למחרת אנו עוברים מקצה אחד של הפיורדים אל הקצה השני. יום נסיעה ארוך אבל הנופים, איזה נופים. יום מדהים, אין מילים. חוזרים על עקבותינו לעבר מושבת כלבי הים הסודית, מגניבים עוד כמה צילומים זריזים, ואז ממשיכים עם כביש 61 מערבה, עד לחיבור עם כביש (דרך עפר) 608 החוצה את הפיורדים המערביים מצפון לדרום. הדרך מטפסת למעלה אל רמה גבוהה מלאה באגמונים, ואז יורדת בנוף דרמטי אל הצד הדרומי של הפיורדים. דרך מרהיבה!!! משם אנו פונים מערבה לאורך קו החוף הפתלתל, ועוצרים לארוחת צהריים וחילוץ עצמות במסלול קצרצר למפל Hanni and Nanni. אנחנו נוסעים למגרש החנייה, יש סימון אחריו שהדרך ממשיכה לרכבי4X4 בלבד. יש עלייה קלה על דרך עפר , לא משהו רציני מדי, אז החלטנו להמשיך בדרך הזו עד למגרש השני, הקרוב יותר. איזו טעות…….. העלייה נהיית קצת קשה יותר ואנו בקושי צולחים אותה, ואז, כשמגיעים למעלה והכל נראה בסדר, אחרי שלכאורה עברנו את הכל, אנחנו פונים שמאלה לחנות. ואז פתאום בדרך שלא ברורה לי אנו מגיעים למצב שאנו נמצאים עם סלע ענק בין הגלגל לגוף הרכב ולא יכולים לזוז!, אוי איזה סיפור עכשיו בקצה העולם שמאלה. למזלנו מגיעים 3 מטיילים. אנחנו מבקשים מהם לעזור. בתחילה מנסים לחפור ולהזיז את הסלע אבל הסלע כבד – לפחות 40 קילו ותקוע, וחפירה לא עוזרת. בסוף מוציאים את הג'ק, מגביהים את הרכב , ובכוחות משותפים מזיזים את הסלע מספר סנטימרים בודדים שמאפשרים לנו להחלץ מהברוך… בין לבין אנו מגלים שהבחור יודע כמה מילים בעברית, מסתבר שגר כמה שנים בארץ… חחח איזה עולם קטן. מודים להם ונפרדים לשלום, ופונים להליכה הקצרצרה למפל, ולארוחת צהריים אחרי המאמץ שהפגנו… למזלנו לרכב לא נגרם נזק, רק אנחנו מטונפים כהוגן.

מכאן פונים ימינה אל כביש 60 בדרכנו אל מפלי דיניאנדי. מגיעים למפלים וקפוא בחוץ וגם מעונן. הילדה עייפה, אז אני יוצאת עם הבנים ואנו מטפסים עד למרגלות המפל. אמנם המפל נראה היטב ממגרש החנייה, אולם אין מה להשוות את המראה משם אל המראה מלמרגלותיו. חובה חובה חובה לעלות עד למעלה. אנחנו יורדים, והבעל רץ למעלה גם הוא, בינתיים השמיים מתבהרים מעט ונהיים קצת תכלכלים. היום הזה ארוך מאוד, אבל בסופו של דבר הוא אחד הימים היפים בטיול. הנסיעה מרהיבה כולה, וכשאנו עולים בחזרה ממפלי דיניאנדי ופונים דרומה אל פטרקספיורדור, נגלים לעינינו נופים מדהימים במיוחד. וואוו, אלו בדיוק המראות המיוחדים של הפיורדים המערביים. היום בדרך אנו עוברים דרך כמה בריכות טבעיות ולא טבעיות שסימנתי מראש, אבל כל כך קר בחוץ שאנו מוותרים על הטבילה, וגם כך היום ארוך ומתיש. מגיעים אל הדירה העימה שלנו בפטרקספיורדור עם השקיעה, והולכים לישון עייפים אך מרוצים.

