזרו
רכשנו את כרטיס ה-half fair - שלטיול הספציפי שלנו חסך לנו קרוב ל-3000 ש"ח. חשוב לציין שהכרטיס מתאים לטיולים יחסית ארוכים, שכוללים יותר מאיזור אחד (אנחנו היינו באיזור לוצרן ובאיזור היונגנפראו - מי שמטייל באיזור אחד יכול להיות שעדיף לו כרטיס איזורי)
אוכל - נקודה כאובה. יש לנו ילד בררן על, ובנוסף אני משתדל להקפיד על תזונה עתירת חלבון ודלת פחממות - בעוד שהמסעדות בשוייץ מציעות בעיקר שניצלים מ-'בקר נמוך' והרבה מאד צ'יפס... בפועל, עם ככה, כמעט ולא אכלנו במסעדות אלא בעיקר קנינו בסופרים ארוחות מוכנות, טונה, פיצות, סלטים וכו' - אגב - גם לקנות ארוחות מוכנות בסופר ממש לא זול, אבל שפוי יחסית למסעדות
מז"א היה סה"כ מצויין - הטיול התחיל עם גל קיצי יחסית, באמצע היו 3-4 ימים יותר מעוננים וגשומים חלקית, אבל אף אחד מהם לא היה יום שממש משבית תוכניות אלא יותר עננות גבוהה או גשם לשעה-שעתיים ואז שיפור, אחכ הגיע גל קיצי נוסף ובסהכ הספקנו לבקר בכל הגחמות שלי...
רכב - שכרתי דרך אוטו-שי - מאלבר. קיבלנו פולו אוטומטית שעשתה - 80 (כן. שמונים!!!) ק"מ. אציין רק שבבאון האוטו נכבה בזמן שעצרתי בזמן נסיעה וסירב להדלק שוב - התקשרתי לאלבר ומכונאי של פולקסווגן הגיע תוך 45 דקות. לא מובן מאליו.
טיסה - לציריך - הוזמנה שנה מראש - יומיים אחרי שעלתה לאתר של אלעל - כרטיסי נון-רפונדבל ב-190 דולר לכרטיס - מחיר סביר לטיסה סדירה בסוף יולי בשעות טובות (טיסת בוקר בהלוך וצהריים בחזור.
תכנון טיול. תכירו את טניה. או ליתר דיוק את האתר swiss family fun. אתר מטורף ומפורט ברמות על שמכיל כל מידע אפשרי על כל מסלול/אטרקציה אפשרית בשוויץ לפי איזורים, רמת קושי וכו'. לא צריך שום דבר חוץ מהאתר שלה כדי לתכנן טיול מפורט לפרטי פרטים.
3 אפליקציות - לפני שממש מתחילים. הראשונה היא swissmateo - שנותנת תחזיות מדוייקות להפליא למז"א ברמת השעות - ולא טעתה אפילו פעם אחת. תמיד לבדוק יום-יומים קדימה ואז שוב באותו בוקר. השנייה היא האפליקציה של sbb - גם מי שמטייל עם רכב חייב אותה - היא מסבירה בצורה מדוייקת ומפורטת איך להגיע ברכבלים-אוניות-רכבות מכל מקום לכל מקום. פשוט עושה את הטיול פשוט וחלק. והשלישית כמובן האפליקציה של איזור יונגנפראו שנותנת לראות את המצלמות לייב על כל ההרים ולהחליט מתי כדאי לעלות ומתי לא...
טוב - אז enough חפירות - ולטיול עצמו
יום הגעה - סירות פדלים באגם בריאנץ
למרות שטסנו מוקדם בבוקר, והטיסה יצאה בזמן ונחתה בשלום, התנענו לאט.
אחרי הנחיתה, בבן גוריון השוויצרי, ניצן נזכר שהוא רעב, אז חיפשנו מסעדה, ואחרי שכבר קיבלנו את הרכב גילינו לתדהמתנו שבפולו החמודה שלנו אין חיבור USB לסלולרי ואין אפשרות להטעין בנסיעה ואז חזרנו לטרמינל לחפש לקנות מתאם - בסוף אדיס מצאה מתאם ליו-אס-בי במחיר שווה לכל לנפש של 50 פרנק ווסוף סוף יצאנו לדרך -
לא היה לנו ממש כוח לטיול רגלי אז פשוט עצרנו באגם ברינץ בחוף של bonigen על יד אינטרלקן.
חוף מסודר, בתשלום, במקום גם בריכת שחייה (חמימה!) מתקני ספורט, קירות טיפוס במים, רפסודות שיזוף, קיאקים - אנחנו שכרנו סירת פדלים (עם מגלשה כמובן..) ויצאנו לשוט באגם וכמובן שקפצנו לשחייה ראשונה.
