הולנד בלגיה בקרוואן חלק א'

הטיול שלנו התחיל לפני יותר מחצי שנה, אז קבענו שהיעד השנה תהיה הולנד אם אפשרות לפזול גם לבלגיה ואולי אפילו לצרפת. הזמנו כרטיסי טיסה בהתחשב בחגים, מועדים, לימודים וילדים. ביררנו מחירים להשכרת קרוואן והפקנו לקחים מהטיול הקודם שהיה בעינינו חוויה מופלאה בו גילינו את הגיבוש המשפחתי, הכיף להיות ולחוות יחד את הטיול וההנאה לראות את הילדים שלנו נהנים מאותן אטרקציות כמונו (או שאולי אנחנו נהנינו מאותן אטרקציות שהיו מיועדות להם...) ביום שלישי ה- 4/5 התחלנו במלאכת האריזה, חילקנו את הביגוד ושאר הציוד בין המזוודות כדי שבמידה ומזוודה אחת תתעכב או תשכח לא נצא לדרך בלי ציוד הכרחי. זוגתי שתחייה החליטה שהיא אורזת את כל הבית ולכן נרתמו למשימה גם שקיות הואקום המופלאות שהוכיחו כבר בשעת האריזה כי הן שוות כל שקל ששילמנו עליהן. במסגרת ההחלטה מה לארוז הוחלט שמה שלא ניתן להזיז מהבית -; לא ניקח אז השארנו את היסודות ואת המקרר (כי יש בקרוואן אחד כבר). רק בשדה התעופה גילינו שמותר להעמיס על מזוודה אחת עד 30 ק"ג כאשר אחת המזוודות שקלה 8 ק"ג מעל המותר והתחיל משחק הכיסאות בין שקיות הוואקום בין המזוודות עד שנמצאה הנוסחה המתאימה לחלוקת המשקל בין המזוודות. יום ב' 10/5 יצאנו לדרך באיחור קל של כחצי שעה ששימח אותנו מאד מכיוון שכל איחור פירושו המתנה קצרה יותר בנמל התעופה הזר בציפייה לפתיחת אתר ההשכרה. בקולן נחתנו בסביבות 5 בבוקר ובילינו בנחת עד 8, אז לקחנו מונית לכיוון דיסלדורף לתחנת ההשכרה. עוד בסוף השבוע האחרון חשבנו לעצמנו כמה יהיה נחמד לקבל את הקרוואן לפני הזמן כדי שנוכל להספיק לערוך קניות ולא לבזבז את הזמן בגרמניה אלא ישר להמשיך להולנד, אז אזרנו אומץ ודיברנו ישירות עם החברה שם היו מוכנים להכין לנו את הקרוואן כבר בשעה 10 בבוקר במקום 3 אחה"צ. המשמעות -; חצי יום נוסף לבילוי בהולנד שמוסיף לנו זמן להשלים פערים ואתרים. כשהגענו בשעה 9 לתחנה הסתבר שהרכב כבר מוכן וכל מה שנשאר הוא להעמיס אותנו עליו ולחתום על המסמכים. בשעה 11 וחצי היינו כבר בדרכנו להולנד אחרי שקיבלנו מצעים, כלי מטבח, בוסטרים נוספים לילדים (בנוסף לאלו שהזמנו מראש) וסידרנו הכל בארונות. סמוך מאד לתחנת ההשכרה עומד סניף מכובד של רשת הסופרים ALDI המוכרת לנו עוד מהטיול הקודם שם מילינו את המקרר וארונות המטבח (מטר על חצי בערך) בכל טוב ושמנו פעמינו לכיוון העיר ארנהיים Arnhem. אחרי שיטוטים רבים באזור והכרת שטח הוחלט על רכישת כרטיסים למוזיאון הפתוח משולב עם גן החיות בורחר Burger's zooולפתוח דווקא בגן החיות שנסגר בשעה 7 בערב (יום שני). בשעה 5 כבר היינו בדרכנו החוצה מגן החיות אחרי מיצוי של כחצי מהכלובים והתצוגות ובילוי קצר ומאכזב במסעדה המקומית. מכיוון שהמוזיאון כבר נסגר בשעה זו הוחלט להתקדם לכיוון פארק הואה פלואה Hoga Veluwa National Parkולסגור את היום בקמפינג המקומי שהומלץ בחום ע"י אחרים. מכיוון שהפארק פתוח עד מאוחר מאד עוד הספקנו לערוך שיחת מוטיבציה קצרה לזאטוטים ולצאת לרכיבה על האופניים הלבנים הפזורים בפארק. בשעה 10 בערב כבר כולם היו במיטות ורק אני נשארתי כמשענת לראשה העייף של אשתי, למרבה הפלא בשעה הזאת עוד ניתן להסתובב חופשי בפארק ולהנות מאור אחרון לפחות בשעה הקרובה. לקחים וחוויות:

• ההולנדים הם עם עצלן, ביום ראשון הם עושים טובה שהם עובדים ולכן ביום שני הם צריכים לעבוד מעט כדי לנוח עוד קצת. את החיפוש אחרי חניון ביום הראשון התחלנו בשעה 5 ומהר מאד הבנו שאין סיכוי למצוא משהו אחר פתוח, אפילו לא טלפון שאפשר יהיה להסביר לבעל הבית שבאנו רק להעביר את הלילה ומיד על הבוקר אנחנו משלמים ומתחפפים, ולא רצינו לקחת את הצ'אנס להיכנס על דעתנו ולהתעמת עימו בבוקר.