-

1573399126019-ice_6582_resize.jpg

-שחפיות מעל הכביש

1573399133538-ice_6600_resize.jpg

-”כביש” 6081573399183473-ice_6624_resize.jpg

1573399152895-ice_6620_resize.jpg

-

1573399189187-ice_6633_resize.jpg

-

1573399196370-ice_6653_resize.jpg

-עסק הביש….

1573399206515-20190810_143801a_resize.jp

-לאחר החילוץ

1573399219611-ice_6656_resize.jpg

-המפל

1573399232638-ice_6660_resize.jpg

-

1573399251443-ice_6667_resize.jpg

-

1573399266589-ice_6679_resize.jpg

-אין דברים כאלו

1573399272982-ice_6684_resize.jpg

-

1573399277951-ice_6694_resize.jpg

-

1573399292914-ice_6695_resize.jpg

-

1573399305711-ice_6701_resize.jpg

-הנוף לכיוון הפיורד

1573399312411-ice_6710_resize.jpg

-

1573399355230-ice_6712_resize.jpg

-מטפסים בקור

1573399364781-ice_6725_resize.jpg

-

1573399388220-ice_6738_resize.jpg

-

1573399394542-ice_6762_resize.jpg

-

1573399400545-ice_6773_resize.jpg

-

1573399405979-ice_6849_resize.jpg

-

1573399412111-ice_6864_resize.jpg

-

1573399423534-ice_6878_resize.jpg

-

1573399428946-ice_6885_resize.jpg

-

1573399435278-ice_6905_resize.jpg

-

1573399444897-ice_6918_resize.jpg

-

1573399451534-ice_6934_resize.jpg

-

1573399457751-ice_6940_resize.jpg

-

1573399469469-ice_6973_resize.jpg

-

1573399475248-ice_6985_resize.jpg

-

היום ה 21 לטיול מגיע, מריחים כבר את הסוף. היום אנו מטיילים באיזור המערבי של הפיורדים המערביים, מה שנקרא הקצה של הקצה 😀.

אנחנו מתחילים בנסיעה אל הספינה הטרופה על החוף, הספינה אכן גדולה ומרשימה והיא מצולמת מכל הכיוונים. מכאן ממשיכים הלאה אל הנקודה הכי מערבית – הצ'ופצ'יק של הפיורדים המערביים – לאטראביארג. מדובר בצוק עצום שמתרומם מעל המים, מקום מוכה רוחות במיוחד, ובו אוכלוסיית פאפינים. מכיוון שלא נפסח על אף אוכלוסיית פאפינים באי, פנינו מועדות לשם 🤣.

מגיעים אל הצוק, ואם עד עכשיו נשבה רוח, אז כאן יש מיני טייפון… אני שואלת מי רוצה לצאת? שקט דממה… בסוף האמצעי מתנדב לצאת איתי אל הרוח האיומה. מטפסים במעלה הצוק, מחזיקה אותו חזק חזק ביד, גם עם המעיל הכבד הרבע עוף הזה יכול לעוף לי בשנייה… עולים מעלה מעלה, אנחנו בסוף של הסוף של עונת הפאפינים, והרוח גם כן כנראה מכניסה לחוריהם את אלו שעוד נשארו כאן. בסוף לאחר עלייה והליכה ארוכה מאוד אנו נתקלים בפאפינים בודדים. הרוח מקשה מאוד. בכדי לצלם יש להתקרב לקצה וזה מסוכן ברוח, כך שהפוזיציה השולטת כאן בקרב הצלמים היא שכיבה. מרוב הקושי לא צילמתי אפילו את הצוקים עצמם המכוסים בפרחים. הנוף כל כך דרמטי ויפה כאן אבל בגלל הרוח אנחנו רוצים לחזור מהר ככל האפשר. בחצי הדרך הבעל מגיע לעברנו, השניים נשארו ברכב בלווית שוחד (הטלפון שלו...). אני נותנת לו את הטלפון שלי והוא קצת מצלם ואנו חוזרים יחד כולנו. לבסוף ממש ליד החניה, בקרבת המגדלור, מגיח פאפין יפה ממרחק קרוב. יש, אני קופצת לצלמו, והבטריה בדיוק נגמרת. החלפה זריזה אבל לא זריזה מספיק ועד שהבטריה החדשה במצלמה הפאפין חזר לחור….באסה. חוזרים לרכב וממשיכים בנסיעה.