פתיחה כיפית ומבטיחה.
יום 2 - first
תחזית ליום יפה - ואנחנו נוסעים 5 דקות לחנייה של first.
בתכנון - לעלות ברכבל, לעשות את מסלול ה-'חובה' לאגם bachalpsee ובחזרה 'לעשות' את האטרקציות המפורסמות - חלקן או כולן.
ההר מאד (!!!!) עמוס.
ב-10:00 בבוקר תורים ארוכים לקניית כרטיסים (קניתי אונליין) ויש גם תורים לרכבל.
ה-cliff walk המפורסם עמוס מאד ומי שרוצה לצלם תמונה אייקונית בקצה יצטרך לחכות הרבה זמן בתור (לא יודע כמה - לא חיכינו..)
המסלול לאגם מרהיב ביופיו - הנוף במסלול עוצר נשימה לכל אורכו והאגם מרהיב.
אבל...
התחושה היא של 'יציאת מצריים' - נחילי אדם, בעיקר הודים, פקיסטנים, סינים, וסעודים, נוהרים למסלול.
אז... אני לא אומר שהוא לא יפה - הוא יפה מאד - אבל מאד עמוס...
מתחנת ההר של first המסלול לוקח לנו שעה עד האגם וקצת פחות בחזרה - בערך כמו התזמונים בשילוט. והוא בסהכ די פשוט וקל, עם עליונת קצרה בהתחלה ואחכ עלייה די מתונה עד האגם.
בחזרה - אנחנו פוגשים את כל 'נחיל התיירים' מההליכה לאגם - בתור לאטרקציות.
התור ל-עייט ולאומגה מעל 3 שעות. התור לקארטינג ולטרוטי-בייקס מעל שעתיים.
אנחנו מקצים לניצן אטרקציה אחת לבחור מפאת העומס - עומדים שעתים וממתינים בתור ל-'קארטינג'.
במילה אחת: חוויה. בשתי מילים: 'חווייה מטורפת'.
בכמה מילים: ניצן הגדיר את זה כחוויה הכי מגניבה של הטיול, ואפילו חזרנו לשם פעם נוספת בהמשך הטיול...
בהמשך היום עלינו לרכבל pfinstigweg - לא עשינו מסלול הליכה כי כבר היתה שעת אחהצ מאוחרת, אבל יש על ההר מגלשת הרים - שגם עבורה עמדנו קרוב לשעה בתור.
הערה: מגלשות הרים בשוייץ זה ממש לא המגלשות הזכורות לטוב מאוסטריה. הן קצרות יותר, איטיות יותר, בטיחותיות פחות, וכמובן יקרות הרבה יותר...
יום מדהים הגיע לסיומו
יום 3 - מסלול הליכה מ-eigerletcher ל-wengen
קמים לבוקר מעונן ונעים. בתחזית אמור להיות גשם משעות הצהריים - ובאפליקציה אנחנו רואים שבפסגת האיגר-גלטשר יש ראות מצויינת.
התוכנית, כאמור, מסלול הליכה מ-eigergletcher עד wengen.
למעשה מדובר בחיבור של 3 מקטעי הליכה ששלושתם מוגדרים קלים, נוחים, קצרים ובירידה.
מאיגרגלטשר לקליינה שיידג, מקליינה שיידג לונגרנאלפ ואז ההשלמה לונגן.
בפועל - חיבור של 3 המסלולים שכולם בירידה היתה לא מאד קלה עבורנו ושלושנו הרגשנו טוב טוב את הרגליים והברכיים בסוף היום הזה.
בבוקר נסענו כ-5 דקות ל-grindenwald terminal - ולקחנו את הרכבל החדש יחסית eiger express בנוף מרהיב לאיגר גלטשר.
בסוף המסלול - מונגן - לקחנו רכבל ל-manlichen ומ-manlichen רכבל נוסף - מקביל לזה שאיתו עלינו בתחילת היום שהחזיר אותנו לגרינדנוולד.
המסלול מדהים, מגוון,כשרוב הזמן לגמרי לבדנו בטבע עוצמתי.
בצהריים התענן כמובטח ואת חלקו השני של הטיול עשינו בגשם - חוייה כיפית ומיוחדת.
המסלול לקח לנו, ברוטו, כולל ארוחת צהריים בדרך והרבה הפסקות צילום כ-5 שעות.
אחה"צ החלטנו לנצל את היום הגשום לטיול ב-gletcher canyon - נקיק מלא מים עם אטרקציה מגניבה של רשת מעל התהום שאפשר לצעוד עליה - מתאים מאד ליום גשם.
עוד יום מוש!
יום 4 - schynegge platte, שחייה באגם טון, והעיירה טון
נוסעים לעיירה wilderswil - ועולים על הרכבת המפורסמת לפסגת schynage platte.
