הולנד בלגיה בקרוואן חלק ב'

יום ו' 21/5 התחלנו את היום בברכת מזל טוב ללימור שחגגה את יום הולדתה בטיול, הילדים השכימו מוקדם מהרגיל והבטיחו שהיום יעשו הכל בשביל לפנק אותה. אחרי ארוחת בוקר קלילה התנתקנו מהחניון ויצאנו לכיוון העיירה נאמור, יש מפות ושלטי הכוונה בהן העיירה נקראת גם נאמון Namun, ויש צורך לשים לב ולא להתבלבל. אחרי נסיעה קצרה בדרכים צדדיות מלאות מהמורות הגענו לעיירה ופספסנו את הפנייה למצודה מכיוון שה- GPSהיה מכוון למרכז העיר. חזרנו על עקבותינו וטיפסנו למצודה באיטיות ובזהירות. חלק מהמעברים בדרך למעלה מספיקים בקושי למעבר הקרוואן והלחיצו מעט את לימור. הנוף הנשקף מהמצודה הוא מדהים ולמרות האובך ששרר באותו הבוקר היה פשוט תענוג להשקיף על העיר הפרושה מתחתינו עם נהר המז העובר דרכה. אחרי טיול רגלי קצר במצודה העליונה החלטנו שכדאי להתקדם הלאה והמשכנו לגני אנוואה Les Jardins d'Annevoieהמקום מקסים ומרגיע את הנפש, גנים מושקעים עם בריכות, מזרקות בלי אף מכניקה או משאבות להגדלת לחץ המים וברבורים המסתובבים חופשי עד מרחק האכלה מכף היד שלנו ממש. במקום אפילו יש גן משחקים הבנוי מבולי עץ גדולים בשילוב חבלים ושרשראות ומהווה מקום מפלט לילדים אחרי השיטוט הנעים במקום ונאפשר להם להוציא קצת אנרגיה לפני החזרה לקרוואן. אחרי שעתיים וקצת של שיטוט ורגיעה המשכנו לעל הדרך לכיוון דינאן, עוד מהדרך החלטנו שלא נגיע עד הסוף ולא נמצא את האטרקציות הרבות שיש באזור דינאן (ועוד בהנחה מכיוון שרכשנו כרטיסים לגני אנוואה) מכיוון שהן מתאימות לילדים גדולים יותר מהילדים שלנו והמשכנו לכיוון העיירה הקטנה האן han, במקום קיימת כניסה למערות הנטיפים הגדולה והחלטנו להעביר שם את הלילה. בעיירה 3 חניוני קרוואנים ואנחנו נפלנו דווקא על חניון לה לס le lesse, שבו הבחור בקבלה מדבר בכל השפות פרט לאנגלית. בעזרת סימני ידיים ומעט ערבית (הבחור מטוניס) הצלחנו לשמור לנו מקום ללילה הקרוב אם אפשרות הרחבה ללילה הבא גם. המקום היה מסודר, המים והחשמל סמוכים לחניה, שירותים מקלחות נקיים ומים חמים חינם ומכונת כביסה וייבוש שנעולה בחדר צדדי ובשביל לכבס יש צורך לשלם בקבלה ולקבל מפתח לשעתיים הקרובות לכביסה וייבוש. כל העיירה מרוכזת סביב המערות ומתן שירות עבור אטרקציה זו ואין מה לחפש בה מעבר אך בכל זאת יש מדרחוב ראשי אחד בה מרוכזות מסעדות, חנויות ואפילו שני מוזיאונים שהם גאווה מקומית לתושבי המקום ובסוף המדרחוב עומד גן שחקים מושקע וצבעוני שמשך את היל לשחק ונתן לנו ההורים מעט שקט וזמן להתבונן בהם ולהתענג על הקשר הנהדר שיש ביניהם. מכיוון שכזכור היום הוא יום ההולדת של לימור החלטתי לערוך סקר קצר על המסעדות ובזמן שהלכתי לחפש נקודת אינטרנט פעילה (אין כזה דבר שם) גם ביררתי גם המסעדות המקומיות ובעזרתה האדיבה של בחורה במשרד המידע המקומי קיבלתי רשימה של כל (8) המסעדות ברחוב