-

1573500960277-ice_6994_resize.jpg

-

1573500967495-ice_7002_resize.jpg

-

1573500975534-ice_7009_resize.jpg

-

1573500984960-ice_7022_resize.jpg

-

1573500990622-ice_7030_resize.jpg

-

1573501005764-ice_7055_resize.jpg

-

1573501016125-ice_7069_resize.jpg

-כך מצלמים

1573501054036-20190811_123151_resize.jpg

- בחזרה לרכב

1573501023905-ice_7075_resize.jpg

-

מכאן ממשיכים אל חוף החולות האדומים. בדרך נתקלים באחד מתמרורי המהירות ההזויים אם אפשר לקרוא לזה תמרור (תציצו בתמונות...). אנחנו מגיעים בזמן השפל בכדי לראות את החוף החולי היפה, ואכן מראה נהדר נגלה לעינינו מלמעלה כשאנו מגיעים אל הכביש היורד אל החוף. יורדים ומטיילים מעט באיזור היפה, עדיין קר, אפילו קר מאוד, למרות שאנחנו על חוף הים ולא למעלה על הצוק. מסיימים לצלם מכל הכיוונים ופנינו חזרה אל פטרקספיורדור. עוצרים בעיירה הנחמדה לקניות ומשחק כדורגל במגרש שמול המינימרקט המקומי. כמובן שגם הטרמפולינה המקומית חייבת להדגם ע”י החבר'ה הצעירים שקשה להם לטייל ברוח, אבל מגרש כדורגל או גן שעשועים או אפילו בריכה ברוח זה בסדר גמור מצידם….! במינמרקט אני מצטיידת בינתיים בקמח ואנו נהנים בערב מפיצה ביתית לבקשת הילדים. עוד יום יפהפה אבל קפוא עבר על כוחותינו ומחר עוזבים את הפיורדים המערביים.

-

1573501521972-20190811_115322_resize.jpg

-

1573501535985-ice_7109_resize.jpg

-

1573501543015-ice_7088_resize.jpg

-

1573501548359-ice_7122_resize.jpg

-

1573501555813-ice_7130_resize.jpg

-

1573501561599-ice_7151_resize.jpg

-

1573501569657-ice_7174_resize.jpg

-

1573501581266-ice_7190_resize.jpg

-

1573501588217-ice_7251_resize.jpg

-

היום ה 22 לטיול הוא יום נסיעה ארוך מקצה הפיורדים המערביים אל בורגרנס. בשלב התכנון התלבטתי אם לקחת את המעבורת או לא, ולבסוף לאחר שקלול הבעד והנגד הגעתי למסקנה שעדיף להשאר גמישים ולנסוע את הדרך ברכב. מכיוון שמקום הלינה שלנו הוא בבורגרנס ולא בחצי האי סנייפלסנס, המעבורת גם לא היתה חוסכת זמן. מתחילים בנסיעה חזרה בדרך שאת חלקה למעשה כבר עשינו. אנו נוסעים לאורך קו החוף הדרומי של הפיורדים המערביים וממשיכים דרומה בדרך יפהפיה (טוב, עד עכשיו הבנתם כנראה שכמעט כל דרך באיסלנד היא יפהפיה...). בדרך סימנתי כמה נקודות עצירה כולל נקודות טבילה אבל זוכרים את מזג האוויר הקפוא והרוחות? כן, עדיין קפוא ולא נעים בחוץ. עוברים ליד גרברוק אבל לא עוצרים, ממשיכים מעט ועוצרים לעצירה קצרה להתאוורר במפלי Glanni. מכאן אל בורגרנס, כאן הזמנתי 3 לילות ב Hi Hostel. היה מקום מצוין – סלון קטן עם טלויזיה לילדים, מטבחים מאובזרים משותפים ואיזור גדול לאכילה וישיבה בערב, והאכסניה ממוקמת ממש ליד הבריכה העירונית. כמובן שהילדים יצאו בערב לבריכה, אני נשארתי לנוח ולהכין שוב פיצה. בבוקר כשעזבנו את מקום הלינה בפיורדים המערביים הגיעה בעלת הבית ונתנה לנו עוגת שוקולד ענקית ושווה שגיסתה הביאה כשבאה לביקור, ולאחר 2-3 פרוסות שאכלו ממנה העדיפה להפטר ממנה 🤣 אנחנו מודים לה על העוגה ונדהמים מהתזמון, כי למחרת אנו חוגגים יומולדת לבנים. בארוחת הערב כשאנו יושבים באכסניה הבנים מבקשים שנחכה ל 21:00 בערב, שזה 24:00 בישראל, מה שאומר שהתאריך מתחלף וניתן כבר לחגוג את יום ההולדת שלהם… חחח תחמנים. חיכינו ל 21:00 ואז חגגנו עם העוגה… היה טעים.