כחמישים דקות נסיעה איטית ברכבת שיניים עתיקה. תחילת המסלול בתוך יער, ובהמשך לא ממש ראינו כלום כי רוב העלייה היתה בתוך ענן..
בפסגה, כמובטח, התחיל להתבהר, ועשינו מסלול פסגה פנורמי - של כשעתיים.
הייתי אומר שביום יפה - העלייה לשינגה פלטה והמסלול ההיקפי - זו כמעט חובה. ההר ממוקם במיקום שמאפשר תצפית מטורפת על אגמי בריאנץ וטון, על היונגנפראו, האיגר, עמק לאוטרברונן ועמק גרינדנוולד.
המסלול סה'כ לא קשה- ומומלץ מאד מאד מאד.
את המשך היום הקדשנו לאגם טון - עצרנו בחוף badsee faulensee.
'סתם' חוף מקסים:
בחינם. דשא אינסופי, אגם תורקיז, ורפסודה לשחות אליה, לטפס, ולקפוץ בחזרה.
בערב עוד הספקנו להסתובב בעיר thun עצמה ואפילו 'לגלות' חוף של המקומיים על הנהר - שהם קופצים לשחות בו...
יום 'מוש' - כבר אמרתי?
יום 5 - לאוטרברונן
יום בהיר, ושימשי ואנחנו מתכננים מסלול הליכה בעמק לאוטרברונן מ-almandhubel עד lauterbrunen
למעשה חיברנו גם פה 3 מסלולי הליכה קצרים נפרדים ובנינו מהם יום לפנתיאון:
רכבל מ-lauterbrubeb ל-grutschlap
המשך ברכבת מגרוטשלפ ל-muren
רכבל נוסף ממורן ל-almendhubel
ירידה (מטריפה, מהממת, משגעת, מרהיבה) רגלית מאלמנדהובל למורן, ואז ממורן ל-gimmelwald
רכבל מ-gimmelwald בחזרה לעמק ל-stechelberg -
צעידה מקסימה בעמק לאורך הנחל של כשעה וחצי בחזרה לרכב בלאוטרברונן.
יום שאפשר להגדיר אותו במילה אחת - וואוואוואוואו.
תמצית מרוכזת של כל מה שמפנטזים עליו כשעוצמים עיניים וחושבים 'שוייץ' - פסגות מטורפות, מרבדי פריחה משגעים בשלל צבעים, כרי אחו בלתי נגמרים עם פרות מדנדנות, מפלונים ונחלים קטנים, פלגי מים, פשוט יום מהמם.
חלקו האחרון של המסלול - החלק המישורי לאורך העמק - עובר במפלי טרומפלבך - אנחנו היינו שם לפני 9 שנים והחלטנו לוותר הפעם - מי שרוצה לקצר את המסלול יכול לוותר על החלק האחרון ולעשות אותו באוטובוס משטלכברג חזרה ללאוטרברונן.
יום לפנתיאון.
יום 6 - 'סתם' טיול בשבילים שמסביב לגרינדנוולד
מתחילת הטיול דובר בתחזיות על היום הזה כ-'סוער'. גשמים חזקים כל היום, קר, ומעונן.
אני במקרה הכינותי מראש את ניצן ל-'יום רגוע... באיזי... נקום מאוחר, נהיה קצת במסכים, בלי הליכות, אולי נחפש פארק מים קטן באיזור...'
ערב לפני הסערה הגדולה הפכה בתחזית ל-'טיפטופים פה ושם' ובפועל קמנו לבוקר סגרירי מעט אבל ללא גשם.
אדיס ואני החלטנו שאנחנו עושים טיול רגלי בגרינדנוולד - ניצן בחר להשאר בדירה.
טיפ: ממליץ מאד למי שמגיע לגרינדנוולד למספר ימים, להקדיש יום או חצי יום ל-'סתם' לטייל באיזור ברגל.
עשינו את ה-rundweg שמקיף את גרינדנוולד - בין נחלים, פלגים, כרי אחו, מפלונים, פריחה משגעת, ופשוט לא הפסקנו לצלם - זה היה אחד מימי השיא שלנו, על טיול 'סתם' - בלי להזיז את האוטו ובלי להוציא פרנק על רכבל.
עוד תמונה אחת אחרונה מה-'סתם סיבוב' הזה סביב גרינדנוולד, כי יש כל-כך הרבה...
אחה"צ הגיע (סוף סוף..) הגשם המובטח ואני נסעתי עם ניצן ל=sport zentrum - שזה מתחם מקורה עם בריכת שחיה מחוממת ומגלשה מגניבה, החלקה על הקרח ואפילו חדר כושר.