יום ג' 11/5 אחרי שנת לילה טובה ונחירות שהרעידו את הקרוואן התחלנו את הבוקר בשוקו ועוגיות ומיד אחריהן סנדביצ'ים וקצת ירקות כדי להעניק לילדים את מידת האנרגיה המדויקת ליהנות מהאטרקציות בלי לעלות לנו על העצבים ולהתפרע. אחרי סידור הקרוואן והציוד התארגנו לנסיעה חזרה למוזיאון הפתוח מרחק של כעשרים דקות מהחניון. במוזיאון הפתוח Openluchtmuseumישנן תצוגות של החיים בהולנד בעבר, התצוגות החיות הן רק בהולנדית ועופרי (3) התאכזבה מאד שלא יכלה להצטרף לקבוצת ילדים בפעילות לילדים קטנים אבל פרט לזה ליד כל ביתן יש הסבר מפורט מספיק בשלוש שפות, כולל אנגלית, באזור בעלי המקצוע גילינו שכאשר היינו לבדנו זכינו לשמוע את ההסבר גם באנגלית עילגת אך ברגע שהופיעו מקומיים ההסבר חזר להולנדית ולכן ניסינו לחמוק מהקבוצות ולהיכנס בנפרד. הילדים נהנו מאד מהחוויה ובעיקר מהתצוגה המוחשית. אופניים עתיקים תפסו את תשומת ליבם של הילדים שהפליאו אותנו ואותם ורכבו עליהן באופן מוצלח למדיי. באותו הזמן עופרי שהתאכזבה שלא הגיע לפדלים של העגלה נאלצה לרדוף אחרי ברווזים שליקטו מזון בין הילדים המשחקים. בסוף קינחנו במאפה קינמון וסוכר, שיצא חם מהתנור וראינו איך הוא נאפה מלישת הבצק ועד הוצאתו מהתנור. אחרי המוזיאון שמנו פעמינו לכיוון העיר חיטהורן Giethoornשהוגדרה כונציה ההולנדית פעמים רבות, בעקבות המלצות בפורום למטייל השכלנו שלא לשכור את סירות המנוע בדוכן הראשון שמזדמן לנו אז השכרנו בתחנה החמישית בעלות של 15 אירו לשעת הפלגה הספקנו לראות את התעלות ואיכות החיים הנהדרת של המקומיים.רק בהמשך השייט הבנו שבמידה ורוצים להשכיר במחיר זול יותר צריך להכנס ממש לתוך העיר עצמה ולא בתעלה הראשית. (לצרף צילום מפה). את היום סיימנו בחניון מומלץ בחיטהורן ברח' Kannaldijk מס' 5 בשם Montignyשם קיבלנו חניה נוחה, חיבור לחשמל, מים טריים ושירותים ומקלחות נקיים ולא רחוקים. בשעות אחר הצהרים החל טפטוף טורדני שעד שעות הערב הפך לגשם שוטף שלא הפסיק עד הבוקר. יום ד' 12/5 אחרי שנת לילה מלווה בגשם רב וארוחת בוקר קלילה יצאנו לדרך לכיוון העיר לליסטאד Lelystadלמוזיאון התעופה, בעלות של 58 אירו לכל המשפחה (הקטנה בחינם) נכנסנו לכל המטוסים ולתאי הטייס, בין המטוסים המציגים: בואינג 747, מיג 21, פוקר 50, 70 ו- 100 ומספר מסוקי הצלה וחיפוש ומטוסים קלים אחרים. התצוגה מרהיבה ולא מקפחת אף תחום תעופה החל מעמדות הביקורת דרך מגדל הפיקוח וכלה בציוד צבאי אוירי, פרט קטן שחשוב לציין -; אין הסברים באנגלית והמדריכים שוברים את השיניים בנסיון להוציא משפט שלם ומובן באנגלית. בהמשך פנינו לכיוון מוזיאון הכיבוש הים שהתגלה כאכזבה גדולה ביותר עקב ההסבר בהולנדית ובגרמנית בלבד ותצוגה שאפילו אותנו ההורים לא משכה לשום כיוון ולא הצלחנו להסביר דבר מהתצוגה לילדים, בפנייה לקבלה הם החזירו לנו במהרה את כספנו (יצאנו אחרי 5 דקות בלבד) והמשכנו למרכז קניות קרוב בשם Batavia outletמקום נחמד עם המון חנויות במחירים שלדעתנו היום שווים למחירים בישראל אך עם מבחר רב ביותר של מוצרים וחנויות. את הלילה החלטנו להעביר בחניון של מרכז הקניות אחרי התייעצות עם המודיעין שאפשר לישון ולשלם על החניה רק למחרת וככה הרווחנו ושילמנו