
קוסקו, עיר מדהימה ביופיה הנחשבת לבירת אימפריית האינקה העתיקה, היא המקבילה הישירה בדרום אמריקה לחברתנו הטובה תל אביב. רואים זאת בכל מקום והרי לפניכם מספר דוגמאות: קוסקו כל כך ישראלית שכאשר אתה יושב במסעדה והתפריט אינו כתוב בשפת הקודש או שהמקלדת בקפה אינטרנט לא בשפת אמך, אתה מתמלא זעם. קוסקו כל כך ישראלית שכאשר אינך שומע את המצעד של גלגל״צ באחד מן המועדונים, אתה מלא פליאה. קוסקו כל כך ישראלית שבמהלך מסא׳ז פרואני קלאסי אתה לא תפספס את המעסה לוחשת לך בעברית חושנית: ״תסתובב״, ״ אפשר בלי תחתונים״ , ״ ומה אומרים הרופאים? זה עוד יגדל?״. אין מצב ללכת כאן ברחוב ולא לשמוע איזה פרואני בעל שלוש שנות לימוד ופטור משפה שנייה מציע לך סמים או משקפיים גנובים בעברית שלא הייתה מביישת את אבשלום קור.

בעיר הזאת, בכל מסעדה, סוכנות נסיעות או הוסטל יתנוסס לו בגאון דגל ישראל, ואני שואל את עצמי: יש במעשה הזה אינטרסים או שהם פשוט אוהבי ישראל?. קוסקו היא התל אביב הפרואנית בדיוק כמו שתל אביב היא הקוסקו הישראלית.. מלבד העובדה שבתל אביב, לשמחתנו, אין פרואנים חסרי שפם וצ׳ולות בניחוח מוות. לעומת זאת, בתל אביב לא נבחין במסעדות עם שמות ציוניים כגון : ״הרצל״, ״בית השמחה״ (לשעבר "הבית של פיסטוק" המיתולוגי), ״ גולדסטאר״, ״חלום כחול״, ״ הבורקס״, ״ הבייגל״ ( כפי שניתן לשים לב לפי השמות, בעלי העסק כנראה היו קופירייטים בארץ). סדר יום- כשאתה בקוסקו אתה פותח את הבוקר בבית קפה המגיש כמובן ״קפה עלית״, ממשיך בצהריים אצל אבי מהבורקס או אבי מהבייגל, סוגר דינר אצל אברמ׳לה במסעדת בית חב"ד ומקנח במסיבה טובה שמארגן ״אברום מסיבות״ שידאג לארגן אותך גם בגולדסטאר ציונית אצל אבי הברמן. אחרי הכל כשאתה בקוסקו, גם אם תרצה בחזרה את הפתק ששמת בכותל לפני שטסת יצליחו להביא לך אותו.