-

1573625533280-ice_7298_resize.jpg

-

1573625539170-ice_7322_resize.jpg

-

1573625547122-ice_7329_resize.jpg

-

1573625552856-ice_7340_resize.jpg

-

1573625560330-ice_7341_resize.jpg

-

1573625566984-ice_7345_resize.jpg

-

1573625574280-ice_7348_resize.jpg

-

מקום הלינה בבורגרנס נבחר על מנת לאפשר לי אפשרות של מיני כוכב, כך שנוכל לצאת ממנו ליומיים בסנייפלסנס, או יום סנייפלסנס ויום מזרחה, לפי מה שיסתדר בשטח. התוכנית הזו עבדה מצוין. התחלנו בסנייפלסנס ביום ארוך, אחד הימים שבהחלט יכול להיות מוכתר כיום היפה בטיול (אבל הסכמנו כבר שכל יום באיסלנד הוא כזה...). במזג אוויר אידיאלי בהחלט הייתי מקציבה יומיים לחצי האי המדהים הזה, יש בו המון אתרים מדהימים. בנוסף רצינו מאוד לעשות כאן את שייט הלוויתנים שהתפספס עד כה בגלל מזג האוויר, אבל חדשות טובות בגזרת מזג האוויר לא נצפו לצערנו. אנו מתחילים בסיבוב מדרום, גשום לפרקים, מעונן כמובן, ורוח מקפיאת עצמות נושבת בעוצמה. רוב האתרים כאן הם על שפת הים, מה שמגביר את הקור בכמה רמות…

פותחים במושבת כלבי הים יטרי טונגה. מגיעים למגרש החנייה, ולא כל כך רואים כלבי ים. מכיוון שיש לא מעט אנשים אנחנו מבינים שעלינו לצאת מהקצה המזרחי של מגרש החניה וללכת עוד מזרחה לכיוון המזח הטבעי שנכנס פנימה אל הים, ואז בהליכה איטית וזהירה על ה”מזח” עצמו. באיזשהו שלב מגיעים לאיזור מכוסה אצות ואז יש להזהר שבעתיים מפני החלקה. אני יוצאת עם הגדול בלבד שלא מוכן לוותר על כלבי הים. הקור עז. באמת עז. קשה לצלם עם כפפות וקשה להיות בלעדיהן. הרוח צורבת בפנים והסבל רב. שום תמונה לא תצליח להעביר זאת. אנחנו מגיעים יחסית למרחק קרוב אל כלבי הים בגלל הכניסה של המזח לעומק. למעשה זו התצפית הטובה ביותר על כלבי ים שהיינו בה בכל הטיול. אנו מגיעים כמעט עד לקצה המזח, מצלמים, מתעכבים מעט כי באמת זה מדהים, אבל באיזשהו שלב נשברים ופונים חזרה.