רק 2.5 אירו עבור שנת לילה שקטה. יום ה' 13/5 את הבוקר התחלנו מוקדם מהרגיל ויצאנו לנסיעה על הסכר הקטן בין הערים לליסטאד Lelystadואינקהאוזן באמצע הסכר ירדנו לתצפית על צידו הנסתר מהכביש וחווינו את רוח הים הצפוני הקרה. המשכנו לכפר הדייגים פולנדאם Volendamשם מצאנו במהירות את הטיילת ובשעה 0930 כבר התייצבנו בטיילת, הספקנו לחרוש את הטיילת לאורכה ולרוחבה ורק אז הגיעו בעלי החנויות והתחילו במלאכתם. מכיוון שהבטחנו לילדים צ'יפס ודגים עצרנו באחת ממסעדות הטיילת והזמנו צ'יפס ושרצים. אחרי הטעימה הראשונית החלטנו שאת הניסיון שלנו עם דגים אנו מעדיפים להשאיר לאקווריום ולא לצלחת ועומר הבין שעדיף לאכול דגים ולא שרצים כגון קלמארי וחבריו האחרים, עופרי לעומתו מאד אהבה את הקלמארי ולא הפסיקה עד שנגמר האחרון בכל הצלחות. הכפר עצמו מאד יפה ונעים להלך בו, עקב הגשם שאיים לרדת החלטנו לשים פעמינו לכיוון הקרוואן חזרה ולהמשיך בדרכינו, את ההפלגה לאי מארקן דחינו בנימוס. המשכנו לכיוון זאנסה סכנס , כפר תחנות הרוח הקטן (יחסית לקינדרדייק) שם צפינו בסרט איך בנו תחנת רוח עתיקה רק לפני 3 שנים וראינו במציאות איך אותה תחנת רוח משמשת לניסור בולי עץ לקורות בעוביים שונים. עופרי, שלא הספיקה לישון את שנת הצהריים שלה נרדמה לאורך כל המסלול ונתנה לנו להנות לבדנו. הגדולים צפו באופן הכנת כפכפי העץ המסורתיות של ההולנדים והצטלמו בנעל ענקית יחד עם ההורים ולחוד. לקראת לינת הלילה ועקב השעה המוקדמת שסיימנו את היום החלטנו שאנחנו מצמצמים לכיוון אלקמאר Alkmaarעל מנת לתפוס חניון קרוב לשוק הגבינות. אחרי נסיעה קצרה והמון שיטוטים עצרנו בחניה של מקדונלדס האהוב לטובת החיבור לעולם החיצון -; אינטרנט, ואחר כך המשכנו לחניון קטן בתוך העיר במרחק של 20 דקות הליכה מהשוק ומרכז העיר. יום ו' 14/5 אחרי שנת לילה ערבה ושקטה השכמנו מוקדם מהצפוי לקול הבכי של עופרי שהתעוררה בגלל פיפי שיצא לה במיטה בטעות. החלפה מהירה של בגדים וחזרה לישון במיטה של אבא ואמא. אחרי עוד שעתיים שינה התעוררנו לקול הצווחות של השחפים שחגו מעלינו ומעל כל העיר. בשעה 9 וחצי בשמש חורפית נעימה עם עננות חלקית כבר התמקמנו בין ההמון הדחוס בכיכר המרכזית של העיר העתיקה שם התכוננו לצפות במכירה הפומבית המסורתית של הגבינות. בשעה 10 התחילה המכירה ואחרי כחצי שעה הבנו את הפואנטה והסתובבנו לכיוון הדוכנים המוכרים את מוצרי הגבינות לכל המתעניינים, כמובן שלא פסחנו גם על צלחות הפנקייקים הקטנים שמצאו חן בעיני כולם ונטרפו בהנאה. בשעה 1 בצהרים עזבנו את העיר הקטנה והמקסימה אחרי שיטוט ארוך ברחובות הצרים והמדהימים בעיר העתיקה, אחרי טעימות אין ספור של גבינות וגילוי מדהים שעופרי הקטנה אוהבת יותר גבינות חריפות מכל דבר אחר. לאמסטרדם הגענו קצת אחרי השעה 2 (שעה ורבע נסיעה) עקב תאונת דרכים בין אופניים לרכב בעיר אלקמאר וסגירת היציאה הראשית מהעיר לכיוון דרום. התמקמנו בחניון מומלץ באזור גאספאר Gaaspar Campingשהומלץ בחום בפורום ואחרי התארגנות קלה שמנו פעמינו לעיר. החניון מכיל את כל מה שצריך לשהות ארוכה בנופש, כביסה, מקלחות, שירותים, מכולת ומידע זמינים בתוך החניון, קו חשמלית נמצא במרחק הליכה של 10 דקות מהחניון ומוביל