הראשי והמלצה חמה על אחת מהן ספציפית. מאוחר יותר שכנעתי את לימור לזנוח את רעיון השניצלים ולצאת עם הילדים למסעדה. השהות במסעדה היה חוויה נהדרת עם מלצרית שיודעת לגמגם באנגלית ומנסה להסביר איזה סוגי בשרים יש בתפריט (אנחנו יודעים עד עכשיו רק שמה שרצינו היה סוג של ציפור לפחות על פי תנועות הידיים של המלצרית, איזו אנחנו לא יודעים...) ככה שמה שנותר הוא ללכת על הנדוש ולהזמין ספגטי בולונז לבנות, פרגיות וצ'יפס לבן ולהורים סטייק פילה עם רטבים על פי בחירה אישית שלנו. בנוסף ליין לשניים ושתייה קלה לילדים יצאנו עם נזק של 90 אירו אחרי טיפ נדיב ובטן מלאה. פרשנו לישון עייפים ומרוצים. יום ש' 22/5 אחרי השכמה נעימה וארוחת בוקר איטית בדקנו את מחירון האטרקציות המקומיות והחלטנו שאנחנו לא ממהרים לשום מקום ולכן רצוי להזמין את החבילה המשולבת הכוללת את 4 התצוגות: ספארי, מערות, סרט אינטראקטיבי ומוזיאון תת קרקעי. לספארי נוסעים על משאית פתוחה כדוגמת הטלטוליות של פעם בצבא עם נגרר זהה. התמקמנו בנגרר בצד אחד ויצאנו לדרך. הדרך עד הספארי עצמו עוברת במהירות עם מוזיקה ברקע וציפיות גבוהות אחרי שצפינו בתמונות המפורסמות בקופות, אך לצערנו מהרגע שמגיעים לספארי מבינים שמדובר בגן חיות פשוט הפרוש על שטח עצום של דשא ויער. החיות נמצאות כמעט כולן בכלובים ואפילו אין אפשרות לצלם אותן בצורה טובה, ההסבר הוא רק בגרמנית וצרפתית ולתיירים אחרים מחולק דף הסבר באנגלית בלי מפה או הסבר איפה רואים כל חיה. נקודת האור היחידה הייתה שיעור בחינוך מיני שנתנו זוג דובים במכלאה שלהם שהייתה ללא סורגים. המערות הן גולת הכותרת והסיבה העיקרית לבואנו למקום ואכן הן התגלו ככאלה. תצוגה מרהיבה של נטיפים בגדלים שונים, טמפרטורה קבועה של 13 מעלות ולחות בשמיים. הנסיעה אליהן היא ברכבת ישנה וחורקת ובסופה חלוקה לשני טורים על פי שפה -; צרפתית וגרמנית. מכיוון שהתור לשפה הצרפתית היה קצר יותר נעמדנו בסופו ונכנסנו אחריהם באיטיות, ככה יכולתי לצלם בלי להפריע לתנועת האנשים אחרי. המערות חשוכות מאד והתאורה היחידה שמותרת היא תאורה "קרה" בסגנון פנסי led. הנושא כאוב מאד כשמדובר בנושא הצילום -; אין אפשרות להפעיל פלאש אז כל תמונה צריך לצלם במהירות איטית מאד ולייצב את הגוף שלא יהיו תזוזות בתמונה ושלא תצא מטושטשת. רק בחדר השלישי טרחנו לשאול את המדריך האם יש הסבר גם באנגלית ולהפתעתנו הוא שאל בתגובה האם אנחנו מישראל ושלף דף מידע מפורט על כל החדרים במערה שבו מוסבר בדיוק מה שהמדריך מסביר באופן מילולי, עומר תפס את הדף קרא את כולו והסביר לנו בכל חדר מה הסיפור סביבו ועל הדברים בחדר. סה"כ במערות שהינו כשעה וחצי מדהימות שבסופן יש מופע אורות בחלל חשוך ממש לפני יריית התותח המדגימה את ההד הקיים במערה בסיום הסיור. לפי ההסבר הרשום יש במערה 436 מדרגות -; אנחנו האמנו להם ולא ספרנו, למרות שהן לא ברצף והמסלול