אטרקציה קטנה ונחמדה למקומיים שמתאימה מאד לימי גשם - אני וניצן מאד אהבנו
יום 7 - נפרדים מגרינדנוולד ועוברים לאגם לונגרן
התחזית: יום חם (מאד!!) ושימשי.
הבטחתי לניצן לעשות עוד פעם את הקארטינג.
קמים מוקדם בבוקר ומתדפקים על שערי הרכבל של פירסט ב-09:00.
הפעם כמעט ואין תורים באטרקציות ומספיקים לעשות גם את הקארטינג פעם שניה וגם את הטרוטי-בייקס.
הערה: ברוב אתרי הטרוטי-בייקס מגדירים את גיל המינימום ל-12 אבל לא ממש טורחים לבדוק או לאכוף את זה.
ניצן בן 10.5 והמסלול טרוטי-בייקס היה לו מאד גבולי: הירידה מאד תלולה ודורשת עבודה סיזיפית עם הידיים על הברקסים כל הזמן כדי לא לשעוט בפראות.
הוא סיים את המסלול בשלום אבל לא רצה לחזור על האטרקציה הזו שוב בהמשך הטיול...
בדרך ללונגרן עושים עצירה ארוכה לשחייה בחוף המטריף של iseltwald באגם בריאנץ.
ב-2014 גרנו בכפר הזה שבוע וחצי ואנחנו מרגישים בו כמעט כמו בבית שלנו בהוד השרון.
החוף נמצא בקצה הכפר - ממש איפה שמתחיל המסלול למפלי גיסבאך, הוא חינמי ומדהים ביופיו.
משם ממשיכים לאגם לונגרן לכיוון הלינה הבאה שלנו.
כמו הלינה השלישית שלנו - עליה פירטתי - גם הלינה ב-lungern היא יותר גחמה מאשר איזשהו הגיון פרקטי ולא ממש חייבים לישון שם 4 לילות - אנחנו חשבנו לשלב שם איזשהי אתנחתא לנופש סביב האגם, שבפועל לא לגמרי קרתה כי בימים שלנו שם היה יחסית מעונן וקריר.
אנחנו מגיעים לדירה - משליכים את הציוד וטסים לאגם.
ספויילר: האגם הכי יפה שהייתי בו בשוייץ. והוא גם די נעים לשחייה ויחסית לא קר
(לא לצפות לכינרת באוגוסט, כן? אבל במונחים של שוייץ טמפרטורה של 21 מעלות זה בהחלט נעים).
ב-lungern עצמה הלכנו לחוף בתשלום - חוף מרהיב שכולל מגלשות למים, מגלשות,
מגדל קפיצות, קיאקים, מסעדה, טרמפולינה במים, וכמובן מדשאות אינסופיות.
יש בעיירה חוף מושלם וחינמי באתר קמפינג - בנוסף, יש שביל הליכה שמקיף את האגם עם המון נקודות שאפשר להכנס מהם למים.
יום 8 - alpen tower, ומסלול הליכה סובב gelmersee
לאיזור לונגרן הוקצו 4 ימים, כשהיום אמור להיות בהיר, שמשי וחמים, ואז 3 ימים גשומים (ספויילר - לא ממש קרה...), כשאני חייב, פשוט חייב, 2 ימי שמש אמיתיים בשביל שני מסלולי הליכה שפנטזתי עליהם:
הראשון הוא gelmersee והשני הוא מסלול ה-horizontweg באיזור הסילברג.
ניתוח מהיר של התחזית הצפוייה לימים הקרובים מבהיר לי שאחד מהם, עם כל הצער שבדבר, פשוט לא יקרה.
מה עושים? מקמבנים כמובן.
המסלול לאגם gelmersee מורכב לוגיסטית: הפוניקולר העולה לאגם, נחשב לתלול בעולם ומגיע לזוית בלתי אפשרית של 105 מעלות - הביקוש אליו רב - וחובה להרשם הרבה ימים מראש לשעה מדוייקת בהלוך ובחזור.
מכיוון שהצלחתי להשיג מקומות לפוניקולר של 13:00 נסענו בבוקר למאירנגן ועלינו לתצפית alpen tower. אליה מגיעים ב-3 רכבלים מ-meiringen או ב-2 רכבלים מ-hasilberg.
אנחנו עולים עולים ועולים ומגיעים לאחת התצפיות המרהיבות שהיינו בהן בשוויץ. נוף מטורף, שממש מבאס אותנו שחוץ מלשתות קפה רע במחיר מופקע וללכת עשר דקות את תחילת המסלול ולחזור, אנחנו לא ממש יכולים להנות מהמקום המפעים הזה.