ישירות למרכז העיר. מיד כשהגענו לעיר התקדמנו לכיוון בית אנה פרנק. התור היה ארוך, אפילו ארוך מאד ואחרי 45 דקות בתור נכנסנו לתוך הבנין, התצוגה מרשימה ומעוררת התרגשות ואפילו הילדים השתתפו ורצו לשמוע עוד ועוד על הכתוב על הקירות (באנגלית) ועל הנאמר בסרטונים הקצרים המוצגים במקום. בצאתנו מבית אנה פרנק הבנו שארוחת ערב כבר לא נספיק להכין בקרוואן ולכן ניגשנו לדבר הכי קרוב לאוכל הולנדי טיפוסי -; צ'יפס מעשה ידי אחמד בדוכן צדדי ועמוס מבקרים. הזמנו את המנות הגדולות לכולם פרט לעופרי שבקושי סיימה את המנה הקטנה, הצ'יפס המשיך איתנו עד החשמלית חזרה לחניון ושם נזרקו השאריות אחר כבוד לפח. בעודנו משוטטים בעיר העתיקה נכנסנו לסמטאות הצרות ולרובע הסיני, חלפנו ליד Coffee Shopכאלו ואחרים ומכוני "מסז" תאילנדי, המראות הקסימו את הילדים שנראו מאושרים לגלות עולם שונה מזה הם מכירים, שאלו שאלות על האנשים בהולנד ובאמסטרדם בעיקר ולא הפסיקו לתור את סביבתם החדשה. עומר הפליא ואמר שראה המון סניפים של מקדונלדס אבל לא רוצה להכנס אליהם. בשעה 9 נכנסנו לקרוואן חזרה ואחרי מקלחות זריזות הילדים נשפכו על המיטות מעולפים. יום שבת 15/5 יום זה גם הוא הוקדש לעיר הבירה אך יותר בכיוון של הנפש הצעירה שבנו. התחלנו את היום במוזיאון נמו NEMOשהוא המוזיאון הטכנולוגי של אמסטרדם, במוזיאון תצוגות על כל תחומי החיים החל מפיזיקה בסיסית, חשמל ותקשורת, מכניקה, חלל ותעופה, אנרגיית המים ועולם הצעירים ומה שעובר במוחם כולל פינת מין קטנה וגדושת מבקרים. הילדים בילו וגילו במשך שלוש שעות את כל התחומים שהספיקו ורצו עוד אך לצערנו הזמן היה יקר מאד ונאלצנו לעזוב את המקום. מחוץ למוזיאון עומדת באופן זמני ספינת המפרש AMSTERDAMשנבנתה בשנת 1748. הספינה פתוחה למבקרים ומציגה את עמדות התותחים, אורך החיים בספינה וחדרי הקצינים והפועלים הפשוטים. ערכנו עליה סיור מדוקדק וממצה כשאני מסביר לילדים את כל הנוגע לתפעול הספינה והיררכיית החיים בה, אחרי שעה קלה עזבנו לכיוון שוק הפרחים הצף. בעברו השוק הצף באמת היה צף והסוחרים בו היום מגיעים ונקשרים לרציפים למכור מרכולתם, היום הספינות עגונות טוב למקום ושטחי המסחר התרחבו גם לרציף ולמדרכות הסמוכות לספינות ונראה כמו שוק עירוני רגיל בדוכנים מקורים. מבחר הפרחים, המזכרות ושאר הדברים הנמכרים שם הוא עצום ומענג את העין. בין הדברים הרבים שניתן למצוא במקום היו פקעות של צבעוני (כאילו דה) ליליות ואחרים, זרעים של ירקות וצמחי תבלין, דוגמיות של קקטוסים פורחים ואפילו זרעים של קנביס הולנדי (מריחואנה). המשכנו להתהלך ברחבי העיר העתיקה והגענו לרחוב החנויות המוביל מה- DAMלכיוון דרום, מבחר החנויות גרם לי לאחוז חזק את אשתי שלא תשתגע ותכנס לכל אחת ואחת מהן ובעיקר לשמור טוב על הארנק שלא יראה אור יום ויברח יחד איתה. בעצירה קצרה לגלידה גילנו שהמוכרת יהודיה ואמרה מספר מילים בעברית לעופרי. אטרקציה נוספת החלטנו שאסור לוותר עליה היא מבשלת הבירה של הייניקן. הסיור בה עולה לא מעט, 30 אירו, אך בכל זאת שווה כל גרוש. במהלך הסיור נחשפים לתהליך ייצור הבירה, תהליך השיווק של החברה ואפילו חווינו בעצמנו את תהליך ההכנה בסרט רב מימדים. בסיום הסרט יש סדנא קצרה