מזג האוויר הגשום עם שמש לפרקים מספק לנו קשתות מדהימות בתחילת הנסיעה

-

1573632197693-ice_7362_resize.jpg

-

1573632203545-ice_7378_resize.jpg

-

1573632208928-ice_7402_resize.jpg

-אל כלבי הים

1573632220399-ice_7412_resize.jpg

-

1573632225965-ice_7461_resize.jpg

-

1573632232219-ice_7492_resize.jpg

-

1573632240738-ice_7514_resize.jpg

-

1573632246413-ice_7559_resize.jpg

-

1573632252663-ice_7565_resize.jpg

-

1573632258201-ice_7586_resize.jpg

-

יש לציין כי בשלב התכנון הכנתי בנק מטרות מכובד לחצי האי, שכמובן לא מספיק ליום אחד. בשל מזג האוויר הנורא השתדלתי לבחור מקומות שיתאימו יותר למזג האוויר. התלבטתי לגבי מערת הלבה, אבל התמונות שראיתי ממנה לא הלהיבו אותי והחלטתי לוותר עליה. המשכנו אל נקיק Raudfeldsgja, בהנחה שיהיה נסתר מרוחות. ואכן, ההחלטה היתה נכונה. יש טיפוס חשוף אל הנקיק אבל הוא קצר ולא היה נורא. הכניסה לנקיק קצרה אף היא אבל בהחלט שווה. מסלול קצרצר ומתגמל.

מכאן ממשיכים אל ארנסטפי. התוכנית היתה ללכת עד להטלנר, ברור שזה לא ישים ברוח המטורפת שבחוץ. אז עצרנו לתצפית קצרה בכל אחד משני המקומות, הנוף מדהים ומפעים וניתן רק לדמיין כמה יפה ההליכה הזו על קו החוף הנהדר הזה בשמש.

מכאן מגיעים למרגלות הר הגעש היפה סנייפלסיוקול ושדות הלבה הקרושה למרגלותיו. הנוף בחצי האי באמת נהדר! אנו מתקדמים לקצה המערבי ועוצרים להליכה בחוף Djupalon. כאן לראשונה מזה כשבוע מזג האוויר פתאום מסביר לנו פנים. החוף יחסית מוגן מרוח, ופתאום נהיה נעים. הילדים יוצאים עם פליס בלבד מהרכב… איזו הקלה. החוף יפהפה. אנו יורדים למטה דרך תצורות סלע מעניינות ומחכים למטה לבעל שמארגן בינתיים תיק. על החוף יש אבנים במשקלים שונים שנועדו לתחרויות “מי מרים יותר כבד” בין הדייגים המקומיים … אנחנו עוצרים להביט בתיירים מנסים את כוחם בהרמת האבנים השונות וממתינים. בינתיים הבעל לא מגיע. אנחנו משוטטים על החוף היפה בין חלקי המתכת החלודה הפזורים עליו, שאריות של ספינה שנטרפה כאן לפני שנים רבות. התוכנית המקורית היתה ללכת לחוף נוסף בהמשך, אבל מכיוון שהבעל לא הגיע אנחנו משוטטים על החוף ומחכים . לבסוף הוא מגיח מכיוון אחר. עשה הקפה ממסלול אחר ולא מצא אותנו. שוב! מוותרים כבר על החוף השני כי הדרך עוד ארוכה והזמן הולך ומתקצר. מטפסים למעלה לתצפית עליונה על החוף וחוזרים לרכב.

ממשייכים בנסיעה עד ל Saxholl – לוע כבוי יפהפה שהותקנו בו מדרגות לטיפוס עד למעלה. על אף הרוח אנו יוצאים בהרכה חלקי ומטפסים במהירות למעלה, לתצפית יפה על הלוע ועל כל האיזור מסביב. קצר ובהחלט שווה למי שלא נרתע מכמות המדרגות המטורפת…

תחנה הבאה באיזור ריף – מצאנו אגם מלא בשחפיות קוטב עם מסתור, ומשם לאיזה מפל עלום וכמה סוסים יפים שהיו בדרך אליו. ממשיכים על החוף הצפוני של חצי האי. שוב , הנופים מסביב מדהימים, כבר אין מספיק סופרלטיבים לתאר את יופיו של המקום. מכאן אל המקום אולי הכי מצולם באיסלנד – הר הכנסיה, עם המפלים למרגלותיו. האמת שהחלום שלי היה לצלם אותו מושלג עם האורורה ברקע אבל זה קצת קשה לביצוע באמצע אוגוסט …. הסתפקתי בתמונה הסטנדרטית. מכאן חוצים את חצי האי דרומה בכביש 56 היפהפה, ובחזרה לבורגרנס. יום ארוך אבל יפהפה ברמות!