אנחנו מהרהרים באפשרות להשאר פה את כל היום ולטייל פה ולוותר על גלמרסי, ומשפטים כמו 'תפסת מרובה לא תפסת' נזרקים לחלל האויר, אבל בסופו של דבר קמצנותנו הכריע את הכף (כבר שילמנו על הכרטיסים לגלמר-בהאן), ואנחנו יורדים חזרה לרכב ליעד הבא.
הפוניקולר לאגם הוא חוויה יוצאת דופן, ומסלול ההליכה מטריף!
הוא מוגדר מסלול ברמת קושי בינונית באורך של שעתיים.
בפועל, גם באתר, גם בטריפאדוויזור, ובעיקר באתר של טניה האגדית מ-swiss family fun ממליצים לשריין את זמן הירידה חזרה בפוניקולר ל-4 שעות כדי לאפשר הליכה נינוחה כולל עצירה באחד ה-'חופים' של האגם ('חוף', מי ישמע, איזור סלעי עם גישה למים...)
אנחנו סיימנו הכל, כולל הכל, ב-3 שעות וקצת.
המסלול מהמם!! ומיוחד!! זה לא מסלול מאד קל. הוא כולל קטע של הליכה בין בולדרים וסלעים, חציית מפלונים, וקטע קצר של הליכה צמוד לקיר מעל תהום עם יתדות.
התכלת תורכיז של האגם, עם כל המפלונים שזורמים לתוכו מכל כיוון - מהפנט ומיוחד, והשחייה עם ניצן במי הקרח שלו - לבד לבד רק שנינו - היתה אחת החוויות המיוחדות של הטיול.
בערב עוד הספקנו לעשות טיול רגלי זוגי סביב אגם 'לונגרן' שלנו - לפני שהגשם התחיל.
יום 9 - פארק מים alpmare
אז שוב הבטיחו יום חורף 'אמיתי' שבבוקר התברר כחורף 'דרדלה' עם שמיים אפורים וטיפטופים פה ושם, ובכל זאת - הבטחנו לניצן 'יום כיף' והבטחות צריך לקיים - אז נסענו שעה ורבע לאיזור ציריך.
איזה מקום שווה
זה ממש לא ה-'תרמה' של אוסטריה עם ה 2 וחצי מגלשות מסכנות שלהן.
בפארק יש 18 מגלשות - חלקן בהחלט אקסטרימיות ומתאימות גם לבני נוער חובב אדרנלין. הבריכות עצמן נהדרות, חמימות, ולא עמוסות.
יש בריכה חיצונית חמימה למבוגרים בלבד, ואפילו חדר כושר (עלוב... אבל חוץ ממני, מי הולך במקום כזה לחדר כושר?...)
בקיצור - לא זול אבל מומלץ מאד ליום חורפי!
יום 10 - מפלי שרלוק הולמס, ועוד חצי יום ללונגרן.
הסערה שהובטחה יום קודם הגיעה בערב - כשחזרנו מאלפמרה - והגשם לא הפסיק כל הלילה.
התעוררנו לבוקר גשום מאד, עם הבטחה להתבהרות בהמשך היום לקראת צהריים.
לקחנו את הבוקר באיזי, וכשהגשם נפסק בסביבות 11:00 יצאנו למאירנגן למפלי reichenbachfall.
פוניקולר לא ארוך מעלה אותנו לתחילת המסלול סביב המפלים.
יפה ומרשים! אפשר לעשות מסלול קצר שמטפס לראש המפל וחזרה לפוניקולר (אותו עשינו - כשעה סהכ לכל הסיבוב) - ואפשר מראש המפל להמשיך דרך השביל שיורד ליער ומגיע עד מאירנגן בחזרה לתחנת הקרקע של הפוניקולר (וחדי התפיסה מבינים כבר שלא אוכל לתת תזמונים או חוות דעת כי הרי עשינו את המסלול הקצר..)
בשעות אחהצ המוקדמות אנחנו בחזרה בלונגרן - לגשם של הבוקר אין זכר, השמיים מתבהרים, השמש יוצאת, ומחר נפרדים מהאגם המושלם הזה.
אנחנו מטיילים עוד קצת בשביל סובב אגם, 'מגלים' מפל בהרים ומטפסים אליו, מסתובבים קצת בשדות מסביב....
5 דקות צעידה מהבית שלנו נמצא רכבל - lungern turren bahn - ואנחנו עולים אליו, צופים מלמעלה בנוף המדהים, עולים לנקודת הפסגה, ובירידה חזרה, ב-19:00 מצליחים אפילו לסיים את ה-4 ימים הסגריריים חלקית שלנו בלונגרן בדיוק כמו שהתחלנו אותם - בשחייה באגם.
יום 10 - מעבר לאגם לוצרן.
קמים לבוקר סגריר ובעיקר קר.