לשתיית בירה ובסוף הסיור כולו הפאב נפתח ומקבלים 2 כוסות טעימה חינם, לצערי לא היו לי שותפים והתור היה ארוך מדי לעמוד לבד ולחכות לקבל בירה חינם אז הסתפקתי בבירה שלימור לא שתתה בסדנא. סיימנו את היום בחניון הקרוואנים בתשלום לקראת היציאה המוקדמת מחר ושיחה נעימה עם המפעיל / בעל הבית על אורחות החיים ההולנדיים ויום העבודה הארוך והמייגע שלהם. יום א' 16/5 אחרי התייעצות והפצרות רבות מצד חברי הפורום החלטנו לשנות מסלול ולנסות לדחוס את גני קוקנהוף Kuekenhofבטיול ביום האחרון בו הם פתוחים השנה. קצת על הגנים -; גני קוקנהוף מתהדרים במבחר העצום של צבעונים בשלל צבעים וגדלים עם שם ותאור ליד כל ערוגה. בנוסף יש תערוכות מתחלפות של פרחים והפעם הייתה תערוכת ליליות עם ריחות משגעים. ותערוכת נושא כשהשנה הנושא הנבחר הוא מרוסיה באהבה, כשמה שאנחנו ראינו היו מספר פסלי בבושקה ואופנוע רוסי ישן באחת הכניסות. הגנים פתוחים רק לתקופת הפריחה של הצבעוני כלומר חודשיים בשנה בין אמצע מרץ לאמצע מאי והיום היה היום האחרון של הפתיחה השנה. הפרחים מפיצים ריח נעים וההליכה מרגיעה ומשחררת את הנפש מלחצי היום. הערוגות מסודרות בסידורים שונים על פי האזור בגן והמשחק באור וצל, מים ואדמה מהווה תוספת מבורכת לתצוגה. בין הפרחים והערוגות מפוזרים פסלים שונים למכירה ובביתנים הפזורים בשטח אפשר למצוא אוכל קל לנשנוש על הדרך, קפה ומאפה ובחממות ובאולמות תצוגות על פי נושאים כגון סידור פרחים וכדומה. כמובן שלא שכחו את הגיל הרך והציבו פינת חי ופינת משחקים באחת מפינות הגן. בעקבות המלצות הפורום החלטנו לצאת מוקד בבוקר לכיוון הגנים כדי לא להתקע בפקקים בכניסה אליהם במיוחד היום שהוא יום א' בשבוע והיום אחרון לפתיחתם השנה ומכיוון שפתיחת השערים אמורה להיות ב-8 החלטנו להיות שם קצת לפני. בשעה 7 בבוקר הנענו את הקרוואן כשהילדות עוד ישנות, ועומר עושה את תחילת הבוקר שלו תוך כדי נסיעה. עזבנו את החניון המקסים בו היינו עם הבטחה לחזור שוב בעתיד ונסענו לכיוון הגנים. אחרי 45 דקות הגענו למקום וגילינו מגרשי חנייה עצומים והאמורים לקלוט את כל המבקרים ולמזלנו היינו בין הראשונים שנכנסו והספקנו עוד להנות מגנים שקטים ורגועים (כאילו ההולנדים יודעים בכלל לעשות רעש). בערך בשעה 10 מתחיל ההמולה האמיתית כאשר תיבות נגינה גדולות מוצאות אל החצר ומשמיעות נעימות מפורסמות, קלאסיות ומודרניות ברחבות ובנק' הכניסה והיציאה. סמוך לשעה 12 יצאנו מהפארק ומכיוון שהזמן עמד לטובתנו החלטנו לדחוס את מוזיאון המוזיקה באוטרכט. הנסיעה לא הייתה קשה ומהר מאד הבנו שבמקום להיכנס לעיר, שהייתה תחת שיפוצים מאסיביים עקב בניית תחנה מרכזית חדשה, עדיף לשלם מעט ולחנות בחניון ענק ליד התחנה המרכזית שהיא גם קניון מלא חנויות מותגים ואחרות. המרחב רב והנוחות מרבית, דבר שמתבטא גם במציאת הקרוואן אחר כך ביציאה מהעיר חזרה לדרך. מוזיאון המוסיקה של אוטרכט נמצא בתוך כנסיה והוא מציג את תיבות הנגינה האוטומטיות החל מראשית דרכן ואת התפתחותן לאורך השנים עד היום הזה. מוצגים בו תיבות נגינה בגדלים שונים החל מקופסת גפרורים ועד תיבות בגודל קיר של 4 X6 מטר בעומק מטר וחצי. למרות ההסבר שהיה בהולנדית עם נגיעות קלות באנגלית הילדים