-

1573634072663-ice_7632_resize.jpg

-

1573634081757-ice_7634_resize.jpg

-

1573634138564-ice_7674_resize.jpg

-

1573634146092-ice_7699_resize.jpg

-

1573634153712-ice_7709_resize.jpg

-

1573634160275-ice_7714_resize.jpg

-

1573634165600-ice_7724_resize.jpg

-

1573634176620-ice_7734_resize.jpg

-

1573634182897-ice_7749_resize.jpg

-

1573634189691-ice_7766_resize.jpg

-

1573634203326-ice_7799_resize.jpg

-

1573634211100-ice_7828_resize.jpg

-

-

1573634225267-ice_7837_resize.jpg

-

1573634230259-ice_7843_resize.jpg

-

1573634240067-ice_7850_resize.jpg

-

1573634246858-ice_7864_resize.jpg

-

1573634336541-ice_7880_resize.jpg

-

1573634350232-ice_7921_resize.jpg

-

1573634357401-ice_7950_resize.jpg

-

1573634363247-ice_7973_resize.jpg

-

1573634383130-ice_8023_resize.jpg

-

1573634388401-ice_8039_resize.jpg

-

1573634430314-ice_8108_resize.jpg

-

יום 24 – הרוח עדיין מכה בעוצמה וגל הקור עדיין כאן. שייט לוויתנים כבר לא יהיה הטיול, ואין הרבה טעם לחזור לסיבוב בחצי האי סנייפלסנס, לאחר שהקפנו אותו אתמול. האיזור המזרחי קורץ לנו יותר. אנו מתחילים במפלי FOSSATUN – מפלים נחמדים, אם כי העיקר כאן זה לא המפלים אלא פסלי הטרולים המפוזרים במסלול ההליכה. הלהיט הוא מכשפת טרול ענקית ומכוערת להחריד עם סיר מרק גדול לתוכו כמובן הילדים נכנסים לצילום…

מכאן ממשיכים אל איזור גאותרמי נוסף הנמצא בצמוד למרחצאות KRAUMA. למרחצאות היוקרתיים לא נכנסנו אבל טיילנו ליד וראינו את המים הרותחים והבוץ המבעבע. שוב. מכאן אל צמד המפלים המפורסם – מפל הילדים ומפלי הלבה. בהחלט שווה לעצור כאן. מסלול הליכה קצר וקליל עובר בין שני המפלים היפים המספקים עניין ותמונות לא רעות. בדרך אנו נתקלים בעמדת שטיפה מאולתרת לרכב עם מטאטא אליו מחובר צינור מים. מכיוון שהרכב היה בדרגת טינוף מתקדמת אנו עוצרים לשטיפה חוויתית של הרכב….מכאן אנו פונים לעבר דרך השטח F550 הלוקחת אותנו אל קרחון לונגיוקול המרשים. ושוב אנו נוכחים שהגיחות האלו למרכז איסלנד, בדרכי השטח, הן היפות ביותר (מוגש כשירות למתלבטי “רכב שטח – כן או לא?”) הדרך מובילה למעשה ממש עד למרגלות הקרחון. אנו עוצרים למרגלותיו, הילדים יוצאים לטעום קצת שלג… מכאן יוצא חתול שלג למערה חצובה בתוך הקרחון, סיור יקר להחריד שאם היה זול יותר אולי היינו מתפתים לעשות. מכאן אנו ממשיכים עם כביש 550 דרומה בנופים עוצרי נשימה עד שמתחברים לכביש 52 המחזיר אותנו אל בורגרנס. בדרך יש בריכה חמה בטבע, אבל אנו מגלים שהיא קטנה ולא אטרקטיבית אז מוותרים עליה וחוזרים לבריכה העירונית בבורגרנס, הפעם בהרכב מלא.