מזדכים על הדירה ומחליטים לנסוע ללוצרן עצמה לפני שנוסעים למקום הלינה הבאה - הכפר bauen שנמצא על לשון יבשה בדיוק בקצה הרחוק של האגם.
אנחנו כבר ביקרנו בלוצרן לפני 9 שנים - אז, בגשם שוטף, עם ניצן בטיולון עם ניילון הגנה מפני גשם.
מסתובבים קצת בעיר, לאורך האגם, דוגמים שוקולד בכל מיני חנויות שוקולד וממצים לקראת אחהצ מוקדמות.
בבאון - 300 מטר לפני הבית, נכבה לי המנוע של הרכב.
סתם ככה.
נכבה ומסרב להדלק. אני מתקשר למוקד של באדג'ט.
במוקד שירות אומרים לי - 'לכבות עם השלט להמתין 5 דקות ולנסות שוב'
לא עוזר.
too much elctronik in those new car' נאנח המוקדן ושולח לי מכונאי של פולקסוואגן שמגיע תוך פחות משעה.
כל אחהצ, הערב והלילה, ירד גשם זלעפות... ובבוקר?
יום 11 - שביל שוייץ - מקטע 3-4
אני קם מוקדם. יוצא לטייל בבאון.
איזה כפר מטריף ביופיו. מטפס ביער לנקודת תצפית, יורד לאגם, השמיים עדיין מעוננים אבל מזא אמור להשתפר במהלך הבוקר ואני יוצא לשחייה ראשונה באגם לוצרן...
המשפחה מתעוררת והיום התכנון שלנו הוא לעשות את מקטעים 3-4 מתוך 'שביל שוייץ'
כן-כן.
מסתבר שלא רק לישראל יש את 'שביל ישראל', גם השוייצרים התקנאו בנו והמציאו 'שביל שוייץ' משלהם.
המסלול מקיף את אגם לוצרן (ולא. לא מדובר בהליכה נינוחה ושטוחה לאורך האגם אלא מסלול ש-'תופר' עליות וירידות).
בבאון הנסיכה שלנו מסתיים מקטע 3-4, שמתחיל בכפר ההררי seelisberg ומסתיים ב-bauen.
אז היום משאירים את האוטו בחנייה ומגיעים בתחבורה ציבורית לתחילת המסלול. עולים על המעבורת בבאון, נוסעים 3 תחנות עד rutli ומשם לוקחים פוניקולר שכמובן מתוזמן עם המעבורת עד סיליסברג לתחילת המסלול.
מה אומר ומה אדבר - מסלול משובב לב ויפיפיה, קל, רובו בירידה, מגוון מאד, שמשלב הליכה ביער, תצפיות מהממות על אגם לוצרן, ביקור באגם סילי המקסים בדרך, בקיצור מסלול שכולו הנאה צרופה.
לקח לנו קצת יותר מ3 שעות של כיף.
את אחה'צ אנחנו מבלים בשחייה בחוף המקסים של bauen.
יום 12 - stoos ridge trail
כמה שחיכיתי ליום הזה....
המסלול הזה נחשב כ-'ה'מסלול באיזור מרכז שוייץ, ולא בכדי טניה המיתולוגית (ומי שמתכונן לטייל בשוייץ ולא מכיר את האתר המטורף שלה swiss family fun אז שיקדים רפואה למכה וישים פעמיו לגוגל פור פבור) מגדירה אותו כמסלול היפה ביותר שעשתה...
מדובר במסלול שכל כולו על פסגת הר עם 'תהום' לשני הצדדים - בתמונות האייקוניות של המסלול זה נראה באמת כאילו הולכים על רכס שתהום משני צדדיו...
בפועל - המסלול לא באמת מפחיד כמו בתמונות ומאד בטיחותי, השביל לא מאד צר, וממילא גם מאובטח ברובו.
זה לא גורע כלום מהמסלול, שמבחינתי זוכה לתואר החד משמעי של המסלול הכי שווה שעשינו בטיול הזה.
מפרט טכני:
מחנים את הרכב ב-stoosbahn parkplatz - ומשם עולים בפוניקולר לכפרון stoos ללא מכוניות.
צועדים ברגל כעשר דקות לרכבל כסאות klingenstock.
מתחנת ההר מתחיל מסלול ההליכה עד תחנת ההר של רכבל fronalpstock
בסיום הטרק - יורדים ברכב הכסאות של fronalpstock בחזרה לסטוס ואז בפוניקולר של הבוקר בחזרה לחנייה.