קל להליכה. אחרי המערות ניגשנו לסרט האינטראקטיבי, הסרט כצפוי הוא בשפות המקומיות אבל להפתעתנו יש גם אנגלית, לא שזה עוזר במיוחד לילדים אבל ניסינו לתרגם להם את הנאמר בסרט. הסרט מציג את המערות שלא פתוחות לקהל ונותן "נקודות" על עזרה לחפירות, בנקודות האלה אין מה לעשות בסוף הסרט... חבל. יצאנו מהסרט בהרגשה מוחמצת מעט גם על קשיי השפה, שהיו צפויים, וגם על התוכן שלדעתנו לא היה מושך את הילדים גם ללא בעיות השפה. נקודה אחרונה במסלול האטרקציות היא מוזיאון "תת קרקעי" (נמצא על הקרקע רק התחושה היא שנכנסים למערה) עם תצוגה של מהלך החפירות והמחקר של האזור, ממצאים קדומים כמו מטבעות וכלי עבודה עתיקים. במידה והמקום לא היה במסגרת הכרטיס המשולב לא היינו טורחים להגיע למקום!!! בסיום הטיול אחרי בילוי זמן שקט ורגוע במתקנים בקצה המדרחוב החלטנו לבלות גם את הלילה הזה באותו חניון ולהמשיך לכיוון דיסלדורף רק למחרת על מנת לחנות בחניון אחד יומיים רצוף לנוח ולהתארגן לקראת החזרת הקרוואן. קצת לפני שסגרנו את הלילה הוצאנו את המחשב, הרדמנו את הקטנה וצפינו בסרט. יום א' 23/5 בבוקר, שוב אחרי השכמה קלה וארוכה, ארוחת בוקר ויצאנו לדרך, ערב קודם תכננו על אחד החניונים באזור מאסטריכט ומשולש הגבולות. מכיוון שלא התקשרנו ולא הזמנו מקומות מראש, התאכזבנו לגלות שאין מקום לקרוואן בגודל שלנו בחניון וחיפשנו חניון אחר קרוב. רק בחניון השלישי מצאנו מקום, בחניון Camping Heidestrand N.V.שבתוכו יש שני אגמים, בריכת שחייה עם מגלשות, מגרש משחקים לילדים, אינטרנט אלחוטי ליד הקפיטריה ועוד. נרשמנו ותפסנו מקום חניה ליד מגרש המשחקים כדי שנוכל להשגיח על הילדים במהלך האריזה והניקיון הסופיים. בדיעבד גילינו רק אחרי ששילמנו שהמגלשות לא עובדות עדיין, למרות שבדיסק הן כבר אמורות להיות פעילות, הבריכה מלאה ממי האגם ולא מים נקיים, המקלחות הקרובות בשיפוץ ועל מנת להתקלח צריך ללכת מרחק רב ואין מקום כלל לשטוף כלים, האגם מחולק לחוף רחצה נקי ושאר האגם מלא ירוקת ויתושים.יכול להיות שבעונה החמה יותר המקום שוקק חיים ונקי אבל המצב שאליו הגענו היה בלתי נסבל. בנוסף במגרש המשחקים היתה קבוצת ילדים מקומיים שהציקה לשאר הילדים בזמן המשחק ובחרו בעיקר את הילדים שלנו להציק ואף להרביץ ולזרוק עליהם חפצים. אחרי שניסיתי להגיע אליהם והם ברחו ניגשתי למנהל האתר והסברתי לו את המצב ודרשתי שיתפוס את הורי הילדים לשיחה כדי שירחיק אותם מהמקום. הילדים, שלא נתנו להם להרגיש במצב הנורא (פרט להצקות), נהנו מאד והשתוללו בכיף במשחקים. בערב החלטנו שאנחנו מוותרים על הלילה הנוסף במקום ומתקדמים לחניון אחר בו מצאנו מקום וביררנו על הפעילויות הקיימות. בבוקר ניגשנו לקבלה, הסברנו להם את המצב וקיבלנו את הכסף חזרה. יום ב' 24/5 התנתקנו מהחניון הזוועתי ויצאנו לכיוון החניון הבא - Camping Hitjesvijverהנמצא בתחום הולנד אך