-

1573636769699-20190814_114925_resize.jpg

-

1573636776153-20190814_120029_resize.jpg

-

1573636787518-ice_8125_resize.jpg

-

1573636793589-ice_8128_resize.jpg

-

1573636799613-ice_8193_resize.jpg

-

1573636805250-ice_8204_resize.jpg

-

1573636813699-ice_8207_resize.jpg

-

1573636820906-ice_8224_resize.jpg

-

1573636830187-ice_8243_resize.jpg

=

1573636903733-20190814_142521_resize.jpg

-

1573636835505-ice_8250_resize.jpg

-

1573636840901-ice_8268_resize.jpg

-

1573636847574-ice_8291_resize.jpg

-

1573636853958-ice_8297_resize.jpg

-

1573636865892-ice_8307_resize.jpg

-

1573636871829-20190814_145855_resize.jpg

-

1573636886223-ice_8341_resize.jpg

-

1573636918945-ice_8344_resize.jpg

-

1573636923733-ice_8351_resize.jpg

-

1573636928583-ice_8354_resize.jpg

-

1573636936942-ice_8366_resize.jpg

-

1573636947363-20190814_175807_resize.jpg

-

ואיכשהו הגענו ליומנו האחרון באיסלנד. מדהים איך הזמן טס לנו בטיולים. לכבוד יומנו האחרון באי הסתדר לכבודנו מזג האוויר, אולי כדי להשאיר לנו טעם טוב בפה לאחר השבוע הקשה שעבר על כוחותינו. התוכנית להיום בגדול היתה התגלגלות אל Vogar הסמוכה לקפלויק, שם נלון הלילה ולמחרת נצא בבוקר לשדה”ת. בזמן התכנון קראתי לא מעט על מסלול Glymur והאמת שלא הצלחתי לגבש דיעה עליו, הן מבחינת יופיו והן מבחינת דרגת הקושי שלו והתאמתו לילדים. קראתי דיעות שונות וסותרות ולא הייתי בטוחה. לבסוף קראתי על משפחה שביצעה את המסלול עם ילדים קטנים ללא כל בעיה (אם אני לא טועה היה זה דיווח של kfirk) והחלטתי ללכת על זה. אנו עוזבים את בורגרנס בבוקר, השמש זורחת והרוח שככה, שכחנו כבר כמה כיף לטייל במזג אויר נעים.

נוסעים בדרך הנופית היפה עד למגרש החנייה של המפל. יש לא מעט מכוניות כאן. מתחילים להתארגן ומגלים שנעלי ההליכה של הילד נעלמו. כנראה השאיר אותן אתמול ליד הרכב 🤨 למזלנו הבאנו זוג נוסף לטיול… מתחילים ללכת ומגיעים למערה שנכנסים לתוכה ולאחריה יש בול עץ המונח מעל לנחל עם כבל מתוח לצידו. הגדולים חוצים ואז מתחיל הסרט. הקטנה מתעקשת שהיא תחצה לבד כמו האחים שלה. כמובן שאין שום סיכוי שבעולם שנאפשר את זה. היא מתעקשת שהיא יכולה ואין עם מי לדבר. אנחנו מבהירים לה שהיא חוצה עם אבא שמחזיק אותה, והיא מזעיפה פנים ומכאן נכנסת למוד זועף. מרגע החצייה ההליכה, שהולכת ונהיית תלולה וקשה, מתבצעת במוד הזה. זה כמובן גובה מאיתנו הרבה כח נפשי ומוריד מרמת הריכוז. המסלול הולך ונהיה קשה וקשה, והיא בשלה. אנו ממשיכים ומגיעים לחלקים תלולים, ואני כבר מתחילה להתחרט על המסלול הזה,. אנחנו מגיעים לנקודת התצפית על המפל. התוכנית המקורית היתה להשלים את המעגל ולחצות למעלה מעל המפל, אבל אנו מבינים שהדרך עוד ארוכה. האופציה השנייה לחזור דרך המדרונות התלולים גם לא מוצאת חן בעיני יותר מדי. יש אמנם חבלים במקומות הקשים, והילדים מורגלים מאוד בהליכה, אבל עדיין אני אשמח מאוד כשנהיה אחרי המסלול הזה. מחליטים בכל זאת לחזור באותה הדרך. אנו פונים על עקבותינו, לאט לאט הקטנה גם נרגעת. החזרה הולכת חלק, יש מקום אחד או שניים קצת מאתגרים אבל בסה”כ אנו חוזרים די מהר אל בול העץ. חוששים משידור חוזר של הסרט אבל כנראה שגם היא כבר הותשה מעצמה… חוצים בחזרה וחוזרים לרכב.