אפשר לעשות את המסלול בכיוון ההפוך - שני הכיוונים פחות או יותר באותה רמת קושי להערכתי. רוב המטיילים עושים את המסלול בכיוון שציינתי בעיקר כי ככה בסופו יש מסעדה עם נוף מטורף על אגם לוצרן אבל בהחלט פגשנו במסלול אנשים שעשו אותו בכיוון ההפוך
בשלטים המסלול רשום כשעתיים ורבע. לנו הוא לקח ברוטו כ-3 שעות, ולהערכתי זה הזמן שלוקח לרוב האנשים שעושים אותו: אני צועד די מהר ולרוב עוקף את רוב האנשים, אבל כשעוצר לשתות/לצלם/לחכות למשפחתי האיטית ולנזוף בהם, אחרים עוקפים אותי... בבגדול, ראיתי פחות או יותר את אותם טיפוסים שוייצרים לאורך כל המסלול.
המסלול בדרגת קושי בינונית - אנחנו מצאנו אותו בבגדול לא באמת קשה. השביל די נוח, אם כי חלקו הגדול במדרגות, יש עליה לא ארוכה ודי תלולה באמצע המסלול ועוד עלייה יותר קשה וארוכה ממש לקראת סופו, מעבר לזה, המסלול בנוי מעליות-ירידות שמתחלפות די מהר
כאמור - מסלול משגע, והייתי אומר שמי שמטייל במרכז שוייץ ויש לו כושר מינימלי - אשתמש בביטוי שאני לא אוהב/נוהג להשתמש ואומר שזה מסלול חובה.
את שעות הערב המוקדמות, החלטנו הפעם לגוון, ולסיים, לשם שינוי, בשחייה בחוף שלנו בבאון :-)
יום 13 - מגלשת הרים frakigaudi, פילטוס, מפל staubifall
ניצן מכריז בבוקר ש-'יתהפך העולם לא עושים היום עוד מסלול הליכה...' ואני מכוון את הנווטן (באמת גיל? נווטן? סירייסלי?...) למגלשה.
גוגל מאפ מביא אותי למגרש חנייה נידח בלב היער (זה שהוא נידח אגב לא מונע מהשוויצרים לשים מדחן..)
אין שום מגלשה או זכר למגלשה.
אנחנו מטיילים קצת לאורך הנחל. גם סתם מגרש חנייה שגוגל מאפ הביא אותנו אליו סתיו מסתבר כמסלול יפה בטבע.
מסביבנו עוד משפחות שוויצריות לרוב שהגיעו לפה בגלל המגלשה...
אני נכנס לאתר של מגלשת ההרים רק כדי לגלות שהיא בעצם נמצאת בפילטוס.
אז נוסעים לפילטוס.
הוא לא ממש היה בתוכניות אבל איך אוכל להפגין סמכות הורית בעתיד אם לא אעמוד בעצמי בהתחייבות פעוטה כמו מגלשת הרים?
עולים לפילטוס, העלייה לא ממש הלהיבה אותנו, ראינו תצפיות יפות יותר, מחכים קרוב לשעה בתור למגלשת הרים - היא מוגדרת 'הכי ארוכה בשוייץ' - והיא באמת ארוכה ומוצלחת הרבה יותר מאחותה העלובה מגרינדנוולד, אבל ממש לא משתווה לדודניותיה הרחוקות מעבר לים - באוסטריה (כן, אני יודע שזה לא 'מעבר לים' ואין ים לא לאוסטריה ולא לשוייץ. זה סתם מטבע לשון שהתחלק לי פה טוב...)
אדיס ואני יורדים מהפילטוס עם טעם חמצמץ של יום שכלל התברברות, עמידה בתור, רכבל יקר ולא מתגמל, עיברית מכל עבר, אטרקציה אחת - נחמדה, וזהו.
חשקה נפשנו ב-'לחזור לטבע'
אנחנו מחליטים לעשות עוד מסלול קצרצר למפל staubifall.
נסיעה מדהימה ביופיה לחנייה של רכבל ribi wannelen bahn - ומשם מסלול קליל של 40 דקות לאורך הנהר עד למפל.
אנחנו מגיעים לשם בערב, מפלים נופלים מכל מקום מההרים סביבנו - פשוט מקום מקסים
יום 14 - מי אמר טיטליס ולא קיבל?
צפי ליומיים של שמיים ללא עננים, ואנחנו מחליטים לעלות לטיטליס.
אין לי הרבה מה לספר על המקום - אחת מ-'אטרקציות החובה' התיירותיות הפופולריות בשוייץ ואחד משתי הפסגות שאפשר להגיע אליהן בקיץ ולפגוש שלג.
הנוף מרהיב, חלק מהזמן הסתובבנו על ההר בחולצה קצרה.
יש הליכת 'גשר תלוי', יש בליל של עיברית, הינדו, וקוראנית על ההר, יש מרק גולש משובח...
האפשרות לגלוש באבובים על ההר נסגרה.