קרוב יותר לדיסלדורף, בחניון הייתה בריכה פתוחה ומגרש משחקים נחמד. השירותים והמקלחות היו קרובים ונקיים ביותר. דבר חדש שלמדנו הוא שימוש ב"כפתור חכם" הטעון בסכום כסף המשולם מראש בכניסה לחניון והשימוש בו הוא כנגד מים חמים במקלחות, חשמל לנק' החנייה, שירותי כביסה וכדומה. בסיום השהייה הסכום שנשאר בכפתור מוחזר וזאת במקום לשלם ולקבל מטבעות שונים עבור כל שירות ובהגבלה בזמן (נסו לקנות מטבע נוסף למים חמים כשאתם עם השמפו על הראש כי בדיוק נגמרו המים!?!?!?) להפתעתנו חניון זה היה החניון היחיד שהחשיב את עופרי (הקטנה) בחשבון הכללי ולכן עלה יותר מהמצופה בכ- 5 אירו. הבריכה הייתה מלאה עד החצי במים קרים מאד והתאימה בדיוק לילדים עם 3 מצופים גדולים עליהם הם שיחקו, אפילו הקטנה לחצה להכנס וגררה אותי איתה למים הקפואים. לימור בחרה להתרחק מהקור וצילמה מבחוץ איך אנחנו נהנים. במהלך השעשוע מצאה עמית חברה חדשה העונה לשם הלינה ומדברת רק צרפתית... איכשהו הן העבירו זמן רב יחד ואף הזמינה את עמית לסרט בערב. החניון הזה מילא בדיוק את ייעודו, מגרש המשחקים צמוד לחניה ותחת פיקוח שלנו, מקלחות מעורבות ונקיות, שקט ורגוע ופחי אשפה קרובים שהתמלאו במהרה ברגע שהתחלנו לנקות את הקרוואן.
יום ג' 25/5 זהו הגיע היום האחרון, יום הנקיונות ויום הדין של הפקדון שלנו. בנוסף צריך לזכור את טיסת הפנים לברלין ומשם טיסת לילה לנתב"ג... הולך להיות יום לא פשוט כלל עם הרבה לחץ ועצבים. מכיוון שבשלושת הימים האחרונים אכלנו כמעט כל מה שהיה בקרוואן לא נשאר הרבה לזרוק ובכל זאת שקית אשפה גדולה התמלאה די בקלות מכל מה שכן נשאר ולא הצלחנו לאכול, שקיות וקופסאות ששימשו אותנו בזמן השהות בקרוואן, מפת השולחן שנחצתה לשתים ושימשה אותנו גם על שולחן האוכל הפנימי וגם על השולחן החיצוני. ארזנו את כל הבגדים בשקיות הוואקום אך בהיעדר שואב אבק הושבנו את הילדים על השקיות וסגרנו אותם קצת יותר קטנות ממה שהם היו בתחילת האריזה. ציוד שלא התכוונו להחזיר ארצה כמו מגבות וכפכפי קרוקס ישנות השארנו אחר כבוד גם בשקית האשפה. להפתעתנו המשקל הכולל של הציוד שחזר איתנו ארצה היה זהה למשקל אותו סחבנו לחו"ל. סמוך לשעה 12 התחלנו בנסיעה לכיוון דיסלדורף, בגלל שכיוונתי את מכשיר הניווט למסלול קצר במקום מהיר הדרך התפתלה לה בין כפרים ושדות עד שאחרי 20 דקות הבנו את הטעות ושינינו את להגדרה הנכונה. אחרי שעה נסיעה הגענו לתחנת הקרוואנים, תומאס מנהל המקום פגש אותנו תוך כדי מתן קרוואן לזוג חדש במקום ומייד התפנה לכבודנו. לימור עומר ועופרי ניגשו לסופר הקרוב להשלים את רכישת השוקולדים לקרובים בארץ ועמית נשארה איתי לסידורים אחרונים בקרוואן לפני ההחזרה ולשמור על המזוודות. כשתומאס התפנה אלינו המזוודות כבר הוצאו מהקרוואן והספקתי לעבור ולהעלים שריטות קטנות שחששתי שיפגעו בפקדון היקר שלנו. אחרי סיבוב קצר בתוך הקרוואן לוודא שלא