התלהבו מאד. עופרי שהגיעה ישנה למוזיאון התעוררה לכול הנגינה הרועש. בסיום הסיור עמית ועומר הכינו ספר תוים לתיבת נגינה על בסיס התוים של שירים עממיים הולנדים בעוד עופרי בנתה תיבות נגינה במחשב וקיפצה על צמיגים שהפכו אותם למשרוקיות. מכיוון שמדובר ביום ראשון בשבוע אז כל החנויות בעיר היו סגורות אז טעמנו מהצ'יפס המקומי ושמנו פעמינו לדרך לכיוון הכפר הארכיאולוגי ארכיאון Archeon. הופתענו למצוא את מגרש החניה הריק והחינמי של המקום, דבר שיתברר מאוחר יותר כטעות שעלתה לנו 4.5 אירו (לא נורא בשביל שנת לילה ערבה). יום ב' 17/5 הכפר הארכיאולוגי ארכיאון הוא למעשה שחזור של שרידים ארכיאולוגיים שנמצא במקום מהתקופות הפרהיסטוריות, תקופת שלטון הרומי באזור ותקופת ימי הביניים. הכפר מחולק על פי התקופות ובכל בקתה וליד כל תצוגה ישנם שחקנים הלבושים ברוח התקופה ולכן בתקופה הפרהיסטורית השחקנים היו יחפים ולבושים בעורות, בעוד בתקופה הרומית החיילים לבושים במדי הצבא הרומי כולל שריון הקשקשים הכבד והקסדות המאיימות. כשהגענו הסתבר שהאתר כלל לא אמור להיות פתוח בימי שני (עצלנים כבר אמרנו) אך בגלל שבאותו יום ספציפי הגיעו כ- 600 תלמידים במסגרת טיול שנתי לביקור אז פתחו אותו בשבילם ואנחנו הצטרפנו על הדרך. בכל נקודה השחקנים העבירו מסר לגבי התקופה -; איך התלבשו, אכלו, גרו וכדומה. ההסבר תמיד לווה בתצוגה ואף הזמינו את הילדים להתנסות ביצירת דברים כגון תכשיטים בתקופת הברונזה, הדלקת אש בתקופת הברזל, הטלת חניתות רומיים והכנת נרות משעווה וירי בחץ וקשת בימי הביניים. בסיום היום נערך קרב גלדיאטורים קומי שבסופו "נהרג" אחד המשתתפים בליווי קטשופ רב וקול צרחות הילדים ההמומים (שלפני רגע קט ביקשו להרוג אותו). בסיום המופע עם סגירת האתר שמנו פעמינו לכיוון טיילת העיר סכפייניחן XXXXXXXהיושבת צמוד לים הפתוח סמוך מאד לעיר האג. הטיילת נחמדה ומלאה דוכנים שאמורים להיות פתוחים רק שהעיתוי שלנו לא היה מושלם ולכן כולם היו סגורים ובכל זאת היה מהנה מאד להסתובב כך סתם ללא מטרה בטיילת היפה ולקנח בארוחה קלה במקדונלדס. את היום סימנו בחניון מקדונלדס כ- 4 ק"מ מהאפטלינג עם התעדכנות קלה על המצב בעולם מהאינטרנט החינמי שלהם. הבחירה בחנייה הזאת הייתה אחרי שניסינו לחנות את הלילה בחניון האפטלינג אך נשלחנו משם בתירוץ שאלו הנחיות הבטחון של המקום ושסוגרים את החניונים בלילה. יום ג' 18/5 יום זה הוקדש לפארק השעשועים של הולנד שמוקדש לסיפורי האגדות המקומיים והעולמיים -; האפטלינג. כל מה שכתבו עליו נכון ועוד יותר אחרי שעוברים בו. חזרנו לאותו מקום חניה שעזבנו בערב הקודם מוקדם בבוקר כדי לתפוס מקום טוב בקופות, הרי לא הזמנו כרטיסים באינטרנט מכיוון שלא יכולנו להתחייב על התאריך המדויק שנבקר בפארק, התפלאנו לראות שהתור אינו כזה נורא במיוחד אולי בגלל שזאת תקופת הלימודים ומדובר באמצע השבוע. בפארק ביקרנו בכל רכבת הרים ועופרי הדהימה אותנו ביכולת שלה לטפס ולעלות על מתקנים ולהנות מהם כגון סחרחרות שעשו לנו סחרחורת והיא ביקשה להמשיך רק עוד פעם אחת... לימור הדהימה אותי כשהסכימה לעלות על הפיתון שהיא רכבת הרים עם שני לופים ושני ברגים הפוכים ואיבדה את הנשימה עוד לפני שיצאנו לדרך. הילדים