אז הצטלמנו, הטחנו כדורי שלג איש באישתו ובבנו אשר יום יבוא ויירש את כל הונו, והם בו בחזרה, וירדנו.
מסוג הימים הפחות מרגשים בטיול אבל ש-'צריך' לעשות אותם כי שוייץ וטיטליס ושלג וזה...
דוקא בתחנת trubsee בדרך חזרה ברכבל מצאנו יותר עניין - יש אומגה לא ממש אקסטרימית שעשינו, יש מעין מגדל קפיצה על טרמפולינות, וכמובן שטבלנו באגם trubsee עצמו שזכה מייד לתואר המפוקפק - האגם הכי קר שטבלנו בו בטיול הזה.
יום 15 - מנוחה בחוף של bauen וטיול אחהצ לאגם golzernsee
עוד יום חם מאד, ואנחנו מחליטים על חצי יום מנוחה בחוף הפלאי שלנו בבאון.
חשבנו על זה - אנחנו ביום חם מאד, בסופ"ש, במקום מדהים ביופיו, וחינמי, ואיתנו על החוף בקושי 15 איש.
בלי רעש, בלי טיפת ליכלוך, בלי צפיפות, בלי רמקולים בלוטוס של JBL, ואז נודדת מחשבתנו לכנרת, לצורך העניין, בסופ'ש באוגוסט. ואז מחזירים את התודעה לאגם לוצרן...
בצהריים מחליטים שמיצינו ונוסעים לאגם נוסף - אגם GOLZERNSEE
נסיעה מטורפת ומסמרת שיער של 30 דקות מביאה אותנו לרכבל משפחתי קטן.
מתחנת ההר של הרכבל יש הליכה קלה ומישורית של 20 דקות עד האגם - עוד מקום שקט, מקסים, כזה שבעיקר שוויצרים באים אליו 'בסוף היום' לשחות (הרכבל פעיל בקיץ עד 20:00).
יש מסלול ירידה מהאגם חזרה לתחנת הקרקע של הרכבל - שנראה מדהים.
אנחנו הגענו באוירת 'יום חופש' עם כפכפים ומוותרים - חוזרים בחזרה לאגם.
מחר יום אחרון
יום 16 - מסלול הליכה מ-klewenalp ל-stockalp ומסלול טרוטי בייק נוסף.
מודה שהפינלה של הטיול שלנו לא היתה מהימים המסעירים של הטיול.
החלטנו לעשות את כל היום הזה בתחבורה ציבורית:
לוקחים מעבורת מבאון ל-beckenried, ומשם פוניקולר ל-klewenalp.
משם מתחיל מסלול הליכה קצר קליל ונגיש עד ל-stockalp, ממנה אפשר לרדת ברכבל או בטרוטי בייק לעיירה בשם emmetten, משם לוקחים אוטובוס חזרה לבקנריד ומעבורת הביתה (הביתה לבאון, כן? לא הביתה להוד השרון..)
השוייצרים משווקים את היום הזה כ-'יום לכל המשפחה' עם פארק שעשועים מושקע בנקודת ההתחלה והסיום וכמובן הטרוטי בייקס...
בפועל - באמת ישנם גני שעשועים נחמדים בנקודת ההתחלה והסיום, אבל המסלול עצמו ניגמר לנו תוך שעה וקצת, והוא היה ברמה של 'נחמד' ולא מעבר (במונחים שוויצרים כמובן, כן?) יש בו תצפית יפה בהתחלה, ובסוף, ונקודת תצפית אחת מאד יפה באמצע המסלול, ושאר המסלול הוא בעיקר ירידה בתוך היער (גילוי נאות, אגב, אותי הליכות ביערות מעט מקריפות, אני תמיד חושש לגלות גופה. אבל אולי אני פה המוזר..)
בתחנת הטרוטיבייק אנחנו לוקחים אותם, מנסים, וניצן שעוד מעט בטראומה מהטרוטיבייק בפירסט ישר מכריז שהוא מוותר...
אז אני יורד לבד בטרוטי בייק - פוגש את המשפחה ב-emmetten ואז חוזרים באוטובוס ומעבורת בחזרה לבאון.
כל היום הזה 'הרגיש' לנו - קצת לחוץ ומתוזמן מידי - טיול בתחבורה ציבורית מצריך להיות מאד מדוייקים עם תזמונים כדי לא לפספס את ההפלגה האחרונה לבאון, הרכבל לבקריד וכו'.
השייט במעבורת היה ארוך - כשעה ורבע כל כיוון - ונחמד מאד - בדרך חזרה במעבורת התעננן וגשם זלעפות החל לרדת.
אבל בבאון הגשם נפסק, וניצן ואני קפצנו לשחייה אחרונה באגם לוצרן לפני שחוזרים לישראל.