שכחנו כלום וסיבוב קצר מחוץ לקרוואן לוודא שאין פגיעה ברכב קבע תומאס שהכל תקין ואין סיבה שלא יוחזר הפקדון. לשמחתי הוא גם הסכים להזמין עבורנו מונית גדולה לכיוון שדה התעופה. המונית הגיעה עוד לפני שלימור חזרה מהקניות לכן אספנו אותה בדרך, העמסנו את שאר הציוד וקדימה לשדה תעופה בון, שם מחכה לנו טיסה פנימית לברלין בשעה 17:30 ורק סמוך לחצות טיסת ההמשך ארצה. כמו ישראלים טובים הגענו 3 שעות לפני הטיסה וגילינו שאין הרבה מה לעשות במקום מלבד בורגר קינג נחמד ולצפות במטוסים הנוחתים וממריאים חזרה. התחלנו במשחק בינינו לנסות לנחש מי מבין הנוסעים הרבים שמצטופפים ליד שער הטיסה שלנו מיועד להמשיך איתנו ומצאנו זוג ישראלים צעירים ששיחקו טאקי וזוג הורים עם נערה דוברי גרמנית. בשעה היעודה עלינו למטוס כחמשתנו יושבים באותה שורת כסאות והכסא השישי נשאר ריק לרווחתנו. אני התיישבתי בין עמית ועומר ולימור ישבה עם עופרי. בתחילת הטיסה עומר חיטט בתא המסמכים שלפיו והוציא את שקית ההקאה, לשאלתו מה זה לימור הסבירה לו והשאירה אותה קצת בולטת מעל שאר החוברות, הטיסה הייתה כל כך זוועתית עבור עמית שכשהגענו לגובה מקסימלי התחילה להרגיש בחילה, מייד משכתי את שקית ההקאה ותפסתי אותה ברגע האחרון. מכיוון שבבון ביצעו עבורנו כבר את הכרטוס גם לטיסת ההמשך כל מה שנותר לנו לעבור היה בדיקה בטחונית נוספת וביקורת דרכונים ביציאה מגרמניה לישראל, עברנו את התהליך המשפיל במהירות וחיכינו שהמוכרת בדיוטי פרי תפתח לפרוט לנו קצת שטרות למטבעות לטובת מכונת השתייה המוצבת במקום. תוך כדי שיטוט מדוקדק בדיוטי פרי גילינו שהמחירים גבוהים בערך פי 6 מהמחיר בסופרים המקומיים לדוגמה חבילת שוקולד שבסופר עלתה 2 אירו בדיוטי עלתה 12 אירו בלי בושה. למזלנו הטיסה חזרה ארצה הייתה במטוס איירבוס 330 ושוב מצאנו את עצמנו יושבים בשורה אחת עם כסא אחד ריק לידנו. מטראומת הטיסה הקודמת ישבתי ליד עמית שישבה ליד החלון ולימור ישבה בין עומר שהתפרס והתכונן לשינה על הכיסא הריק ועופרי שהסכימה להרדם רק בשעה אחת עשרה בלילה. סמוך לשעה שלוש וחצי בבוקר שעון ישראל נחתנו בנתב"ג עייפים ומדוכאים מסיום החופשה והחזרה למציאות הישראלית, הדוחק בתורים והצעקות בביקורת הדרכונים. מייד אחרי ביקורת הדרכונים ואיסוף המזוודות שלהפתעתנו הגיעו כולן יצאנו לרכבת שלקחה אותנו עד נהריה ובשעה 7 בבוקר אימי ואחי אספו אותנו הביתה. רק אחרי 4 שעות שינה ועלפון התעוררנו לבוקר ישראלי חדש... נגמרה החופשה, מתחילים לתכנן את הטיול הבא.... הלקחים סיכום סטטיסטי אוכל -; 426 אירו אטרקציות -; 697 אירו דלק -; 176 אירו (1700 ק"מ) טיסות -; 1030 אירו קרוואן -; 2073 אירו חניות ביניים -; 22 אירו חניונים 302 אירו (10 לילות) מזכרות -; 31 אירו נקיון -; 15 אירו נשנוש -; 140 אירו תחבורה אחרת -; 178 אירו + 200 שקל (רכבת) תקשורת -; 45 אירו סה"כ -; 5122 אירו