שראו אותה יורדת מהרכבת הבינו במה היא הסתבכה והחליטו לוותר על העניין. ביקרנו גם ברכבת הנשר שהיא רכבת הרים בחושך מוחלט. בסופו של יום עברנו בכל המתקנים שהיו פתוחים מלבד שני סרטים. היו מתקנים קלים שהילדים עלו וירדו מהם באופן עצמאי מספר פעמים ועל חלק מהמתקנים הם אפילו לו טרחו לרדת מהם עד הסיבוב הבא בזכות חוסר התור שהיה באותו יום. בשעה 5 אחה"צ הפארק מתחיל להיסגר ומתקנים מתחילים לדלל את המפעילים ולהראות סימני עצבנות כלפי מבקרים שבאים לחוות עוד פעם אחת את הכיף אז הבנו את עצמנו ופסענו עם ההמון לכיוון היציאה. דבר מדהים הוא איך כל ההמון שהיה פזור בפארק במשך השעות האחרונות נעלם ויצא באופן מסודר וללא כל דוחק תוך מספר דקות. דבר נוסף שכיף לשים לב בפארק הוא שבין המתקנים, בעיקר באזור אגדות הילדים, יש חציצה של עצים וצמחייה כך שלא רואים את המבקרים במתקנים אחרים ולא מדלגים בין חוויות אלא מקדישים את כל תשומת הלב רק לחוויה שמולך. בסיום היום החלטנו להמשיך לכיוון ברוז' ובעצם לסיים את החלק של הולנד בטיול הזה. עצבנו את ברוז' כיעד וחיפשנו חניונים טובים וזולים לאורך הדרך שיהיו קרובים ליעד עצמו, מצאנו חניון נהדר בסמוך לעיר גנט Gent, החניון נמצא בתחום הכפר האולימפי ובמרחק של קו אוטובוס אחד מהעיר העתיקה ומספק את כל מה שצריך פרט לעובדה שהוא היה בשיפוץ חלקי והשירותים הסמוכים למקום החניה שלנו היו סגורים ונאלצנו ללכת עוד 50 מטרים לשירותים ולכביסה. בחניון היו משחקים לילדים ואגם סמוך שהוא פרטי של החניון ואפשר לשחות בו. כמו כן יש במקום מכונות כביסה תעשייתיות ומייבשים טובים (4.5 אירו) ואפשר גם לרכוש שעתיים של שירותי אינטרנט תמורת 5 אירו. יום ד' 19/5 החלטנו לקחת את הימים הבאים באופן יותר איטי ורגוע, לא לרוץ בין האתרים אלא להנות יותר מהרגע ולקום קצת יותר מאוחר ממה שקמנו עד עכשיו, בנוסף מזג האויר השתפר והתחיל להתחמם, המעילים תפסו מקום של כבוד בקצה המיטה הזוגית בבוקר ובערב עברו אחר כבוד לספה ליד השולחן וחוזר חלילה למשך הימים הבאים. את היום התחלנו מאוחר מהרגיל ובשעה 10 התחלנו את היום אחרי ארוחת בוקר מסודרת וכייפית עם הילדים שמנו פעמינו לכיוון העיר גנט, עליה שמענו מחברי הפורום ולא הייתה מתוכננת בטיול כלל, על פי המפות שקיבלנו בקבלה לחניון הבנו שיש שני חלקים עיקריים לעיר העתיקה, החלק ההיסטורי והחלק האומנותי, מכיוון שאין לנו כל כך קשר לאומנות ולא רצינו להעביר את היום עם הילדים בין גלריות ותצוגות החלטנו להתקדם לחלק ההיסטורי ולצפות בטירה וברחובות העיר העתיקה. לא נכנסנו לאף אטרקציה ולשום אתר, פשוט נשמנו לתוכנו את ריחות העיר ואת התרבות המקומית של שעות הבוקר. כשחזרנו לחניון אחרי מספר שעות של שוטטות בעיר, עברנו דרך סופר מקומי וצעדנו עמוסים לקרוואן, הילדים פרשו לכיוון גן המשחקים הקטן בכניסה לחניון ואנחנו ניגשנו להכנת ארוחת הערב. לראשונה מאז תחילת הטיול הייתה הצדקה להזמנת השולחן והכסאות ואת ארוחת הערב לימור הגישה מחוץ לקרוואן. אחרי ארוחת ערב ואחרי שהילדים הלכו לישון היה לנו זמן ואפשרות לגשת לקפיטריה המקומית ללגום כוס משקה (בירה מקומית קלה) ולגלוש בנחת באינטרנט ולספק גם את המשפחה בשיחות וידאו עם איריס ועם ההורים שלי.
