מאז שאני זוכר את עצמי כנער תיכון נחמד שלא דוגל בדאודורנט או בושם ידעתי שיום אחד אני אגיע לדרום אמריקה, ובכל פעם שהחליקה לי לאוזן שמה של היבשת הזאת, לשנייה הגיעו צמד המילים ״מאצ׳ו פיצ׳ו״. אין מה לעשות, שני הדברים האלה באים ביחד. כמה שנים אחר כך אני מוצא את עצמי שם, בהיי לייט של היבשת, בטופ של הטופ.
עם כל הכבוד הגדול שאני רוחש למר טורס דל פיינה ולגברת פיץ רוי, אדון מאצ׳ו פיצ׳ו הוא האח האמיתי.
יצאתי לטרק בן שלושה ימים כאשר הקינוח הוא האתר ההיסטורי המדהים הזה. הטרק היה מדהים , מלא בנופים מרטיטי אישונים כשברקע מתנגנים צחוקים לאורך כל הדרך. ביום האחרון קמנו בשלוש בבוקר על מנת להיות בין 400 האנשים הראשונים שפוקדים את האתר, דבר שיקנה לנו זכות גדולה לעלות לווינאפיצ׳ו, האח הגדול של המאצ׳ו פיצ׳ו. הליכה לאור ירח הובילה אותנו לכניסה לאתר ומשם, לא פחות מ-1624 מדרגות הניחו אותנו בגן עדן. גן עדן של פעם.
אני עומד כעת על גבעה. מולי עומד החלום הזה שנקרא מאצ׳ו פיצ׳ו. אני מול ״העיר האבודה״ של תרבות האינקה- תרבות עתיקה שהתפתחה במאה ה-14 והמאצ׳ו פיצ׳ו, אשר התגלה ב-1911 והוכרז כאחד משבעת פלאי עולם החדשים, הוא הסמל הבלתי מעורער שלה בתרבות המודרנית. אחרי הסקירה ההיסטורית הקצרה הזו אני אחזיר אתכם לתצוגה שעיניי זוכות לראות. עיר שלמה, אמיתית, עשירה במבנים בסגנון מצדה העומדים דום אחד ליד השני ויוצרים רחוב מתקופת האינקה. ככה, רחובות על רחובות, בנויה לה העיר הזאת בארכיטקטורה מדהימה הכוללת מרכז עיר, שכונות של עשירים ועניים ובאולינג, וכל זה דבוק לצלע הר בגובה 2500 מטר!. איך לעזאזל הם הצליחו לבנות את כל האופרציה הזאת? גם אם אני זורק כאן את כל לוחמי השייטת לדורותיהם לחודש- סלון הם לא יצליחו לסיים. מה בני האינקה אכלו כאן לפני 600 שנה שגרם להם להפוך לפועלי בניין שהיו מסיימים את נתב״ג ״2000״ ומשהו תוך שבוע?.
אני ממשיך להביט. מתמכר למראה. משתדל למצמץ כמה שפחות על מנת לנצל כל רגע. מחשבות אנושיות על כך שאנשים ניהלו פה חיים, צחקו ובכו, נולדו ומתו, משחקות לי במוח. אשכרה אני מסוגל לדמיין אנשים צועדים ברחובות כאן, חיים את התרבות המיוחדת שלהם. אומרים שתמונה אחת שווה אלף מילים..מממ...צודקים. האמת, צודקים. לאחר מכן אני עולה לוואיניפיצ׳ו, ההר החולש על הכפר והאזור. טיפוס לא פשוט בן שעה בו אני עובר אירופאים חסרי מסע כומתה ברזומה ונוכח בהתקף ספק לב, ספק אסטמה של אמריקאי בעל כרטיסייה במקדונלד׳ס, מוביל אותי לנקודה הגבוהה ביותר ברכס ההרים האלו... תודה. תודה על העיניים הקטנות שלי שזוכות לראות דברים כל כך גדולים. תודה להוא שם למעלה שסידר נוף מפחיד לחברלעך כאן למטה. תודה לך פרו על כך שלמרות שאת מפוצצת באנשים טמבלים, את פותחת שערייך בפני העולם הגדול שיכול להתענג על המראה הזה .
אני יורד למטה ובזווית קולט איזה מבנה פוטנציאלי לתמונה פרופיל פוטנציאלית שתחשוף טוסיק מפוצץ בפוטנציאל. אני עולה למבנה, חושף, מקבל כמה פלאשים ובו בזמן מקבל צעקות מהפקח המסייר. כאשר אני יורד הקקה עומד מולי, מצווה עליי לצאת מהאתר. ״מה? על שום מה? מה בגלל העניין עם הטוסיק?.. יאללה אמיגו, תעלים עין, צא איתי אח בקטע הזה. רק שתדע לך שאם בישראל אתה עושה דבר כזה בכותל מוחאים לך כפיים ונותנים לך אזרחות במקום. אז למה להיות קשה?״. לא השתכנע. אפילו עיצבנה אותו יותר כל ההתנשאות היהודית שלי. אחרי חמש דקות אני מוצא את עצמי מובל החוצה ע״י שוטר בן 17, 17!, לא פחות, לא יותר. אני לא מבין איך זה הולך כאן, מה במקום ללכת לצופים או משהו הוא הלך לבית ספר לשוטרים מטומטמים?. חוויה. אני מזכיר לכם, היה פלאש על הטוסיק ואיך אמרנו, תמונה אחת שווה גם אלף פקחים. מאצ׳ו פיצ׳ו-תאווה לעיניים, ללב וכמובן לישבן.