המסלול היה יפה, אבל בהחלט לא עד כדי כך מדהים שהיה שווה את המאמץ. הוכחתי שתחושותי המוקדמות בטיול הזה לגבי כל האתרים שלא הייתי בטוחה לגביהם היו מדויקות, וכנ”ל לגבי המסלול הזה. לדעתי מסלול שממש לא מתאים לילדים קטנים. מילא אם היינו רק עם בני ה 10, אבל לגיל5.5 זה היה יותר מדי. לא מבחינת כושר גופני אלא מבחינת התלילות והסכנה הפוטנציאלית. לא הייתי ממליצה למשפחות עם ילדים קטנים לעשות את המסלול הזה, ואנחנו משפחה מאוד מורגלת בהליכה. גם הנוף היה יפה, אבל לא משהו שהוציא ממני וואוו מטורף כמו הרבה מקומות אחרים באיסלנד. טוב, העיקר שהמסלול מאחורינו, אנו ממשיכים בנסיעה לאורך המפרץ היפה, מתקדמים לכיוון רייקיאויק. בדרך עוצרים באחד מפרברי העיר לרחצה בבריכת שחייה עם מגלשות, להשאיר קצת טעם טוב לילדים אחרי שבוע שבו היו סגורים די הרבה זמן ברכב… הילדים באקסטזה מהבריכה הלא מתוכננת. משם נוסעים לתחנת דלק לשטוף את הרכב מבחוץ ומבפנים כי הבנו שיש להחזיר את הרכב במצב נקי נקי , ומשם אל ווגאר. אנו לנים בדירה יפה משקיפה אל חוף הים ואל המגדלור, עומדים על המרפסת וצופים בשקיעה היפה, סוסים על הדשא מתחתינו, ומשקפות לצפייה בלוויתנים על השידה (אבל לוויתנים לא ראינו הפעם). איזה מקום יפה, אנו מצטערים שאין לנו את הזמן הראוי להנות מהמקום הזה עד הסוף. בעלת הבית גם טרחה ואפתה לנו עוגה מעולה איתה אנו חוגגים את סיום המסלול באיסלנד.

-

1573720851939-ice_8381_resize.jpg

-

1573720856340-ice_8392_resize.jpg

-

1573720860989-ice_8408_resize.jpg

-

1573720869417-ice_8430_resize.jpg

-

1573720876902-ice_8434_resize.jpg

-

1573720883402-ice_8439_resize.jpg

-

1573720888533-ice_8441_resize.jpg

-

1573720895793-ice_8443_resize.jpg

-

1573720901733-ice_8479_resize.jpg

-

1573720909663-ice_8507_resize.jpg

-

1573720915992-ice_8532_resize.jpg

-

1573720926309-ice_8542_resize.jpg

-

1573720932327-ice_8561_resize.jpg

-

1573720938043-ice_8584_resize.jpg

-

1573720943113-ice_8601_resize.jpg

-

תמו ונשלמו 25 ימים באיסלנד. לטעמי פרק הזמן היה אידיאלי, ואילו היו לי עוד כמה ימים הייתי מכניסה עוד כמה מקומות שנשארו על שולחן התכנון…

למחרת אנו קמים מוקדם, נוסעים נסיעה קצרצרה אל שדה”ת, ונוחתים לאחר כמה שעות אל חום אוגוסט, שמעולם לא הרגיש בוער יותר…

בדרך מחלון המטוס עולה ירח אדום, אולי כדי להזכיר לנו כמה הטבע פה שונה ואחר.

1573721412809-ice_8638_resize.jpg

איסלנד היתה נהדרת. שמשית וגשומה, נעימה וקפואה, מפנקת וזועפת, רכה וקשוחה, הכל בו זמנית. לטעמי זהו אחד מהמקומות על פני כדור הארץ שכל חובב טבע חייב לבקר בו, על אף ואולי דווקא בגלל הקשיחות שלה. אין עוד מקום כזה, זה בטוח.