יום ה' 20/5 היום הוקדש לטיול בעיר ברוז', התחלנו את היום בנסיעה של כשעה לכיוון העיר ומציאת מקום חניה בסמוך למרכז העיר על מנת לחסוך את ההליכה / הנסיעה בתחבורה ציבורית לעיר. למזלנו מקומית אחת אותה שאלנו הכווינה אותנו היישר לחניון יום לקרוואנים הנמצא במרחק הליכה מהעיר העתיקה והאתרים המיועדים לסיור. משם צעדנו לאט למרכז העיר, תייר נחמד שסיים את הסיור במקום תרם לנו את המפה שלו וכך לא נאלצנו לשוטט לשווא בעיר אחר האתרים. בתחילה ניגשנו למוזיאון השוקולד, שם למדנו על תהליך הפקת השוקולד מפולי הקוקה בדרום אפריקה ועל הדרך שעבר עד שהגיע למצבו המוכר לנו כיום כחפיסות שוקולד מתוקות. בסיום הסיור יש תצוגה חיה על הכנת פרלינים וטעימות קטנות (קמצנים) מהפרלינים שאינם מיועדים למכירה לציבור. משם צעדנו למוזיאון הצ'יפס הנמצא בסמוך אליו, חשוב לציין שרצוי לרכוש כרטיס משולב לפי מספר המוזיאונים שרוצים לבקר בהם (עד 3) כדי לקבל הנחה, מוזיאון זה קצת פחות מושקע ממוזיאון השוקולד אך בנוי באותה צורה של הסבר מקיף ומפורט למבוגרים, בשלוש שפות, והסבר קליל לילדים מאויר. בסיום יש דוכן למכירת צ'יפס כשהעיקרון הוא שמקבלים הנחה (40 סנט) על הקנייה אחרי הביקור במקום. אחרי ששבענו והתמלאנו הגיע הזמן להוציא את הקלוריות בדרך הטובה ביותר והיא לעלות 366 מדרגות לראש מגדל הפעמון בכיכר השוק. המקום בשיפוץ עד יוני 2010 אך עדין אפשר לטפס עד לראשו ולראות דרך הסורגים את נוף העיר הנשקף. הגדולים הובילו את הטיפוס במרץ רב ולא התעייפו כלל, עופרי ניסתה לעשות פרצופים של עייפה אבל הבינה שמאיתנו לא תבוא הישועה והמשיכה במרץ ועם המון כבוד עד לקצה המדרגות. הדרך למטה כבר הייתה קשה יותר לעופרי שפחדה ולכן נתלתה על מותני לימור עד חצי הדרך למטה ואז עברה אלי להמשך הדרך. לסיום התיישבנו בכיכר השוק ונהנו ממשקה קל ומצפייה בכרכרות המסיעות תיירים לסיבוב בעיר העתיקה. מייד ביציאה מהשוק לכיוון דרום, שהיה בכיוון החניה שלנו, נמצאת חנות שוקולדים בשם ליאונידוס עם שוקולדים בטעמים מדהימים, קנינו כמות קטנה לטעימות לדרך והמשכנו לקרוואן. מכיוון שחנינו בחניון יום ולא התכוונו לעצור בחניון ללילה הזה החלטנו להמשיך בכבישים הצדדיים לכיוון היעד הבא שלנו שהוא העיירה נאמור Namur. בדרך החלטנו דווקא למצוא חניון על פי הקרבה לעיר ב- GPSולא על פי המלצות ACSI. מצאנו חניון נידח ומקסים במעלה העיירה הסמוכה בשם les trieux, מרחק של כ- 4 ק"מ מטירת נאמור. החניון לא היה מצויד בכל המתקנים החדישים אך סיפק את הסחורה בצורה נאותה, דבר מצחיק שגילינו קצת מאוחר מדי הוא שאין מים קרים במקום אלא רק מים חמים ולכן לימור והילדים התקלחו במים רותחים בהפסקות כדי לקרר את הגוף. את הערב סיימנו עם 2 בקבוקי בירה מתוצרת מקומית, לא משהו, ופרשנו לישון.

 המשך בחלק ב'...